היא נכנסה לבית הקפה, התיישבה מולי, בערך בת גילי, נראית מצויין, נוכחות מרשימה.

התחושה הראשונה שעברה בי היתה טובה. אשה נעימה. שמחתי, ידעתי שזאת תחילת של שיחת עבודה טובה ומה שיהיה - יהיה טוב.

זה תמיד מצחיק אותי כמה אפשר לדעת ממבט בעיניים ובשפת הגוף. זה גם מפחיד אותי באותה המידה.

לאחר כמה דקות של שיחת חולין זורמת של הכרות עברנו להגדרת מטרת הפגישה.

בקצור רב, הבחורה גרושה כבר למעלה מ-10 שנים, בזמן הזה שתי מערכות יחסים רציניות אחת 6 שנים, אחת  3 שנים, בשני המקרים היו מערכות יחסים טובות עם חברות גדולה ואהבה.

בשני המקרים היתה ידיעה מראש שזה לא יהיה הקשר איתו תשאר. בן הזוג אינו מסוגל למערכת יחסים שתוביל למחויבות זוגית והיה ברור לה שגם היא אינה מסוגלת עדיין לקשר כמו זה שהיא מייחלת לו, קשר של משפחה.

עצם הידיעה הזאת שחררה אותה מהפחד שלה להעלם במערכת יחסים  ואפשרה לה להיות קלילה, מקסימה וזורמת.

היה לה נוח להיות מאוהבת ואהובה, זה מה שהיא רצתה וזה מה שהתאים לה - אז, בימים ההם. היא לא מתחרטת על אף קשר, אנשים טובים, היא למדה מהם המון, רק שהיום היא רוצה קשר מלא ומבקשת ליווי אימוני לתהליך. 

גברים רוצים אותה, אבל כשהיא מזהה גבר שמעוניין בקשר רציני, היא נלחצת, מנפנפת אותו ולא נותנת לקשר סיכוי בכל מיני תרוצים שונים. 

שתקתי, ממתינה לשאלה שתעלה לי מהבטן. הבחורה יודעת מה היא רוצה, מאד מגובשת, מאד נחושה ומוגדרת מטרות. למה היא צריכה אותי? ברור היה לי שלא סתם היא הגיעה אלי, שהברור לשאלה למה היא צריכה אותי הוא במידה מסויימת המפתח ושזאת הזדמנות פז עבורי.

את זה אני יודעת, היא לא.

למה זה חשוב לך ומה את מוכנה לעשות כדי שזה יקרה, זינקו מתוכי שתי השאלות אחת אחרי השניה - המאזניים, קודם כל אני צריכה לברר מה יש לה על המאזניים - למה זה כדאי לה..

"קצתי בבדידות" מיהרה תשובה להגיע, תשובה מהירה היא אוטומטית, מהבטן, לא מהראש. מרמזת על התחושה איתה מסתובבת המקסימה הזאת בעולם. הבדידות הכי גדולה היא להיות עם מישהו שלעולם לא יהיה שלך. 

אני לא מרפה ומבקשת תשובה לשאלה השניה, מנסה לברר מה המחוייבות שהיא יכולה לייצר לתהליך.

"אני מוכנה לעבוד קשה" היא עונה לי בחיוך וברור לי שיש לה מושג על עבודה פנימית מהי.

אז יאללה, באלאגן, אני מחייכת אליה חזרה...

מפרטת לה את תנאי החוזה ביננו, עמידה בזמנים, בטולים רק כשאין ברירה אחרת, משימות, אומרים הכל - היא מסכימה.

שבוע הבא, פגישה שניה ואת מגיעה אליה עם מחברת ועם רשימה של כל הדברים המקסימים שאת רואה בעצמך ולמה כדאי לבחור המקסים והמדהים והשווה להיות איתך בקשר.

זהו מדליקים את האור על הדרך בה היא תפסע עד שתהיה בתוך הזוגיות החדשה שלה וברור שתהיה. 

איזה כייף, הרפתקאה חדשה.

אני אוהבת תהליכים, זה מדליק אותי ובכל תהליך כזה אני גם מרוויחה משהו לעצמי,

מכל מלמדי השכלתי.

הלילה טסים לבודפסט לשבוע,

בכוונתי להנות בשביל כולנו ולאכול בלינצ'ס הונגרי עבור כל אחד מכם,

לאהוב ולהיות אהובה בכל רגע ורגע...

גילה