כותרות TheMarker >
    ';

    שיחות עם השכינה

    דיאלוגים פנימיים

    שיעורים מומלצים ליזם מתחיל ולהקמת חברה חדשה

    65 תגובות   יום שבת, 9/6/07, 15:17

    שיעורים שלמדתי בהקמת חברה חדשה. מומלץ ליזמים.עברתי תקופה לא פשוטה בחיי וזה הזמן להודות. סגרתי חברה שיזמתי את הקמתה, אחרי ארבע שנים של מאבק בלתי פוסק וניסיונות לגייס משקיעים, להלחם ברגולציה ולנסות לחנך שוק.הרעיון נפלא , הקדים את זמנו, המשקיעים הרציניים שבחבורה התגלו כבחירה רעה שלי ובשבילי.

     המשקיעים הטובים לא יכלו לעזור. התעייפו.

    כמה נלחמתי כדי שזה יצליח. בסופו של דבר, זה נלקח מיידי ולא יכולתי להציל את החברה.הפסדתי באופן אישי הרבה כסף, גם של המשפחה ואני אשלם את חובותיי, בשנים הקרובות.

    השיעור הוא זה שחשוב בחיים.

    למדתי כמה שיעורים שחשוב לי לשתף אתכם ומקווה שיעזור לכם בהקמה של המיזמים של חייכם.

    השיעור הראשון היה בחירת השותפים לדרך. על זה קם ונופל כל דבר. אם אפשר היה להסתדר לבד בלי משקיעים, כמו שאני עושה בבר שלי במינרווה, זה המצב האידיאלי. אבל לצערי זה כמעט בלתי אפשרי , בטח בעסקים גדולים.

    איך מזהים שותף טוב?

    זה מתחיל במו"מ על הכניסה לשותפות. הבנתי שאם במהלך המו"מ על החוזה, יש זרימה, הדברים הולכים קל, יש רצון ואופטימיות לשותפות, אין כעסים . זה כבר סימן נפלא.

    אסור לכם להתעקש גם אם אתם באמת צריכים את כסף.

    תבחרו שותפים שמפרגנים לכם, שמאמינים לכם, לא כאלה שרוצים לדפוק אתכם בכל סעיף במו"מ. חוץ מזה גם פגשתי כל כך הרבה אנשים רעים בדרך שלא האמנתי בכלל שיש כאלה אנשים. רוע אמיתי. אנשים אגרסיביים, סחטני אנרגיות , אנשים שליליים.

    תנסו לברוח מאנשים כאלה ברגע שאתם פוגשים אותם. לא שווה את הנשמה שלכם. אל תמכרו את עצמכם לשטן.

    עדיף שותפים שהתחום סינרגטי ואסטרטגי לעסקים הרגילים שלכם. שמבינים את התחום בו אתם פועלים. הם אלו שיתייחסו לנושא הכי במקצוענות ולטווח הרחוק.השותפים הפיננסים פשוט יחכו לשורת הרווח ולא תהיה להם סבלנות בכלל לחוסר עמידה ביעדים , בטווח הקצר.שותפים אסטרטגיים יקצו יותר משאבי שיווק והשקעה לבניית חברה לטווח הרחוק. יעזרו לכם לחשוב ויתנו לכם תמיכה מקצועית.

    השיעור השני היה שכשאתם היזמים של חברה אסור לכם להיות גם המנכ"ל , גם היו"ר וגם מנהל השיווק של החברה. אתם חייבים לזהות במה אתם הכי טובים ולהתמקד בזה.

    תנו לאחרים שיעשו את מה שאתם לא טובים בו.

    שחררו שליטה ותכירו בחולשות שלכם.

    אני מטבעי כיזם ומנהלת שיווק, שעיקר יכולותיי בפיתוח עסקי וחשיבה שיווקית לא הייתי צריכה גם לנהל את החברה. בזבזתי יותר מידי זמן לעשות דברים שאני לא אוהבת לעשות ולא טוב לחברה שאעשה. יתרונותיי הלכו לאיבוד ועשיתי בסופו של דבר את הכול לא טוב . גם את מה שאני הכי מצוינת בו.

    דיברתי על זה מתחילת הדרך עם שותפי אבל הם שכנעו אותי שאם לא אעמוד בראש החברה כמנכ"ל , הביצועים לא יהיו אותו דבר. אני הסכמתי וזאת האחריות שלי שלא התעקשתי מולם. הייתי צריכה לסרב. כשמונה מנכ"ל בשנה האחרונה לפעילותה, היה מאוחר מידי. הוא לא הצליח עם השותפים שבחרתי ( שיעור מספר אחד ) להמשיך בפעילותה.

    השיעור השלישי היה בזה שבגלל שרציתי כל כך להקים את החברה , הסכמתי כל הזמן לקצץ בתקציבי השיווק והפרסום, מכורח זה שהאמנתי ביכולותיי להשיג שיתופי פעולה אסטרטגיים, שיממנו את הפרסום של החברה. הצלחתי אבל זה לחלוטין לא הספיק.

     אין תקציב חשוב יותר מתקציב השיווק. בטח בחברה חדשה שאמורה לחנך שוק ולהביא למודעות מוצרים ושירותים חדשניים. גם בחברות שאינן חדשניות ושאין להן צורך בחינוך שוק, זהו תקציב שבלעדיו לא תוכלו לחיות. לא תוכלו להתחרות, לא תוכלו לייצר בידול, כי אף אחד לא ידע על זה.

    אתם יכולים לפתח מוצרים נפלאים עם בידול חד משמעי, שאנשים מאוד ירצו, אבל אם הם לא ידעו על קיומם איך תצליחו להביא להכנסות ולמכירות בחברה.

    אבל כמו שאמרתי העיקר הוא ללמוד מהניסיון. המשברים והקשיים בחיים מחזקים אותנו.

    אל תוותרו על החלום שלכם. רק תממשו אותו טוב יותר . 

    בסופו של דבר.תמשיכו לחלום ולכוון לירח. מקסימום אם תפספסו אתם עדיין בין הכוכבים.        

    דרג את התוכן:

      תגובות (65)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/6/08 19:17:

      למדתי המון ממה שכתבת :)

       

      תודה רבה וכוכב.

        20/6/08 19:08:

      המון תודה על השיתוף!

      את זה אני לוקח איתי הלאה.

      ברור שכוכב :)

        16/1/08 13:37:

       נהנתי לקרוא ואני מודה לך על כך

      זה אכן תהליך קשה המפגש בין החלום למציאות

      הרבה הצלחה בהמשך

      עמית

        4/8/07 15:44:

      בהצלחה בפעם הבאה.

        23/7/07 23:13:

      תודה רבה !

      תמיד טוב ללמוד מהנסיון, ועוד יותר טוב מניסיונם של אחרים.

      נושא בחירת השותפים וחשיבותו כבר עלה במספר פוסטים בעבר, אולם את מרחיבה אותו בכך שאת מסתכלת על המשקיעים כשותפים, ואותי שכנעת שזו הסתכלות נכונה.

      איישם כללים אלה בהקמת אתר לעמ.

      תודה 

      אמיר 

        21/6/07 22:52:

      אני מודה שבקריאה ראשונה נראה שנעשו טעויות. לדעתי (וזו אינה דעה מלומדת) מנכ"לית החברה עשתה עבודה טובה מאוד, ועל אף השגיעות שאת רובם כתבה, המיזם לא נכשל בגללה. יש מקום לבחון עם לא היה נכשל עוד קודם לולי הצלחת היחסית בתפירת כל הפינות.

       

      ארבע שנים בשוק הטלביזיה האינטראקטיבית הם המון זמן. מי שהצלחה להחזיק מעמד שם ולגייס משקיעים, להכניס משתפי פעולה, ולמצוא פתרונות טכנולוגים,  כנראה יודעת מה היא עושה. וזאת כנראה גם נקודת התורפה של המנכ"לית. כי כמו רבים וטובים ( אני לא ! מה פתאום?) , את יודעת מה את עושה, ולא עוצרת להתיעץ. כי הנושא של טלביזיה אינטראקטיבית כבר נכשל כמה וכמה פעמים. בעבר סחרתי במניות בארה"ב, בשנת 1993  הפסדתי כסף ( של אחרים ) כאשר יעצתי לקנות מניות של חברה מסוג זה.

       

      הבעיה כמעט תמיד קשורה לחינוך שוק. אתה יכול לחנך אותו עד גבול מסוים, ואחר כך הוא עושה מה שהוא רגיל לעשות.

      כמו שהילד שלי חוזר מהגן ומברר את מהותם של גידופים מעוררי השראה. כמה שתחנך את השוק, תמיד יש מי שיחנך אותו למשהו אחר. ועד שתגמור להעביר אותו את סידרת החינוך, יגמר לך הכסף או הטכנולוגיה או המוטיבציה.

       

      אז המסר העיקרי הוא שכנראה שאת הרבה פחות נכשלת ממה שאת כותבת. וגם שנקודת החוזקה שלך היא גם אבן הנגף.

       

       

        18/6/07 17:54:

       

      צטט: motima 2007-06-17 19:04:54

      בחירת שותפים היא חלק חשוב במיזם אבל נראה לי שביסוד הדברים נחבא לו נושא הרבה יותר מהותי.

       

      התפקיד של היזם הוא לתרגם חזון לאסטרטגיה, לרתום את כל השותפים (עובדים, משקיעים, לקוחות) לחזון, ולבנות ארגון לומד שיודע לעדכן את האסטרטגיה והחזון כשהמציאות טופחת על פניו.  משימה לא פשוטה, וביסוד המשימה -------------> תקשורת.

       

      אמנם יש אנשים רעים בעולם, אבל יותר אנשים הופכים ללא נעימים כשהם מופתעים, כלומר הציפיות לא היו מתואמות.  רבים מזלזלים בתיאום ציפיות, אבל המצב הקשה ביותר אליו נקלע מיזם הוא משבר אמון, דבר שמעיד יותר מכל על העדר תיאום בציפיות

       

      משקיעים צודקים שהם רוצים כי היזם יקח על עצמו את אחריות הניהול.  יזם שמרגיש כי אינו מתאים לניהול (כמנכ"ל) ומביא מנכ"ל למיזם יוצר סיטואציה לא פשוטה בה יש עירוב בין תחומי האחריות והסמכות.

       

      במקרה המסופר, מה היה קורה אם מנכ"ל חיצוני היה מחליט להחליף את מנהלת השיווק ?

       

      קיימים שני  סוגי פתרונות,

      לייצר עבור המשקיעים צוות יזמים המכיל את הפונקציות הנדרשות. הייתרון שבכך על פני מנכ"ל חיצוני הוא הערבות ההדדית שנמצאת ביסוד התואר founder 

      לשמור על האחריות כמנכ"ל ולבנות מתוך הארגון פונקציות ניהוליות כדוגמאת COO אשר מקבלות חלק מהאחריות והסמכות הניהולית אך לא חולקים באחריות היזם מול המשקיעים

      בהחלט פתרונות שלא הייתי ערה להם בתחילת הדרך. תודה על הטיפים.

        18/6/07 16:31:

      אותי ריגשת.

      כל מילה בסלע.

       

      תמשיכי לחלום ולהגשים.

       

      (כוכבת)

        18/6/07 10:36:
      גלית,
      צדיק באמונתו יחיה, אבל בשורה התחתונה, לפחות בכל הנוגע לפעילות מסחרית אקטיבית, לטלויזיה האינטראקטיבית יש חסרון. זוהי תמצית נייר העמדה שהבאתי קודם. מאז כתיבתו, בשנת 2001, לא בדקתי את הנושא, אבל אני שמח שהיצלתי את בנק לאומי מהשקעה כושלת ופגיעה בתדמיתו שהיתה נובעת כתוצאה מהשקעה כזו.
      ממש במקרה, מתפרסמת היום בעיתון "גלובס" תוצאת מחקר שערך "גלובס מחקרים" בשיתוף עם " קסלמן וקסלמם PwC", על פיו "נמצא כי למרות הניסיונות של הטלויזיה להכניס שירותים אינטראקטיביים למסך, 74% מהנשאלים לא השתמשו בשירותים אלה כלל בשנה האחרונה". לחצי כאן לקריאת הידיעה.

       

        17/6/07 19:04:

      בחירת שותפים היא חלק חשוב במיזם אבל נראה לי שביסוד הדברים נחבא לו נושא הרבה יותר מהותי.

       

      התפקיד של היזם הוא לתרגם חזון לאסטרטגיה, לרתום את כל השותפים (עובדים, משקיעים, לקוחות) לחזון, ולבנות ארגון לומד שיודע לעדכן את האסטרטגיה והחזון כשהמציאות טופחת על פניו.  משימה לא פשוטה, וביסוד המשימה -------------> תקשורת.

       

      אמנם יש אנשים רעים בעולם, אבל יותר אנשים הופכים ללא נעימים כשהם מופתעים, כלומר הציפיות לא היו מתואמות.  רבים מזלזלים בתיאום ציפיות, אבל המצב הקשה ביותר אליו נקלע מיזם הוא משבר אמון, דבר שמעיד יותר מכל על העדר תיאום בציפיות

       

      משקיעים צודקים שהם רוצים כי היזם יקח על עצמו את אחריות הניהול.  יזם שמרגיש כי אינו מתאים לניהול (כמנכ"ל) ומביא מנכ"ל למיזם יוצר סיטואציה לא פשוטה בה יש עירוב בין תחומי האחריות והסמכות.

       

      במקרה המסופר, מה היה קורה אם מנכ"ל חיצוני היה מחליט להחליף את מנהלת השיווק ?

       

      קיימים שני  סוגי פתרונות,

      לייצר עבור המשקיעים צוות יזמים המכיל את הפונקציות הנדרשות. הייתרון שבכך על פני מנכ"ל חיצוני הוא הערבות ההדדית שנמצאת ביסוד התואר founder 

      לשמור על האחריות כמנכ"ל ולבנות מתוך הארגון פונקציות ניהוליות כדוגמאת COO אשר מקבלות חלק מהאחריות והסמכות הניהולית אך לא חולקים באחריות היזם מול המשקיעים

        16/6/07 15:11:

      תודה על ההתיחסות הרחבה. לצערי אני מכירה את כל הנתונים ואין לי את הזמן להסביר לך בדיוק איפה הקשיים העיסקיים. רוב הדברים שאתה מציין לא הכשילו את המיזם אלא פתרנו אותם. בגדול הבעייה העיסקית היתה התשלום על רוחב הפס להוט ויס, והמיקום של הערוץ בשלט. כל יתר הדברים היו מינוריים. לחברה היה מודל הכנסות ברור, מודל פרסום ברור. לא היה לה משאבי שיווק. דבר נוסף היה שלטיוימול היה פתרון טכנולוגוגי יחודי ברמה עולמית והיהי עלינו להתמקד בנושא מכירת זיכויונות שימוש לטכנולוגייה לערוצים אחרים כגון ערוצי קניות בעולם או חברות מדייה ולא להתעסק גם בתפעול השרות , שהינו תחום מדייה וההתמחות הנדרשת שונה לחלוטין.

       

        15/6/07 19:45:

      גלית שלום, 

      התגובות המפרגנות (אם כי חלקן קצת סכריניות לטעמי) להן את זוכה כתוצאה מהתובנות אליהן הגעת כתוצאה מכשלון מיזם הטלויזיה האינטראקטיבית (טי.וי מול) אכן מוצדקות, אולם הבעיה במקרה זה לא בהכרח נעוצה באנשים, אלא בעצם הקמת מיזם שהצורך בו אינו ברור. ולמה אני מתכוון? 

      בשנת 2001 עבדתי באגף השיווק והאסטרטגיה של בנק לאומי ביחידה שנקראה e-Venture. זו היתה יחידה קטנה שנועדה, בין השאר, לאתר מיזמים שיאפשרו הרחבת השירותים הבנקאיים והפלטפורמות עליהם הם יסופקו. משיחת מסדרון אקראית הבנתי שמנהל יחידת המחשב של הבנק ("קשב") מתחיל לטפטף שהוא מעוניין לפתח ערוץ תקשורת חדש עם הלקוחות ומעוניין שהבנק ישקיע בהון המניות של מיזם טלויזיה אינטראקטיבית (קונקט טי.וי של לוני הרציקוביץ'), וכי מנהל האגף נוטה להסכים איתו.

      תחושת הבטן שלי היתה לא טובה, ולכן יזמתי בדיקה שבעקבותיה כתבתי נייר עמדה ובו התנגדתי להשקעה במיזם. מכיוון שעברו כבר מספר שנים, והכתוב בו רלבנטי ככל הנראה גם למיזם שלך, אני מצרף את נייר העמדה שנכתב בשנת 2001. אני חושב שזה חומר קריאה מעניין עבור "הצד השני", ויתכן שהוא עדיין רלבנטי. הקפדתי להשאיר את הטקסט המקורי. 

      צר לי, אך בשורה התחתונה כנראה שצדקתי בהמלצתי, ולכן איני מופתע שהמיזם לא הצליח "להחזיק מים". 

      ערן שחורי

      =================================================================

       להלן נייר העמדה במלואו: 


                                                                                                                                         תאריך : 28.6.01

      לכבוד: חנוך ליפרמן

      רביב גסט

      אפי אריאל

      ליאור מרגלית

      לאה ליטני

       

       

       

      הנדון: טלוויזיה אינטראקטיבית - נייר עמדה

       

      בעקבות פניית חברת Connect TV ליונה פוגל, בחנתי מספר היבטים, כדי לגבש המלצה אם ראוי לבחון השקעות בהון מניות של מיזם טלוויזיה אינטראקטיבית זה או אחר.

      חלקים ממסמך זה מבוססים על נייר עמדה חיובי שהכין אפי אריאל ואשר הופץ בחודש אפריל 2001. נייר העמדה של אפי נכתב בעקבות יום עיון בו השתתף, שהתקיים לקראת מתן רשיונות לחב' הכבלים לשידורים דיגיטליים דו-כיווניים.

       

      נייר עמדה זה נשלח אליכם כבסיס לדיון. לא נבחן לעומק מצבם של מיזמי טלוויזיה אינטראקטיבית בכלל, ויישומים בנקאיים בפרט, אם כי יש התייחסות לשני הנושאים הללו במסמך.

       

       

       

      בכבוד רב,

       

      ערן שחורי

      e-Venture


       

      רקע

       

      החיפוש אחר "העשרת הטלוויזיה" במידע נוסף אינו חדש. במהלך השנים נעשו נסיונות בעזרת טכנולוגיות שונות: "טלטקסט", התקנת שרתי משחקים בבתי דירות, ושליטה על דמויות המוקרנות בטלוויזיה באמצעות לחיצי מקשים של קו הטלפון. בשנים האחרונות הפך המונח "טלוויזיה אינטראקטיבית" למונח המתייחס בעיקר למיזוג שבין האינטרנט לטלוויזיה.

      מן המסמך שלהלן עולה כי הדעות חלוקות באשר להצלחה של טלוויזיה אינטראקטיבית. קיימים דוחות מחקר של טובי חברות המחקר שחוזות עתיד ורוד לתחום. מנגד, אחרים מעלים טיעונים המטילים ספק בהתממשותן של תחזיות כאלו.

       

      תמצית והמלצות

      עד כה לא נתקבל רעיון הטלוויזיה האינטראקטיבית. רבים משוכנעים שזוהי הולכת להיות הצלחה סוחפת, אולם רבים עוד יותר ספקניים באשר להצלחת מיזמים כאלו או לתקופת החזר ההשקעה בהם. להערכתי, לפלטפורמת הטלוויזיה האינטראקטיבית תהיה אחיזה קטנה בשנים הקרובות מסיבות המפורטות בהמשך. התחומים העקריים בהם פלטפורמה זו תצליח יהיו בתחומי תרבות הפנאי (לדוגמה: משחקים אינטראקטיביים, הקלטה דיגיטלית לצורך שידור חוזר). מדיום זה עשוי להוות מקום לפעילות מסחר מקוון פשוטות בלבד (ובכללן פעילות בנקאית פשוטה).

      מכיוון שכך, אני ממליץ שלא לבחון השקעה בהון מניות של מיזמי טלויזיה אינטראקטיבית. יחד עם זאת, יש לבחון שימוש בערוץ זה כערוץ ישיר נוסף, בתנאי שההשקעה בפרוייקט כזה לא תהיה גבוהה ובעיקר בתנאי שלא תהווה נתח נכבד מתוך תקציב ההשקעות בערוצי ההפצה הישירים האחרים, שסיכויי ההחזר מהם גבוהים יותר להערכתי (שרותים בנקאיים באמצעות מרכזי שרות טלפוניים, באמצעות מחשב, ובאמצעות סלולר). לגבי שאלת תזמון הקמה של פרוייקט כזה אין לי עדיין דעה ברורה. אם אדע שיש מספר פרוייקטי תוכן ושרותים נוספים שיכולים לגרום כולם יחד לצופה הביתי להשתמש בשרות (ממיר יקר, תשלום חדשי גדול יותר), אז התשובה תיטה לכיוון החיובי, אולם אם מגוון השירותים (שלנו ושל אחרים) שיוצע במסגרת הטלוויזיה האינטראקטיבית בתום הפרוייקט לא יהיה אטרקטיבי לצופה, אז ההשקעה לא תצדיק את עצמה.

      ולסיכום:

      • 1) לא לבחון כניסה למיזמים כהשקעה בהון מניות.
      • 2) לבחון בחיוב כניסה לפרוייקט מסויים, כערוץ הפצה נוסף, אך לבחון לפני כן את שאלת התיזמון ואת שאלת ההחזר על ההשקעה בפרוייקט.


       

      מה זו "טלוויזיה אינטראקטיבית"?

      מאחורי המושג "טלוויזיה אינטראקטיבית" מסתתר מכלול שלם של שירותים:

      "טלוויזיה משודרגת" - הרמה הבסיסית, המאפשר פתיחת חלון נפרד, המציג מידע משלים על התכנית המוצגת, על השחקנים המשתתפים, וכדומה.

      "טלוויזיה אישית" - תכניות שמהלך הקרנתן ניתן לשליטה על ידי הצופה: שינוי זווית צילום, הקפאת תנועה, שידור חוזר מיידי של קטעים (לדוגמה במשחק כדורגל), וכדומה.

      "הקלטה אישית" - מאפשר הקלטה ואגירה של תכניות על פי קריטריונים שונים שאותם מתכנת הלקוח (לדוגמה: זמן שידור, סוג התוכן, שם שחקן, וכדומה), וצפיה במועד נוח, תוך אפשרות לדלג על קטעים לא מעניינים (לדוגמה: פרסומות).

      "תכניות על פי דרישה" - הלקוח בוחר סרט מתוך תפריט, ומלם עבור הסרט (או הוידאו קליפ) הנצפה.

      "טלוויזיית משחקים" - שרות המאפשר לשחק בזמן אמת, דרך הטלוויזיה, מול השרת של חברת הכבלים או הלוויין, או מול שחקנים אחרים.

      "טלוויזיה חינוכית", "טלוויזיה קהילתית" - שירות שיאפשר הקמת "כיתה וירטואלית", שבאמצעותה יכולים בודדים וקבוצות ללמוד, או להקים קהילות על בסיס מקום או נושא, בלי מגבלות גאוגרפיות, ולקיים קשרים בינ-אישיים.

      "טלוויזיית בנקאות ומסחר" - שרותי בנקאות ומסחר (T-Commerce). הצופה יוכל לדפדף בקטלוגים באמצעות השלט רחוק, ולרכוש ישירות מוצרים ושירותים, שמוצגים ב"ערוצי קניות" ייעודיים, או בתוך פרסומות בזמן אמת, או במהלך הקרנת סרט שיאפשר רכישה מיידית של "החולצה הצהובה שלובש השחקן הראשי".

       

      הצורך

      בדומה לטכנולוגיות שהוצעו בעבר, גם המיזוג בין האינטרנט והטלוויזיה לא יקום או יפול על הטכנולוגיה אלא על האופן שבו יעריך הצופה הממוצע את השירות. הפער האמיתי בין טלוויזיה למחשב אינו דווקא טכנולוגי, אלא נובע מהאופן בו המשתמש צורך את המידע. תוכן מהטלוויזיה הוא תוכן שהצרכן מקבל כאשר הוא "נשען לאחור" (נח, פסיבי). זהו תוכן המצריך מעורבות נמוכה וניתן ליהנות ממנו גם מבלי להתרכז. תוכן מרשת האינטרנט, לעומתו, הוא כזה אותו מקבל הצרכן כאשר הוא "נשען לפנים" (מתאמץ, פעיל).

      במהלך השנים האחרונות הוקמו מספר מיזמי טלוויזיה אינטראקטיבית. חלק ממחקרי השוק מצביעים על כך שהפיתוח של חלק מהשרותים יהיה יקר, הביקוש לחלק מהשרותים יהיה נמוך, ולחלק אחר יקח כמה שנים עד שהם יקלטו. למרות זאת נעשו השקעות גדולות מאוד במהלך השנים על ידי ספקי תכנים ועל ידי ספקי טכנולוגיות, מתוך אמונה כי בסופו של דבר הטלוויזיה האינטראקטיבית תיקלט.

       

      מה גורם לעיכוב באימוץ הטלוויזיה האינטראקטיבית

      חוסר הבנה של המושג והשרותים - אימוץ השרותים מצד הצרכנים איטי מאוד, מכיוון שהם לא מבינים מה זו "טלוויזיה אינטראקטיבית", מה השרותים שהם יכולים לקבל ממנה. בכל המיזמים שהיו, כולל חברות שנחשבות "אשפיות" בתחום השיווק, כמו AOL, שהשיקה שרות שנקרא AOLTV. הדרך הינה הצגת שרותים בצורה איטית והדרגתית, כדי לגרום למנויים להבין מה זה מאפשר, ולתת להם להרגיש שהשרות מהווה חלק מהטלוויזיה שלהם.

      כדאיות השימוש אינה ברורה לצרכן - הצרכן הסופי אינו בטוח שהשימוש כמנוי כדאי לו מבחינה כספית. מחיר ממיר דיגיטלי (בארה"ב) עומד על כ100-200- דולר (בהתעלם מהאפשרות של רכישת טלויזיה דיגיטלית), ובנוסף עליו לשלם דמי מנוי בנוסף לאלו שהוא משלם כמנוי כבלים.

      בעיות טכנולוגיות - חוסר בשלות של יצרניות הציוד וספקי השרותים.

      מחסור בתשתית מתאימה - לחלק גדול של הצרכנים אין עדיין טלוויזיה דיגיטלית, ולחלק גדול אין פס תקשורת רחב. למרות שחלה התקדמות גדולה בשנים האחרונות, הבעיה עדיין קיימת, ולחלק גדול מהאוכלוסיה אין תשתית פס רחב. גם לגבי הכבלים יש לבחון סוגיה זו. אמנם הם מסוגלים לספק פס רחב יותר מזה שמספקת היום בזק במרבית האזורים, אולם הרוחב מותנה במספר המתחברים. רוחב הפס למנוי כבלים אינו מובטח, והוא תלוי במספר המנויים המצטרפים. להערכת בזק, למעלה מ50%- מהגולשים באינטרנט יעשו זאת באמצעות פס רחב רק אחרי שנת 2005 (כבלים וADSL-).

      קשיים בהשגת תכנים מתאימים - חברות מדיה חוששות לעשות דיגיטיזציה לתכנים שלהם, כי הן יודעות כמה קל לשכפל ולהפיץ באופן לא חוקי ובחינם את התכנים הדיגיטליים. המקרה של חברת "נאפסטר", שאפשרה הפצה של קבצי מוזיקה היווה דוגמה לכך, וחברות המדיה עדיין אינן משוכנעות שהתוכן שלהן לא יפרץ ויופץ חינם.

      בעייתיות במודל הפרסום - חלק מהטכנולוגיות המשמשות את הטלוויזיה האינטראקטיבית מאפשרות לצרכן לדלג על פרסומות (Replay, Tivo). זה מפחיד את המפרסמים, שיצטרכו להשתמש בטכנולוגיות פרסום אחרות.

      בעייתיות במודל הרווח של ספקי התכנים - לא ברור ממה ירוויחו ספקי התכנים. הם יצטרכו להעניק שרותים, ושרותי ערך מוסף, ולהמנע מנטישת מנויים.

      רגולציה - כמו בישראל, גם בארה"ב מתעוררות בעיות רגולטוריות. משרד המשפטים, בסיוע ארגוני צרכנים, עוצרים את התפתחות התעשיה בגלל הרצון להבטיח שוק תחרותי. בעיות רגולטוריות נוספות עלולות להתעורר משילוב פרסום כחלק אינטגרלי של סרטים.


       

      עוצמות, חולשות, הזדמנויות וסיכונים

       

      עוצמות

      גודל השוק הפוטנציאלי -  קהל היעד גדול, בגלל החדירה העמוקה של הטלוויזיה לבתים. זה מאפשר להגיע לאוכלוסיות שאינן נוהגות לבצע רכישות באמצעות מחשב, מסיבות שונות. יחד עם זאת, יש לשכנע את המנויים להצטרף לשרות.

      מיקום מכשיר הטלוויזיה במרכז הבית - מיקומו ה"טבעי" של מכשיר הטלוויזיה הוא בסלון, בניגוד למיקומו ה"טבעי" של המחשב, בחדר העבודה וחדר הילדים. יחד עם זאת, דווקא המיקום המרכזי, בסביבה שנתפשת כמרכז בידור ופנאי עלול להוות חסם לביצוע טרנזקציות כספיות, ובמיוחד בנקאיות.

      תהליך נוח לרכישת מוצרים - תהליך הרכישה באמצעות הטלוויזיה עשוי להיות תהליך נוח וידידותי יותר מתהליך הרכישה באינטרנט, והוא מתקיים בסביבה נינוחה. אין צורך בחיפוש אינטנסיבי אחר מוצרים במנועי חיפוש (אך החוסר במנועי חיפוש עלול להוות חולשה), אין צורך למלא טפסים ארוכים (אם כי יתכנו מקרים שהצורך הזה קיים, כמו בקניית מתנה והפנייתה ישירות למקבל), ואין צורך להקליד מספר כרטיס אשראי.

      מתאים לרכישה אמוציונלית של מוצרים פשוטים - לדוגמה: פיצה, בעקבות צפיה בסרט או בפרסומת. יתכן שמתאים לשרותי בנקאות בסיסיים.

      מתאים להקלטה דיגיטלית נוחה - מאפשרת נוחות וגמישות בהקלטה, עצירה, וצפיה לצרכים שונים (לדוגמה: הקלטה של סרט לפי שיוכו לז'אנר מסויים, הצגת גול בשידור חוזר, דילוג על מקבץ פרסומות, ועוד).

      מתאים לקיומם של משחקים אינטראקטיביים - מתאים למשחקים אינטראקטיביים כנגד אחרים.

      מאפשר פילוח מדוייק של קהל מטרה - הקהילות הנוצרות מסביב לתכניות או ארועים שונים יאפשרו פניה ממוקדת, הצעת תמריצים אינטראקטיביים מתאימים לאותו הל יעד, וכדומה. ניתן להציע בתשלום סרטים בשיווק אחד לאחד, על בסיס היכרות קודמת עם הרגלי צפיה של המנוי.

       

      חולשות

      קיומו של חסם התנהגותי - הטלוויזיה מהווה חלק ממערך של אמצעי בידור ביתיים. למרות שהטכנולוגיה מאפשרת זאת, כלל לא בטוח שאנשים (בהמוניהם), רוצים לשלוח אי-מיילים, לקרוא עיתון, לקנות ספר, או לחפש עבודה באמצעות הטלוויזיה. באחד המאמרים שכותרתו "טלוויזיה אינטראקטיבית - קפיצת ענק או גימיק מסכן?", כותב המחבר: "תחת הסיכון שאשמע אנכרוניסטי... אני לא רוצה להיות באינטראקציה עם הטלוויזיה שלי. אני רק רוצה לצפות בה".

      אמצעי קלט לא נוחים - השלט, המהוה את אמצעי הקלט העיקרי של הטלוויזיה האינטראקטיבי, אינו נוח לביצוע פעולות מורכבות. תוספת של מקלדת עשויה לפתור חלק מהבעיה, אבל הקלדה באמצעותה אינה נוחה כשיושבים על ספה בסלון.

      יתכן שיש צורך להתאים את חוויית הצפיה לחווייה של הצופה הממוצע - חוויה זו תלויה בגודל המסך, מרחק הצופה מהמסך, ואיכות התאורה.

      נדרשות השקעות גדולות בתוכן - כדי לגרום לצרכנים להיות מנויים בתשלום, יש לגרום לכך שהערך הנתפש של השרות יהיה גבוה. לצורך כך יש להפיק תכנים אינטראקטיביים רבים, על פני מגוון שרותים. כדי להפיק תכנים אינטראקטיביים, יש להשקיע השקעות גדולות. כיום נראה כי יש בעיה בכמות התכנים המתאימה, ובמוכנות גורמי תוכן לפתח תכנים כאלו, בגלל חוסר הודאות בחדירה של הרעיון.

      נדרשות השקעות גדולות בחומרה - כדי להביא את הטלוויזיה האינטראקטיבית לבתים, יש צורך בהחלפה של הממירים לממירים דיגיטליים, בעלות של כ100-200- דולר לכל ממיר, ואולי אף להוסיף מקלדות מתאימות. זוהי השקעה עצומה, המציבה חסם בפני חלק מהמשתמשים.

      מתאים לפעולות פשוטות בלבד - המעורבות של צופים בטלוויזיה האינטראקטיבית עלולה להיות ברמה בסיסית בלבד, כגון השתתפות בחידונים ובשעשועונים ("אינטראקטיביות עצלה"). יש אנשי מקצוע הטוענים שאנשים אינם ששים להפעיל פונקציות מתוחכמות עם השלט.

      מתאים לרכישה אמוציונלית של מוצרים פשוטים בלבד - המדיום של טלוויזיה אינטראקטיבית עשוי להתאים בעיקר לרכישה אמוציונלית של מוצרים פשוטים. הטלוויזיה האינטראקטיבית תתקשה להתחרות בעושר המידע הצרכני שמעמיד האינטרנט לרשות הצרכן. לדוגמה: גישה לחומר טכני מורכב, היכולת לבצע השוואה (טכנית, מחירים) בין מוצרים דומים.

      לא מתאים לרכישה רציונלית של מוצרים ושרותים מורכבים - היתרון שבהגדלת הסיכוי לרכישה אמוציונלית מיידית מעלה את החסרון בטלוויזיה אינטראקטיבית לצורך ביצוע רכישת מוצר שאינו פשוט, או כאשר יש רצון לבצע חיפוש והשוואה בין מוצרים דומים. במקרה כזה יש יתרון לביצוע הרכישה באתרי מסחר באינטרנט.

      המיקום המרכזי עלול להוות חסם לביצוע טרנזקציות - המיקום המרכזי, שמצד אחד הינו יתרון, עלול להוות חסרון לביצוע טרנזקציות, שכן באותו זמן לא ניתן להמשיך ולצפות בתכנית שהיוותה אולי "טריגר" לביצוע רכישה מקוונת. יתרה מזאת, יתכן שאנשים מעדיפים לבצע טרנזקציות מסוגים מסויימים במקום פחות מרכזי (לדוגמה: כמה אנשים מעוניינים שהילדים יידעו מה השכר שהם מרוויחים כשהם מציגים את דף החשבון ע"ג מסך ענק, מה נכלל בתיק המניות שלהם, וכדומה?).

       

      הזדמנויות

      הגדלת פוטנציאל הכנסות לחברות הכבלים - לחברות הכבלים יש אינטרס גדול להחדיר את הטלוויזיה האינטראקטיבית, כסיכוי להצדקת "שווי שוק של מנוי". עד לפני כשנה-שנה וחצי תומחר שווי השוק של מנוי כבלים בכ3,000- דולר למנוי, כלומר על בסיס תזרים חזוי של כ250- דולר מכל מנוי (היוון של 250 דולר לאינסוף, בשיעור היוון של 8.5%). אם דמי המנוי מסתכמים בכ45- דולר, הרי שיש צורך בהכנסה נוספת של כ200- דולר למנוי, ואת זה יש צורך להשיג משרותי ערך מוסף, וביניהם שרותי סחר אינטראקטיביים. מעיסקה המתגבשת בימים אלו, דויטשה טלקום מתכוונת למכור את פעילות שידורי הכבלים שלה (1.7 מיליון מנוים) לחברת ליברטי מדיה האמריקאית, לפי שווי של כ1,000- דולר למנוי.

      צינור הפצה נוסף לעסקים ותיקים - הטלוויזיה האינטראקטיבית יכולה לשמש כצינור הפצה יעיל לשרותים מסחריים פשוטים, לדוגמה בנקאות מקוונת (בניגוד למוצרים, שלגביהם יתכן שקיימת בעיה).

      צינור הפצה לעסקים שיכולים ליהנות מקניה אימפולסיבית - לדוגמה, עסקי מזון מהיר, הזמנת כרטיסים למופעים, CD, DVD. אלו מוצרים שצרכן עשוי לרכוש אותם כתוצאה מצפיה בפרסומת או בסרט.

      צינור הפצה לאוכלוסיה בוגרת - בגלל הפשטות בהפעלה, ניתן להניע אוכלוסיות שאינן מבצעות היום מסחר אלקטרוני ברשת האינטרנט באמצעות מחשב. אחת מהן היא אוכלוסיית הקשישים.

       

      איומים

      תחרות מצד שרותי אינטרנט מתחרים - לשירותים מסויימים המתוכננים עבור הטלוויזיה האינטראקטיבית יש ויהיו מתחרים חזקים המציעים שרותים דומים באינטרנט. לדוגמה לשרותי ה"טלוויזיה החינוכית" יש תחרות מצד אתרי לימוד מקוון (e-learning). תחרות חזקה תהיה כמובן מצד שרותי הסחר והבנקאות האלקטרונית.

      תחרות מצד המחשב האישי כמכשיר לצידה של הטלוויזיה הרגילה - המחשב האישי מהווה יריב לטלוויזיה האינטראקטיבית. יש הגורסים כי כל מה שיש לעשות הוא להציב מחשב נוסף לצד הטלוויזיה, ולהשתמש ביכולותיו במקום לפתח יכולות אינטראקטיביות עבור הטלוויזיה. כך, בסלון יהיו שתי קופסאות בסלון: קופסה אחת שתאפשר צפיה פסיבית בתכניות טלוויזיה, והקופסה האחרת תהיה מחשב שבו נשתמש לפעילויות הדורשות ריכוז ותגובה. אחת הסיבות לכשלון של שרותי גלישה באינטרנט על גבי טלוויזיה (דוגמת WebTV) היתה שקהל היעד היה של אנשים שהבינו את הערך של האינטרנט, אך לא יכלו לרכוש מחשב. קהל יעד זה קטן במהירות, ככל שמחירי המחשבים יורדים.

      תחרות מצד מכשיר המשלב טלוויזיה ומחשב אישי - גישה דומה, אך לא זהה, היא מכשיר המשלב טלוויזיה, מחשב, וכונן DVD ביחידה אחת. יש מספר חברות המציעות פתרון כזה, שעשוי להתגלות כפתרון אפקטיבי.

      תחרות מצד מכונות משחק ייעודיות - קבוצת מתחרים נוספת היא יצרני מכונות המשחקים הייעודיות ("סוני פלייסטיישן" של חברת "סוני", "דרימקאסט" של חברת "סגה", "Xbox" המתוכנן של חברת "מייקרוסופט"), אשר כבר מאפשרות משחקים מרובי משתתפים בחיבור לאינטרנט, ומעוניינות להפוך את המכונות שלהן לשער שדרכו יעבור מידע לצופים, ולא רק משחקים.

      חשש של ספקי תכנים מגניבה והפצה לא חוקית של סרטים ומשחקים - קבוצת שונות של האקרים כבר פיצחו את הקודים המאפשרים פענוח סרטים דיגיטליים בפורמט DVD. יצרני סרטים ומשחקים חוששים שהסרטים יופצו בצורה לא חוקית ויופצו בחינם בעזרת תוכנות דומות לתוכנת נאפסטר, שאיפשרה שיתוף קבצי מוזיקה.

      המשבר בשוק המניות - המשבר בשוק המניות בכלל, ובשוק הטלקום בפרט עלול לעכב מיזמים שתוכננו.

      חשש מהסטוריה של כשלונות במיזמים קודמים - הכשלונות של מיזמי טלוויזיה אינטראקטיבית עלולה לגרום לחשש גדול אצל משקיעים פוטנציאליים, ולהביא לדחיית החלטות השקעה או שותפות פעילה במיזמים כאלו.

      רגולציה - בישראל קיימות מגבלות רגולטוריות על שוק התקשורת, אשר עלולות לעכב את כניסת המסחר ומתן שרותים (לדוגמה: בנקאות אינטראקטיבית) באמצעות טלוויזיה אינטראקטיבית לישראל.


       

      השוק העולמי

      בפרק זה יש התייחסות לא מלאה לתמצית מחקרים, על בסיס ידיעות חדשותיות.

      בשנים 1997-1998 חזו הסקרים כי בשנת 2001 כ60%- מבתי האב בבריטניה ובארה"ב יהיו מחוברים לטלוויזיה דיגיטלית, וכ20%- יהיו מחוברים לשירותי טלוויזיה אינטראקטיבית. בדיעבד, התחזית הזו היתה אופטימית מדי. שיעור המחוברים נמוך בהרבה מהציפיות.

      בעולם יש כיום כ1.1- מיליארד בתי-אב שבהם מותקנת טלויזיה. מתוכם, 34 מיליון מנויים על שרותים אינטראקטיביים דיגיטליים, אך רק כ6- מיליון מנויים עושים שימוש האינטראקטיביות ומצליח בעיקר באנגליה ובצרפת. באנגליה יש כ5- מיליון בתי אב המנויים על מיזם של bSkyB דיגיטל.

      במחקר של חברת המחקר יאנקי גרופ מוערך היקף שוק הוידאו לפי דרישה (VOD) בכ2- מיליארד דולר בשנת 2005. על פי המחקר, התחום מצוי בחיתוליו והיקפו בסוף שנת 2001 יסתכם בכ70- מיליון דולר בלבד. שירות הוידאו לפי דרישה נחשב בשנים האחרונות להבטחה הגדולה בתחום הטלוויזיה האינטראקטיבית אך כניסתו התעכבה בשל מכשולים טכנולוגיים. האנליסט שביצע את המחקר מעריך כי בשנתיים הקרובות תגיע טכנולוגיית VOD לבשלות, וגופי שידור רבים יתחילו לספק את השירות, אף שכיום מורגש מחסור בתכנים המותאמים לשירותים אלו. לטענתו, חברות הכבלים יהיו הראשונות שיציעו את השירות, אף שקצב העברת המידע מהגוף המשדר אל הממיר הדיגיטלי בבית המנוי עדיין איטי.

      במחקר שערכה חברת Celent, שכותרתו "טלוויזיה אינטראקטיבית בבנקאות האירופית", נמצא כי מספר גדל והולך של בנקים, בעיקר בבריטניה וצרפת, החלו להציע שרותי בנקאות, כולל הצגת יתרות, העברות מחשבון לחשבון, ותשלום חשבונות באמצעות הטלוויזיה. באפריל 2001 למעלה משליש מ20- הבנקים הגדולים הציעו סוג כזה או אחר של שרותי בנקאות באמצעות טלוויזיה אינטראקטיבית. המחקר מעריך כי בשנת 2004 יהיו 30 מיליון משתמשי בנקאות ישירה באינטרנט לעומת 10 מיליון שיעשו זאת באמצעות טלוויזיה אינטראקטיבית.

      מחקר של חברת IDC מחודש אוקטובר 2000, מעריך כי בשנת 2004 ישווקו בעולם כ19.5- מיליון יחידות טלוויזיה אינטראקטיבית, לעומת 6.1 מיליון יחידות ששווקו בשנת 1999. במחקר אחר של אותה חברה, שפורסם בחודש מרץ 2001, העריכה IDC שההכנסות ממסחר אלקטרוני בארה"ב עתידים להוות תחרות למסחר אלקטרוני באמצעות מחשב, ויגיעו ל8.5- מיליארד דולר בשנת 2005 (לעומת אומדן הכנסות של כ28- מיליארד דולר ממסחר אלקטרוני בשנת 2000).

      מחקר של חברת Datamonitor על set-top boxes מעריך שממירים דיגיטליים יחדרו בשנת 2002 ל11%- משקי הבית באירופה, ושמספרם יגיע לכ13.4- מיליון ממירים. שיעורי החדירה הגבוהים ביותר יהיו בספרד (18%), צרפת (16%), ובריטניה (11%).

      חברת המחקר The Strategic Group פרסמה בחודש אוקטובר 2000 מחקר, הצופה כי מרבית משקי הבית בארה"ב יהיו בעלי יכולות טלוויזיה אינטראקטיבית, וכי מספר המשתמשים בטכנולוגיה יעלה מ1- מיליון בשנת 2000 ל41- מיליון בשנת 2005.

      חברת המחקר "פורסטר" מחודש מרץ 2000 חוזה שמעל 50% מעסקאות מסחר אלקטרוני באירופה בשנת 2005 יבוצעו באמצעות טלוויזיה דיגיטלית, אשר תחליף בכך את המחשב האישי.

      להערכת מחלקת המחקר של בנק ההשקעות דויטשה בנק אלכס בראון, מספר בתי האב שמחוברים לתקשורת רחבת פס צפוי לגדול מ2.6- מיליון בשנת 1999 ל36- מיליון בשנת 2004. להערכת הבנק, עד שנת 2004 צרכנים ירכשו 150 מיליון מכשירי טלוויזיה אינטראקטיבית.

      ערוץ הקניות הבריטי, QVC, החל להפעיל מערכת של חברת NDS, המאפשרת לבצע רכישה מיידית של מוצרים באמצעות השלט-רחוק.

      בנק ההשקעות מריל לינץ' הוריד בחודש מאי 2001 את הדרוג שנתן לחברות התקשורת "גרנדה" ו"קרלטון", המחזיקות בזכויות לשידורי טלוויזיה דיגיטליים בתשלום, ואשר עתידות להשיק בקרוב ערוץ ספורט למנויים. אנליסטים בתחום התקשורת במריל לינץ' חוזים כי פרוייקט הITV- לא יניב רווחים חיוביים לפני שנת 2007. בפרוייקט הושקעו כ215- מיליון דולר, ולהערכתם, 2.5 מיליון האנשים שצפויים לעשות מנוי על שירותי הטלוויזיה בתשלום לא יכסו את ההשקעה בשנים הקרובות. האנליסטים מזהירים גם לגבי ההכנסות הצפויות מפרסום בערוצי התשלום - אלו לא צפויות לגדול בשנים הקרובות, לפי התחזיות.

       

      שחקנים מרכזיים

      השחקנים בשוק הטלוויזיה האינטראקטיבית נחלקים למספר קבוצות ראשיות: 1) חברות תשתית המספקות את החומרה והתוכנה המתאימה. 2) חברות המספקות תוכנה אפליקטיבית. 3) חברות המספקות תוכן אינטראקטיבי. 4) חברות אשר אורזות את התשתית והתוכנה המתאימה ומציעות שרות טלויזיה אינטראקטיבית, כמו אמריקה אונליין.

      ספקי השרותים המובילים הינם:

      מייקרוסופט - שרות UltimateTV. שרות שהושק בחודש מרץ 2001. חלקים ממנו מחליפים את שרות WebTV, שהינו שרות דואר אלקטרוני וגלישה באינטרנט באמצעות הטלוויזיה, אשר לא עמד בציפיות שכן מספר המנויים עמד על כ1- מיליון מנויים אף שקצב הגידול כשהושק היה גבוה. השרות החדש מבוסס על גישה באמצעות לוויין וטכנולוגיית הקלטת וידאו דיגיטלי. השרות מאפשר, בנוסף לשליחת דואר אלקטרוני וגלישה באינטרנט, להקליט תכנית אחת בזמן שצופים באחרת, ולצפות במדריכי תכניות דיגיטליים. השרות דומה לשרות ReplayTV שאף הוא לא הצליח להמריא. גם חייו של מיזם זה עלולים להיות קשים, בגלל מחיר המכשיר לצרכן הסופי (450 דולר, כולל צלחת קליטה ללוויין ובנוסף לכך דמי מנוי שיכולים לנוע בין 10 עד 113 דולר לחודש), ולאור חוסר ההצלחה של מכשירי ReplayTV וtivo-, שהם מכשירי הקלטה דיגיטליים. קיימת סקפטיות בשוק לגבי הצלחת המיזם, בגלל שצרכנים בקושי יודעים לתכנת את השעון שלהם במכשיר הוידאו הרגיל שלהם.

      AOL - שרות AOLTV. שרות שהשיקה "אמריקה אונליין" בחודש יוני 2000. מיזם זה מתחרה במיזם WebTV של מייקרוסופט, שהוא שרות מבוס מחשב. שני השרותים מציעים דואר-אלקטרוני וגלישה באינטרנט. לAOL- יש יתרונות הנובעים מחברת Time Warner עימה התמזגה בשנת 2000, ומפסי התקשורת הרחבים שיש לחברה זו, המחזיקה בחברות כבלים. למכשיר שמספקת AOLTV אין יכולת להקליט הקלטה דיגיטלית, כמו שיש למכשיר של UltimateTV מבית מייקרוסופט.

      BskyB - חברת הכבלים הלוויינית הבריטית, בבעלות רופרט מרדוק. לחברה 5.4 מיליון מינויים בעלי ממירים דיגיטליים. לאחרונה השיקה שירות Sky+, אשר יאפשר לצופים המצויידים בממיר מיוחד הכולל דיסק קשיח, להקליט תכניות בזמן שהם צופים בתכנית אחרת. הדיסק מאפשר לאחסן 20 שעות שידור, ואחר כך לצפות, להקפיא, לדלג על פרסומות, וכדומה.

      Networks Sky Global - מיזם מתוכנן של טלוויזיה בכבלים ובלוויין של רופרט מרדוק. סקיי גלובל תכרוך את כל נכסי הטלוויזיה בלוויין של מרדוק באריזה אחת. במיזם יוכלו BskyB בבריטניה, סטאר באסיה, וככל הנראה DirecTV בארה"ב.

      ICTV - מיזם של משפחת לאודר, אשר הושקעו בו עד עתה כ87- מיליון דולר, על ידי 9 חברות מתחומי הטלוויזיה והשידור, וביניהן Cox Communications, Liberty Digital, Motorola, OpenTV, TV Guide, ושותפות לאודר. על פי תכנית העבודה, המיזם צריך לעבור לרווחיות בשנת 2003.

      OpenTV - חברה בריטית, המספקת פלטפורמה מלאה עבור שרותי טלוויזיה אינטראקטיבית. לחברה מעל 40 לקוחות (רשתות כבלים ולוויין) בפריסה בינלאומית. החברה מדווחת על הכנסות של כ6- מיליון דולר בחודש, כולל דמי מנוי. התחזית שלה היא שבשנת 2004 הכנסותיה יגדלו עד לכ20- מיליארד דולר, מהן כ11- מיליארד דולר מפרסום, וכ7- מיליארד דולר מסחר אלקטרוני, וכ2- מיליארד דולר דמי מנוי. תחזיות אלו נראות אופטימיות מדי, לאור הההערכות שמספר המינויים בעולם צפוי לעמוד על כ67- מיליון מנויים בשנת 2005.

      TIVO - מציעה "דיגיטציה ופרסונליזציה של שוק הטלוויזיה", כלומר טכנולוגיה המאפשרת התאמה אישית של תכניות הטלוויזיה באמצעות הקלטה דיגיטלית מראש. המכשיר נמכר במחיר של 1,000 דולר. במאמר שפורסם ב"גלובס" בדצמבר 1999 צוטט דו"ח של חברת רוברטסון סטיבנס, שנקבה בשווי של 6,000 דולר למנוי, ואם החברה תציע גם פלטפורמה למסחר אלקטרוני, יעלה להערכתם שווי מנוי וידמה לזה של חברות אינטרנט בעלות מנויים כמו AOL ואט-הום - 7,700 דולר. ההכנסות באותה עת עמדו על 33 אלף דולר וההפסד על 20 מיליון דולר. מניותיה של חברה זו נסחרו בחודש מרץ 2001 ברמה חד ספרתית, לאחר שהגיעו לשיא של 38 דולר.

      ReplayTV - חברה שעסקה בייצור מכשירי הקלטה דיגיטליים, אשר אפשרו הקלטת דיגיטלית של שידורי טלוויזיה (בניגוד להקלטה על גבי סרטי וידאו). מחיר המכשיר בדצמבר 1999 נמצא בתחום 700-1,400 דולר, תלוי בנפח האכסון. בסוף שנת 2000 החברה שינתה את המודל העסקי שלה כתוצאה מהתחרות הקשה בה נתקלה, ובמקום להתמקד במכירה לצרכן הסופי, תמכור רשיונות לשימוש בטכנולוגיה שלה. ReplayTV מקווה לעשות רווחים גם מפרסום ממוקד, מדריכי תכניות אלקטרוניים, ושרותי מסחר אלקטרוני. החברה נרכשה בתחילת שנת 2001 ע"י חברת Sonicblue.

      קומברס - קומברס הודיעה על השקת פלטפורמת טלוויזיה אינטראקטיבית בשם iTVGate. הפלטפורמה מתמקדת בשירותי תקשורת ומסרים מאוחדים. הפלטפורמה מיועדת לספקי הטלוויזיה בכבלים ולוויין. קומברס פנתה לגופים מובילים בשוק, במטרה להקים שותפויות אסטרטגיות ולקדם את רעיון העברת כל המסרים דרך הטלוויזיה. קומברס חתמה עם חברת NDS, המפתחת ומייצרת מפענחים לטלוויזיה אינטראקטיבית, על חתימת הסכם שיווק משותף ומיזוג שרותים.

       

      תפקידם הנצפה של הבנקים

      Chase - צ'ייס מנהטן יזם פרוייקט טלוויזיה אינטראקטיבית בשנת 1996, בשיתוף עם חברת הטלפון האזורית Nynex. החברות יצרו דגם של פלטפורמת "משרד אחורי" המאפשרת ביצוע פעולות בנקאיות ורכישות באמצעות טלוויזיה אינטראקטיבית, וסיפקה מנגנון תשלומים המאפשר ביצוע הרכישות במגוון אמצעי תשלום - כרטיס אשראי, כרטיס חיוב, תשלום מחשבון, כרטיסים משולמים מראש, וקופוני שי. דגם המערכת איפשר תשלום מיידי, אישר הזמנות, איפשר לבצע תשלומים לפי לוח תשלומים, והציג חשבונות על המסך. בשלב זה אין לנו מידע לגבי מצבו של המיזם, אולם עצם העובדה שלא מצאנו מאמרים עדכניים בנושא, מציבה סימן שאלה לגבי הצלחתו.

      מידיעה שפורסמה בשנת 1996 עולה שבנק National Westminster Bancorp יזם, כנראה בשנת 1996, שירות טלוויזיה אינטראקטיבית ל250- בתים בקיימברידג'. לא ברור מצב המיזם.

      חברת AT&T יזמה מתן שירותי בנקאות באמצעות טלוויזיה אינטראקטיבית, בשיתוף עם חברת התוכנה CFI ProServices, אשר פיתחה מערכת כזו, ובשיתוף חברת Checkfree העוסקת בתשלום חשבונות במקוון. המיזם נסגר כחדשיים לאחר שהושק, כנראה בשנת 1996.

      בארה"ב, חברו בנק NatWest וחברת הכבלים Comcast Cable להציע משכנתאות באמצעות טלוויזיה שתחובר למשרדי נדל"ן, מתוך כוונה להציע אותן בשלב מאוחר יותר ישירות לבתים. כנראה גם כן בשנת 1996.

      Abbey National - בחוברת שצורפה להצעתה של Connect TV ל"לאומי",הוצגו מסכי דוגמה של Abbey National, כפי שאמורים להיות משודרים ברשתות טלויזיה אינטראקטיבית - Open, NTL, Telewest.

      Woolwich bank - בחוברת שהוזכרה, מוצגים דוגמאות למסכי e-Banking שפותחו עבור בנק זה על ידי חברת AIT. ניתן לראות דוגמאות המסכים באתר http://www.itvt.com/. Woolwich מפתחת, יחד עם מייקרוסופט, שירות אגרגציה שיאפשר ללקוח לראות במסך אחד את מצבם הכספי בכל חשבונות הבנקים שלהם במרוכז.

      HSBC - בחוברת הנ"ל מוצגים דוגמאות של מסכי מחשב של e-Banking של HSBC.

      Credit Agricole -

      Novascope - על פי החוברת של Connect TV, Novascope מאפשרת שרותי הלוואות ומשכנתאות אינטראקטיביים בטלוויזיה. ראה www.nova.gr/eng.

       


       

      השוק בישראל

      קונקט טי.וי -  מטרתה של החברה היא לשמש שער כניסה לשרותים אינטראקטיביים, על גבי הפלטפורמה של הטלוויזיה בכבלים. החברה תספק לחברות הכבלים תכנים בתחומי הבידור, הכלכלה, המידע, התקשורת הבינאישית ועוד, ותהיה אחראית לתפעולם.

      השרות של קונקט טי.וי. הושק במהלך חודש מאי 2001, ובמסגרתו מספקת החברה משחקים אינטראקטיביים למנויי חברות הכבלים תבל דיגיטל ומת"ב. החברה מנהלת מגעים לספק את שרותיה גם למנויי חברת הכבלים "ערוצי זהב" ולמנויי הלוויין.

      קונקט טי.וי. חתמה על שיתופי פעולה עם חברת Two Way TV, וחברת הפעלת המשחקים "סטטיק". החברה מעסיקה כ30- עובדים, ביניהם כ17- מתכנתים וגרפיקאים המועסקים בחברת הפיתוח של החברה - 4U TV.

      המיזם נמצא בבעלות משותפת של לוני הרציקוביץ, בעל השליטה בחברת "ישפאר" (יבואנית סוני ובעלת מניות בחברת "נטקום"), המחזיק בכשני שליש מהמניות, ושל קבוצת "דנקנר השקעות", המחזיקה בכשליש מהמניות מנכ"ל החברה, תמי פרידמן, מחזיקה במספר אחוזים בודדים. חברת "דיסקונט השקעות" מחזיקה באופציה לרכישת שליש מהמניות, בכפוף לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים.

      מנכ"ל החברה, תמי פרידמן, בת 40, שימשה בתפקידים בקבוצת דלק, בקבוצת קווי אשראי, והיתה מנהלת התוכן בקבוצת Yes.

      ערוצי זהב - חברת ערוצי זהב השיקה שרות משחקים למנוייה. השרות כולל משחקים כמו דמקה, טטריס, מירוץ מכוניות, טריוויה, ומשחקים נוספים. החברה רכשה את הערוץ מחברת "גיים פליי" הבריטית, אשר מפעילה משחקים אינטראקטיביים בצרפת, אנגליה, דנמרק, הולנד, ואחרות. בערו משולבים גם משחקי טריוויה של חברת "זואי" הישראלית, המשמשת ספק תוכן ל"גיים פליי".

      וואלה! תקשורת - חברת וואלה! תקשורת הודיעה כי בכוונתה להכנס לתחום הטלוויזיה, ולפתח ערוץ טלוויזיה אינטראקטיבי שיתבס על תכני אתר וואלה!. בנוסף, בכוונתה לפתח ערוץ טלוויזיה אינטראקטיבי נוסף, בשיתוף עם חברת "זואי" שתארוז ותשווק את התכנים לחברות הכבלים והלוויין.

      ערוץ הקניות - ערוץ הקניות בחן בשנת 2000 את האפשרות להכנס לתחום. לא ידועות לנו תוצאות הבחינה.


       

      נספח

       

      היבטים טכנולוגיים

      כדי לספק כל שרות של טלוויזיה אינטראקטיבית, נדרשים הרכיבים הבאים:

      • 1. תוכן
      • 2. יכולת דחיסת הנתונים
      • 3. מערכת בקרה ואחסון
      • 4. מערכת תמסורת נתונים מהירה
      • 5. ערוץ חוזר
      • 6. קופסת בקרה לטלוויזיה (Set Top Box)
      • 7. שלט רחוק ומערכת ניווט ידידותית למשתמש
      • 8. ניהול מנויים

      התהליך פועל כך: המנוי משתמש בשלט רחוק שלו כדי לבחור בשרות באמצעות מערכת הניווט. הבקשה נשלחת באמצעות ערוץ החזור למערכת הבקרה, אשר מאתרת את הנתון הנדרש במערכת האחסון, ומציגה אותה למערכת התמסורת, אשר שולחת אותה לקופסת הבקרה לטלוויזיה לתצוגה במסך הטלוויזיה של המנוי. מערכת ניהול המנויים מיודעת על הפעילות הזו, כדי שניתן יהיה לחיב את המנוי.

       

        14/6/07 17:55:

      כל כך הרבה חוכמה, בכל כך מעט מילים.

      זה כל כך חכם, ישיר ומדויק, שחבל שה web 4.0 עוד לא הגיע ואי אפשר לשמוע את מחיאות הכפיים שלי ושריקות ההתפעלות.

      ובינתיים, הכי חשוב זה לקבל את השיעור באהבה. כל דבר שקורה לנו, קורה לטובה, אבל לא תמיד אנחנו יכולים לראות את הטובה הזאת באותה נקודת זמן.

      כל החלטה נכונה רק לרגע לקיחתה, וההסתכלות בדיעבד אינה אלא הסתכלות בדיעבד.

      זה לא סתם שבכל המחקרים שנעשו, התכונה היחידה המשותפת שהצליחו למצוא אצל כל היזמים המצליחים בעולם ב 100% - זו הנחישות.

      בעוד כמה ירחים/שנים תסתכלי אחורה בסיפוק, תאנחי ותגידי, אך, זה בית ספר מעולה.

      ואם זה מעודד, להערכתי כריסטופר קולמבוס שתה הרבה מאד מי מלח, עד שהוא הגיע למולדת הקוקה קולה צוחק

      צחי

        12/6/07 19:19:

      שיעור כה חשוב,

      בטיימינג מושלם 

       

      תודה. 

        12/6/07 17:47:

      קראתי בשקיקה כל מילה

      מרקרתי ( מלשון THE MARKER לשון )

      לעצמי שתי שורות קריטיות עבורי

       

      שכשאתם היזמים של חברה אסור לכם להיות גם המנכ"ל , גם היו"ר וגם מנהל השיווק של החברה. אתם חייבים לזהות במה אתם הכי טובים ולהתמקד בזה.

      תנו לאחרים שיעשו את מה שאתם לא טובים בו.

      שחררו שליטה ותכירו בחולשות שלכם.

      אני מטבעי כיזם ומנהלת שיווק, שעיקר יכולותיי בפיתוח עסקי וחשיבה שיווקית לא הייתי צריכה גם לנהל את החברה. בזבזתי יותר מידי זמן לעשות דברים שאני לא אוהבת לעשות ולא טוב לחברה שאעשה. יתרונותיי הלכו לאיבוד ועשיתי בסופו של דבר את הכול לא טוב . גם את מה שאני הכי מצוינת בו.

       

       

      ואחרי ששלחתי לך כוכב

      שמגיע לך בצדק ( שוב כפל מילים )

      מצאתי לנכון להגיב גם בכתב

       

      אז תודה

      ממני

      גיא עולמי

        12/6/07 13:05:

      שם הספר - "יזמות ברגע". שעורים מאלפים בפחות מדקה קריאה.

      דברי עם ספנסר שיוציא ספר המשך בסדרת "מנהל ברגע" קורץ.

       

      או "שבע ההרגלים של יזם מתחיל" ...

       

      נראה שצברת הרבה נסיון, תסכולים ותובנות בזמן קצר יחסית.

       

      כל הכבוד על האומץ to let go...

       

      כוכבת.

        12/6/07 09:05:

      עלי והצליחי

        11/6/07 23:09:

      גלית,

       

      סחתיין על האומץ ליזום, ליפול, להודות בזה ולקום מחדש.

      את חזקה ומחזקת.  

       

      מולי 

        11/6/07 22:02:

       

      צטט: galit.lm 2007-06-11 21:37:30

      דרך אגב, שווה בעיני הרחבה לספר (book)....

      גלית, תודה על המחמאות. הייתי מאוד שמחה לשבת ורק לכתוב אבל כדי לכתוב ספר צריך הרבה זמן. אולי  יום אחד . מקבלת הרבה מזה שאני כותבת פוסטים אלו ושמחה לתת. דומה לכתיבת ספר. שוב תודה.

      דרך אגב, שווה בעיני הרחבה לספר (book)....

        11/6/07 17:59:

       

      תודה רבה על העצות הטובות.

      לוקח לתשומת ליבי בעיקר את עניין המנכ"לות, לא בכל מחיר.

       

       

      גלית. שיעורים חשובים כל כך (ויקרים...). תודה על שאת חולקת. כמו כל דבר ביקום, ישמשו אותך בעתיד באופן כזה שיראו תשואה ראוייה במבחן הזמן....

      אני מתחברת בעיקר לנושא של "לא בכל מחיר". בהשקעות, בשיתופי פעולה אסטרטגיים, בלהילחם על מקום עבודה, במערכות יחסים בינאשיות  ובכלל. מה שלא זורם, ומגיע מתוך כבוד ונתינה, ומה שמשיגים אחרי המון המון מאמצים ומניפולציות, בדרך כלל מסתיים באותה דרך מתגלה במבט לאחור כנסיון אומלל להנדס מציאות.  בהצלחה במיזם הבא. אין ספק שיהיה גדול ומשמעותי.

        11/6/07 13:43:
      גליתוש את גדולה מהחיים. את מייצגת נאמנה כיו"ר יזמים צעירים ילידי שנתון 1963 אני שמח לבשר לך שאת מייצגת נאמנה את רוח ואופי השנתון.
        11/6/07 10:44:

      אפשר לחשוב שלקחת לי את האותיות,המילים, המשפטים, והרעיונות

      נכנסת לקירבי למחשבותיי

      פתחת את סגור נשמתי,,

      ופרסת את ,,כל מסקנותיי

      חשוב  וזה כל העיקר,,

      כדאי לכל יזם מתחיל ,,להטמיע להשריש

      ללמוד לשנןן ולהתפללל

      את השיעורים שלמדת וכעת הבעת

      לא יסולא בפז

      וכוכב בטוח תקבלי ממני

        11/6/07 10:07:
      תאור מדויק ושיעור מאלף.
        11/6/07 10:00:

      באת לי בזמן.

      גם פוסט מעניין, גם חשוב לקרוא, הכי חשוב יהיה לנסות וליישם.

      THX

        11/6/07 09:57:

      גליאנה שלום,

       

      כבר אמרו את זה קודם אבל אני אגיד את זה שוב: אם למדת משהו מהמיזם הזה אז לא הפסדת, הרווחת.

      הייתי מאוד רוצה לדעת מה היה המיזם ולמה הוא נכשל.

      את מוזמנת לקרוא פוסט שכתבתי ושעוסק גם הוא בכשלון עסקי. 

       

      בהצלחה בהמשך

       

       

        11/6/07 07:59:

       

      צטט: אדם שוב 2007-06-10 18:04:10

      צריך אומץ לא קטן כדי להודות כשנכשלים ואומץ גדול עוד יותר כדי לדעת לנשום עמוק ולהוציא את המיטב מתהליך של הפקת לקחים.

      כשראיינתי עובדים תמיד ביקשתי מהם לספר לי על הכשלונות שלהם. מי שלא מתחיל לגמגם ויודע להתמודד בבהירות עם הכרה בכשלון ועם הדרך לחלץ ממנו תועלת - אני יודע שיש לו את זה.

      מברוק, גלית. 

      תודה יקירי.

        10/6/07 18:51:

      גלית,

       

      עצוב שלא הצליח, ובו זמנית מאיר עיניים לקרוא את המסקנות של הפוסט-מורטם (כותרת חלופית לבלוג).

       

      מסכימה עם המון ממה שכתבת. בעיקר עם בחירת השותפים הנכונים ובחירת התפקיד הנכון לך בארגון. אבל יותר מכל עם המשפט האחרון. אני מאד בעד לחלום, לא תמיד אמיצה או נחושה מספיק כדי להגשים.

       

       

        10/6/07 18:04:

      צריך אומץ לא קטן כדי להודות כשנכשלים ואומץ גדול עוד יותר כדי לדעת לנשום עמוק ולהוציא את המיטב מתהליך של הפקת לקחים.

      כשראיינתי עובדים תמיד ביקשתי מהם לספר לי על הכשלונות שלהם. מי שלא מתחיל לגמגם ויודע להתמודד בבהירות עם הכרה בכשלון ועם הדרך לחלץ ממנו תועלת - אני יודע שיש לו את זה.

      מברוק, גלית. 

        10/6/07 14:00:
      פוסט  חכם  שמתבטא  בכך שהרבה פעמים  אנו דורכים  על מוקשים  שהזהרנו מפנהם אבל לא  יישמנו בעצמנו צריך להתרכז  במה שאנחו טובים " וול קאם טו דה קלאב" אבל תהיי אופטימית
        10/6/07 11:45:

      גלית,

       

      אהבתי.

       

      אנשים... אנשים... אנשים...

      כולם כבר מבינים שזה 3 הדברים החשובים בכל מיזם...

      השיעור השני שלך, הוא הכי קשה לישום ע"י יזם טיפוסי...

      "אתם חייבים לזהות במה אתם הכי טובים ולהתמקד בזה. תנו לאחרים שיעשו את מה שאתם לא טובים בו..." 

       

      ברק 

        10/6/07 11:02:

       

      צטט: גליאנה 2007-06-09 19:18:02

       

      צטט: בעז ק 2007-06-09 18:57:20

      אין ספק שהסינרגיה חשובה בבחירת שותפים כמו בבחירת עבודה, מקצוע, בן/ת זוג וכו'... ללכת עם מה שאוהבים לעשות מוביל גם לעשייה הטובה והמקצועית. בפעם הבאה זה יצליח.

      תודה על החשיפה. כיכבתי.

      תודה בועז וכמו שאומרים מהפה שלך לשכינה ( לאלוהים ).

       

      אני קצת נזהר מהשימוש המרובה בסינרגיה כמעין מילת קסם שפותרת בעיות. אין ספק שמשקיע אסטרטגי יכול - לעיתים - לסייע. רק לעיתים. זה בהחלט לא נכון לגבי כל החברות, ובדואי שלא לגבי כל משך התפתחותה של החברה.

      השקעה אסרטגית חשובה יותר, בדרך כלל, כאשר המוצר כבר פותח ויש צורך לשווקו. ואז גם עשויה ידדתנו הסינרגיה המפורסמת לעבוד שעות נוספות.

      ועוד דבר: מאחר שאין ארוחות חינם, משקיע אסטרטגי נבון (ומי רוצה משקיע שאינו נבון)  יהיה מודע היטב למעמדו החשוב כלפי החברה ומכאן ייגזר גם מחיר הכניסה שלו.

       

        10/6/07 09:21:

       

      צטט: יהודה.מ. 2007-06-10 01:18:49

      תודה רבה על אחד מהפוסטים היותר מעשיים שקראתי.

      איך תתחילי את המיזם הבא שלך?

      האמת לא יודעת. כרגע רק מייעצת לחברות. נראה מה יקרה. השמיים פתוחים להכול. תודה לך.

        10/6/07 09:20:

       

      צטט: מיכל גזית 2007-06-10 01:31:48

      מופלאה את,

      כבר אמרתי את זה כמה פעמים,

      אז מה,

      זה לא משנה אם את כותבת על רומנטיקה או עסקים, פשוט לשתות בצמא כל מילה שאת מפיקה.

      נראה לי שאולי כל המיזם הזה נועד לבנות לך את הקריירה הבאה - ללמד אנשים איך לעשות את זה נכון, מהמקום הרגשי, הבוחר והקשוב

      נשיקות

      תודה מיכל. את נפלאה בפירגון שלך. אני כמו שאת יודעת מייעצת היום לחברות. מקווה שזאת באמת הדרך. נשיקות

        10/6/07 01:31:

      מופלאה את,

      כבר אמרתי את זה כמה פעמים,

      אז מה,

      זה לא משנה אם את כותבת על רומנטיקה או עסקים, פשוט לשתות בצמא כל מילה שאת מפיקה.

      נראה לי שאולי כל המיזם הזה נועד לבנות לך את הקריירה הבאה - ללמד אנשים איך לעשות את זה נכון, מהמקום הרגשי, הבוחר והקשוב

      נשיקות

        10/6/07 01:18:

      תודה רבה על אחד מהפוסטים היותר מעשיים שקראתי.

      איך תתחילי את המיזם הבא שלך?

        9/6/07 22:55:

      תודה על הפתיחות והשיתןף מנסיונך, בטוח שיוסיף לי ,אני מקוה שתצליחי במיזם הבא שלך.

      אני סבור שהזמן הסביר להצלחה הוא עד שנתיים גג, ואין טעם למשוך ארבע שנים.

      וכאמור תצליחי בהמשך. 

        9/6/07 22:15:

      אמיץ 

       

      מהפוסטים ששוה לקחת מהם משהו ולישם

       

      תודה והצלחה

       

        9/6/07 21:35:

      גלית, תודה!

      לגזור ולשמור.

       

       

        9/6/07 21:29:

      "הכישלון הוא הצלחה אם לומדים ממנו" / מלקולם פורבס.

       

      ראשית, חשוב לי להגיד תודה על השיתוף ועל הטיפים הכל כך נכונים שהעלת כאן.

      הריי תמיד תהיינה עליות וירידות בחיים, ולמרות שבעסק הנוכחי הזה לא הלך - את צריכה להיות מאושרת.

      מאושרת שיצאת כל כך נשכרת ומלאת לקחים חשובים לחיים העסקיים ואני בטוח שגם לאישיים.

       

      אני לקחתי הרבה מהפוסט הזה.

       

      כוכב (:

        9/6/07 21:08:

       

      צטט: לירון פיין 2007-06-09 20:02:58

      אומץ. תעוזה. גילוי לב. נחישות. מיומנות.
      טייס קרב?
      גם, וגם את.

      אתה מצליח לרגש אותי שוב ושוב. תודה לירון

        9/6/07 20:48:
      יפה ומחנך.
        9/6/07 20:02:
      אומץ. תעוזה. גילוי לב. נחישות. מיומנות.
      טייס קרב?
      גם, וגם את.
        9/6/07 19:52:
      קבלי כוכב על גילוי הלב.
        9/6/07 19:18:

       

      צטט: בעז ק 2007-06-09 18:57:20

      אין ספק שהסינרגיה חשובה בבחירת שותפים כמו בבחירת עבודה, מקצוע, בן/ת זוג וכו'... ללכת עם מה שאוהבים לעשות מוביל גם לעשייה הטובה והמקצועית. בפעם הבאה זה יצליח.

      תודה על החשיפה. כיכבתי.

      תודה בועז וכמו שאומרים מהפה שלך לשכינה ( לאלוהים ).

        9/6/07 19:16:

       

      צטט: ג-פ-ן 2007-06-09 18:55:00

      שמעתי אותך כבר בכמה פגישות,

      אומרת דברים חכמים ונבונים.

       

      אבל זה הדבר הכי חכם ששמעתי ממך.

      אז כנראה באמת השיעור היה שווה :))

       

       

      אין לי ספק שתצליחי, למעשה את כבר מצליחה,

      לדוגמא עם פרויקט הליווי השיווקי התעוררות סטימצקי!

      תודה יקירי. סטימצקי זה אכן כבוד גדול, אבל בזכות איריס בראל המנכלית והנהלה שלה שנותנת גב.

        9/6/07 18:57:

      אין ספק שהסינרגיה חשובה בבחירת שותפים כמו בבחירת עבודה, מקצוע, בן/ת זוג וכו'... ללכת עם מה שאוהבים לעשות מוביל גם לעשייה הטובה והמקצועית. בפעם הבאה זה יצליח.

      תודה על החשיפה. כיכבתי.

        9/6/07 18:55:

      שמעתי אותך כבר בכמה פגישות,

      אומרת דברים חכמים ונבונים.

       

      אבל זה הדבר הכי חכם ששמעתי ממך.

      אז כנראה באמת השיעור היה שווה :))

       

       

      אין לי ספק שתצליחי, למעשה את כבר מצליחה,

      לדוגמא עם פרויקט הליווי השיווקי התעוררות סטימצקי!

        9/6/07 18:24:

      גליאנה תודה על ששיתפת

      המון הצלחה!

       

        9/6/07 17:11:

       

      צטט: fu 2007-06-09 16:32:22

      תודה על העברת הניסיון, על האומץ ומעל הכל על לקיחת האחריות והאובייקטיויות.. 

      צריך להיות אדם מיוחד כדי לשתף ממקום של ויתור על חלום.

      בהצלחה בחלום הבא :-)

      לא מוותרת. אנסה שוב.תודה

        9/6/07 17:09:

       

      צטט: adikahan 2007-06-09 16:22:52

      אכן נקודות חשובות.
      יש עוד כמובן:
      אחת שנראית לי בהין הקרדינליות ביותר בהשקעות בעסקית קטנים יחסית נוגעת לפערים הסוציואקונומיים שבין השותפים: ככל שהפער גדול יותר, כן יגבר הסיכוי שהשותפות לא תחזיק מעמד לאורך זמן.

      אתה צודק לגמרי. הפערים היו ענקיים

        9/6/07 17:08:
      תודה. קבלי ח"ח וגם כוכב.
      אין לך מושג כמה זה נכון וחכם. אני שמח לקחת את זה איתי לדרך.
        9/6/07 17:07:

       

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-06-09 16:00:47

      אמיתי ומחכים. כוכבית

      שמחה לשמוע

        9/6/07 17:07:

       

      צטט: ננס אדום 2007-06-09 15:53:36

      פוסט מעשיר שכולו השורה התחתונה של הרבה מאמרים ארוכים [שקראתי בלילות טרוטים, לפני שהחלטתי שהרעיון שלי לא מספיק טוב].

      המאמרים והקריאה תמיד עוזרת. אבל עד שלא מבינים את זה בבשר החי, לא מבינים. אין חכם כבעל הניסיון ולכן לצערי אנחנו צריכים לעבור את זה כל אחד על בשרו.

        9/6/07 17:05:

       

      צטט: גדעון עמיחי 2007-06-09 15:50:18

      מעורר השראה!

       

      תודה

      תודה יקירי, ממך זה ממש מחמאה.

        9/6/07 16:52:
      תודה ששיתפת אותנו
      הרחבתי בזכותך את השכלתי.
      וגם כוכב ירוק
        9/6/07 16:49:

      וואלה למדתי משהו חדש. תודה

        9/6/07 16:37:

       

      אל תפסיקי להגשים חלומות.

      עכשיו משרכשת את הניסיון - יהיה יותר קל.

      בהצלחה.

       

      (המינרווה מקום נהדר !)

        9/6/07 16:32:

      תודה על העברת הניסיון, על האומץ ומעל הכל על לקיחת האחריות והאובייקטיויות.. 

      צריך להיות אדם מיוחד כדי לשתף ממקום של ויתור על חלום.

      בהצלחה בחלום הבא :-)

        9/6/07 16:22:
      אכן נקודות חשובות.
      יש עוד כמובן:
      אחת שנראית לי בהין הקרדינליות ביותר בהשקעות בעסקית קטנים יחסית נוגעת לפערים הסוציואקונומיים שבין השותפים: ככל שהפער גדול יותר, כן יגבר הסיכוי שהשותפות לא תחזיק מעמד לאורך זמן.
        9/6/07 16:07:

      תודה רבה, יקירה. נכתב עבורי "בזמן הנכון ובמקום הנכון"

      תודה!

      אמיתי ומחכים. כוכבית
        9/6/07 15:53:
      פוסט מעשיר שכולו השורה התחתונה של הרבה מאמרים ארוכים [שקראתי בלילות טרוטים, לפני שהחלטתי שהרעיון שלי לא מספיק טוב].
        9/6/07 15:50:

      מעורר השראה!

       

      תודה

      ארכיון

      פרופיל

      גליאנה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין