כשאני קוראת שיר אני מצפה ל תכן שירתק אותי או פאנץ' שישכיב אותי ובכלל אוהבת לקרא שירה ומקוה תמיד שתחדש לי ולא ארגיש דז'ה וו. בשיר הזה מצאתי כמה מילים כמו "תוכי, ליבי, נשמתי, " שהשימוש  בשלושתם בשיר קצר אחד - זה כבר טו מאץ'. תחושת הבנאליות והבוסריות מטפטפת כאן. מתנצלת מראש אבל ממני תשמע רק בקורת כנה ובונה. כמובן שזוהי דעתי הצנועה ואיני  מנסה להיות צודקת או שלא.  אני מעירה ולפעמים מאירה. אתה יכול פשוט להתעלם ולזרוק או לקרא ולהפנים. אז ככה בשליפה ניסיתי משהו.  נצמדתי לטקסט כמובן. לשיקולך.

ילדות תמימה
עודנה
מפעמת בתוכי
בים של
געגוע.

נעורים נשכחים
הטמיעו
מרותם בליבי
בשיר של
אהבה.

בגרות עלומה
הצפינה דרכייה
בנשמתי
לבחיים מתחלפים

ואני עורך חשבון נפש

עם עצמי.

* או - אני בחשבון נפש עם עצמי.

בס"ד

געגוע לילדות...

מנסה לא להתגעגע.

געגוע מביא לי את העצב....

כתוב להפליא!

אהבתי מאוד.

*

ילדות נעורים ובגרות

נפלא

אקי

תום הילדות

אהבת הנעורים

חשבון הנפש שבבגרות

והדרך נמשכת........

שיר רגיש ומרגש על ציוני דרך בחיים.

יואל, שנינו כתבנו על ילדותנו היום.

כל אחד מנקודת מבטו.

ממה שזה עושה לו היום.

מעניין, מרתק. הכל שלנו. בתוכנו.

בגרות עלומה
הצפינה דרכייה
בנשמתי
חשבון נפש
לחיים מתחלפים

אהבתי השורות

אפרת

זכרונות מטביעים חותמם

בגעגוע.

יפה.

יפה מאד כתבת, יואל.

כל בית מייצג תקופה אחרת בחיי הדובר : ילדות, נעורים, בגרות ובו מובעת ראייה שונה וגישה שונה לחיים.

נהניתי.

שבוע טוב

מיכאל

החיים מחולקים לכמה שלבים

כל חלק שחולף לא ישוב לעולם.

כתיבה יפה מאוד

שבוע טוב.

אהבתי עד מאוד , אשוב לככב לך עם צאת הכוכבים.שירך כמו תפילה לתוך תפילה, שואלת לעדנה.

נדמה שרובנו מאבדים את התמימות בבגרותנו

כתבת יפה. 

גיל זה רק מספר רק שנדע

להנות מכול תקופה

מאהבה