אלף תשע מאות שלושים ו...

שוב אני יושב לרשום

עוד מכתב אשלח אליך, ברוח

אם אחתום אותו היום.

מחשבות מתעתעות בי

אחכה ולא אבוש

על מרבד קסמים של חול זהוב ומים

מיום קיץ עד מלקוש. 

ובלילות אני חולם אותך, יפה

ביד קלה אמרת שלום,

מוחה דמעה

ואני עם מזוודה 

השרב מצהיב פנינו

מול בניין של ארץ עיר

וסידרתי כאן מיטה לשנינו

כל דבר אותך מזכיר.

מרחשוון עומד רגוע

בפתחו של סתיו אפור

כמו היום ההוא שאז אלי קרבת ו...

שוב שאלת "האם תזכור"? 

ובלילות אני חולם אותך, יפה

ביד קלה אמרת שלום,

תאריך של יום חדש,

והדיו אשר חיכה בקסת

על הדף מזמן יבש.

ואני אשר זקנתי

אל ימים יותר קשים

עוד זוכר לך חסד נעורים קטן של

אהבה משנת שלושים.