אי שם עמוק בתוך הסטרנום מסתתר לו חוט כאב דקיק כמו מיתר מתוח אשר ירשתי מסבי וינקתיו משד אמי כשהדמעות כמו סטטוסקופ תחילה בשני שבילים על שתי הלחיים אחר כך מתלכדות מתחת לסנטר זורמות בואדי דק בין זוג שדיי רוצות לחזור לשם, אל שורשיהן מתחת לצלעות המתרחבות בנשימה כפויה עליי כשחוט כאב דקיק כמו מעשה אומן של עכביש עיניו - ארבע זוגות אז מביטות בי ואוחז בי פחד
כשילדיו הקטנטנים העכבישים מארצות חמות צחיחות ומנוכרות טווים בי את קורי הכאב הזה, כאב רוסי של יסורים לשמם. ואף מדביר לא ישמידם.
|
קאיה
בתגובה על שנה
קאיה
בתגובה על פס
קאיה
בתגובה על עכשיו
ליריקה-
בתגובה על אני היא שתיים
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה!
אני עדיין לא מאמינה שאשכרה הוצאתי ממך תגובה
הי אמסטולון
נחמד שבאת לבקר
חן חן על מחמאותיך החרוזות
ופינטוזיך על תמונותיי הנועזות
פחחחחחח
:)
קו דקיק שעובר מלמעלה למטה, משאיר צלקת דקיקה אך צורבת ונוגעת עד מאד.
נהדר.
שאפו! קודם כל שאפו לך יקירתי. ואחר כך בראבו. וסחטיקה גם. הרבה הרבה. כי אמא רוסיה בטח הייתה גאה בך עכשיו אפילו יותר ממה שאת מתארת לעצמך בכלל. כן, לך על השיר הבאמת מוצלח שלך (אופס, נפלט לי עכשיו חרוז מצופלח, שמת לב?!). קיצר מה רציתי להגידך? ששמתי לב מקריאת השיר הנפלא הזה שלך שאת יודעת בהחלט לבחור תמילים הנכונות ביותר. ואת יודעת שאת יפה בתמונה שלך, נו, טוב, אבל זה כבר קשור לנושא אחר, זעזוב זה עכשיו ונחזור ונתמקד ב... בך תמונה שלך....
איזה מזל שאף אחד לפני לא הביא את המתבקש מכל:
אם יש בך מיתרים הם מתנגנים ברטט?
אצלך זה לא רק הצלצול של הנייד שינגן, בזה אני משוכנעת
שלום לך פולנייה,
וד"ש לדודו
מזמן לא שמעתי רון קולך....
רונית את תמיד מאירה לי
פינות חשוכות
בתוך
עצמי.
תודה על זה.
יפה כתבת!
כמעט שמעתי צלילי יצירה רוסית לכינור ברקע
אך
ברגע האחרון היא התחלפה לפולנית
מה לשות, זה מה שאני מכירה...
לדודו לעומת זאת לא היו תלונות
הוא אפילו אמר שגם הוא מרגיש אותו דבר
שאי ברכה,
אמנית תקשורת וירטואלית בהתהוות
רק את יכולה לצייר כאב בדרך ספק אירוטית ספק כואבת.
מקסים, ועצוב מאוד:)
חיבוק ענק.
תודה!
(מה לא הבנת? אתה מוזמן לשאול, מבטיחה להסביר בסבלנות)
אהבתי מאוד
את מה שהבנתי
אבל גם את מה שלא.
תודה
גיל
אוי אבל פושקין,
הכול קליל וזורם אצלו,
אפילו כאב.
לא כמו אחרים- כל מילה לבנת מצבה...
אוף.....
אני זוכרת שפעם חברה מהלימודים התקשרה,
ושאלה: "מה את עושה?"
אמרתי: "אני שוקעת בייאוש עם וודקה ואחמטובה"
אבל זה גם קצת מצחיק את יודעת,
אני גם הכי לא "מיוסרת" בעולם,
לא יודעת, מין שילוב כזה.
@@@@
שולחת לך הרבה הרבה הרבה טוב ונחת אהובה שלי
מתגעגעת לחיוך שלך.
ג'ינג'ה חשבתי עלייך לאחרונה,
מה קורה איתך דארליייייייייינג?
ותודה
"כאב רוסי של יסורים לשמם" -
משפט קטן שמסכם את הקלסיקה הרוסית.
יש לך דרישת שלום מיבגני לבית אונייגין
אותו פגשתי ביום שישי.
גם הם חוו את היסורים לשמם
בסיפור אהבתם הבלתי אפשרית.
איך חוט דקיק כזה יכול לכאוב כל כך...
אוהבת @