עברתי את גיל 40,

זה רק אני או שיש עוד אנשים שלא ממש אוהבים לחגוג כבר ימי הולדת...?

יש משהו מהנה בטלפונים מהסובבים אותי שמתקשרים לברך,

יש אפילו משהו מאד נעים כשהילדים קופצים על אבא דבר ראשון על הבוקר ומאחלים לו מזל טוב, אריכות ימים וכו' וכו',

מצד שני,

השעון המעצבן הזה שלא עוצר לרגע,

עוד שנה חולפת,

ועוד אחת....

רק אתמול הייתי בן 20..

והיום אני מוצא את עצמי עומד מול המראה מדי בוקר

ותוהה לעצמי מתי השיער יאפיר כבר...

(להבדיל מבני מחזור שלי שחולמים על שיער כזה)

מתי הג'ל יפסיק לכסות את השערות הלבנות שצצות להן מדי יום...

(בגילי כבר הייתי אמור להיות "אפור" לגמרי...לא ???)

מתי האימונים בחדר כושר לא יעזרו יותר לשמור על הגזרה החטובה...

(חחחחח....ממשיך להחמיא לעצמי...מנסה בכל אופן),

מתי אפסיק לשמוע "יוווו ....אתה ממש לא נראה בן 40 ו..."

מה אגיד ומה אומר,

אולי בגלל שאני מזל סרטן

(כל כך לא מבין במזלות)

ואולי בגלל האופי האופטימי התמידי שלי,

ממשיך לחייך לעולם מדי יום,

ומקווה להמשיך להרגיש בן 20 עוד שנים רבות.

תודה על האיחולים ו... 

תודה לך חברה יקרה על כי "דחפת" אותי לפוסט הזה...

ניפגש שוב בשנה הבאה ?

גבר,