עסק. תערוכות בינ"ל. עובדים. משרד. עכשיו זה רציני.

נסעתי לגרמניה לשורה של תערוכות. אטרף לא נורמלי. הייתי סוגר תערוכה בעיר אחת ופותח אחרת 1000 ק"מ משם.

לחץ. שהכל יגיע. שהכל יהיה כמו שרציתי וכמו שתכננתי.

ברלין. העיר עוד לא חוברה לה יחדיו. גן עדן מערבי בזעיר אנפין. כל העיצוב, האמנות, המוסיקה וגם כל משוגעי אירופה התנקזו למובלעת המערבית ה'תקועה' באמצע מזרח גרמניה. ( אכן גיליתי שהרבה מאוד חושבים שברלין עמדה חצויה על הגבול בין מזרח למערב גרמניה ולא היא. העיר המערבית הייתה אי באמצע המזרח)

התערוכה הייתה מוצלחת במיוחד. מבקרים. קונים. קשרים.

הגיע היום האחרון. השעה האחרונה. הראש שלי כבר בתחנה הבאה שעלי לפתוח מחר בבוקר. פרנקפורט. אריזה. טיסה. הגעה. העמדה של התערוכה שם. כל זה ב-15 שעות.

ממש בדקות האחרונות ניגש אלי גבר ואמר לי בגרמנית 'אפשר לתת לך מתנה?'. למה אדם זר רוצה לתת לי מתנה? בגרמנית המעטה שלי עניתי בתמיהה ניכרת...'המממ, כן, תודה, למה?' ואז אמר  מילה שלא הבנתי וגם הייתי טרוד מכדי לזכור. שם לי קופסה דקה ומאורכת ביד והלך.

השגעון סביבי היה  גדול. עובדים מפרקים תערוכה זה אכן שגעון גדול. דחפתי את הקופסה לתיק ושכחתי ממנה. אני לא מעשן ומה אני אעשה בסיגר?

 טסתי בערב לפרנקפורט. את ה'סיגר' שכחתי לגמרי. שוב הקמה של תערוכה. תזזית לא נורמלית אבל בשעה היעודה הכל עמד על מכונו לתפארת.

גם כאן הייתה תערוכה מוצלחת מאוד. קונים. קשרים. עיתונות. אפילו ראש העיר עבר והניד ראש.

מישהו  ניגש אלי מבעד להמולה של פרוק וסגירת תערוכה. מישהו שלא ראיתי קודם. 'אתה מדבר גרמנית? ' 'קצת'

' אפשר לתת לך מתנה?' 'מה'. מה קורה פה? מי אלה שמוכרחים לתת לי מתנות ולמה? . הוא נותן לי קופסה קטנה ביד והולך.

עכשיו נזכרתי בהוא מלפני שבוע בברלין.

מה הוא אמר ? מה הייתה המילה?

WEIDERGUTMACHUNG. נזכרתי במילה. מה זה אומר? תוך כדי חיפושים אחרי ה'סיגר' הופיעה עובדת נציגות ישראל באזור.HELP מה המילה הזאת אומרת?.

כפרה.

מה? מה כפרה? מה זה?

המילה מסמלת את הכפרה של העם הגרמני כלפי העם היהודי.

האיש רצה ממני כפרה ומחילה? אני? למה ממני? לא מכיר אותו ולא אזהה אותו שוב.

מצאתי את הקופסה שחשבתי לקופסת סיגר. בתוכה היתה מונחת סכין בעלת קת קרן.

סכין? סכין לכפרה?

ומה נתן לי השני שגם אותו אינני מכיר, לפני חצי שעה.

אני פותח את הקופסה - סכין  מונחת בה. עם קת אדומה ועליה צלב לבן

נפלתי ברצפה.

מי נותן סכין מתנה? ולי יש שניים. משני אנשים שונים. בגרמניה. במרחק של שבוע זה מזה.

אחד רצה כפרה. השני רק רצה לתת לי מתנה.

חזרתי הביתה. הנחתי את הסכינים במגירה. לימים גדל בני ויצא למחנות קייץ. הסכינים הללו שימשו אותו הרבה.

יום אחד הוא שב מטיול שנתי. 'אבא. אבדתי את הסכינים' ' את שניהם? 'כן. את שניהם ביום אחד'

 הרגשתי הקלה. לא הייתי זורק את הסכינים הללו אבל משהלכו בעצמם......טובה שעה אחת קודם.

 מי היו אלה השניים. מלאכים? שדונים? האם מצא ההוא את הכפרה שחיפש? ולמה חשתי הקלה כשנעלמו הסכינים אחרי שנים?

ולאן הלכו הסכינים הללו והתגלגלו מאז?

Aufwiedershen

אבי סופר