יש לי חבר חדש. התלבטתי זמן רב על האופנוע הבא שלי ובסוף החלטתי ללכת על האופנוע עם הכי הרבה אופי שמצאתי, כזה שידבר אליי ויחייך. אחד שיקשיב ושיהיה לו גם מה להגיד... אופנוע עם אופי... אחד שבה ממורשת של אופנועים מיוחסים. שבמשפחה שלו יש אלופים. אחרי שבת בצפון איתו ו 500 ק"מ אנחנו קצת מכירים טוב יותר אחד את השני ואני יכול לאמוד על אופיו. עקשן - הוא לא כ"כ אוהב לשנות כיוון. גם לטובה וגם לרעה. הכנסת האופנוע לפנייה זו משימה הרבה יותר קשה מהכנסת כל אופנוע שרכבתי עליו, גם ליטרים. מצד שני, אחרי שהוא נכנס לפניה, שום דבר אבל שום דבר לא יזיז אותו מהקו... לא מהמורות ולא טעויות רוכב. הוא בשלו... שחצן - הוא מגהץ כל מהמורה באספלט, בורות, רצועות מילוי, מהמורות ושאר הפתעות הוא מטפל בקלילות מופלאה. אך הוא בהחלט טורח להודיע לך שהוא עשה את זה "שים לב, עברנו עכשיו מעל בור, לא קרה כלום אבל אני מראה לך שעברנו מעל בור. הרגשת את הבאמפ? זו היתה מהמורה, אני ממשיך בקו, אבל שתדע שהיתה פה אחת והתעלמתי ממנה"... ידידותי - הוא ליניארי וחלק. אין בורות סל"ד, אין תגובות עצבניות. הוא לא נופל לפניות חזק מידיי. הכל ליניארי וידידותי למשתמש... סבלן - "אני פה בשביל שתלמד סוף סוף מה זה אופנוענות. אני לא מטריד אותך. טעית? תקן את זה, אני לא כועס. נכנסת מהר לפנייה? בלום, יהיה בסדר, אני לא מעניש. בלמת עם הקדמי? ו.א. טוב, אני ממשיך בקו, אבל אל תעשה את זה שוב". לכל דבר ולכל שטות יש לכלי הזה אורך רוח וסבלנות אין קץ. הוא לא מעניש ולא מפיל, הוא לא מטלטל ולא זורק. רק קורץ לי ומציין שאלמלא זה היה הוא כנראה שזה לא היה נגמר בטוב... נפש יצירתית - המנגינות, אויי המנגינות שהוא מפיק. איזה סאונד, איזו נגינה. פורט על מיתרי הטווין שלו במיומנות רבה ומפיק מנגינה שובה... לא בררן - תן לו גז ביציאה מהפנייה. לא אכפת לו על איזה הילוך ובאיזה סל"ד. רק תן לו גז, הוא כבר יוציא אותך מהפנייה כוח תמיד יש... טיפוס של מרחבים - הוא לא אוהב את העיר הגדולה, לא ממש מסתדר בה, הוא מעדיף מרחבים פתוחים וכבישים מהירים. הוא לא נוח ועצבני בעיר. הוא מקשה ומתעצבן ורוקע ברגל ואומר "עזוב אותי מפה, חם לי ואני עצבני. בוא ניסע מפה. בוא נצא מהעיר. אני סובל פה"... אוהב אותך SP2 שלי... |