כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של mikelda

    עוסק בענייני חינוך, יזמות, שיפור מצב החינוך, הצעות חדשות. מה צריך לעשות ועדיין לא נעשה בתחום החינוך. רפורמות בחינוך לא מצליחות אצלנו לכן צריך להתמקד בשינויים קטנים ושיטתיים.

    0

    אני פועל ייצור גאה

    8 תגובות   יום שני, 7/7/08, 00:45

     

    אני פועל ייצור פשוט, פשוט פועל ייצור.

    כל יום מתייצב ליד המחרטה במדים כחולים

    ומייצר כמות גדולה של חלקי מוצרים.

    לא תמיד אני יודע מה טיבו של המוצר הסופי,

    אבל אני נדרש לחרוט מכסה יומית של חלקים, כך יום יום, כל יום מחדש.

    כל בוקר אני מקבל עשרות גושי מתכות גולמיות

    ובתהליך איטי, קבוע ומדוד אני מסיר שכבה,

    עוד שכבה ועוד שכבה לכל אורך מטיל הברזל.

    מידי שכבה אני מודד, כמה מיקרונים הוסרו ומשווה לתוכניות העבודה.

    מטיל שהוסר ממנו מיקרון מיותר נפסל ונזרק לסל.

    את המטילים החלקים והמדויקים  אני מחבר למחרטה נוספת

    ובה אני מעצב בקצה המטיל עיטור מקדה מחוספס.

    אני כבר רואה המטיל הופך לאיטו לידית של מכשיר מדידה כלשהו.

    את המשך יצור המוצר ישלים כבר  פועל יצור אחר, לפניי,

    גם הוא על פס היצור ימשיך ליצר חלק נוסף ועוד חלק נוסף.

    בסוף תהליך היצור יעמלו פועלים אחרים

    ויחברו את כל החלקים לכדי מוצר שלם.

    פועלי יצור החלו להדרש לפני כ 200 שנה במסגרת המהפכה התעשייתית, או יהיו מי שיקראו לה המהפכה הפורדיסטית. העולם המערבי החל את צעדיה הראשונים של התפתחות התעשייה ההמונית. היה צורך ליצור המון מוצרים, להמון אנשים. היה צורך ליצור פועלי יצור לתעשיה לכן הקימו ליד המפעלים מכוני הכשרה, שקראו להם בתי ספר. בתי ספר שילמדו את החקלאי, זה שעזב את הכפר כי לא נדרשו לו יותר, המכונות תפסו את מקומו. מכונה אחת ביצעה את עבודתם של חקלאים רבים. כבר לא היה בו צורך.

     בתי הספר נדרשו לספק פועלים לתעשייה, חיילים לצבא. כך הפך גם בית הספר לכלי בידיהם של תעשיינים שדרשו מהמדינה לספק להם פועלים מיומנים.

    גם בתי הספר הם חלק מהמהפכה הזו, התעשייתית, גם בבית הספר ישנם מורים המלמדים את דור הפועלים הבא. המורים, גם הם פועלי ייצור. בכל כיתה עומד מורה מול כ - 40 תלמידים, ילדים גולמיים, שצריך ללמד אותם, שצריך להכשיר אותם לתעשייה , לצבא. גם בבית הספר המורה מלמד מקצוע אחד מתוך אוסף של מקצועות. תהליך הייצור של פועלי וחיילי העתיד נמשך זמן רב, שתים עשרה (12) שנים. רק בסופם של שתים עשרה שנים יסיים הילד את תהליך הכשרתו.

    לא כל התלמידים שהתחילו את התהליך יסיימו אותו ויהיו כשירים למטלות המצופות. לא תמיד ההכשרה תתאים לתעשיינים. לפעמים אנשי התעשייה יפעילו לחצים על בית הספר לשפר את רמת הלימודים, לערוך תחרויות נושאות פרסים. תלמידים ישתלמו בתעשיה במקביל ללימודים. לפעמים התעשיינים לא ימתינו ויקימו לעצמם בתי ספר פרטים להכשרת פועלים בהתאם לדרישותיהם.

    אני מורה פשוט, פשוט אני מורה מרגע כניסתי למפעל, אופססס לבית הספר אני על פס הייצור משתדל לעמוד בקצב של הסרט הנע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: דיתי אני 2008-07-07 15:14:16


      קשה למי שלא עובד בתחום שלך לדמיין את "שיגרת" יומך (שיגרה מלאה באי-שגרתיות, אני מתארת לעצמי). העברת את זה בכתיבה שלך יפה ונוגע. בכותרת כתבת גם גאה - עניין הגאווה לא חזר להופיע בתוכן. אני מקווה שאתה אכן מרגיש גאווה, אתה עוסק בתחום הייצור החשוב ביותר שיש לנו.

       

      היי דיתי,

      בעניין הגאווה, קל יותר לחוש אתה בהתחלה, שגרת היומיום מסתירה את הגאווה.

      בסוף היום אפשר לחשוב על הגאווה.

       

      צטט: shabat shalom 2008-07-07 16:33:09


      האמונה של המורה שהוא יוצר משהו, שהוא משפיע על מפת הערכים והנורמות של התלמיד, היא יפה ונכונה. היצירה הזו (לעומת מה שכתבו קודמי) היא יצירה הומניסטית, ומתחשבת (עד כמה שאפשר במבנה הקיים של בתי הספר בכל העולם), גם בעולמו של הצעיר, מבלי לשכוח שהתפקיד הוא לא להעניק חופש, אלא דרכים אלטרנטיביות שהוא והוריו יבחרו לאחר שיתבגר.

      יפה עשית (לפחות בתחילת הפוסט שלך).

       

      יפה, תודה על ההבחנה הדקה.

      בלי אמונה ביכולת להשפיע, עבודתו של המורה היא טכנית ושוחקת.

       

      למרות ים הקשיים, צריך להגביה מבט לעבר המחר.

       

      סליחה על דברי המליצה.

      מיכאל

        7/7/08 16:33:


      האמונה של המורה שהוא יוצר משהו, שהוא משפיע על מפת הערכים והנורמות של התלמיד, היא יפה ונכונה. היצירה הזו (לעומת מה שכתבו קודמי) היא יצירה הומניסטית, ומתחשבת (עד כמה שאפשר במבנה הקיים של בתי הספר בכל העולם), גם בעולמו של הצעיר, מבלי לשכוח שהתפקיד הוא לא להעניק חופש, אלא דרכים אלטרנטיביות שהוא והוריו יבחרו לאחר שיתבגר.

      יפה עשית (לפחות בתחילת הפוסט שלך).

        7/7/08 15:42:

      צטט: דיתי אני 2008-07-07 15:14:16


      קשה למי שלא עובד בתחום שלך לדמיין את "שיגרת" יומך (שיגרה מלאה באי-שגרתיות, אני מתארת לעצמי). העברת את זה בכתיבה שלך יפה ונוגע. בכותרת כתבת גם גאה - עניין הגאווה לא חזר להופיע בתוכן. אני מקווה שאתה אכן מרגיש גאווה, אתה עוסק בתחום הייצור החשוב ביותר שיש לנו.

       

       


      דיתי, אנחנו לא פועלי יצור, אנחנו מורים, מתווכי ידע ומידע, מנחילי ערכי החברה, אלו שתפקידם לעורר את האינטלקט הצעיר לסקרנות, לפעולה ולשינוי.

      אני יכול להעיד על עצמי שאני גאה בעבודתי, אבל מאוד לא גאה במערכת בתוכה אני פועל.

        7/7/08 15:41:

      צטט: מטורף הזוי מתווכח 2008-07-07 00:58:47

      גם בתי הכלא קמו במקביל לבתי הספר.

      בתי הספר - מעבר לתפקידם כיצרני פועלים צייתנים וטפשים, גם אחראים לסלק הפרעות לתהליך הייצור. כל אלמנט לא יצרני בחברה, נתפס כמפריע ולכן הוא נשלח לבית הספר, או לבית הכלא.

       

       

       

      ושווה גם לבדוק את בתי החולים לחולי נפש לא התפתחו גם במקביל קריצה

      חינוך הפך ליצור המוני, עובד על פי תקנים ומדדים, תשומות ותפוקות, והאדם?

      סליחה?

      מי זה האדם?

      מצטרף להערתך.

        7/7/08 15:14:

      קשה למי שלא עובד בתחום שלך לדמיין את "שיגרת" יומך (שיגרה מלאה באי-שגרתיות, אני מתארת לעצמי). העברת את זה בכתיבה שלך יפה ונוגע. בכותרת כתבת גם גאה - עניין הגאווה לא חזר להופיע בתוכן. אני מקווה שאתה אכן מרגיש גאווה, אתה עוסק בתחום הייצור החשוב ביותר שיש לנו.

      נכון, בית הכלא ההמוני התחיל במקביל.

      דומה למטיל ברזל שהוסרה ממנו שכבה והוא כבר לא מתאים, זורקים אותו לפח, לבית הכלא, למושבת עונשין או לאוסטרליה.

      גם בתי הכלא קמו במקביל לבתי הספר.

      בתי הספר - מעבר לתפקידם כיצרני פועלים צייתנים וטפשים, גם אחראים לסלק הפרעות לתהליך הייצור. כל אלמנט לא יצרני בחברה, נתפס כמפריע ולכן הוא נשלח לבית הספר, או לבית הכלא.