אם תאסוף את הכלבים אשר גרים ברחוב שבו אתה גר, תעמידם בשורה ותתבונן בהם, תתקשה להאמין שהשורה לכל אורכה היא אותו בעל חיים. לא רק שישנם בה ענקים וקטנטנים, עגולי ומאורכי גולגולת, חלקי פרווה או מקורזלים, שחורים, לבנים, אפורים, חומים או צהובים. בנוסף, הם גם שונים מאוד זה מזה בהתנהגותם. חלקם לוחמניים וחלקם לא, חלקם תרים אחר אדונם בבהלה וחלקם עסוקים במשחקיהם. אחדים בורחים מכל תנועה ואחרים אך מבקשים לשחק. ישנם שירוצו אחר אבן מתגלגלת וישנם שלא ימצאו בכך עניין. יש המשתפים במזונם את כל חתולי השכונה ויש שירצחו בעבור גרגר מזון אחד... יהיו הכלבים ברחובך אשר יהיו, שורתם תיראה כתיבת נוח. ערב רב של בעלי חיים. לכאורה, תעלומה. הרי לפי היכרותנו את החיות, דוב נראה כמו דוב וג'ירף כמו ג'ירף. אפילו עכבר נראה כמו עכבר. גם התנהגותם צפויה למדי שכן היא לקוחה ממערכת הצווים אשר מפעילה את בעל החיים. בעולם הבר, בין בני מין זהים כמעט ולא נמצא גיוון. מגוון כה כביר של אפשרויות, מראה והתנהגות, יתכן אך ורק בכלבים. בכך שונים כלבי הבית מכל בעלי החיים הקיימים. אם נתבונן בחבורות כלבי הבר אשר באפריקה, נבחין שכמו שאר בעלי החיים, גם הם דומים מאוד ביניהם. השוני יסתכם בהבדלים מזעריים. יתכן שלא נבחין בשום הבדל. גם התנהגותם תהיה כמעט זהה. כולם יגיבו באותו אופן כאשר יתקלו בארנבת, כך גם כאשר יתקלו באריה. זהות כמעט מוחלטת. כאילו כולם נוצקו לתוך תבנית הקרויה "כלב". תבנית הקובעת כיצד יראו וכיצד יתנהגו. למעשה, אין זו תבנית. המדובר בפטנט יצור אחר. חיות הבר לא תמיד זוכות בהזדמנות שניה. ניתן לסמוך על כלב הבר שמן הארנבת לא ימלט ואת האריה לא יתקיף. חיה אשר אינה מתנהגת על פי הצווים אשר אמורים להפעילה, שאינה בורחת בעת הצורך או שאינה תוקפת בשעה אחרת, חיה כזו לא רק שתמצא את מותה בטרם עת, יפסק ויגדע כל עץ החיים אשר היא מהווה את גזעו. זכר לא יישאר ממנה. זהו מנגנון סינון טבעי אשר יוצר את בעלי החיים בצורתם האופיינית. הוא היוצר את מסגרת האפשרויות ואת הגבולות. הוא האחראי על מבנה הגוף – השלד, הראש, השרירים והפרווה. הוא גם שנוטע את הידע ואת המוטיבציה והוא האחראי על ההתנהגות – הזהירות, ההזנה, ההיגיינה, ההתנהגות החברתית, המין והטיפול בצאצאים. הטבע מתקיל את בעל החיים דווקא בנקודה שבה הוא אינו בנוי כראוי. שם הוא מוצא את מותו. החלשים, העקומים, אלה אשר טועים שוב ושוב, בסופו של דבר יעלמו בלא להותיר בעולם זכר מתכונותיהם הכושלות. בכך כלבי הבר אינם שונים משאר בעלי החיים. הברירה הטבעית בחרה מאז ומתמיד את החזקים ביותר. גם בין הכלבים, תמיד נבחרו המוצלחים בלבד. לכל אורך ההיסטוריה נטו הסיכויים לטובת אלה שהיו בנויים במיטב החוסן הגופני וכמו כן, התנהגו בכל מקרה בדיוק בהתאם להוראות. זה היה בעל החיים אותו אסף האדם הקדמון אל מערתו. כלב בר. בעל חיים אשר סונן וסונן לאורך מיליוני דורות. בעל חיים הנלחם על קיומו, מגדולי השרדנים של עולם הבר. על הסיבות אשר היו לאדם הקדמון לטפל ולהאכיל כלבי בר עוד ינטשו ויכוחים לרוב. העובדות הן ש 10,000 או 12,000 שנים לאחור, כ- 5,000 דורות כלבים, עוד לפני ישובי הקבע הקדומים ביותר, החל מתקבל בעולם הקדום נוהג גידול וטיפוח כלבי בר. זו היתה לידתה של שושלת כלבים הקרויה "שושלת כלבי הבית". (יש הטוענים לעדויות קדומות עוד יותר). איש לא ציפה את ההתפתחות אולם ידידיהם החדשים של בני אדם הפכו תוך דורות מעטים לבעלי חיים שונים. ההתנתקות הפתאומית מעולם הבר שינתה את כלביו של האדם ויצרה שושלת של בעלי חיים אחרים. שונה מבנה גופם האולטימטיבי, התקלקלו ידיעותיהם ונפגעה התנהגותם. הדריכות המתמדת אשר נדרשה מהם לכל אורך ההיסטוריה הפכה מיותרת. הסינון פסק. דווקא משום כך הפכו כלבי השושלת לביתיים יותר, נינוחים ואינם חוששים מקרבתו של האדם. שינוי זה נשא חן בעיני האדם. פתאום הסתבר שהחיה מפתחת יחסים יציבים עם בני האדם המוכרים לה. יתרה מכך. הסתבר שלאחר דורות ספורים, מתייחס הכלב לבני האדם הקרובים אליו על פי דגם המוכר לו מחיי הבר. שהוא מתייחס לבני האדם כאל להקתו. הפלא ופלא. החיה אשר זה עתה יצאה ממעבה היער, משתפת את האדם באוצרה הגדול. בידידותה. מדור לדור, אנשים לקרוביהם, בשפת הקופים, בסימנים וציורים, סיפרו זה לזה את העובדות. "חבר ממש", הסבירו. משהוכרו יתרונותיהם של כלבי השושלת, איש לא רצה עוד כלב בר. כולם ביקשו לעצמם כלבים מקו דם השושלת. כאלו שניתן להתקרב אליהם בלא שיגיבו במלחמה על חייהם. כאלו שמבקשים אהבה מן האדם. שדמם נקי מכלבי בר. מסננת שונה בתכלית נוצרה, כך פתאום, ללא תכנון. כבר בשלב מוקדם בהיסטוריה הופרדה השושלת הפרדה מלאה וכמעט לא הוחדר עוד לתוכה דם מדמם של כלבי הבר. מסננת חדשה החלה מעצבת כלבים שונים. השורדים המודרניים הפכו בהדרגה ביתיים יותר, חינניים ובנויים לשרותו של האדם המתפתח. האחרים, הבלתי מתאימים, נופו. בתקופה ההיא הכל התחיל. מאז השתנתה המציאות והחליפה פנים אינספור פעמים. החיים לא דומים במאומה לחיים בעת ההיא. הסיבות שהיו לאדם הקדמון להאכיל כלבי בר אינן רלוונטיות עוד. עם זאת, האדם תמיד מצא לו סיבות להמשיך ולהחזיק כלבים בביתו. אומנם הסיבות השתנו מזמן לזמן וממקום למקום, אולם נוהג אימוץ הכלבים התקבל בעולם, צבר עוד ועוד פופולריות ונמשך ברצף מהיום שבו החל ועד לימינו שלנו. נוהג זה יצר כעין ברית בין האדם לכלב. האדם שמר לכלב מקום של כבוד בתרבותו המתהווה, דאג לו ויצר עבורו תפקידים, והכלב פינה לאדם מקום, לא פחות מיוחד, בעולם מושגיו הכלבי. בעולמו הפראי. את הפופולריות הרבה לה זכו הכלבים לאורך ההיסטוריה ניתן ליחס לכמה סיבות: יתכן שזו נטייתם של הכלבים לשמור, יתכן שזו נטייתם לחברות ונאמנות אשר הופנתה לכיוונו של האדם, ויתכן שזו סתגלנותם המופלאה – מה שקרוי בפי רבים בטעות- "חכמה". אולם ככל הנראה אלו הן תוספות בלבד. את הפופולריות יש לזקוף בראש ובראשונה לזכות העובדה שהאדם, כבר בשלב מוקדם, השכיל ליצור לעצמו כלבים כבקשתו. כמעט מן ההתחלה הוא הבין שרביית זכר ונקבה אשר בשניהם בולטת תכונה כלשהי, יוצרת דור כלבים שתכונתם בולטת פי כמה. כך לדוגמה הוא ידע, שהפריית נקבה גדולה וחזקה בזכר שהוא גדול וחזק גם כן, תביא לו כלבים ענקים שעוצמתם כפולה ומכופלת. אופציה זו נגעה לא רק לגודלם של הכלבים ולעוצמתם אלא לכל תכונה אותה ביקש להשיג. תכונות הקשורות במבנה גוף או תכונות הקשורות בהתנהגות. כל פרמטר אפשרי. בדרך זו הצליח האדם ליצור לעצמו כלבים אשר התאימו לצרכיו המיוחדים. בזה אחר זה החלו בני האדם מיצרים לעצמם כלבים. הציידים החלו מפתחים כלבים קלי רגלים, מהירים שחושיהם מעולים. הלוחמים פיתחו לעצמם כלבי ליווי ענקים, חזקים ואמיצים. רועי העדרים וכלביהם הזריזים והממושמעים, ויושבי הבתים וכלביהם הקטנים והחינניים אשר נועדו לבידור ושעשוע. בהסטוריית הכלבים ישנם גם שגודלו כחיות מאכל. אלה, מן הסתם, הצטיינו בפריכותם ועסיסיותם... לא רק ליעוד, גם לטעם האישי היה משקל ביצירה. אלו שהעדיפו לבנים ואלו שאהבו אותם חומים. אלה שביקשו נמרצים ופעילים ואלה שהעדיפו שקטים יותר. בחירה מוצלחת של הורים, ואתה זוכה במה שאתה מבקש. מזה אלפי שנים עוסקים בני אדם ביצור כלבים. אומנם כל מעורבותם מסתכמת בהפגשת זכרים ונקבות, אולם רבייה לא מקרית לאורך דורות רצופים, נטילת גוונים מסוימים בלבד ממאגר הגנים והכפלתם, מרחיקה את מאגר הגנים מצורתו המקורית. מופר האיזון העדין הקיים בו. מחזור חייהם הקצר של הכלבים ורבייתם הפשוטה והמהירה, אפשרו לכל מי שהיה מעונין, לשפר את השושלת על פי טעמו. לשאוף ולממש את שאיפתו. את עובדה זו תטיב להמחיש הדוגמה הבאה.
המלך לואי ה- 14 זכור בחיבתו העזה לכלבים. חיבתו זו הביאה אותו לפנטז על חבורה של כלבים אציליים אשר תרוץ לצידי כרכרתו המלכותית והמפוארת, בעת שהוא מופיע ויורד לעמו. חלום של מלך. לגיטימי. החליט המלך החלטה והטיל את מלאכת אילוף הכלבים על אנשי חצרו, אולם כשהציגו בפניו את תוצאות מלאכתם, התאכזב. במקום לרוץ בצמוד לכרכרה כאילו הם חלק ממנה, נמנעו הכלבים מהיצמדות ורצו בסמוך תוך שמירה על טווח בטחון מגלגלי הכרכרה. לא כך נראה חלומו של המלך. משום כך, כונסו מיד היועצים כולם.יועציו של המלך היו יועצים טובים. במקום להמשיך ולאלף את הכלבים יעצו לו היועצים לפתח קו דם בכלביו אשר יאפשר את השגת המטרה בעתיד הרחוק יותר. "סבלנות", יעצו היועצים. הקשיב המלך ליועציו והשתכנע. סילק את המאלפים מחצרו ובמקום לאלף החל מזווג כלבים, תוך שהוא מקפיד הקפדה רבה בבחירת הכלבים שאותם הוא מזווג. זווגו רק את הכלבים שנטו לרוץ קרוב מכולם לכרכרתו. האחרים נופו. את הגורים הנולדים בחן מיד כשהתאפשר לו, סיננם על פי קריטריון ההצמדות לכרכרה ושוב, ניפה וזיווג בין הטובים לטובות. כבר לאחר שלושה או ארבעה דורות הפך המלך שבע רצון. לבסוף, כשיצא המלך אל עמו, עמד העם והשתאה. עדר כלבים הקיף את הכרכרה, כלבים רצו תחתיה, לצד הסוסים ואפילו בין רגלי הסוסים ממש. השיירה הצפופה התקדמה באיטיות כשהמלך מציץ מכרכרתו, מנופף בשתי ידיו ומחייך.
מאז ומתמיד, כולם עוסקים במשחק היצירה. כולם לשים ובוחשים בדם כלבי השושלת. על כלבי הבית נכפתה סלקציה אשר כמוה לא נכפתה על שום בעל חיים אחר. הסלקציה לא נערכה על פי קריטריון בודד אלא על פי כמה קריטריונים, בהתאמה לשימושים אשר היו מקובלים בכלבים, לאורך תקופה כבירה ובכל מקום בעולם. המגוון העצום הניכר בכלבי הבית הוא ביטוי לצרכיו השונים של האדם לאורך ההיסטוריה. הוא ביטוי לשאיפות השונות, לטעמים השונים ולשימושים השונים אשר נעשו בהם, והוא ביטוי לאנשים השונים אשר יצרו אותם והשתמשו בהם. הרבייה המבוקרת והסלקטיבית, ידו הבוחשת של האדם, מתחה את הפוטנציאל הכלבי עוד ועוד והביאה אותו למקומות אליהם לעולם לא היה מגיע בעצמו. בנוסף, וזו נקודה חשובה, אותה יד אנושית יצרה כלבים שהם מוצלחים לאין שיעור מכלבי הבר ביכולתם ובנכונותם לתקשר עם בני האדם. על אף האמור עד כאן, ככל הנראה לא נתקל בכלב אשר נראה כמו פיל וגם לא באחד שנראה כמו עכבר. גם לא נזכה לראות כלב שעף באוויר כמו צפור. הכלבים, וכלבי השושלת בהם, יוסיפו ויהיו כלבים. מאומה לא יחרוג ממסגרת הפוטנציאל הכלבי כפי שהוא בטבע. בור שעשועיהם של יצרני הכלבים היה מאז ומעולם סל כישוריהם של כלבי הבר. מאומה חדש לא נוסף אליו. במבט אל העתיד, השימושים אשר יתכנו בכלבים מצטמצמים והולכים. הציידים, אם יהיו כאלה, ייעזרו באמצעי ירי משוכללים יותר. רועי העדרים, אם יהיו, ישתמשו ברכבי שטח טובים יותר, והזקוקים לשמירה (אלה יהיו תמיד) יפתיעו בפתרונות מתחום האלקטרוניקה. יתכנו גם תפקידים עתידיים בלתי ידועים לכלבים. יתכן שיופיע איש שישתמש בכלבו כמפצח אגוזים או כממלא מצברים בכשכושי זנבו, אולם שוב לא יהיה בכך כדי להשכיח את תפקידו האמיתי של הכלב לעולמי עולמים- חברו של האדם.
לסיכום:
|