מכּרִיוֹת האצְבּעוֹת
שיטוט אמיץ בנבכי עצמי.
בגילוי לב, בחולשה, בעליצות ובכאב.
מביאה אותי אל המילים ומניחה אותן כאן,
מקטעים מחיי.
פוסטים פופולאריים
-
ספירת מלאי
3/8/08 | 1164 צפיות
-
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר
11/3/08 | 871 צפיות
-
קשה באימונים
8/3/09 | 1145 צפיות
-
בוקר עוטף
30/3/08 | 705 צפיות
-
בליל
20/4/08 | 987 צפיות
-
שבת
8/7/07 | 1402 צפיות
פוסטים אחרונים
- שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה 29/8/12
- ביער 2/1/10
- שלושה שבועות ובולגרי אחד שמח לסיום 6/11/09
- סתיו! 7/9/09
- סתיו? 6/9/09
- קיץ 26/8/09
גלויה ומוסתרת ולא מסודרת
ברוב המקרים זה קורה כשהגוף שלי קורס. היום זה מעייפות. פיזית. ובא הבהיר הבהיר הזה. ודווקא כשאני ברורה לי, המילים לא יוצאות בסדר הגיוני ומסתבר שלסביבה אינני בהירה כלל ועיקר. מוזר.
מילים של שתי נשים אחרות הנכיחו את אבי ביתר שאת בימים האחרונים. בלילה לא הצלחתי לישון. שלוש לפנות בוקר. על מרקע הטלוויזיה מרצדת כתובית "נשוב לשדר בשעה 06:05 ואני לא מבינה מה זה החמש דקות הללו. אי אפשר שש אפס אפס? ופתאום אני מתחילה לבכות. ככה בקטנה. שוב מתגעגעת. חושבת לרגע שאולי התיקון יגיע רק כשאהיה אם ולילדי יהיה אב חושבת לרגע שאפשר להשתזף באורה של אהבת אבות ובנות אחרים לגמרי חושבת שדי ומספיק זמן שהמטריה הזו מצלה על כולי ולא יכולה לעזוב. אפשר להרפות מגעגוע בכלל?
וכבר יותר מרגע שאני יודעת שהזמן הזה נכון לי. שהנה דייקתי את בקשותי והן מובאות לפתחי גלויות ויפות.
|
תגובות אחרונות
-
ניאלה
בתגובה על שלוש שנים כמעט מהפעם האחרונה
-
לב פתוח
בתגובה על ביער
-
אבי דאול
בתגובה על לומדת לבחינה בסוציולוגיה
-
הנץ דואה
בתגובה על אבא שלי
-
אסף האנארובי
בתגובה על עור וצל
-
אסף האנארובי
בתגובה על המצלמה הדמיונית שלי
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מניחה לעצמי להרגיש.
תודה נועז.
שבת טובה.
אני לא יודעת להסביר את העירבוביה שיש בה יתמות וגעגוע וכאב וזוגיות ואושר ואהבה ושקט.
אני לא יודעת להסביר אותה.
אני חיה אותה.
ויודעת שטוב.
שבת שלום שרון.
קודם יש בהירות פנימית
בלב
ורק אחרי יומיים יש מילים לתאר אותה.
עובר עוד יום עד שיש גם הבנה של הראש.
תהליכים...
שבת שלום בועז
הכי קרוב לאושר.
טפו טפו טפו
חמסה חמסה חמסה
שרוך אדום
שבת שלום תמי.
כמה קל לגרום לי לאהוב
וכעת אני אוהב אותך
קראתי את זה פעמיים
זה עצוב
איזה יופי.
אוהב את הלב שלך
בהירות היא לא מהגיון
היקום משחק בנו
ובימים האחרונים לחץ על כפתור שנקרא "געגוע"
:-)
וכבר יותר מרגע שאני יודעת
שהזמן הזה נכון לי.
שהנה דייקתי את בקשותי
והן מובאות לפתחי
גלויות ויפות.
מקסים.
תמי.
הבשיל לגמרי.
על אש קטנה בושלתי...
(-:
אני חושבת, דפנולית,
שהגעגוע הוא אצלינו בנשמה. והוא מתלבש על אובייקטים שמתאימים לו.
אני חושבת.
והנה, המח שלי צריך להסביר הכל...
נו שוין.
בוקר טוב.
הזמן הזה
נכון
הבשיל להיות
כזה .
מדהים הדס, כי הבוקר חשבתי על "געגוע"
בעת הטיול שלי עם ליה, חשבתי
איך געגוע לאחד יכול לעורר געגוע לאחר
והגעגועים השונים שבתוכנו
מתערבבים כך
בלי שיהיה לנו הסבר.
}{
תודה אלה.
משונה לי קצת.
לא משונה רע.
רק משונה
ניסיון להרפות?
אני לא מנסה. מעולם לא ניסיתי. אבא שלי כאן כל הזמן.
זו היתה מן שאלה כזו.
הגעגוע כואב לפעמים.
והמבקר הפנימי שלי שואל אותי כמה זמן עוד יכאב לי ואני לא יודעת לענות.
לא יודעת לענות.
ושותקת.
*
מרגש, מרגש, מרגש...
אלה
אולי לנסות להרפות מהניסיון להרפות ?
בהירה ברורה ומרגשת.
}{