0
ברוב המקרים זה קורה כשהגוף שלי קורס. היום זה מעייפות. פיזית. ובא הבהיר הבהיר הזה. ודווקא כשאני ברורה לי, המילים לא יוצאות בסדר הגיוני ומסתבר שלסביבה אינני בהירה כלל ועיקר. מוזר.
מילים של שתי נשים אחרות הנכיחו את אבי ביתר שאת בימים האחרונים. בלילה לא הצלחתי לישון. שלוש לפנות בוקר. על מרקע הטלוויזיה מרצדת כתובית "נשוב לשדר בשעה 06:05 ואני לא מבינה מה זה החמש דקות הללו. אי אפשר שש אפס אפס? ופתאום אני מתחילה לבכות. ככה בקטנה. שוב מתגעגעת. חושבת לרגע שאולי התיקון יגיע רק כשאהיה אם ולילדי יהיה אב חושבת לרגע שאפשר להשתזף באורה של אהבת אבות ובנות אחרים לגמרי חושבת שדי ומספיק זמן שהמטריה הזו מצלה על כולי ולא יכולה לעזוב. אפשר להרפות מגעגוע בכלל?
וכבר יותר מרגע שאני יודעת שהזמן הזה נכון לי. שהנה דייקתי את בקשותי והן מובאות לפתחי גלויות ויפות.
|