קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1160 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 524 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 472 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 508 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
פלאשבק
כשסיימה גונק את שיחתה עם גב' נחמני, עלו בה, לא במקרה, זיכרונות מאביה שמת כבר. "אבא, למה אתה הולך?" נהגה לשאול גונק בת הארבע. "אני הולך כדי לחזור," ענה אבא של גונק, והוסיף למשפט גם מנגינה משעשעת: "אני בא כדי ללכת והולך כדי לחזור." בחליפה ועניבה הוא היה עבורה מלך שמופיע מדי שבוע על סף הדלת מממלכה רחוקה, נציג של עולם של טעמים, ריחות עזים וברורים. כשנישקה אותו עלה בנחיריה אפטר שייב שעטה את עור פניו המגולח וריח סיגריות היה ספוג בריח החולצות המגוהצות והמעומלנות מהמכבסה. "קח אותי איתך," ייחלה גונק לשווא. היא למדה להכיר את המקום שהיה בעל חשיבות כה רבה בחייו: "המשרד". אין לי זמן עכשיו, אני חייב לחזור למשרד," השיב לאמה של גונק ששברה את קסם המלכות בכל ביקור, כשניסתה לפתוח בריב שהנושא שלו היה כסף. תמיד כסף. "קטנוניות שכזאת," חשבה גונק הקטנה לעצמה. "איך היא לא רואה שהוא מלך של שפע שקונה לי ממתקים ביד נדיבה? מה שיש לו בצמצום הוא דווקא זמן. אז למה לבזבז את זמננו היקר ביחד בריבים מטופשים? הוא עלול בכלל לא לבוא." גונק כעסה אבל לא יכלה לרסן את אמה. "אל תשים לב אליה..." התנצלה גונק על התנהגות האם המרירה. היא רצתה לומר לו שהיא מבינה לגמרי למה בחר לצאת לחופשי. לו רק יכלה לבוא איתו.
|
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אחד מהקטעים החזקים ביותר בסיפור.
מסביר ממש הרבה.
*
לא בטוח.
אבל יש לזה רייטינג...
זה עובד?
התנתקתי לתקופת מה עקב עיסוקי במשרד (לעומת זאת החולצות שלי לא מעומלנות ואין להן ריח של סיגריות...).
באתי לביקור שבועי וקראתי ברצף החל מהזבוב ועד הלום.
עכשיו אני מבין הכל.
כמעט.
אולי.
כבר לא...
לא סאקרית קצת הגונק הזו? מה עם איזה תרגיל צוקהארה שיפתור את הבעיות שלה עם הגברים בחייה?אינפורמציות:
לגב' נחמני שהיתה בצעירותה סטודנטית בסורבון אכן קראו נחמני במלרע, ובעצם ביטאו את שמה נשמני.
אין לי מושג כמה פרקים. זהו תהליך שהחרדה מלווה בו הן את הכותבת והן את הקוראים.
מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מיים מלח מייםהיה איתי אחד בצבא ממשפחת נחמני וכולם (כנהוג בצבא) קראו לו נחמני במלרע...
דרך אגב, כמה פרקים יש בסיפור?