כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הרהורים על בדידות ועוד

    בעיקר נסיונות לתהות עם עצמי על הבדידות שלי.

    ואולי נגזר עלי להיות בודד?

    7 תגובות   יום שלישי, 8/7/08, 00:12

    רוב חיי בעצם אני בודד.

    למעט תקופות אושר קצרות בהן היה לי קשר זוגי.

     

    כשחושבים על זה, אני בעצם לא מכיר חיים אחרים. כמו עיוור מלידה שלא יודע מה זה לראות.

    כיצד זה שלמרות שאיני מכיר חיים אחרים, הבדידות כואבת לי?

     

    רואה זוגות מתחבקים והלב כואב.

    אולי צריך להשלים עם העובדה שיש דברים שאני יכול ויש דברים שאיני יכול. כמו שאיני יכול לטפס על האוורסט, איני יכול ליצור קשר זוגי?

     

    מדי פעם פשוט יושב ובוכה.  אחר כך כועס על עצמי. בכי לא מוביל לשום מקום. צריך לעשות.

    אז נכנס לעוד אתר הכרויות. שולח עשרות הודעות, ממתין מספר ימים, במקרה הטוב מקבל תגובה אחת.

    כך מתחיל עוד רומן קצר מועד (בפוסטים קודמים תיארתי יותר את האכזבות, אין טעם לחזור על כך).

     

    השלב הבא ברור. שוב ירידת הבטחון העצמי. משהו בי לא בסדר. אף אחת לא רוצה אותי.

    שוב יושב ובוכה ושוב עוצר, הרי בכי ורחמים עצמיים לא עושים כלום. צריך לעשות ושוב אותו סיפור.

     

    איך יוצאים מהלופ הזה?

    איך משלימים עם העובדה שאיני יכול?

    איך משלימים עם העובדה שאין אישה שרוצה אותי?

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/7/08 18:42:

      צטט: ליאור* 2008-07-08 18:03:37

      צטט: הבודד 2008-07-08 09:26:28

      ללכת ממקום של חוזק?

      מי שיש לו חוזק יכול לבוא ממקום של חוזק.

      מי שכל הזמן נופל כיצד יהיה חזק?

       

      מנין לך שלא הלכתי לטיפול?

      אני כל חיי חי עם הבדידות ומחפש פתרונות.

       

       

      נשים מריחות את החולשה שלך וזה מרחיק. הבעיה שלך היא לא נשים, הבעיה שלך היא אתה עצמך. באופן פרדוכסלי ברגע שיהיה לך טוב לבד ולא תזדקק לזוגיות אז נשים יתעניינו בך. כל עוד אתה זקוק להן כמו אויר לנשימה ורוצה להיתלות עליהן הן יברחו. ואם היית בטיפול אני בטח לא מחדשת לך כלום.

       

      אין ספק שהבעיה היא אני. אם הייתי חושב אחרת, לא הייתי פותח את הבלוג הזה.

      אני לרגע לא מאשים את הנשים אלא רק את עצמי.

      את מאד צודקת, אני נעשה תלוי בכל אשה שמצליח להווצר איתה קשר וללא ספק זו בעיה.

      זה די אבסורד, ברגע שיהיה לי טוב לבד. בדידות היא חלק ממני מאז שאני זוכר את עצמי. טוב מעולם לא היה לי עם זה. אבל כיום אני יודע להסתדר עם זה. פחות מפחד מזה כמו בעבר.

      אני בהחלט מקווה שאגיע ליום בו נשים יתעניינו בי. כיום כל תשומת לב חיובית מאשה עושה לי מצב רוח חיובי באותו יום.

       

        8/7/08 18:03:

      צטט: הבודד 2008-07-08 09:26:28

      ללכת ממקום של חוזק?

      מי שיש לו חוזק יכול לבוא ממקום של חוזק.

      מי שכל הזמן נופל כיצד יהיה חזק?

       

      מנין לך שלא הלכתי לטיפול?

      אני כל חיי חי עם הבדידות ומחפש פתרונות.

       

       

      נשים מריחות את החולשה שלך וזה מרחיק. הבעיה שלך היא לא נשים, הבעיה שלך היא אתה עצמך. באופן פרדוכסלי ברגע שיהיה לך טוב לבד ולא תזדקק לזוגיות אז נשים יתעניינו בך. כל עוד אתה זקוק להן כמו אויר לנשימה ורוצה להיתלות עליהן הן יברחו. ואם היית בטיפול אני בטח לא מחדשת לך כלום.

        8/7/08 09:26:

      ללכת ממקום של חוזק?

      מי שיש לו חוזק יכול לבוא ממקום של חוזק.

      מי שכל הזמן נופל כיצד יהיה חזק?

       

      מנין לך שלא הלכתי לטיפול?

      אני כל חיי חי עם הבדידות ומחפש פתרונות.

       

        8/7/08 03:46:

      החוכמה לתת ממקום של חוזק, של נדיבות, לא של פחד ונזקקות. אני באמת ממליצה לך ללכת לטיפול, זה יכול לעשות פלאים.
        8/7/08 02:26:

      לליאור

      תודה על דבריך.

      אני מקבל אותם כנקודה למחשבה.

      אם כי, בכל הפעמים בהן הייתה לי בת זוג, יצאתי מגדרי בלתת, לתת ולתת את כל כולי אני נותן ממש בלי חשבון. מה קורה אחר כך? אכזבה גדולה מאין כמוה ואני נשאר רצוץ לחלוטין.

       

      ל goldie26 אני בטוח שאת צודקת. מנסה שוב ושוב לאסוף את השברים, להיות אופטימי, להיות שמח ואז שוב ושוב השבר מגיע.

       

       

        8/7/08 01:44:


      אני מכירה את ההרגשה של לראות זוגות ולקנא

      גם אני כמוך עדיין לא חוויתי התאהבות ומערכת יחסים

      אך כפי שאמרת אתה בלופ

      אנשים נמשכים לאושר וחיוביות...

      ולא לדיכאון

      על אחת כמה וכמה בת זוג..

      קטונתי מלייעץ בנושא זוגיות

      מה שבטוח אופטימיות זה הכרחי

      יש היום המון ספרים בנושא, חלקם האירו את עיניי..

      אם תרצה אתן לך רשימת מומלצים

      תהיה חזק!!!

      יש המון על מה לשמוח!!!

        8/7/08 00:33:


      אני לא מכירה אותך ככה שאתה יכול לקחת את כל מה שאני כותבת בערבון מוגבל אבל מתוך מה שאתה כותב ברור לי לפחות למה אני לא הייתי מסוגלת להיות בקשר איתך. נראה לי שאין בך שמחה ונדיבות ואלה תכונות מאוד לא מושכות. למה אני מתכוונת? בדרך כלל אנשים נדיבים, שנותנים בלי חשבון--ואני לא מתכוונת לדברים חומריים אלא לרגש וקבלה--גם מקבלים המון. ככה גם לגבי שמחת חיים. אנשים שמחים ממגנטים אליהם אחרים. נראה שלך יש בעיה בתחומים האלה, למשל במקום לשמוח בשביל אחותך אתה מתחשבן איתה על כמה תשומת לב אתה תקבל לאחר בוא התינוק. נשמע שאתה מורעב לחום אנושי אבל לא יודע לתת. לא "נגזר" עליך להיות לבד. אם אתה ממש רוצה אתה יכול לעבוד על הבעיות שלך: ללכת לטיפול, להתנדב, להשתנות. הכל בידיך.

       

      לא באתי לפגוע אלא לנסות לעזור בכך שאני נותנת לך זווית ראיה אחרת.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      הבודד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין