כשפתחתי את הבלוג, לא התכוונתי להשקיע בו זמן, אלא רק להעלות חומרים ישנים ששוכבים אצלי שנים במגירה. אך אי אפשר שלא לכתוב על המסיבה הגדולה של ג'ף פולבר, שנערכה בלילה שבין יום ה' ויום ו' האחרונים ב"גאלינה".

צ'ק-ליסט:

• להצטופף עם עוד אינספור אנשים בתור של הכניסה לארוע
  להישאל ע"י עוברים ושבים "מה המסיבה הזאת?"
  לענות את התשובה רבת המשמעות "המסיבה של ג'ף פולבר, כמובן"
  להיענות "אה" (נו טוב, מה כבר הם יכולים לומר)
• לפטפט עם גיא זוהר
  להודות לג'ף פולבר על ה-great-event
  לשמוע קול מוכר קורא "מיסטר מרמור!", ולהסתובב וללחוץ את היד ליוסי ורדי
  לפגוש לפחות מאה מכרים נוספים
• לבדוק מה קורה לגוף אחרי 6 רד-בולים (שום דבר מיוחד. אולי חוץ מאשר צורך מוגבר להשתין)
  להצטופף בתור ענק לשרותים עם עוד עשרות חוגגים
• לשאול אנשים "אני מכיר אותך מקפה דה-מרקר?"
  להיענות "איזה קפה?"
  ולענות "אה סליחה, יש שם מישהו/י דומה לך כמו שתי טיפות מים"
• להישאל ע"י אנשים "אני מכיר אותך מקפה דה-מרקר?"
  לענות "איזה קפה?"
  ולהיענות "אה סליחה, יש שם מישהו דומה לך כמו שתי טיפות מים"
• להגיע עם מיליון כרטיסי ביקור (למרות האיסור כביכול)
  לגמור את כולם
  לשדך שידוכים מקצועיים בין אנשים שונים שידעתי שיגיעו (וכמו שאמרו חז"לנו זכרונם לברכה "קשה זיווגם של אלו כקריעת ים סוף"...)
  למצוא early-adopter נוסף לטכנולוגיה המהפכנית שלנו
  לגייס מתכנת open-source מבריק נוסף לחברה המהוללת שלנו

הכל בוצע על הצד הטוב ביותר, אולי חוץ משתי המשימות האחרונות (אני עדיין עובד עליהן...)

וכמה נתונים כדי להמחיש את ההיקף:

1400 מוזמנים (לא כולל מתפלחים) הצטופפו בשטח שמספיק בדיוק לשליש, ונהנו מאספקה חופשית של שתיה, אוכל, מוזיקה, גלים, ומה לא. למרות שהארוע החל בתשע וחצי בערב (מישהו היה כל כך מוקדם כדי לאמת את זה?), בשתיים בלילה הכניסה עדיין היתה גדושה באנשים שביקשו להיכנס, והמקום עצמו היה מוצף ולמרבה המזל אף מספיק צפוף כדי שאי אפשר יהיה כמעט לרקוד. בשלוש לפנות בוקר המקום נראה כמו באמצע היום, ואין לי מושג עד איזו שעה נמשך הבלגן.

הארוע נערך מדי שנה ע"י ג'ף פולבר, ששווה התייחסות נפרדת:

ג'ף פולבר:

אדם גדול, מכל בחינה אפשרית: גדול לאורך, לרוחב, ולגובה. לב רחב. כיסים גדולים.
ג'ף הינו יהודי חם, שמת על ישראל וישראלים (וישראליות כמובן). גם הישראלים מתים עליו (וכמובן הישראליות).

מדובר באדם צבעוני ומיוחד (אדם גדול כבר אמרתי?), בעל נוכחות כובשת שאי אפשר להתעלם ממנה. השמועה אומרת שפעם ביקר בפאב תל-אביבי וכל כך נהנה שבמקום הוציא צ'ק מהכיס וקנה את הפאב, אך נראה לי שזו רק עוד אחת מהאגדות המתהלכות סביבו.

ג'ף הינו הנביא העולמי של תחום ה-VOIP, סוקר את התחום במסגרת בלוג שנחשב לחשוב ביותר בתחום, ואף הקים חברה עולמית גדולה (Vonage) שנמכרה (או הונפקה, אני לא זוכר) בכסף רב. ה-VOIP פותח בארץ לפני עשרות שנים ע"י יחידות טכנולוגיות של צה"ל, ומאוחר יותר ע"י חברות מסחריות כמו Audiocodes. בשנות התשעים התחום הומצא מחדש ע"י חברות ישראליות כמו ווקלטק, וחבל רק שדווקא חברה זרה (סקייפ) הצליחה להביא אותו לתודעת ההמונים.

אך עוד קודם לכן היה מדובר בתחום מפתח חיוני כמעט לכל דבר בתחום ההיי-טק: עשרות חברות ישראליות ואלפי חברות זרות מתבססות על טכנולוגיית ה-VOIP. בנוסף אליהן, רוב תקשורת הטלפוניה העולמית עוברת כיום דרך VOIP במקום דרך התקשורת האנלוגית. בזכות ה-VOIP מוזערו המרכזיות של חברות הבזק בכל העולם למימדים של כאלפית מהמימדים המקוריים, וגם המחיר הוזל בסדר גודל דומה. ה-VOIP איפשר להוזיל את השיחות הבינלאומיות למחיר שווה לכל נפש. שלא לדבר על וידאו-קונפירנסינג (קשה להאמין שפעם עלה אלפי דולרים לארגן video-conference עם חו"ל...). אם ניהול חברת היי-טק ענקית משול לניהול מדינה, אזי ג'ף הינו מנהיג יבשת, ולכל הדעות אחד מהחשובים בתעשיית האינטרנט העולמית.

איש הקשר שלו בארץ הינו יוסי ורדי, ואכן היכרתי את ג'ף לעומק באחד מכנסי "כינרנט", מחנה הגיקים של יוסי ורדי שהיתה לי הזכות להשתתף בו שלוש פעמים. פגשתי את ג'ף עוד לפני כן, באחד מכנסי ה-IVA, אך רק להכרות שטחית, וההכרות המשמעותית יותר היתה בכינרנט, ומאז לא הפסקתי לפגוש אותו. הפעם הלפני-אחרונה היתה באחת הפגישות של הגראג'-גיקס, בה הובטחה הפתעה, שהיתה כמובן הרצאה של ג'ף, שהגיע לביקור בזק בארץ במיוחד כדי להגיע לגראג'.