| קמתי עכשיו. קימה מוזרה ובלתי הגיונית. קמתי. הדופק בוער. צורח בתוכי. הולם, כמו הייתי ברעידת אדמה פרטית שאינה קשורה כלל לעולם. והלב פועם, והדמעות חונקות ואתה שם. הקול שלך מהדהד בי עד עכשיו, אבא. שנה ושלושה חודשים מאז שנעלמת מעולם החיים ועברת לעולם הנשמות נטולות הגוף. נשמות נטולות גוף אני קוראת לעולם ההוא. אני יודעת על מה אני מדברת.
אבל הקול שלך. שנה ושלושה חודשים ביקשתי לשמוע אותו. כולם חלמו עליך. כמעט כולם. ואני - חיכיתי.
עכשיו קראת לי. קראת לי כמו שתמיד היית קורא לי כשהייתי נערה צעירה. מבקשת אהבת אב, מנוטרלת מחיי אושר, כואבת את כאבך, את מכות ידיך, את המרירות בה היית חי, אותה העברת בנגיעות יד חסרות רגש. אבל כן. זה היה רגש. רגש של כעס שלא ניתן היה לשלוט בו. בכל אופן, אתה לא יכולת. את השליטה שלי על אותו כעס, לקחתי לידיי שנים אחרי אותן מכות. עבודה עצמית שלעולם לא תיגמר. עד יומי האחרון. ועכשיו אני מרגישה את קולך. עדיין. זועק אליי מהחלום. זעקות שאינן מבקשות אהבה. לא. הן לא ביקשו אהבה בחלום הראשוני הזה. הן היו בדיוק אתה. החדרת סכין כאב לליבי. כמו תמיד. כמו עכשיו. זה עדיין בוער בי. ואמא.
גם אמא הייתה שם בחלום. אמא שלי אהובה. יפה. יקרה. גם היא זעקה. את כאבה שלה ממך. ואני, רק שמעתי. לא הגבתי. הפחד. הפחד שהיה אז, חזר אליי בחלום הבוקרי הזה. בשתיקה פקחתי עיניי. הרגשתי את ליבי, את הדופק שעוד מעט הפך לפצצת זמן מתקתקת.
רעידת האדמה הפרטית שלי.
והדמעות החלו חונקות. והשמיכה הורמה מגופי. וקמתי. קמתי אל חיי. הבטתי במראה.
כמה יפה את ילדה. כמה יפה.
הבטתי, חשבתי, הרגשתי.
ניצחתי אותך אבא. הפעם- ניצחתי אותך.
|
תגובות (33)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה מתוק.
מרגישה עד כאן.
נשיקה חזרה יפתי.
וסימן קריאה על שבאת לכאן!
אל תצדיעי לי יקירתי.
אני מאמינה שלכולנו יש חלומות שגורמים לטלטלה מסויימת.
אני לא מתביישת בכלום, לא בחיי, לא בכאביי.
גאה לומר אותם.
ילדים שחוו אלימות קשה, צריכים להשמיע קולם.
וזהו קולי.
גם בגיל 35, תמיד תישאר בי הילדה עם אותו כאב.
הכאב הזה ילווה כל ילד מוכה באשר הוא, עד יומו האחרון בעולם.
חשוב להשמיע.
אוהבת אותך.
אוהבת.
כמה יפה את ילדה.
כמה יפה
חבוקה קרוב....
!
פוסט מאוד אישי וחושפני.
מצדיעה לך...
.
R
נשמה, לחבק אותך על התגובה הזאת.
מרגישה?
הפעם הבסת אותו מותק.
לא נשארת שם כדי לסבול, אלא קמת כדי לחיות.
כמה יפה את ילדה.
כמה ראויה את ילדה.
אוהבתותך!
ממי שלי אהוב.
מבינה מאוד את מה שאתה מרגיש.
ואוהבת אותך מאוד אח שלי.
חיבוק.
ריגשת אותי מותק.
קצת יותר מדי האמת...
קשה לי עדיין לקרוא את זה גם שנה ו-3 אחרי...
עדיין קשה...קשה מאד
אוהב אותך
אחותי
אני יודעת שאת מבינה אותי.
תודה מקסימה שלי.
את בעצמך נשמה מיוחדת.
אוהבת אותך דבורה.
ואו רוני איזו תגובה נפלאה.
תודה לך איש יקר.
תודה מכל הלב.
ניצחון - זה דבר גדול. במיוחד במקרה הנוכחי.
וזה חייב היה לקרות מוקדם או מאוחר.
גיבורה אוהבת אותך
חיבוק ענק ממני באהבה
נשמה מיוחדת
אינך מבינה לאיזה מקום הבאת אותי
במילותיך הכתובות
בתחושותייך
בעברך
ובחשיפה חסרת מעצורים
ניצחת ילדה
ותמיד תנצחי
ואל תתני שיוכלו לך
מדהים ומרגש
ניצחנו בגדול.
מותק, תודה.
הכל בסדר.
אברי מקסים אחד.
מקבלת באהבה את החיבוק שלך.
לילה נפלא.
ניצחת.
בגדול.
ואיך את מרגישה עכשיו?
אני מקווה שהוקל לך
את פשוט גדולה !!
ענקית !!
שולח מין חיבוק כזה
שיתן לך עוד כח
להיות בדיוק מי שאת
כמו שאת
לילה מקסים !
יוסי, איזו תגובה מדהימה מרגשת ונוגעת.
המילים שכתבת, הן לחלוטין האמת שלי.
ממי, תודה ענקית וחיבוק גדול.
דברים קשים
ורק את יודעת את הכל . . .
ניצחת ובגדול ואת עדיין מנצחת בהתעלות עצמית אדירה.
במקום שאחרים היו רואים רוע אכזריות וסבל שבתוצאה,
את רואה גם את חוסר השליטה שלו, מגבלותיו ותיסכוליו.
יפת נפש את.
חיבוקים מתוקה חזקה יפה ומוכשרת שכמוך.
החיבוק שלך.
לא שוכחת לעולם.
בזמן.
לא היה לי לרגע ספק שאת הכי חזקה שיש.
-אפילו אם לך היה-
מתוקה שלי.
כמה את מתוקה.
אוהבת אותך.
חיבוק חזרה.
ניצחת מזמן. ניצחת מעצם היותך.
חיבוק ענק שרוני. אוהבת אותך. חיבוק ענק!
הרגשת נכון.
תודה על רגישותך.
מטלטל