אני בעד ועדה שתקבע זכאות לחופש דיבור, זכאות למגורים במרכז הארץ, זכאות לנסיעה בכביש החוף. סוף סוף יהיה לנו קצת שקט, כשהטמבלים ישתקו בדרום הארץ ולא יעשו לנו פקקים בכביש החוף.

אח, איזה ימים - הועדות לסתימת פיות ושלילת זכויות, יצילו אותנו מדיון אמיתי על שורשי הבעיות.

ומי שיעבור על החוק - נסרס אותו, נכלא אותו, ניקח את ילדיו ונשמיד את חיות המחמד שלו.

הללויה. 

מותק הילדים התכווצו...

צודקת בגדול!

אני גם הייתי הולך על חוק אחר ממש לפני החוק הזה.

זכאות להתחתן.

ממש ועדה שתבדוק זוגות אם יש להם סיכוי בכלל לשרוד נישואין.

כככה היינו גם מעלים את מפלס האושר אצל הילדים.

אינני מוציא את דברייך מהקשרם. פשוט ציטטתי כדי להגיב.

לא ענית על השאלה.

- כרגע אינני ראויה להיות אם, אבל כשארצה אעשה את השינויים הדרושים ואז אהיה ראויה.

השאלה שלי התייחסה לעתיד - אחרי שאת תעשי את כל השינויים שאת חושבת שהופכים אותך להיות ראויה - ואז יחליטו שאת לא תהיי אמא.

על השאלה הזאת לא ענית, ולטעמי זה לא במקרה. 

לגבי הנפש שלי שיותר יפה מהמציאות, תודה רבה, אבל אני מניח שזו לא מחמאה אלא נסיון לזלזל בדברי, חבל שעדיין לא הגבת עניינית לתוכן הדברים שלי. כנראה שאינך רוצה או מסוגלת.

עולות במוחי תמונות של מים, ומטחנות.. ועוד מים. 

באמת שהנפש שלך יפה מהמציאות. אני לא מסכימה איתך אבל זו דעתך וזה לגטימי. אני אגיד לך דבר או שניים שלמדתי בחיים שלי: לשבת ולדון, ולבחון וכל הבבלת הזה לא מוביל לשום דבר. אתה חותך לי מהמשפטים ומוציא אותם מהקשרם המלא וזה מעייף אותי ולא ראוי לתגובה. אם תקרא שוב את הטור שלי תראה שלא התכוונתי רק למתן רשיון לאוכלוסיות כאלו ואחרות,  אלה להכשרה עצמה כנגד קבלת קיצבה - מה שאתם קוראים הסברה וכו'.

לשאלתך, בוודאי שחשבתי על עצמי, ואומר לך בלב כנה - עם איך שאני מנהלת את חיי כיום אני לא ראויה להיות אמא. אבל נסיבות חיי, ובהן עצם היותי רווקה, הן סיבות מוצדקות לכן שנכון לכרגע אני לא רואיה להיות אמא. האמן לי שכאשר אתחתן וארצה להביא ילדים לעולם, אעשה את השינויים הדרושים בחיים שלי על מנת שיהיו מתאימים לגידול וחינוך ילדים.

לא ענית על השאלה שלי.

האם שקלת את האופציה שישללו ממך את הזכות להביא ילדים?

..אז חייבת להיות דרך למנוע התעללות בילדים" - יש דרכים למזער את זה, אני פשוט לא מסכים שמה שאת מציעה קשור למניעת התעללות בילדים. מרכזי הדרכה, חינוך ומודעות יותר רלוונטים מאשר מניעת ילודה מאוכלוסיות מסויימות.

"יש כל כך הרבה טמבלים שמביאים ילדים בלי לחשוב מעבר לפופיק" - יש המון טמבלים שעושים הרבה מאוד דברים בלי לחשוב, וטמבלות אינה תכונה שקשורה לכסף. 

לגבי מצב כלכלי - אני מכיר הרבה מאוד אנשים מקסימים שהוריהם נחשבו עניים. משפחות מרובות ילדים שיש בהן הרבה חום ואהבה. ומהצד השני, בתים מלאי כסף בהם קור וניכור וילדים מוזנחים מבחינה רגשית.

מצב כלכלי עשוי להגדיל את המתח בבית ועבור אנשים מסויימים (בעלי נטיות אלימות) עשוי להוביל לאלימות. מתח, נגרם מהרבה מאוד גורמים אחרים. האם את מציעה לשלול הורות מכל אוכלוסיה שנמצאת במצבי מתח?

לגבי החרדים והטענה הותיקה שהם פרזיטים וחיים על חשבוננו - טענה עם שורשים גזעניים מובהקים - את מערבבת נושאים, אינני יודע אם מה שיפיל אותנו זה החרדים, בכל מקרה זה דיון אחר שאני אשמח להשתתף בו. לא הייתי מציע לשלול מהם הורות מכיוון שהם לא משרתים בצבא.

מצב החלשים בחברה הוא מזעזע. ואני כשאני מתייחס לחלשים אני מתייחס לילדים קטנים, חולים, זקנים, נכים, מוגבלים, כלבים וחתולים ושאר מרעין בישין. (אני עושה מאמץ אדיר לשמור על הדיון נטול פלסטינאים, אבל הנה זרקתי את זה פנימה גם)

החברה שלנו היא חברה אלימה, כוחנית, גברית, מעריצה אלופים בצבא ופתרונות כוח. אלימות נחשבת דרך לגיטימית  לפתור קונפליקטים. אנשים נדקרים על חנייה בכביש, משפחה נטבחת בערב חג ע"י ראש משפחה אחר בגלל שפגעו לו בכבוד הקווקזי. אלימות היא מכת מדינה והיא מוטמעת בתרבות שלנו. 

במקום להציע פתרונות אלימים וגזעניים לפתרון בעיה כואבת, יש לבחון את שורשי הבעיה, ולהתמודד איתם. הדרכה, חינוך ושיקום יכולים להיות אלטרנטיבה.

בכל פעם שילד נפגע וזה עולה לכותרות, כולם צועקים מפלצת מהגיהנום, זוועת עולם, שד לא אנושי, חיה ועושים דמוניזציה של אותו תוקפן. התוקפן הוא אדם. בן אדם, כמוני כמוך שנסיבות חייו הביאו אותו לסיטואציה הזו. ואקט הדמוניזציה הצרחנית, כולל פתרונות כמו שאת מציעה, בא לספק תאוות נקם ומונע קיום דיון אמיתי וכן על נסיבות החיים של התוקפן וגורמי השורש שהביאו אותו לאותה התעללות. אותו דבר בנוגע לתוקפי הקשישים ועורפי ראשי החתולים. 

אגב, מבחינת יישום החוק - האם את מציעה עיקור? מה יקרה כאשר זוג שנחשב לא מתאים בכל זאת ייכנס להריון? הפלה בכוח? לקיחת הרך הנולד ומסירתו להורים "ראויים"? 

כל הטענות שלכם מאוד יפות והומניות. אבל בראיה קצת יותר ריאלית על המציאות יש דרכים למנוע התעללות בבעלי חיים אז חייבת להיות דרך למנוע גם התעללות בילדים.

ילדים רבים עוברים התעללות בעקבות מצב כלכלי גרוע (זו אגב גם סיבה עיקרית לכישלון בחיי נישואין) יש כל כך הרבה טמבלים שמביאים ילדים בלי לחשוב טיפה מעבר לפופיק, והמצב הכלכלי הגרוע שהם נכנסים אליו גם מונעת מהילד דברים בסיסיים וגם גורמת להורים להפוך לאלימים (ראו דוגמאת האב שנגח במנהלת כי השפילו את בנם מול הכיתה בגלל חוב 60 ש"ח).

ומה לעשות שיש אוכלוסיות שלא עובדות וחיות על חשבון המיסים שלנו, וכן אני מדברת על החרדים, ואני ממש מצטערת זו לא גזענות. זו טעות שעשה בנגוריון שקוראים לה "סטטוט קוו" והיא תפיל בסוף את המדינה הזאת. לא האירנים ולא החיזבולה או החמאס.

לא יודעת, אני שומעת על ילד שנאנס, שמכים אותו ומשפילים אותי וקשה לי אחר כך לישון בלילה כשאני יודעת שהמדינה לא עושה חצי דבר בשביל להגן על הקטנטנים האלה שלא יכולים לשים במילים את מה שעובר עליהם כי נותנים לכל פסיכי להביא ילדים לעולם. תקראו לזה גזענות, וטיהור ולא יודעת מה. הקשר בין שני הדברים הוא פופוליסטי וזול. לא כך הם פני הדברים ואתם יודעים טוב מאוד כמוני (וכמו כל מי שרואה חדשות) איזה דברים איומים ילדים עוברים. וגם אם נצליח למנוע רק ממשוגע אחד להביא ילד לעולם שכולו סבל כאב וטראומה, אז עשינו טוב.

ההנחה הבסיסית שלך בפוסט הזה היא שישנם גורמים שיודעים מה נכון, הם יגדירו מה נורמטיבי ומקובל ואז חלקים מהאוכלוסיה יימצאו את עצמם לא כשירים. 

האם כשכתבת את הפוסט עצרת לרגע וחשבת מה יקרה כשאת תמצאי את עצמך באותה קטגוריה?

ברגע שאת נותנת כח כזה למדינה - תהיי מוכנה שהחוק הזה ייושם עלייך.

יכול להיות שעכשיו את כותבת - מה הוא מקשקש, אני בסדר, זה רק הפסיכופתים האלה שלא ייקבלו רשיון.

אולי העובד הסוציאלי יחליט אחרת? אולי את תראי לו לא יציבה?

אולי עכשיו נשלול גם מנכים את הזכות, הרי מאוד קשה לגדל ילד עם נכות. (אגב, היום דה-פקטו מונעים מהרבה נכים את הזכות לאמץ).

יכול להיות שישאלו את השכנים שלך מה דעתם עלייך והם יאמרו שאת חסרת אחריות ומופקרת?

ומה לגבי הורים שנראים נורמטיבים (כסף, כסף... מעמד), ומתעללים בילדים? הרי התעללות והזנחה חוצה אוכלוסיות ומעמדות, גם כאלה שיודעים להציג את עצמם טוב.

חבל שהתייחסת אך ורק לטענה האחרונה בדבריי, אע"פ שאני מודה שהיא הכי מושכת (אש) מבין כולן.

בגדול, אני ממש לא מסכימה עם דברייך ואני חושבת שהצעותייך מסוכנות. הסברתי קודם לכן מדוע.

 הסיבות לילודה הן רבות. אנשים מסויימים מביאים ילדים לעולם משום שהם חשים בודדים ורוצים חברה, אחרים משום שהם מעוניינים להמשיך את השושלת הגנטית שלהם. הורות היא אקט אנוכי מטבעו. אף אחד לא שואל את ילדיו אם הם רוצים להוולד. הסיבות פשוט שונות ומגוונות.

אינני יודעת אם את אם, אבל בחשבון פשוט: לגדל ילד עולה הרבה יותר מן הקצבה שמקבלים בעבורו. גם ילד הגדל בהזנחה מוחלטת. כך שאני לא קונה את האמירה הזו שיש אנשים שעושים ילדים בשביל הקצבה החודשית, שאגב, כולנו יודעים כלפי אילו אוכלוסיות היא מופנית: חרדים, בדואים, ערבים. ושוב אנו חוזרות לנושא הטיהור האתני. מפתיע?

שוב, אני חושבת שניתן לשוחח על נורמות חברתיות-תרבותיות בקרב אוכלוסיות מסויימות וכיצד ניתן להשפיע: הסברה מינית ואמצעי מניעה, הדרכות הוריות, כפי שהצעתי קודם לכן וכו'.

אשמח אם תתייחסי לטענות האחרות שהעליתי. 

לא הייתי נכנסת להשוואה הזאת, כי נכוותי מכך כבר בעבר, אבל רק אגיד לך שזו כלל לא הכוונה...

הכוונה היא שלדוגמא אם יש מישהו שהוא נטל על החברה (כמו למשל נרקומנים או אנשים רקע של אישפוזים פסיכאטריים, או עבריינים פושעים אלימים) והוא אדם שלא מצליח לדאוג אפילו לעצמו, לא נראה לי שצריכה להיות לו זכות להיות הורה, זו סכנה והפקרות מצד הרשויות. אין ספק שאם אדם שכזה עובר שיקום ומתפקד כאחד העם לא יעשה איבחון נוסף ויוכל כן לקבל את האישור והתמיכה הממשלתית.

את יודעת שיש אנשים שמביאים עוד ועוד ילדים בגלל הקיצבות? זה לא נראה לך אבסורד דפוק שצריך להפסק גם?

בבסיס, אני חושבת שיש מקום למחשבה ולדיון על מהי הורות טובה

אך הטענות שהבאת נוגעות בסוגיות מאוד רגישות כגון חופש הבחירה וחירותו של אדם לקבל החלטות הנוגעות לגופו . אם המדינה תטמון ידה בצלחת קדושה זו, אין לדעת היכן זה יגמר.

אני חושבת שאולי המרחב בו ניתן לפעול הוא לאו דווקא המרחב המשפטי, אלא המרחב ההסברתי.

מימון ממשלתי של מוסדות להדרכה הורית וסדנאות הכנה להורות לפני הלידה, לדוג'.

ועוד נקודה חשובה למחשבה:

כמטפלת פגשתי אנשים (ילדים, בני נוער ומבוגרים) מאוד עצובים שחוו קשיים עצומים במשפחתם.

ספורים הם אלו שהצטערו על כך שנולדו וביקשו לשים סוף לחייהם.

רבים מהם הופכים להיות אנשים עם עוצמות וכישורים בלתי רגילים. 

 ואני לא יכולה להמנע מעוד מחשבה מתסיסה אחת (תוך התנצלות מראש, אני יודעת שלא זו כוונתך):

רשימה הכוללת תכונות המגדירות איזהוא הרחם הראוי ביותר להעמיד צאצאים לחברה (גם אם מתוך כוונה הומניטרית- לחסוך את סבלם של הילדים), חופף במקצת את התחום של טיהור גזעי, לא?