כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יוסי קרמר

    יוסי קרמר מייעץ למודעות רגשית והתפתחות אישית.
    האם ביכולתכם לזהות את הרגשות הפנימיים שבכם? האם אתם סובלים מהרגשות שלכם? האם אתם מפרשים נכון את רגשותיכם? כי במידה ולא האני והמציאות מתבלבלים מה שיוצר כאוס בחיים, רוצים לדעת איך יוצאים מהמבוך המוחי הזה...???
    המודעות העצמית, השפיות, שאחרי הסכיזופרניה, מניה דפרסיה, המחשבות, ההזיות, הדמיון, החלומות, הדיכאון, הקולות הפנימיים, ההרס העצמי, הרגשות הפנימיים ועוד, שחוויתי אותם ועברתי את התהליך ללא עזרה וללא כדורים.
    לייעוץ הכוונה וליווי למודעות רגשית והתפתחות אישית התקשרו ליוסי קרמר טלפון 048224276.

    0

    המתת חסד

    27 תגובות   יום שלישי, 8/7/08, 15:18

    המתת חסד.
    איך רצוי להתייחס להמתת חסד?
    בהמתת חסד המטרה היא להפסיק את סבלו של בן האנוש שחולה, ולאפשר לו למות אם ברצונו בכך.
    ישנם עוברים, תינוקות, ילדים, נערים, מבוגרים וזקנים, שעקב מצב בריאותי לא תקין שהם נקלעו אליו, הם יחיו את חייהם באופן ודאי בסבל רב.
    לכן, רצוי לאפשר לאותם האנשים שהחליטו לעצמם ובעצמם על המתת החסד, לעזור להם בביצוע ומימוש רצונם למות.
    במקרה של עוברים ותינוקות, רצוי לאפשר להורים, לאחר שהוסבר להם מצב העובר או התינוק להחליט בעצמם על המתת חסד.
    במקרה של ילדים ונערים, רצוי לאפשר להורים, לאחר שהוסבר להם מצבו הבריאותי של הילד או הנער להחליט על המתת חסד.
    במקרה של מבוגרים וזקנים, רצוי לאפשר להם להחליט לעצמם ובעצמם, לאחר שהוסבר להם מצבם הבריאותי על המתת החסד.
    במידה ובן האנוש אינו יכול להחליט בעצמו בגלל מצבו הבריאותי, והרופאים טוענים שמצבו הבריאותי אינו ניתן לריפוי ו/או לתיקון ,רצוי לאפשר למשפחתו להחליט על המתת החסד.
    לכן, רצוי שכול עוד שאנחנו בריאים, להחליט ולקבוע לעצמנו ובעצמנו, מה היינו רוצים למקרה שבו לא נוכל להחליט עקב מצבנו הבריאותי.
    כלומר, רצוי לאפשר לכל אחד/ת להיות האחראים הבלעדיים על מותם, ולאפשר להם להחליט על רצונם למות, ולא לכפות עליהם דעה אחרת שאינה מקובלת עליהם.
    מסקנה: זכותו של כל בן אנוש להחליט ולתכנן את חייו ואת מותו, ולכן רצוי לאפשר את חופש ההחלטה על גופו הפיזי בעצמו, וזאת במידה ויש לו את היכולת לתקשר עם הסובבים אותו.
    סיכום: המתת חסד נועדה להפסיק את סבלו של החולה ולאפשר לו למות.
    חיים שמלובים בסבל, הם חיים שגורמים לחולה להיות אומלל בחייו, דבר שלא מאפשר לו לתפקד ולחיות חיים רגילים, ולכן חשוב לאפשר לו להחליט בעצמו על גופו הפיזי את המתת החסד.
    כמובן שהכול רצוי שיעשה בהסכמה ועל פי החוק, ואם החוק אינו תואם רצוי לשנותו.
    המסר במאמר: רצוי לאפשר את החופש המוחלט בנושא המתת החסד, ולאפשר לכל אחד/ת לקחת אחריות על חייהם וגם על מותם, לדעתי.
    יוסי קרמר מייעץ ומכוון למודעות עצמית והתפתחות אישית.
    לבלוג שלי  http://blog.tapuz.co.il/yosikramer
    טלפון 048224276
       
     
      

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/6/10 07:53:

      צטט: אסנת* 2010-06-22 22:15:36


      אף אחד לא יכול לכפות על אף אחד אחר חיים, בטח ובטח כשהחיים לא חיים.

      אדם צריך לקבוע לעצמו- אם הוא רוצה להמשיך לחיות או לא.

      יש לעגן המתת חסד בחוק.

       

       

      אסנת,

      תודה על השיתוף.

        23/6/10 07:52:

      צטט: מבקר המבשר 2010-06-22 21:49:34


      שלום יוסי

       

      נושא טעון מאוד.

      לדעתי, יש אנשים שסובלים ומעדיפים מות מחיים. ואלולי החיבור למכשירים לא היו סובלים...

      כאן בהחלט יש לשקול ולהתיעץ על דרך הפסקת טיפול.. פשוט לתת לאדם לסיים בשקט...

       

      חיים טובים לכולנו...

       

      מבקר המבשר,

      מסכים איתך.

      תודה על התגובה.

        22/6/10 22:15:


      אף אחד לא יכול לכפות על אף אחד אחר חיים, בטח ובטח כשהחיים לא חיים.

      אדם צריך לקבוע לעצמו- אם הוא רוצה להמשיך לחיות או לא.

      יש לעגן המתת חסד בחוק.

       

        22/6/10 21:49:


      שלום יוסי

       

      נושא טעון מאוד.

      לדעתי, יש אנשים שסובלים ומעדיפים מות מחיים. ואלולי החיבור למכשירים לא היו סובלים...

      כאן בהחלט יש לשקול ולהתיעץ על דרך הפסקת טיפול.. פשוט לתת לאדם לסיים בשקט...

       

      חיים טובים לכולנו...

        9/8/08 09:56:

      צטט: yolii 2008-08-09 00:04:54

      קשה לי מאוד

      עם המתת חסד

      ועד איפה זה המתת חסד

      אבל לחלק השני בהחלט

      יש חשיבות

      וזה אורח חיינו

      מפנימה

      יעל

      יעל,
      צריך לבדוק כל מקרה ומקרה.
      תודה שקראת והתייחסת.

       

        9/8/08 09:55:

      צטט: פינולה 2008-08-08 21:22:56

      המתת חסד רחוקה מבריחה מהמציאות,בהרבה מקרים זה הדבר האנושי היחיד שניתן לעשות.ולצערי יש לי

      לא מעט נסיון..

       

      פינולה.
      תודה על השיתוף.

        9/8/08 00:04:

      קשה לי מאוד

      עם המתת חסד

      ועד איפה זה המתת חסד

      אבל לחלק השני בהחלט

      יש חשיבות

      וזה אורח חיינו

      מפנימה

      יעל

        8/8/08 21:22:

      המתת חסד רחוקה מבריחה מהמציאות,בהרבה מקרים זה הדבר האנושי היחיד שניתן לעשות.ולצערי יש לי

      לא מעט נסיון..

        11/7/08 15:33:

      צטט: סנדרה 2008-07-11 15:21:18

       

      האם כל מי שמדבר על הרמה הנישמתית או על שיעורים ניזון מהדת?

      ישנו ידע שהוא מעבר לדת, קרמר.

      כמי שמלווה אנשים במצבים טרום מוות, אנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות לא קלות

      ונתקלת בכל מיני סיטואציות של סבל -

      יכולה לומר לך על קצה המזלג, שישנם דרכים להקל ולשחרר ולהרפות גם ברגעים הקשים ביותר.

      זו עבודה של מודעות. תהליך המחבר את האדם לשורש נשמתו,

      להבנה מהו השיעור שלו, להבנה שהוא מעבר לגוף הפיסי הכואב,

      עבודה עם המשפחה הקרובה לדעת לקבל וגם לדעת לשחרר ולהרפות.

      מאוד מורכב ועדין.

      המתת חסד זו בריחה מהתמודדות אמיתית. אין בזה שום דבר אנושי או רוחני.

      סנדרה, כשאת כותבת לי על הנשמה מבחינתי זה רוחני, דתי.
      מסכים איתך שהנושא מורכב.
      המסר במאמר הוא שלאחר כל ההסברים והניסיונות, צריך לאפשר לבן האנוש
      להחליט בעצמו על חייו ומותו במידת האפשר ו/או לקרוביו.
      ממליץ לך לקרוא את המאמר שוב.
      המתת חסד היא אפשרות שצרכה להיות בהחלטתו הבלעדית של בן האנוש.
      או שאולי את רוצה להחליט בשבילו מה הוא צריך או לא צריך?

       

        11/7/08 15:21:

       

      האם כל מי שמדבר על הרמה הנישמתית או על שיעורים ניזון מהדת?

      ישנו ידע שהוא מעבר לדת, קרמר.

      כמי שמלווה אנשים במצבים טרום מוות, אנשים המתמודדים עם מחלות כרוניות לא קלות

      ונתקלת בכל מיני סיטואציות של סבל -

      יכולה לומר לך על קצה המזלג, שישנם דרכים להקל ולשחרר ולהרפות גם ברגעים הקשים ביותר.

      זו עבודה של מודעות. תהליך המחבר את האדם לשורש נשמתו,

      להבנה מהו השיעור שלו, להבנה שהוא מעבר לגוף הפיסי הכואב,

      עבודה עם המשפחה הקרובה לדעת לקבל וגם לדעת לשחרר ולהרפות.

      מאוד מורכב ועדין.

      המתת חסד זו בריחה מהתמודדות אמיתית. אין בזה שום דבר אנושי או רוחני.

        11/7/08 15:00:

      צטט: סנדרה 2008-07-11 14:37:07

      כתבת -
      "במקרה של ילדים ונערים, צריך לאפשר להורים לאחר שהוסבר להם מצב הילד והנער להחליט על המתת חסד, לדעתי רצוי לשתף את הילד או הנער במידת האפשר בהחלטה ולהחליט ביחד."

      באמת יפה מצידך להעלות את הנקודה הזו של שיתוף ההורים את ילדם שברצונם להמית

      אתה מצפה שהם יבואו ויאמרו לו : " היי מותק, ילד אהוב, אתה כל כך סובל אולי פשוט נמית אותך ואז לא תסבול יותר וגם לא תהייה לנו לטורח ולמעמסה ובכלל אנחנו כל כך סובלים מזה שאתה כך, אין לנו כלים להתמודד עם הסבל שאתה גורם לנו".

      תתעורר קרמר!

      המתת חסד כמוה רצח.

      יש הבדל בין אי חיבור למכונת הנשמה אם האדם הביע רצון לכך לבין ניתוק.

      מה אתה יודע על השיעור שהנשמה צריכה לעבור כאן בגוף הפיסי?

      מה אתה יודע אילו שיעורים הסובבים אותה צריכים לעבור, בהתמודדותם במצבים הלא נעימים האלו?

      מאום!!!

      זה אולי נחשב בעינייך מתקדם ונאור אבל זה לשחק באלוהים.

      הנזק ברמה הנישמתית לכגון אלא עצום!!!

       

      סנדרה, או שאני צריך להתעורר או שאת צרכה להתעורר.
      כתבתי את דעתי בנושא, את יכולה להסכים איתי או שלא ולנמק אם את רוצה.
      אבל, אני מבקש ממך שלא תפרשי את דעתי לא נכון.
      ישנם מקרים שהילד סובל במשך שנים רבות ולרופאים אין מענה
      לסבל ולכן האפשרות שציינתי, אפשר להסכים לה ואפשר שלא.
      את מערבת כאן את הנושא הדתי ואם ההורים משיקולים דתיים לא
      רוצים או כן רוצים, אז זו זכותם המלאה.
      את ניזונה ממידע שבא מתוך הדת שאני לא בטוח שאת בקיאה בו.
      אני מזמין אותך לקרוא מאמרים שכתבתי בנושא הרוחני ולכן זה לא
      נכון לכתוב לי שאני לא מבין מאום, אולי את לא מסכימה איתי וזה בסדר
      אבל לכתוב שאני לא מבין מאום?
      זו גם זכותך.
      אבל זו דעתי.
      תודה שקראת והתייחסת למאמר למרות חילוקי הדעות בנינו.
      דבר נוסף, להתעצבן זה לא בריא, להבנתי.

        11/7/08 14:37:

      כתבת -
      "במקרה של ילדים ונערים, צריך לאפשר להורים לאחר שהוסבר להם מצב הילד והנער להחליט על המתת חסד, לדעתי רצוי לשתף את הילד או הנער במידת האפשר בהחלטה ולהחליט ביחד."

      באמת יפה מצידך להעלות את הנקודה הזו של שיתוף ההורים את ילדם שברצונם להמית

      אתה מצפה שהם יבואו ויאמרו לו : " היי מותק, ילד אהוב, אתה כל כך סובל אולי פשוט נמית אותך ואז לא תסבול יותר וגם לא תהייה לנו לטורח ולמעמסה ובכלל אנחנו כל כך סובלים מזה שאתה כך, אין לנו כלים להתמודד עם הסבל שאתה גורם לנו".

      תתעורר קרמר!

      המתת חסד כמוה רצח.

      יש הבדל בין אי חיבור למכונת הנשמה אם האדם הביע רצון לכך לבין ניתוק.

      מה אתה יודע על השיעור שהנשמה צריכה לעבור כאן בגוף הפיסי?

      מה אתה יודע אילו שיעורים הסובבים אותה צריכים לעבור, בהתמודדותם במצבים הלא נעימים האלו?

      מאום!!!

      זה אולי נחשב בעינייך מתקדם ונאור אבל זה לשחק באלוהים.

      הנזק ברמה הנישמתית לכגון אלא עצום!!!

        9/7/08 13:38:

      צטט: דני.ל 2008-07-09 13:16:09


       המתת חסד צריכה להיות נתונה בידי כל אחד לעצמו.

      יש חולים המגיעים לרגע שאינם רוצים למשוך יותר את הסבל וכאלה שאינם מוכנים על רגע אחד כואב ככל שיכאב מהחיים.

       הארכת תוחלת החיים ללא שיפור החיים היא עוול נוראי בעיני.

       אני מקווה שיהיה מישהו שברגע מסוים יהיה לי חבר שיקח על עצמו אחריות.

      אחת החרדות שלי היא זו שאגיע לרגע שכבר לא אדע יותר שרציתי לסיים הרבה קודם.

      תאוריה לא נותנת תשובות

       כל אחד לנפשו בעניין 

      דני, תכתוב מכתב שבו אתה מבקש מהחבר שלך לבצע המתת חסד.
      מסכים איתך שכל אחד בוחר לעצמו איך לסיים ומתי לסיים את חייו.
      תודה שקראת והתייחסת.

       

        9/7/08 13:36:

      צטט: פרש כחול 2008-07-09 13:05:59


      נושא מורכב. אני לא בעד המתת חסד. לפעמים מספיק לא לחבר לצינורות כשמדובר בחולה סופני.  לא להאריך סבל באופן מלכותי. זו לא המתה.

       

      פרש כחול, לא לחבר לצינורות זו המתת חסד
      שלא מאריך את הסבל.
      תודה שקראת והתייחסת.

        9/7/08 13:16:


       המתת חסד צריכה להיות נתונה בידי כל אחד לעצמו.

      יש חולים המגיעים לרגע שאינם רוצים למשוך יותר את הסבל וכאלה שאינם מוכנים על רגע אחד כואב ככל שיכאב מהחיים.

       הארכת תוחלת החיים ללא שיפור החיים היא עוול נוראי בעיני.

       אני מקווה שיהיה מישהו שברגע מסוים יהיה לי חבר שיקח על עצמו אחריות.

      אחת החרדות שלי היא זו שאגיע לרגע שכבר לא אדע יותר שרציתי לסיים הרבה קודם.

      תאוריה לא נותנת תשובות

       כל אחד לנפשו בעניין 

        9/7/08 13:08:

      צטט: babaji 2008-07-09 12:30:39

      hi,

       

      ,  its not wat for the "we" to decide if ones deth meens less sufering

       its a verey personel question

       

      since her 65 st birthday my grendmother is a part of an organisation that help people finish there life , shes going 90 next year,

       

      and wants to live longer... 

      cut the "we" shit its youre one decision to do with youre god and savior,

       

      היי.
      אפשר לקבל תרגום לעברית, תודה.

       


      נושא מורכב. אני לא בעד המתת חסד. לפעמים מספיק לא לחבר לצינורות כשמדובר בחולה סופני.  לא להאריך סבל באופן מלכותי. זו לא המתה.
        9/7/08 12:30:

      hi,

       

      ,  its not wat for the "we" to decide if ones deth meens less sufering

       its a verey personel question

       

      since her 65 st birthday my grendmother is a part of an organisation that help people finish there life , shes going 90 next year,

       

      and wants to live longer... 

      cut the "we" shit its youre one decision to do with youre god and savior,

       

        9/7/08 10:01:

      צטט: וקנין קובי 2008-07-09 09:49:42

      כוכב ממני

       

      לא יודע מה להגיד לך אחי , טוב זה קצת מורכב אני חושב אחרת 

      היו ממיתים חופשי אנשים זקנים מן העולם הזה

      או את כל אלו שבאמת חיים אבל מתים בעצם ... בעייתי לא יודע מה להגיד

       

      וקנין, תודה שקראת והתייחסת.

        9/7/08 10:01:

      צטט: רון דון 2008-07-09 09:24:14

      המאמר עוסק בנושא מאוד מורכב

      לא בטוח שניתן על רגל אחת למצות העניין

      זה מתחיל מנקודת המוצא שממנה  יוצאים:

      נקודת השקפה.. אמונה ...וכיו"ב

      וממשיך לגבי השאלה:  מי שמך?
      ההשקפה הרווחת היא:

      על כורחך אתה נולד

      ועל כורחך אתה מת....

      אני לא בטוח שיש אדם או רופא

      שיכול לקחת את תפקיד "האלוהים"..

      שווה עיון ומחשבה...

      רון, אני מעלה אפשרות שלהבנתי כך צריך להיות.
      לכן, כל אחד שיעשה מה שהוא רוצה.
      תודה שקראת והתייחסת.

       

        9/7/08 09:49:

      כוכב ממני

       

      לא יודע מה להגיד לך אחי , טוב זה קצת מורכב אני חושב אחרת 

      היו ממיתים חופשי אנשים זקנים מן העולם הזה

      או את כל אלו שבאמת חיים אבל מתים בעצם ... בעייתי לא יודע מה להגיד

        9/7/08 09:24:

      המאמר עוסק בנושא מאוד מורכב

      לא בטוח שניתן על רגל אחת למצות העניין

      זה מתחיל מנקודת המוצא שממנה  יוצאים:

      נקודת השקפה.. אמונה ...וכיו"ב

      וממשיך לגבי השאלה:  מי שמך?
      ההשקפה הרווחת היא:

      על כורחך אתה נולד

      ועל כורחך אתה מת....

      אני לא בטוח שיש אדם או רופא

      שיכול לקחת את תפקיד "האלוהים"..

      שווה עיון ומחשבה...

        9/7/08 08:56:

      צטט: greenfairy 2008-07-08 20:53:58

      הבעיה היא איפה עובר הקו בין "החלטה למען" לבין "לשחק אלוהים".

      טכנולוגיות רפואיות מחזיקות אותנו חזק מידי קשורים לחיים,

      לפעמים גם כשעדיף כבר להרפות...

      דנה

       

      דנה, כל אחד קובע ומתכנן לעצמו את החיים וגם את המוות.
      רצוי שאנשים יגדירו לעצמם וגם לקרובים שלהם את
      רצונם לפני שקורה להם משהו.
      את הקו בן האנוש קובע לעצמו.
      מבחינה רוחנית הגורל נקבע על ידי הבורא.
      רצוי שבן האנוש יחליט בעצמו מתי הוא רוצה
      להרפות וזו זכותו המלאה על גופו הפיזי.
      תודה שקראת והתייחסת.
      תודה על השיתוף.

        9/7/08 08:51:

      צטט: מאולי 2008-07-08 19:44:29


      נכון

       

      מאולי, תודה על התגובה.

        8/7/08 20:53:

      הבעיה היא איפה עובר הקו בין "החלטה למען" לבין "לשחק אלוהים".

      טכנולוגיות רפואיות מחזיקות אותנו חזק מידי קשורים לחיים,

      לפעמים גם כשעדיף כבר להרפות...

      דנה

        8/7/08 19:44:

      נכון