מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה
דברים שכתבתי
פוסטים אחרונים
- חוזרת לטפל 13/9/12
- חג הבשר 25/4/12
- שיר בגשם 10/3/12
- מניפסט 5/3/12
- קטע שתרגמתי בויי נט ספרים 21/2/12
- עדי נויהאוס - יש לרשום ולזכור 5/1/12
ארכיון
סערת נפש
בלוגי היקר וקומץ קוראיי, לפני ימים מספר רבתי עם אדם קרוב. המריבה הייתה עתירת טכנולוגיה (השתמשנו ברבים מה'עזרים הטקטיים' המודרניים העומדים לרשותנו, כולל טלפון, פלאפון ודואר אלקטרוני. כן, גם המייל של אתר זה), כואבת ומיותרת. במהלכה, קיוויתי שאצליח לחיות את חיי הרגילים והמתוכננים, והמשכתי בעיסוקיי: התחלתי לתרגם מרוסית לעברית את מכתביו של בוריס פסטרנק לאשתו האחרונה, זינאידה. חומר מאתגר מאוד, בכל רמה. שפת המכתבים, שפתו ה'טבעית' של פסטרנק, יפהפיה ופיוטית מאוד. רוויה במתח גבוה של מחשבה חריפה ומלאת דימויים רגשיים. ובכן, די מהר הבנתי שלא אצליח. אחרי שבפעם החמישית החלפתי בין נושא לנשוא, והעברתי את המושא כה וכה, שמה לאל את כללי הדקדוק העברי ואת השכל הישר, נכנעתי לכוחות גדולים ממני (רגשות, ווטסון היקר. שלי.), וויתרתי.
למתעניינים, לתרגום שלום. הנה הקטע ביש המזל, אחרי ש'סורק' קלות ולפני עריכה:
"...מה מרגש אותי במאמר ובתרגומים? במאמר ישנה הקבלה למחשבותיי בימים האחרונים. חלק ממה שתורגם הוא ממה שקראתי בנוכחות יוּדִינָה (מחזור 'מחלה'); הערב עם יודינה הנו עת מחלתך. לפני המאמר כתוב בשורה: Block 1921. Essenin 1925, Mayakovsky 1930 – תאריכי מותם של אנשים קרובים לי כאחים, ורק שלי חסר עדיין. העיקר הוא שאדם לא מוכר לי (George Reavy) במרחק אלפי מילין ממני ובשפה זרה כותב על חיי שלי כעל דבר מה שאינו שייך לי, ואני חש פתאום אחרת (באנגלית) איך הם שייכים לך, באילו שמחה ותודה אני נותן לך את משמעותם..."
גם לקשר שלום. במאמץ מסויים ותוך חירוק שיניים נאלצתי להודות שאני מקיפה עצמי, בפרפראזה על או. הנרי, ב'גדר חיה' של מנגנוני הגנה שמקשה להתקרב. והרי לשם כך היא נועדה, למנוע אפשרות פגיעה. ויחד עמה גם קירבה. ומי שלא חווה זאת מעולם, שיקום. |
תגובות (45)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מנגנוני ההגנה שלנו....
לא קמתי כי גם אני מוקפת בהם.
מנסה לשחרר , לאט לאט...
חלק מצליחה וחלק לא.
תודה.
על הכוכב, המחמאה והתשובה.
אני אשב:)
גם לנוכח התרגום וגם תשובה לשאלתך:))
נטע, ברוכה הבאה.
ותודה על הכוכב.
וחשדתי שהחוויה מוכרת...
אני נשארת לשבת *
תודה, על המחמאה והכוכב.
'מאמא דבי', את רצינית בעניין המשפט?
לא תרגמתי כדי להירגע, זו פשוט העבודה שלי.
כל הצעותייך יפות, אבל נראה לי שהכי טוב לא לריב ריבים מיותרים.
ובדרך כלל, תרגום זה כייף.
נשארתי לשבת, מיושבת.
(רעיונתיך על תרגום יפים).
טוב, אני הרבה פחות תרבותית ממך
כשאני בסערת רגשות אני פשוט נודדת למקרר.
בטח לא מתרגמת.
לוקח לי זמן להירגע ולתרגם את עצמי לעצמי,
איך אפשר לתרגם מישהו אחר למישהם אחרים?
זה כאילו שכל המלים בעולם לא יספיקו.
בפעם הבאה - ים. גינה. נוף. שקיעה. בירה (צוננת). אבטיח ובולגרית
או סתם גלידה -
והרבה ממנה
... עד יעבור זעם.
netrider, במקרה שלי?
הרבה יותר מדיי.
ריתקת
אשמח לשמוע יותר על הבעיות שעומדות לפני מתרגם
קשיים
אתגרים
ועוד
נשמע
לא קל
מאתגר
ומעניין
אפרת
לעיתים אנשים כותבים אותך, אף מבלי שתדעי.
ולריב את לא מאמין........
באשר לתרגןם- בעיה מוכרת. קשה לתפוס את מה שנאמר ברווחים הקטנים שבין המילים והאותיות
בקשר לקשר- יופו. חברים טובים ואמיתיים זה דבר נדיר!
לילה טוב וכוכבון
אורי
"אם החברות נועדה לקרות, זה יחלוף", כתב כאן 101.
אני מקווה ש-מי שזה לא יהיה, יזכה להתפוגגותו של ה"זה" ולחזרתה של החברות.
ב"הארץ" סופשבוע היה מאמר נהדר על תרגום.
כאן:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=998890&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
'פליקר', תודה.
למרבה הצער, לא תמיד 'משחק של מיקרו-מאקרו' עוזר, לפחות לי.
וטוב לראות אותך.
תודה.
על הכוכב - הירוק והוירטואלי, כאחד - והמחמאה.
מזי, תודה.
קובי/יאשה,
תודה. על הכוכב ודבריך.
יופי של שיר. תודה.
לא מתרגמת מיקצועית אבל הסימפטום מוכר לי.
כשתפסתי מרחק מהטקסט הצלחתי לחזור לפוקוס תירגומי מתקבל על הדעת ולא להתפתל עם הכתוב יתר על המידה. מישחק של מיקרו-מקרו תמיד מסייע לי לשמור על איזון בתירגום.
מעניינות האסוציציות שלך.. לי כקוראת מהצד זה משמש מתווה דרך ומצפן לעולמך הריגשי.
היי ג'ני
אוהבת כל מה שאת כותבת
סערת נפש ... היו לי כמה כאלה השבוע
*
אני חוויתי ....וקמתי
אוהבת את כתיבתך
מזי
אולי הפעם יעבור
נושא מנשוא פטור
הוצא ממני את וו החיבור
השלך אחר גבך
כל כלל
אל אחוריך, כמו קללה.
אני כולי הה הידיעה.
אתה כמו שווא
אתה נח, אתה נע.
אתה מביא אתך כל קללה
אני יוצא מכל הכללה.
אם לקשר שלום
וגם התרגום נאה....
אז החיים יפים
לא?
:)
כותבת יפה את, חברתי
יאשה
חבל ששנאת.
קושר בין כללי הדקדוק ליחסי רגש.
תודה עליו.
'איירבוס מקס'. תודה על הכוכב.
ובחיים - כמו בתרגום, כמו בקשרים - זהו שילוב מנצח.
שמעון, הלוואי עלינו, בני האנוש, הרוגע שלך.
תודה על הכוכ.
ברוכה הבאה לבלוג, ותודה על המחמאה.
והרוח השלווה.
זה אכן חומר לא מוכר. ספר שיצא לאור לפני כמה שנים, עם מכתביו אליה וזכרונותיה.
ותודה!
יפה לראות את מלאכת התרגום ננגע בתוך הקשרי החיים של התרגום.
למה נזכרתי דווקא בזה?
שיר ששנאתי רגע אחרי שכתבתי?
נושא מנשוא פטור.הוצא ממני את וו החיבור.השלך אחר גבך כל כללאל אחוריך, כמו קללה.אני כולי הה הידיעה.אתה כמו שוואאתה נח, אתה נע.אתה מביא אתך כל קללה.אני יוצא מכל הכללה.כמתרגם אל מתרגמת:
יש משהו בעיסוק הזה שדורש ריכוז מקסימלי + יכולת התפשרות.
השילוב הזה, כך נדמה לי, הוא שעזר לך בפתרון הסכסוך שהיה ואיננו עוד!
אם יש בסיס טוב
וכרגע לא משנה מהוא
תמיד ימצא הפתרון והבנה
הכול מתחיל מהרצון
ותקשורת נכונה
תמיד מאהבה
סערות נפש, לעתים עזות, כולל ציקלונים, הוריקנים, השקט הפנימי שמופיע לרגע בעין הסערה
ולבסוף השקט שמשתרר אחרי הסערה.
זה מוכר.
אבל תרגום של מכתבי פסטרנק? לא מוכר, ומתרגומך רוצה עוד להכיר.
אפשר?
זו מחלה שלא מחלימים ממנה, הקטע הזה של התרגום, אני מבינה.
ולגבי המריבה, זה קורה. והרוחות נרגעות, לרוב. בסוף שוכחים על מה בכלל היתה המריבה. או שלא. אבל בכל מקרה, אם החברות נועדה לקרות, זה יחלוף.
יופי של כתיבה.
ענת, תודה. על הכוכב והאיחול.
מלאכת תרגום יצירות תוך שמירה על רוח השפה המקורית והכוונה המקורית של מי שכתב את היצירה תמיד נראתה לי משימה בלתי אפשרית ואני מעריצה מי שמצליח בה
גם קשר עם אנשים היא משימה בכלל לא קלה, ומאוד קשה לוותר על ההגנות שלנו (אחרת לשם מה יצרנו אותן?)
כוכב להצלחה בשתי המשימות