כותרות TheMarker >
    ';

    יומני כרמל

    ילדה טובה כרמל.
    בעצם, כבר לא כל כך ילדה,
    ואם חושבים על זה ברצינות - גם לא כזאת טובה.

    0

    סוגיה כבדת משקל

    22 תגובות   יום שלישי, 8/7/08, 21:00

                                                       היא      

                                    את פשוט לא מבינה כמה אכלתי 

                                                        אני                                           

                                             שיהיה לך לבריאות                    

                                                                          

                                                        היא (בטון מזועזע)                                         

                            לבריאות? יש חזירים שאוכלים פחות ממה שאני תקעתי אתמול                                                    

                                                                          

                                                אני (תוך גלגול עיניים מתוסכל)

                                                          אהה 

                                                                 

                                               היא                                    

    זה התחיל בעוגיות OREO, אבל היו נורא מעט ועדיין היה לי  חשק למתוק, אז פתחתי חבילת וופלים וירדתי על כולה, ואז הייתי חייבת לאזן את זה במלוח אז חיסלתי שקית במבה ואחר כך, כדי שזה לא יהיה לגמרי לא בריא, קינחתי באבטיח! 

                                                              

                                                אני                                    

    ועכשיו בזבזת דקה שלמה שלא תחזור לעולם על רשימת המאכלים שאכלת אתמול.

    את באמת חושבת שזה נושא שיחה מעניין?                               

                                                                 

                                                היא (בהתעלמות מופגנת)                                   

                           את בחיים לא היית מתנפלת בכזה טירוף על אוכל 

                                                                       

                                                אני

    צודקת. אצלי זה פשוט שילוב קטלני של מבנה של צ'לו ומטבוליזם דפוק ובגלל זה אני 2 מידות מכנסיים מעליך 

                                                                      

                                              היא                                       

    כן, אבל התקפים כאלה אין לך. אם תפסיקי לשתות קולה, את  יורדת כמו כלום 

                                                                      

                                              אני                                   

    טוב, אני לא זוכרת שביקשתי טיפים לירידה במשקל..                                                     

                               

                              היא (במבט אומלל, תופסת שכבת שומן בלתי נראית)                                 

                                  תראי איזה כרס יש לי! 

                                                                               

                                              אני                                   

                                         אין לך כרס! 

                                                                              

                                              היא                                 

    יש לי ועוד איך, את לא יכולה לראות כי את לא אובייקטיבית לגבי... 

                                                                              

                                              אני                                   

                                 טוב, אפשר להעביר נושא??    

                                  

                                   ------------ t -------------- 

    מי שלא ניהל מעולם את השיחה הזאת, על אחת הווריאציות המרתקות שלה, לא מכיר את הנשים לשבט ברונטה.

    ובאמת, אין כל פלא שהברונטיות המקוריות מתו בגיל מוקדם – סיכויים טובים שכלל לא היה מדובר במגיפת שחפת אלא במקרים מוקדמים של אנורקסיה. 

    שהרי בין אם מדובר באידיאל יופי זה או אחר, נשים תמיד נדרשו להתאים את עצמן לאיזושהי תבנית שנקבעה על ידי גברים מפוחדים שהעדיפו ליצור דמות של אשה אידיאלית מלהתמודד עם אחת אמיתית. 

    אז נכון, היו תקופות יותר נוחות להיות אשה.המצריות הקדמוניות, למשל, נדרשו לאגן רחב וגוף דשן על מנת להיות נחשקות (מי אמרה סטייק אנטריקוט עם גרטן תפוחי אדמה ולא קיבלה??), אך דשנות וקוץ בה, כבר אז הונהגה שיטת העינוי המופלאה הידועה גם בשם "מריטת שערות", כמבחן המפריד את הנשים מהנערות (שלא לומר את היפות והמטופחות -  מהמכוערות). 

    בימי הביניים, שלטון הכנסייה תמך בסיגופים של הגוף לצורך אילופו וחיזוקה של הנפש. למותר לציין שנשים מלאות ייצגו גשמיות, תאוותנות, העדר כוח רצון ואף התפקרות. אחד התוצרים המרתקים של תפיסה זו היתה קתרינה מסיינה. נוצרייה אדוקה בת המאה ה-14, אשר הגיעה למעמד משפיע בעולם הנוצרי, ובאדיקותה כי רבה הקפידה על צום כמעט תמידי, עד אשר מתה בגיל 33 מרעב. ככה זה כשאת רוצה להיתפס כרצינית בעולם הגברי, את צריכה להיות יותר קדושה מהאפיפיור... ואכן לאחר מותה הכריזה הכנסייה על קתרינה כקדושה. ואני שואלת, מה זה מעמד של קדושה אל מול פונדנט שוקולד איכותי? 

    בתקופת הרנסנס (יבורכו בוטיצ'לי, ליאונרדו ודומיהם) עגלגלות שבה להיות צו השעה, ואילו מהמאה התשע עשרה עד אמצע המאה העשרים, לערך, האידיאל היה נשים שופעות חזה, צרות ירכיים ועגולות מותניים. תחשבו סקארלט מ"חלף עם הרוח" או ג'סיקה רביט. אז נכון, התעלפויות מחוסר חמצן היו חזון נפוץ למדי בתקופה הזאת, אבל מה זה התעלפות או שתיים לעומת מותניים צרות ומרפסת נדיבה? 

    גם אז, כמו היום, היה איזשהו מודל. קו שלפיו נשים ניסו להתיישר, ובין אם את "טוויגי" בתקופה הלא נכונה או "מאמא עוף" בשנות ההרואין שיק העליזות (ואילך), רוב הנשים מבלות חלק ניכר מחייהן בתסכול וניסיון להתקרב כמידת האפשר לאידיאל הנחשק.

    דבר שמשרת בצורה נהדרת, כמובן, את האג'נדה של חברות התמרוקים, הקוסמטיקאיות, מרפאות הלייזר, המנתחים הפלסטיים, מעצבי האופנה, ועוד רבים ורעים אחרים. כל אחד מהם וכולם ביחד מנסים למכור לנו את האשליה הקסומה שאם נעשה מנוי למכון הכושר שלהם/נרכוש את אבקת הפלא המרזה/נלבש שמלה בדיוק כמו זו שלגופה של הדוגמנית בכרזת הפרסום, נסיר שיער, משקפיים, נמתח בטן ועפעפיים, נצעד על כוסיות שמפניה דקיקות עם שם מגניב, נתקרב בצעדים קטנים ודואבים (אין מה לעשות, בשביל היופי צריך לסבול, לא?) להפיכתנו ל... ברבי. 

    בעצם, לא היינו מתנגדות להראות כמותה, נכון?מותניים צרות, אפס צלוליטיס, חזה זקוף, רגליים ארוכות. מה רע?ובכלל, מי אמר שאי אפשר להיות כוסית על ועדיין להישאר אינטילגנטית, מצחיקה ורגישה לזכויות האוכלוסיות החלשות? אז מה אם את חלושה מרוב רעב, הרגליים שלך הורגות אותך וכל מה שאת מפנטזת עליו כבר שבועות זה ארוחה טובה באמת, זה אפשרי. ברור שזה אפשרי.

    תראו את אנג'לינה ג'ולי!

                                  ------------ t -------------- 

    ויש לנו את מי להאשים. ברוך השם, לא חסר.זה עניין היסטורי של תהליכי חִברוּת, שנים של עליונות גברית ומצב נתון שקשה לשנות אותו בכוח המודעות בלבד. תוצר של תהליכים אנתרופולוגיים – סוציולוגיים – פסיכולוגיים של מאות בשנים. וזאת האמת לאמיתה. אידיאל היופי הנשי לא הומצא היום ולא ייעלם בעתיד הנראה לעין.

    ומבלי לגרוע מאשמת כל העולם ואחיו השוביניסט, יכול להיות שנצליח להפיק יותר תועלת מהסתכלות קדימה, ומבט בוחן בעצמנו. ובכך אני לא מתכוונת להוסיף עוד הלקאה עצמית על הקיימות, אלא להציע התחלה של דרך לקבוע לעצמנו, לפחות, איך אנחנו רוצות להראות – מתוך הנחה שאם אי אפשר לנצח אותם, אולי לפחות נצליח לנרמל את האידיאל ולהפוך אותו משהו קצת יותר מציאותי.

    ואולי ההתחלה היא להציג תמונה קצת יותר מייצגת בסדרות טלוויזיה – כי קת'רין מנהיים (או אסתי זקהיים, בגרסה הישראלית) אחת לא תעשה את העבודה.וכמו שקיימת הקפדה יתרה על PC המתבטא בגיוון עדתי בתוכניות ילדים, אנחנו יכולים לדרוש שלא כל הילדים יהיו רזים. וגם לא המנחים.

    ושהשמנמנים לא יהיו הבודדים המצחיקים של החבר'ה, דווקא.

    אנחנו יכולות להתחיל בלהגיד למשהי שהיתה רזה ושמנה קצת שיפה לה, ולהפסיק להעיר לחברות שלנו (ולעצמנו) על קילו-שניים נוספים. 

    כי בין האוביסיטי (השמנת יתר קיצונית) האמריקאי לעקרות הבית הנואשות (כמה נואשת יכולה להיות בחורה עם פיגורה של בת 16???) יש אמצע שפוי, אלא שאנחנו החלטנו – גם אם קיבלנו עזרה בדרך, שהוא לא מספיק פוטוגני, אז כדאי לשפץ, לרטש וללטש כדי להפוך אותו לסקסי.

    אה, כן, ומי שעדיין מתעקשת ש"סקסי" זה במוח, שתצא עם מדען טילים!

     ואולי אפשר גם אחרת?

                                    ------------ t --------------

    בין חברותיי הטובות ביותר 2 סובלות מהפרעות אכילה "מתונות". לא אנורקסיה, לא בולמיה, מקום טוב באמצע. 

    אפילו שירלי, שהיא היציבה מחברותי בהיותה האחת שניתן לאכול אתה ארוחה טובה מבלי שהיא תתחיל לספור עלי חסה במהלכה, מתנזרת בתקופה האחרונה ממתוקים ואחרים בגלל שהיא עלתה במשקל. וגם כותבת שורות אלה, לא חפה מהתעסקות רדודה וסיזיפית במראה ובמשקל. איך אפשר שלא, עם אמא ואחות כמו שלי?

    לפני הרבה זמן (ולאחר שעות של דישה משעממת בנושאי אוכל ומשקל), מתוך שילוב של שעמום וייאוש מהנושא המעיק הזה, שאלתי את אחותי אם היא חשבה פעם עד כמה היינו יכולים לשפר את עצמנו – ואת העולם, אם חצי מהאנרגיה שמופנית לעיסוק במראה שלנו הייתה מוסבת לשיפוץ האישיות ו"הטבת" עצמנו (באנגלית זה נשמע קצת יותר טוב).אני עדיין מחכה לתשובה.

    אבל עכשיו, אולי, מעצמי.

     

     לכתבה מרתקת בנושא נעלי עקב 

    מיתוס היופי על פי נעמי וולף   

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/7/09 15:12:
      רק לשם הבהרה- הייתי רזה יותר ואומללה בעבר, לא בגלל דיאטה. בגלל מצב נפשי. שבעניינו פצחתי בתגובה.
        10/7/09 15:10:

      תשמעי, אני רוצה להגיד משהו.

      את יכולה לסתור אותי עד מחר.

      סקסיות זה משהו שרואים בעיניים, זה נובע בעיקר אם את מאושרת מבפנים באותה תקופה.

      לא אושר קולוסאלי, סתם אושר, רצוי אחרי חרא של משבר ואז את גם יודעת לזהות שאת מאושרת.

      אני מכירה מלאות סקסיות שגברים נמשכים אליהן כמו עש להלוגן.

      אני מכירה נשים פחות יפות שגברים בגדו בנשותיהן המעוצבות איתן. כי הן היו חיות יותר, חמות יותר,

      מחבקות יותר.

      כשהייתי רזה יותר ואומללה, לא כ"כ מזמן, לא התחילה איתי נפש חיה. והייתי כמעט מידה 36. וואו. ביג דיל.

      הייתי כבויה ועצובה.

      הרבה גברים מעדיפים שיש מה לתפוס, זה חושני, זה נשי, זה מנחם, זה אימהי, זה מתוק.

      אני לא אומרת תתקעי ג'ירף כל רבע שעה, אבל- תיהני. חיים פעם אחת. אוכל זה אושר. 

        10/7/09 10:40:

      כברונטית שגם מנסה להילחם בעודפים

      (אבל הבראוניז יצאו ממש טובים)

      אסכים איתך.

      אידיאל היום של היום הוא בלתי נסבל

      וגם לדוגמניות החתיכות והשדופות עוד "מורידים"

      עם פוטושופ.

      מה שנשאר לילדות הקטנות להתייחס אליו כאל אידיאל היופי

      זה איזו אישה שדופה ובלתי בריאה בעליל

      שלעולם לא נהנית באמת מאוכל.


      מעניין אותי לדעת מה קרה פתאום

      שגרם לשלוש פוסטים באותו נושא לאת דוורא עכשיו.

      התחלתי עם על העיוורון של נוכלת

      משם המשכתי ל ונוס - מאחוריך! או: בעירום מה זה מלא

      ועכשיו את...

      מענינת אותי סמיכות האירועים.

      יש דברים בגו'?

        8/10/08 22:45:
      לגמרי, הכי ברונטית שיש.
        8/10/08 22:37:


      מה בלונד מה ???

      בפנטזיה שלי את ברונטית !

        8/10/08 22:34:


      אני מצטערת, הבלונד מתחיל לחשוף את שורשיו המכוערים...

      היא הזמינה פונדנט אבל לא תאכל אותו??

      חילול הקודש!

        8/10/08 22:22:


      המשך השיחה:

       

      היא: אני לא יודעת, מה עוד יש?

      אני (מבט למעלה, יד על המצח) : מממ... אולי.. מה הזמנת חוץ מהמים?

      היא (בהתלהבות יתר) : פונדנט ! זה מעולה פה ! (בייאוש מסויים) : למה אני עושה את זה לעצמי.

      אני (באדישות מזוייפת) : טוב, שטויות, אני אוכל במקומך..

        12/7/08 13:31:

      צטט: כבר לא אמביוולנטית 2008-07-09 09:03:57


      לא שזה ישנה משהו (רק בינינו) אבל את כל כך צודקת!!

      נמאס כבר מההתעסקות בזוטות כאלה כמו המראה החיצוני בכלל

      ובפרט - משקל.

      פוסט מצויין , אז מתי בבורגר פלייס??

       

      לא חאראם?

      תקבעו במקום טוב יותר,

      עם לא פחות קלוריות, קולסטרול, שומנים רוויים וכו' רק הרבה יותר טעים.

        12/7/08 13:30:

      צטט: אחת שיודעת1 2008-07-08 21:39:05


      אני חייבת להתוודות שמהשנייה שנתקלתי במילה פונדנט בפוסט שלך כבר היה לי קשה להתרכז.

       

       

       

      הורסתתתתת

        12/7/08 13:29:

      ובאמת, אין כל פלא שהברונטיות המקוריות מתו בגיל מוקדם – סיכויים טובים שכלל לא היה מדובר במגיפת שחפת אלא במקרים מוקדמים של אנורקסיה. 

       

      ולי נדמה שהן כולן מתו בגיל מוקדם מתסמונת המוח הבחוש, מחשיפת יתר לקשקושים עקרים.

      Way to go. 

        9/7/08 21:34:

      פוסט מצויין. קולח, ענייני, חד ושנון. ומכה בדייקנות על ראש המסמר.

      ראוי לדעתי לתפוצה הרבה יותר רחבה.

      כוכב  (לצערי מתאפשר לי רק אחד)

        9/7/08 10:14:

      כפרה עליך!

      קבענו כבר, לא?

      אבל זה נורא רחוק, שמת לב?

       

      וחוץ מזה - כבר תפסת בעל, תרגישי חופשי לזרוק...

       


      לא שזה ישנה משהו (רק בינינו) אבל את כל כך צודקת!!

      נמאס כבר מההתעסקות בזוטות כאלה כמו המראה החיצוני בכלל

      ובפרט - משקל.

      פוסט מצויין , אז מתי בבורגר פלייס??

        9/7/08 00:37:

      היום החזקתי לראשונה בובת ברבי.

      הידעת שאין לה ברכיים, ואם בכל זאת מקפלים לה את הרגל, יש לה קמט בודד מאחורי איפה שאמורה להיות ברך?

       

      רשימה משובחת. מילים מדוייקות.

      amen to that! 

        8/7/08 22:11:


      גדולה, קרעת אותי מצחוק!

       

        8/7/08 21:39:


      אני חייבת להתוודות שמהשנייה שנתקלתי במילה פונדנט בפוסט שלך כבר היה לי קשה להתרכז.

       

       

        8/7/08 21:24:


      אני כל כך מסכימה אתך!

      יש לי דודה, שהיא אשה חכמה, ומשכילה. אממה? נגועה קשה, ויותר מזה - היתה שמנה כילדה וכמתבגרת.

      אם היית שומעת כמה פעמים היא מדברת על כמה שהילדים של אלה "טרפו" וכמה אלה אוכלים, וכל זה ליד ילדיה (הצפלונים, כמובן) היית מתחרפנת!!

       מטריף אותי כל פעם מחדש.

        8/7/08 21:12:


      לצערי גם אני נגועה במחלה הזאת

      הפיתרון שלי

      דור העתיד

      כל פעם שאני עם ילדים

      מלמדת או סתם

      אני זוכרת להגיד להם כמה הם יפים

      ולא להעיר על אוכל או משהו בסגנון

      ואפרופו מקרה מזעזע

      מישהי שיצאה עם ידיד שלי בלוס אנג'לס

      היתה אם חד הורית יש לה ילדה אז היא היתה בת 3 ויפיפיה

      ואמא שלה אמרה לה שהיא צריכה חצאית לבגד ים כדי להסתיר את הטוסיק השמן שלה

      כמעט הרבצתי לה

      מזל שאני לא אלימה

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      bronte
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין