כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אב בדד

    "אמא אמרה שאתה אמרת שהיא שרמוטה"

    12 תגובות   יום רביעי, 9/7/08, 02:25
    מי פה אחראי לחלוקת פרס "אם השנה"?
    למה תמיד מחלק הפרסים נעלם בדיוק כשצריך אותו?
    למה צריך אותו? מה זאת אומרת? כדי להעניק את הפרס לזו שמכונה "אמא" לבנותיי. ותאמינו לי, בהחלט "מגיע לה".. הסכיתו ושיפטו בעצמכם:

    יום רביעי, לפני שבועיים, לוקח את הבנות לזמן של כיף בקניון, יושבים בקניון, קונה לבנות ארוחות ילדים בסניף הבורגר שבקניון, "אבל אבא, אל תשכח את ההפתעות ואת הבלונים" אומרת הגדולה, "ברור" - אני עונה. בכל זאת, יש דברים חשובים באמת שאסור לפספס...

    מביא לבנות את הארוחות (כן, כן, עם ההפתעות ועם הבלונים, לא שכחתי..) והן מתמוגגות בין נגיסת צ`יפס אחד לבין היעלמותו בטרם עת של המבורגר נוסף שאני מוכן להישבע שרק לפני דקה עוד היה בין שיניהן... ("אבא, אבל לנו אל תעשה חריף כמו שלך, כי אנחנו גם אוהבות חריף אבל לא כמוך"...)

    ובעודי מתמוגג גם מלראות את הילדות מאושרות ומאופרות בקטשופ, מרשה לעצמי לקחת צ`יפס ולנגוס בהנאה את ההמבורגר שלי. פתאום, מתוך הקשטופ והפה החצי מלא פונה אלי הבת הגדולה (לא בדיוק בת 5 וחצי ולא בדיוק בת 6.. איפה שהוא באמצע): "אבא, אמא אמרה לנו שאתה אמרת לה שהיא שרמוטה"!!

    אני נחנק, פתאום כל החריף שהיה לי בהמבורגר נתקע לי עמוק עמוק בגרון, ואז הגדולה ממשיכה ב"הודעת הרגעה": "ואמא וסבתא אמרו לנו שאתה סרסור וחזיר בר. אבא, אתה יודע מה זה שרמוטה?"

    ובעודי משתנק טוטאלית (ולא רק מהחריף שעל ההמבורגר), משוויצה הזאטוטה (אוטוטו בת 3 וחצי) ומכריזה: "גם אני יודעת להגיד שרמוטה"


    עוד לא השתכנעתם שבהחלט מגיע לה פרס "אם השנה"? אז הנה משהו שבטוח ישכנע אותכם...

    יום ראשון האחרון, אוסף את הילדות מהגנים, ובדרך, הגדולה מתעקשת לדבר על תחתוניה ומנסה להפשיל את המכנסיים (!). כשאני מבהיר לה שאני לא רוצה לראות התנהגות כזו, ושלכל אחד יש תחתונים אבל זה עניין פרטי שלו ולא של אף אחד אחר, משיבה הילדונת המתוקה שלי: "אמא אמרה שכשנראה אותך, להראות לך את התחתונים שלי ואת הפיפי שלי" (!!!!)

    השופט שעודכן בדברים ראה אותם כדחופים מספיק כדי לקבוע דיון מהיום למחר, וכבר בדיון, אמש, דרש התערבות מיידית של חוקר ילדים מטעם משטרת ישראל.

    יופי לך, "אם השנה", תמשיכי לדפוק לבנות שלי את החיים ולגרום להן לנזקים בלתי הפיכים. שיחקת אותה! הצלחת להכניס גם את הילדות שלנו למשפחה המאושרת של ילדים להורים גרושים, שצריכים טיפולים פסיכולוגיים כל החיים. באמת, כל הכבוד!!!
    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/7/08 03:02:

      היי

      לפחות בזה השכלתי,אף פעם לא מאוחר.

        25/7/08 02:59:

      היי

      לפחות בזה השכלתי אבל אף פעם לא מאוחר

        21/7/08 11:36:

      בוכה בוכה

      ליבי ליבי על הבנות...

      תעשו משהו שלא ידפקו להן החיים!!!!

        14/7/08 21:11:

      מדהים כמה אנו משנים את עורנו במצב החדש הזה שלפעמים אפילו נכפה עלינו (פרידה\גירושין)

      אני מסכימה עם לורן אתה צריך להתאפק לפני הבנות ולא להגרר לסוג כזה של משחק עם פרודתך על גבן של הבנות

      וללכת לקבל יעוץ מקצועי זה מאוד חשוב

      מנסיון אני יודעת שמה שעובר עליך לא פשוט ולפעמים אנו נגררים למצבים לא פשוטים ולא פחות מאשר מול בת הזוג שפעם אהבנו והוקרנו וילדה לך את בנותיך והנה הכל נשכח פתאום ואנו שולפים ציפורניים אחד לשני ומוכנים לפצוע והנפגעים הם ילדינו שמוצאים את עצמם בתווך זה מאוד אכזרי ואני מאחלת לך שתמצא את הכוחות להתעלות מעל לכל זאת ולהשאר במקום שקט ולא מגיב להצקות האלה למען בנותיך כל טוב שיהיה לך 

       

        14/7/08 20:51:

      הזוהר הצפוני, פינולה ולורן היקרות,

       

      תודה על המילים המעודדות. אין בכוונתי להרים ידיים, ובמקביל אני עושה הכל אבל הכל כדי לתת לילדות בזמן הקצר שהן איתי "זמן איכות" נטול התנגחויות באימן, למרות כל הבטן המלאה שיש לי עליה. (ראו גם הדברים שכתבתי לעלמה ולאלכס).

       

      ניסיתי מס' פעמים גם במישרין וגם דרך גורמים שלישיים להבהיר ל"אמא" שהילדות הן לא השופטות שלנו ושאת המלחמות שלה, אם היא רוצה שתמשיך לנהל בבית משפט ולא מול הילדות, אבל היא לא מפנימה את זה. מן סוג של רכושנות - התגרשת ממני... תשכח מהילדות, הן כבר לא שלך, הן רשומות עלי בטאבו.

       

      אני משתדל בעצמי לנהוג באותה הדרך, ולהימנע כמה שאפשר מלערב את הילדות.

      אגב, לפעמים יש להן תגובות מדהימות, שבאמת מראות שבלי שאני אומר דבר, הן פתאום מבינות מה קורה כאן.

      במקרה אחד הייתי עם הבנות בבית קפה ובעודן נהנות מהטוסט והשוקו, פונה אלי הגדולה ואומרת: "אבא, אתה יודע, אמא שקרנית כי היא כל הזמן אומרת לנו שאתה אמרת שהיא תמות אבל אנחנו יודעות שלא אמרת דבר כזה אף פעם, ואתה יודע למה עוד אמא שקרנית?" וכשאני משתנק ומופתע שואל למה, היא משיבה: "כי היא אמרה שאתה הבטחת לקחת אותנו לבריכה ולא לקחת", ואני, עוד מנסה לראות לאן זה הולך ושואל: "נו, ואני באמת הבטחתי דבר כזה?" והילדונת עונה: "לא, כי אני יודעת שמה שאתה מבטיח אתה מקיים"...

       

      בקיצור, אכן, אין עליהן... צוחק

       

      פינולה, לא יכולת להזהיר אותי עם מי להתחתן יום לפני החתונה? מה את באה לי עכשיו...? קריצה

       

      ושוב, לכולכן, תודה כנה על המילים ועל התמיכה.

       

      המשך ערב נפלא לנו

        14/7/08 20:40:

      לעלמה ולאלכס היקרים,

       

      תודה על תגובותיכם. אני אכן משתדל להמשיך לשדר לילדות "זמן איכות" מבחינתי, ולעיתים, כשהן אומרות לי "אמא אמרה שככה וככה" או "סבתא אמרה שככה וככה", אני משדר להן תגובות בסגנון: "חמודות, זה לא כל כך משנה מה כל אחד אומר. בזמן הקצר שאנחנו ביחד, בואו נבלה ונהנה נטו", ודברים דומים, גם כשאני לפעמים "מתפוצץ" להגיב אחרת ולהגיד להן שאמא שלהן משקרת במצח נחושה או את כל הקללות העסיסיות שלפעמים מאוד מתחשק לי להוציא.. קריצה

       

      במקביל, כמובן, וללא כל קשר, במישור המשפטי ומול שרותי הרווחה אני ממשיך בדרכי, וממשיך להילחם בשביל השקט הנפשי של הבנות, וכמובן, עם 7 זוגות עיניים בישבני, בדיוק בגלל הדברים שאלכס ציין - כי כעת, זה ברור ושקוף שחוץ מתלונות השווא הקודמות שכבר הוגשו נגדי (כולל תלונה על אלימות כנגד "אם השנה" שידעה לפברק סצנה מאוד יפה של צרחות ובושות מול כל השכנים בערב בו אמרתי לה שאני מעוניין להתגרש לאור כל מה שגיליתי, כולל תלונה נוספת על כך ש"הכיתי" את הבת הקטנה, ועוד... כל "עסקת החבילה" של תלונות שווא), כעת ברור שכרגע, אחרי שראתה שדבר לא עוזר ודבר לא מונע ממני להמשיך ולהילחם על בנותיי, היא גם "מחפשת אותי" בלתפור תלונה נוספת, והפעם על רקע של "פגיעה מינית", אז כמובן שאני נזהר ופוקח 7 זוגות עיניים, אך במקביל החשש שלי הוא שבטירוף שלה ובמסגרת שנאתה העמוקה כלפיי, הרצון לתפור לי תיקים והרצון להביא לנתק ביני לבין הבנות, היא עלולה גם, חלילה, לפגוע בילדות (אולי פגיעה שמבחינתה תיחשב לפגיעה "קלה", אך מספיקה כדי להפיל את זה עלי), ולכן, כאמור, אני ממשיך להילחם בשביל הבנות, נותן להן את כל כולי, אבל מצד שני עומד על המשמר, נזהר, ומדווח את מה שצריך לגורמים שצריך.

       

      בכל מקרה, תודה על התגובות ועל העידוד.

        13/7/08 20:58:

      לאבא הכואב,

       

      בתור אחת שהייתה בסרט הזה מהצד השני, אני רק יכולה להגיד לך דבר אחד. ההתנגחות הזאת נובעת מתוך כאב (שלך, שלה) ובאמת מי שנשאר באמצע הם הילדים - אנחנו הגענו עד מסוגלות הורית - ולא בגללי. הצרה הייתה שהילדים שלי שמעו את האקס שלי אומר לי מילים כאלה עד למצב שהילדה הגדולה שלי (אז בת 8) רצתה להתאבד. 9 שנים אחורה - אני רק יכולה להגיד לך דבר אחד. אל תחפש "להשתלח" הסבר לילדות החמודות שלך שאתה אבא שלהן, ואוהב אותן, ולא חושב אפילו לרגע שאמא שלהן שרמוטה. החזק מעמד ואל תתן לזיגזג הזה להתפתח. היום האקס שלי ואני חברים ממש טובים, ותאמין לי שאז רציתי רק להרוג אותו. אני מציעה לך לפנות לפסיכולוג ילדים שיסביר לך איך להתמודד עם מצב כזה ותפנה לשרותי הרווחה. זה מה שאני עשיתי - ויצא טוב. היום ביתי בת 17.5 ואני בהחלט יכולה להגיד שהצלחתי! אנחנו בקשרים טובים הילדים איתי ועם אבא שלהם - דבר שהיה לי חשוב עד מאוד. והכי חשוב שתזכור שאתה לא לבד - יש הרבה אנשים שישמחו לעזור - אל תתביש לבקש את העזרה הזאת ופנה ממקום של אמפטיה ולא של כעס יצליח לך הרבה יותר!

       

      אשמח לשמוע שהכל הסתדר לך.

      לורן

        13/7/08 17:57:

      אני דוקא לא נוהגת לקשקש שטיוית....לשון בחוץ

      ואני חושבת, שמה שאני אומרת הוא נכון ואמיתי

      ילדים הם תמימים אך לא טיפשים הילדה הזאת, משמשת לצערי, צינור להולכת מסרים, בין האמא לאבאצוחק

      האמא הלא נחמדה הזאת רומזת לאבא שהיא עשויה לסבך אותו אם לא יענה לדרישותיה

      האבא הכן חכם ולא מחפש להיות צודק יחשוב ויקח אויר לפני שהוא מתרגז נורא נורא ואז אם יוכל לענות לילדה ממקום אמיתי של כינות,וכשעונים אמיתי מיתגלים דברים טובים.

      על האב להפסיק את השימוש הציני בילדים כבצינור העברת מידע ומסרים

      ומי שחושב שאני מקשקשת יכול באמת לא להקשיב לי אני בסך הכל כותבת את דעתי האישיתרגוע

        13/7/08 17:25:


      אני כל פעם מופתעת מחדש לאיזה רמה מגיעים בתהליך הגרושים ועל גב הילדים.

      ילדים בהחלט קולטים הסתה.אבל בגילאים הצעירים בהחלט ניתן להסטי אותם

      ולגרום להם להמון קונפליקטים ובעיות.לא הייתי נגררת לרמה שלה,אבל בהחלט ממשיכה לשדר

      לילדים שהם הכי חשובים ואהובים והגרושין הם רק בין אמא לאבא.

      ולהבא לפני שמתחתנים צריך לחשוב ממי מתגרשים ובעיני זה נכון לגבי כולנו.

        12/7/08 18:44:

      צטט: alma43 2008-07-11 22:17:16


      חס וחלילה מבלי לזלזל ולו לשניה בכאב שלך הפרטי,

      אני חייבת להגיד לך,שיש גם חלק לך בתגובה שלך ל"שטיויות " שגרושתך מאכילה את הילדות.

      אני מתכוונת שאתה יכול להגיב לכל משפט ברצינות ובכינות הראויה.

      אני מבטיחה לך שילדים הם לא מטומטמים והם מבינים מהר מאד מי כאן החרא.

      למשל" על מישפט כמו "אמא אמרה שאתה אמרת לה שרמוטה"-

      אתה יכול לענות בכינות, ועם מבט חודר בעיני הילדה,ביתי החמודה, אני רוצה שניה להיתיחחס למה שאמרת:

      את יודעת שפעם אבא ואמא אהבו ואז היתחתנו ואת נולדת..

      אני אהבתי את אמא שלך, ושרמוטה זאת מילה לא נעימה ואני לא אמרתי לאמא שלך מילים לא יפות.אני חושב שאמא היתבלבלה והיא מטעה אותך.

      ויחד עם זאת להמשיך בכל התהליכים המישפטיים שאתה נוקט.

      או לגבי התחתונים...

      תיראי ילדתי, לכולנו יש בגדים תחתוניים גם לך גם לאמא וגם לאחותך...

      אם את רוצה להראות לי את התחתונים שלך זה בסדר אבל לא כאן באוטו.

      ואת הגוף שלך אני רואה במיקלחת. או שאם היא כבר בגיל בוגר יותר אתה אומר לה אני מעדיף שתבואי אלי כשאת לבושה כבר יש זמן מסוים שכבר בנות לא מראות לאבא את כל הגוף שלהן.

      לא כל דבר הוא דרמה שלא ניתנת לפיתרון מילולי

      הילדה מבינה בחושיה שאמא אומרת דברים שאמורים להרעיש את אבא . היא נושאת עיניה אליך לראות כיצד תגיב.

       

       


      סליחה גברת, אבל איזו מן שטויות את מקשקשת? מה פשר המשפט האוילי "ילדים הם לא מטומטמים והם מבינים מהר".. ילדים הם בני אדם תמימים שניתן בקלות להסית ולהשתמש בהם. מדובר פה במקרה, לצערי נפוץ למדי, של אמא מסיתה  אשר מנסה להעליל על האב ולרקום כנגדו עלילה מינית. מה לא קלטת את זה? מציע לך לקרוא ספר של אשה - יוכי ברנדס - שנקרא ווידוי. תקראי עד הסוף ואחרי זה תגיבי.

       

      ולך אומר: אתה לא יחיד ואל תסמוך על "חוכמת הילדים" אלא על שלך

        12/7/08 10:35:


      לצערי גם אצלי זה אותו הדבר אבל הפעם מהצד של האבא.

       

      אמנם לא עד רמה כזו של "תחתונים" ומקווה שלא יגיע לזה.

       

      ליבי לך.

       

      טוב שנפטרת ממנה.

      תחזק אותן בשפיותך, תלמד אותן מה זה חוק, ערכים, ומוסר. והן לבד ידעו להבחין בין טוב ורע.

       

       

      בהצלחה.

        11/7/08 22:17:


      חס וחלילה מבלי לזלזל ולו לשניה בכאב שלך הפרטי,

      אני חייבת להגיד לך,שיש גם חלק לך בתגובה שלך ל"שטיויות " שגרושתך מאכילה את הילדות.

      אני מתכוונת שאתה יכול להגיב לכל משפט ברצינות ובכינות הראויה.

      אני מבטיחה לך שילדים הם לא מטומטמים והם מבינים מהר מאד מי כאן החרא.

      למשל" על מישפט כמו "אמא אמרה שאתה אמרת לה שרמוטה"-

      אתה יכול לענות בכינות, ועם מבט חודר בעיני הילדה,ביתי החמודה, אני רוצה שניה להיתיחחס למה שאמרת:

      את יודעת שפעם אבא ואמא אהבו ואז היתחתנו ואת נולדת..

      אני אהבתי את אמא שלך, ושרמוטה זאת מילה לא נעימה ואני לא אמרתי לאמא שלך מילים לא יפות.אני חושב שאמא היתבלבלה והיא מטעה אותך.

      ויחד עם זאת להמשיך בכל התהליכים המישפטיים שאתה נוקט.

      או לגבי התחתונים...

      תיראי ילדתי, לכולנו יש בגדים תחתוניים גם לך גם לאמא וגם לאחותך...

      אם את רוצה להראות לי את התחתונים שלך זה בסדר אבל לא כאן באוטו.

      ואת הגוף שלך אני רואה במיקלחת. או שאם היא כבר בגיל בוגר יותר אתה אומר לה אני מעדיף שתבואי אלי כשאת לבושה כבר יש זמן מסוים שכבר בנות לא מראות לאבא את כל הגוף שלהן.

      לא כל דבר הוא דרמה שלא ניתנת לפיתרון מילולי

      הילדה מבינה בחושיה שאמא אומרת דברים שאמורים להרעיש את אבא . היא נושאת עיניה אליך לראות כיצד תגיב.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אב בדד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין