0

0 תגובות   יום רביעי, 9/7/08, 02:44

זיג זיגלר - המשך מפוסט קודם:

 

עכשיו אני רוצה לדבר אתכם על דברים שכסף יכול לקנות ושכסף לא יכול לקנות.

אתם יודעים, כסף זה לא הכל בחיים, אבל כשאתם צריכים אותו, אתם צריכים אותו. האם לא תסכימו עם זה? לרבים אין כסף משום שאין להם את תפישת המושג של כסף. את הקונספט שלו.

אני יכול לומר לכם, היו לי תקופות בחיים שהיה לי כסף והיו תקופות בחיים שלא היה לי כסף, והאמינו לי, הרבה יותר טוב כשיש כסף. אני חייב להודות, אני אוהב את הדברים שכסף יכול לקנות. אני אוהב להתלבש יפה לנהוג ברכב יפה לגור בבית יפה, אני אוהב לקחת את אשתי למסעדות טובות, לחופשות, אני אוהב לשחק גולף בקנטרי קלאב. ובסך הכל כל הדברים הללו עולים כסף.

אוהו, אבל כמה אני אוהב את מה שכסף לא יכול לקנות, כסף יכול לקנות לי בית אבל לא משפחה, כסף יכול לקנות לי בן לוויה אבל לא חבר טוב, כסף יכול לקנות לי מיטה טובה אבל לא שינה טובה, כסף יכול לקנות לי הנאות אבל לא שקט נפשי. אלו הדברים שאני באמת אוהב.

אם רמת החיים שלכם היא בעדיפות הראשונה שלכם-איכות החיים שלכם כמעט אף פעם לא תשתפר.

אם איכות החיים שלכם היא בעדיפות הראשונה שלכם-רמת החיים שלכם תמיד תשתפר.

כדי שזה יקרה נדרש שינוי בגישה ובפילוסופיית החיים. הקונספט של: כשאתה רוצה שאיכות החיים שלך תשתפר אתה גורם לאחרים לשפר את איכות חייהם, עובד תמיד. בכל מישורי החיים, האישי המשפחתי והעסקי. ברמה המנטאלית הפיזית והרוחנית.

רופא שאל אותי פעם, או קיי אז איך זה פועל לטובתי? אמרתי לו, אם אתה תטפל בי טוב ואני אבריא, אספר לכולם איזה רופא טוב אתה ואמליץ עליך לכל מי שאני מכיר, אתה תקבל מה שאתה רוצה ואני אקבל מה שאני רוצה וכך זה קורה. אבל אם אמות לא אספר לאף אחד.

אם תגרמו לאחרים לקבל את מה שהם רוצים תקבלו את מה שאתם רוצים.

יש הרבה אנשים שאומרים, אני כבר לא יכול להשתנות, יש אנשים שמאירים את החדר ע"י כך שהם עוזבים אותו. הם תמיד דואגים קודם כל לעצמם, עושים דברים כפי שרק הם רוצים שייעשו ומקטרים כל הזמן.

רוב הפסיכולוגים עובדים עם אנשים על מערכות יחסים. והכל מתחיל בחינוך של ההורים, הם אינם מלמדים את ילדיהם נימוסים ונימוסים הם יותר מאשר איך להחזיק סכין ומזלג. נימוסים הם לכבד את האחר והצעירים כבר לא יודעים לומר תודה או בבקשה כאשר מישהו עושה דבר נחמד עבורם, הם גדלים לצפות שאחרים יעשו דברים עבורם. רק אם נלמד את הצעירים כבסיס לומר תודה ובבקשה, להעריך ולכבד את האחר, רק כך יוצרים חברה מאושרת, ע"י כבוד הדדי.

סיפור:

אשה ניגשה אלי פעם מאחורי הקלעים ובבכי התלוננה על מקום עבודתה ובקשה ממני עזרה. שאלתי אותה האם את רוצה לפתור את הבעיה או לשמר אותה, היא אמרה שהיא רוצה לפתור את הבעיה.

אמרתי לה את יודעת הם יכולים לפטר אותך בכל רגע, למה שיפטרו אותי, האחרים הם שלא בסדר. האחרים הם הבעיה, לא אני. שמתם לב שיש אנשים שהם הבעיה והם אף פעם לא רואים שהם הבעיה? הם בהכחשה.

הנה מה שאמרתי לאותה אשה לעשות, אמרתי לה הנה מה שאני רוצה שתעשי, כשתבואי היום בערב הביתה אני רוצה שתכנסי לחדר לבדך עם דף נייר ותכתבי למעלה במחברת או על דף: הדברים שאני אוהבת בעבודה שלי. היא ישר קטעה אותי ואמרה אין שום דבר בעבודה שלי שאני אוהבת.

אז שאלתי אותה, רק מתוך סקרנות, האם את מקבלת שכר על עבודתך שם? כן בוודאי ענתה לי האשה, אמרתי לה אם כך את לא אוהבת שמשלמים לך? כן אני אוהבת שמשלמים לי אמרה האשה, אבל לפני רגע אמרת שאין שום דבר שאת אוהבת בעבודה שלך. מניסיון שלי אנשים שלא מוכנים לעשות את הצעד הראשון לעולם לא יעשו את הצעד השני. אם את לא מוכנה לקחת חלק בפתרון הבעיה שלך השיחה שלנו הסתיימה.

אף אחד לא יפתור את הבעיה שלכם ואתם תמיד תצאו מתוסכלים. בכעס היא פתחה את המחברת שלה וכתבה מה הדבר הראשון שאני אוהבת בעבודה שלי, ברגע שהיא כתבה מספר דברים, ועשתה את מה שאמרתי לה לעשות התנאים שלה במקום העבודה החלו להשתפר, המשכורת שלה עלתה היא קבלה ביטוח בריאות ביטוח אשפוז ביטוח פנסיה סמינרים 3 פעמים בשנה חניה משלה ועוד...

מה שאמרתי לה לעשות היה: את הרשימה שכתבת על הדברים שאת אוהבת במקום העבודה שלך, תאמרי כל יום עם הרבה רגש, אני אוהבת את מקום העבודה שלי כי הם משלמים לי משכורת נאה, אני אוהבת את מקום העבודה שלי כי הם משלמים לי ביטוח בריאות, וכן הלאה...

קחי את הרשימה הזו לכל מקום שאת הולכת ובמשך 4-6 שבועות תחזרי על הדברים, כמה שיותר פעמים יותר טוב. ואני מבטיח לך שיקרה שינוי משמעותי ביותר בחיים שלך, בעבודה שלך, תבחיני בדברים נוספים שאת אוהבת.

אחרי שישה שבועות, כשחזרתי לעשות פולו-אפ לסמינר, פגשתי באותה אשה וכששאלתי אותה לשלומה היא אמרה שנהדר, מר זיגלר היא אמרה, אתה לא תאמין כמה שהאנשים במקום העבודה שלי התשתנו.

אתם לא תשנו את האשה או את הבעל או את ילדיכם המתבגרים, או את חבריכם, אתם יכולים לשנות רק את עצמכם, כמו אותה אשה, ולא תאמינו אילו שינויים יתרחשו בחייכם.

כשאנחנו משנים את מה שאנחנו אומרים לעצמנו ומוצאים את הדברים הטובים בכל מצב, מדברים אל עצמנו בחיוב, אנחנו יוצרים שינוי.

אנחנו לא יכולים לשנות מיינד-סט שלילי לחיובי מבלי לשנות דיבור שלילי לדיבור חיובי.

החיים שלנו סובבים סביב מערכות יחסים, אז איך אנחנו יכולים ליצור את מערכות היחסים שלנו עם אנשים אחרים?

אסביר זאת בסיפור עם 2 גרסאות:

הגרסה הראשונה:

בעל חוזר הביתה לאחר היעדרות של מספר ימים. יום שישי, אחר צהרים בהיר ונעים. אין לו כבר סבלנות, הוא מגיע אל דלת הבית לא מניח את המזוודות ובועט בדלת מספר פעמים עד שאשתו פותחת לו את הדלת. מבלי להוריד את המזוודות הוא אומר לה, הסיבה שאיחרתי היא שהייתי בפגישה ואני אומר לך, אני שמח שהלכתי, כי שם למדתי דברים שמטרידים אותי עכשיו, למדתי על כך שאני לא מקבל את הזכויות שמגיע לי לקבל כאן בבית והרבה דברים שקורים בבית הזה צריכים מייד להשתנות, למען האמת עשיתי רשימה של הזכויות האלו ודבר ראשון שאת ואני צריכים לעשות עוד לפני שאני פורק את המזוודות זה לשבת ולדבר. בגלל שאני אומר לך שיעשו שינויים ככל שנתקדם ברשימה.

אני מתאר לעצמי את תגובת האשה- אני לא צריכה רשימה בשביל זה, הכל צרוב לי בראש, אתה תכנס הביתה, כן, יהיו דיבורים, אני אדבר, שינויים ייעשו ואתה לא תאהב את רובם.

אתם מתארים לכם כיצד הסנריו הזה נגמר.

אבל, עם שינוי בגישה, הנה הגרסה השנייה:

הבעל חוזר הביתה לאחר היעדרות של מספר ימים, יום שישי, אחר צהרים בהיר ונעים. הוא מגיע בשביל אל הדלת, מניח את המזוודות פותח את הדלת, אשתו מחכה לו, והוא אומר לה, יקירתי, הסיבה שאיחרתי היא שהייתי בפגישה, אני כל כך שמח שהלכתי, משום שלמדתי שכבעלך, בהרבה מובנים לא תאמתי את כל הצרכים שלך כאשה. לפני שאני פורק את המזוודות הייתי רוצה שנשב ונדבר, אני רוצה שתאמרי לי מה אני יכול לעשות כבעל, כדי להיות הבעל שחשבת שאת מקבלת ואת ראויה לו.

אני יכול לדמיין את תגובתה של האשה- למען האמת אני מאושרת להיות אשתך, מפעם לפעם אני תוהה אם אני ממלאה את כל צרכיך כבעל וכו'...

אתם לא יכולים לקבל את כל מה שאתם רוצים בחיים אלא אם כן אתם נותנים לאחרים את מה שהם רוצים.

אם תאמצו את הפילוסופיה הזו של החיים, בתוך תקופה, החיים שלכם ישתנו וזה לא יקח הרבה זמן. זה ידהים אתכם, ימלא אתכם, יביא תובנות לכל תחום בחיים שלכם.

 

ההמשך בפוסט הבא

 

אריאלה 

דרג את התוכן: