אחרי 4 שנות זוגיות, עינת חזרה לעולם הדייטינג התל-אביבי. האם תצליח לגרום לשחר הברמן להתאהב בה, האם תלווה את חברתה קרן לחופה והאם תמצא אהבה? טור ראשון בסדרה

 מאת: עדי אלון

צעדתי בשדרות רוטשילד ב-02:00 לפנות בוקר יום שני, אמצע השבוע ולא האמנתי שבשעה כזו יש כל כך הרבה אקשן בעיר. זוגות יצאו ממסעדות, מעשנים עמדו בצפיפות מחוץ לברים, נערים ונערות צחקקו בחבורות ובעלי כלבים נתנו לחיות המחמד לעשות בשבילם את עבודת הפלרטוט. 

כשהייתי עם אורן, תמיד הסתכלתי על רווקים תל אביביים בקנאה. רציתי להיות חופשייה ועצמאית כמותם, לחוות שוב את ההתרגשויות של ההתחלה ולבלות כל לילה במקום אחר עם מישהו אחר ואם לא- לפחות לדעת שיש לי את האפשרות לעשות זאת. עכשיו חזרתי להיות רווקה ואני חלק מהסטטיסטיקה- לטוב ולרע. 

אני עינת ובדיוק לפני שעה יצאתי מזוגיות של 4 שנים. כבר בתחילת הקשר ידעתי שאורן האקס הטרי לא מאמין בחתונה, אבל קיוויתי שהזמן יעשה את שלו. חשבתי שהוא יתבגר ושעם קצת מזל אצליח לשנות אותו. גם כשהפסיכולוגית שלי אמרה שאף אחד לא באמת משתנה, האמנתי שהאהבה בסוף תנצח. 

התיישבתי על ספסל ושאלתי את עצמי מה השתבש בדרך. אולי בחרתי להתעלם מזה שאורן לא מוכן להתחייב, אולי היה לו נוח אבל הוא לא מספיק אהב אותי, אולי יש מישהי אחרת או שאולי הוא בכלל הומו.  באמצע המחשבות, התקרב אליי כלב עם בחור חמוד בקצה הרצועה שלו. ליטפתי את הגולדן הקטן, שאלתי את הבחור בן כמה הכלב ואם הוא מאולף, ובזאת נגמרה שיחתנו. המפגש המקרי הזה גרם לי לחשוב שאולי בכל זאת נחמד להיות לבד ושבעצם כל האפשרויות פתוחות בפניי. 

התעלמתי מהשעה המאוחרת והתקשרתי לחברתי הטובה קרן..עדכנתי אותה בפרטי הדרמה והצעתי לה לקפוץ לדרינק (אני במילא ברוטשילד, היא במילא גרה במרחק יריקה ותמיד פתוחה לבילוי ספונטני). תמיד ראיתי בה רווקה אולטימטיבית שעושה מה שבא לה, מתי שבא לה, בלי לדפוק חשבון לאף אחד- היא היתה המודל שלי. היא חיפשה אהבה בכל מקום והזדמנות וכל פעם היו לה סיפורים מלאי פרטים ציוריים על הרווק השבועי, אבל אף אחד מהקשרים שלה לא עבר את מחסום השבועיים. למרות הכל, אף פעם לא שמעתי אותה מתלוננת או מרימה ידיים.  

נפגשתי עם קרן ב"ננוצ'קה". היא הבטיחה לשכר אותי ולעשות לי שמח. בזכות הקשרים שלה עם שחר הברמן, פינו לנו כיסאות על הבר. אחרי ארבע שוטים נהייה לי שמח- ממש שמח. מסתבר ששחר הוא לא רק חתיך הורס שכדאי לאמץ הביתה, הוא גם מצחיק והכי חשוב- הוא לא הטיפוס של קרן.  בהיתי בו רבע שעה, חייכתי כמו אהבלה וכשקרן הלכה לפלרטט עם מישהו אחר, החלטתי לפעול. "תל אביב נחמדה גם למושבניקים?", ניסיתי להיות שנונה למרות אדי האלכוהול. שחר הנהן. "שמעתי שאתה לומד שיאצו". שחר אישר. "נורא תפוסות לי השכמות. אתה יודע איך זה – גרפיקאית שיושבת כל היום מול המחשב". שחר המשיך לנגב כוסות ואז נשען על הבר ולחש לי: "אז?".  

פתאום נבהלתי מהישירות שלו. האלכוהול התערבב לי עם המצפון, הפנים של שחר התערבבו עם אלה של אורן והרגשתי שאני עומדת להקיא. קרן ראתה אותי בזווית העין ושנייה לפני שנשפכתי שם, גררה אותי החוצה. דקה אחרי הצטרף אלינו שחר, עם כוס מים ולימון. כשהוא ניגב לי את הפנים ושאל אם צריך עוד משהו, היה לי ברור שאני חוזרת לשם בקרוב, כדי לתקן את הרושם.

www.cupid.co.il