טל,

כל הכבוד על האומץ לכתוב את זה במילים ולפרסם את הסיפור בלי להסתתר מאחורי תמונה מטושטשת, קול מעובד ושם בדוי שמסתכם באות אחת שלרוב גם לא קשורה לשם האמיתי.

הסיפור מצמרר ומראה את מה שהולך בליבה של הבחורה (את) ובסוף, לאחר האירוע המזעזע גם את מה שמייד אומר אותו בחור.

אני ממש לא מצדיק מעשים כאלו, אדרבא, אני נגדם באופן מוחלט.

עם זאת, המשפטים שהוא אומר, מראים באופן מסויים את מה שעבר לו ברגע שהוא גילה שמתוך אובדן שליטה הוא ביצע את המעשה הזה.

לצערי כל סיפורי האונס ששמעתי היו של כאלו שלא איבדו שליטה, כאלו שעשו דברים במודע, כאלו שכביכול הביעו חרטה רק אחרי שנים שהם חזרו על המעשה שוב ושוב.

 לפי האופן שבו את משחקת ולפי האופן שבו את כותבת, רואים שהצלחת להתגבר וטוב שכך.

בהצלחה,

אלעד

סיפור מדהים

כל הכבוד על הפתיחות

דאבתי.

אנסה לגבש תשובה ראויה בהמשך.

הוא מרים את הראש ואומר: אנסתי אותך.

כזה אדיוט, החשיפה שלך מצמררת.

שולח חיבוק ענק סופ'ש מהנה ושקט.

יניב

אסוציאציות שזה העלה בי....

עצוב (כי זה פשוט עצוב)

קשה (להכלה)

כעס (על חוסר אחריות של בחור צעיר)

טוב, תמימות, משהו נקי כזה (כי ככה היא הילדה/קצינה)

אינטימי (כי זה יוצא מהבפנוכו)

אומץ וגבורה (לספר ולשתף)

נאמנות (לערכים שלך)

והדבר האחרון... גדלות רוח להשלים ולסלוח לעצמך...

אל תצטערי ואל תתנצלי על כלום, ואני מתכוון במיוחד לא מול עצמך,

כי זה עבר וזה חלק ממה שאת היום,

גדולה יותר,

חכמה יותר,

בוגרת יותר,

אישה שיודעת לבחור.

תודה לך עחל העוז לחשוף ולספר,

מאמין שזה ישב לך על החזה הרבה זמן,

והנה הצלחת לשחרר,

והנה לא קרה שום דבר נורא,

ואין בושה, רק תחושת הקלה...

מאחל לך ולכל שאר ילדי ישראל באשר הם רק טוב.

א ל ו ה י ם !!!

נעתקה נשמתי

בוכה את בכייך...

סיפרת את זה כל-כך מוחשי

למרות שזה בגוף שלישי

את מדהימה !!!

*

יקירה...

הילדה הזו כבר לא כאן...

את כאן!!

זיכרי מה שבעבר בעבר יישאר

כאן ועכשיו את חיה וממצת ומנהלת את עצמך...

המון הצלחה אישה חזקה שכמותך!!!

תודה ששיתפת

היי  טל

שאפו  על  השיתוף

כה  צורב  כששומעים  על  המקרים האלו

מתי  יבינו   שבכל   רגע  ומצב  .. לא  זה  לא

ובתיאבון

יוצא  בצהריים  לפסטיבל פשוט באשרם בשיטים  עד  מוצ"ש 

תודה טל על השיתוף....זה תמיד כואב לי מאד לשמוע סיפורים כאלו.

טלי היקרה,

זה סיפור שמכניס לסחרור.

בא לי לתת לך חיבוק ענק על האומץ לחשוף אותו, על הכינות שבו ולא פחות מכך: על דרך המסירה שלו.

ואכן, לאחר שלושה עשורים (בעצם כבר ארבעה) של פמניזם יש עוד הרבה עבודה לעשות.

שיהיה יום מקסים, 

שותף לדרך, 

דרור

ריגשת אותי.

עד עמקיי נשמתי,

תודה

טל

טל יקרה ויפהפיה

איש לא יעלה בדעתו לנחור בבוז

ההיפך הוא הנכון

יש משהו מצמרר בדרך בה נתת לנו

להסתכל לתוך נפשך שטרם מצאה מרגוע

מ"המקרה" של אז

צריך אומץ לב אדיר להסתכל פנימה

באופן חד וברור כל כך

כנראה לא סתם את בחרת את תחום ההצגות לילדים

את יכולה לעבור בבתי ספר

ולספר את הסיפור שלך

יש לך יכולת מדהימה לספר סיפור

יש לך יכול מדהימה לגעת

יש שם סמים בסיפור שלך

יש שם מוסיקה כבדה

ויש שם שאלות כבדות משקל של גבולות

וחציית גבולות

וחדירה למקומות הפרטיים ביותר שלנו

יש משהו משחרר לעצמנו

בלספר סיפור

אלא שלסיפור שלך

יש מסרים חשובים לכולם

למעשנים ולנמנעים ולקצינים ולמפקדים

ולרוקדים ולזורמים...

קבלי כוכב מיוחד

לבנאדם המיוחד שאת

קבלי חיבוק ענק

ותמשיכי להיות רק מה שאת...

בועז 

כל הכבוד שסיפרת.

הבעיה של החברה הפורקת עול הזו שסיפורים על פריקת עול אינם מתקבלים בטבעיות,למרות שזה נורמה חברתית.

העניין הוא שאת לא פרקת עול.את עשית את הטבעי והדבר שנשמר כטאבו אך מתנפץ לאט לאט:שגם לבנות הסקס נעים והן רוצות את זה כמו בנים.סטיגמה מפגרת היא שבנות הן מופקרות ברגע שהן מאמצות לעצמן התנהגות גברית טיפוסית.

סיפורך הוא באמת סיפור חשוב,על איך דברים עלולים להסתבך.אני מאמין לך שלא התכוונת שכך זה יקרה.ושכן שמרת על עצמך וכן נקלעת ללחץ חברתי מסויים-זה יכול לקרות לכל אחד.

אני רק רוצה לחזק את ידך ולהגיד לך כי אני מסכים עם כל מילה שכתבת.אני האחרון שאנחר בבוז על גילוי כה חושפני.

באיחולי "אם היו לי כוכבים לתת היית מקבלת 2"

אני

ברגע הראשון חשבתי שאין לי מילים אחרי הסיפור הזה שלך

אבל לא יכולתי, קודם כל, שלא לשבח אותך על האומץ לספר כך וכאן את סיפורך.

הקצינה של אז מספרת לטל של היום את הסיפור

טל של היום רוצה להיות עם הקצינה של אז באותם רגעים.

אבל זה בלתי אפשרי

הבחירות שלנו בחיים תמיד משקפים את מרחב האמונות והתחושות הקיימות בנו באותם רגעים.

גם במבט לאחור, סביר להניח שהיינו מקבלים אותן החלטות או החלטות דומות.

קשה לנו להביט אחורה ולחשוב, בדיעבד, שהיינו נוהגים אחרת.

ומה שבאמת נותר לנו הוא ללמוד ולהפנים, להביט קדימה ולחיות חיים טובים

ואולי גם להעביר הלאה לדור הבא קצת מהנסיון והתובנות שלנו.

לא בטוח שהם יהנו משכר הלימוד שאנו כבר שילמנו

מסתבר שכל אחד רוצה לחוות ולפעמים גם להכוות בעצמו...

אלוהים.

-אין לי מה לומר, חוץ מתודה ששיתפת. אני בטוחה שזה לא היה קל-

טל,

תודה על שיתוף חושפני וכואב שפתחת כאן באומץ רב,

כל הכבוד לך יקירה, 

והשאלות ששאלת בתחילת הסיפור, נוקבות ושוות דיון מעמיק.

מחבקת אותך ומאחלת לך שמהיום תדעי אהבה אין סופית

ששורשיה באהבה וקבלה עצמית.

מאוד מאוד אמיץ מצידך ככה לחשוף ולספר.

במרוצת חיינו אנו עוברים דברים

שרק שנים אחרי

עם הרבה יותר בגרות וניסיון חיים

אנחנו מצליחים לנתח נכון.

כמה היינו רוצים לספר לגרסה הצעירה שלנו,

וכמה היינו יכולים ללמוד ולהחכים מגרסה מבוגרת יותר שלנו. 

הסיפור שלך העיף אותי לחדשות ולמשפט של החברה מקיבוץ עין גדי והצחוק שלהם באולם בית משפט בגלל שהנאנסת אמרה שאולי רק אולי הם חפים מפשע כי היא לא זוכרת ....!!! תראי כמה גדולה היא כמה היא אצילה שבגלל שהיא לא בטוחה היא חוזרת בה למרות שאולי הם כן אשמים והם יושבים צוחקים כאילו זכו בפרס כאילו מה שהם עשו מבחינה מוסרית לא שפל ועלוב !!! וזה כלכך עצוב לי שאנחנו מדינה שהכל בה בחסות החוק כל מה שחוקי מותר . אין שום גבולות של מוסר או של חברה אנחנו לא מוקיעים כלום כל פושע שיוצא זכאי מחמת הספק הולך בגאון ובגאווה כאילו הוא ניצח !!!

הצחוק שלהם הגעיל אותי הסיקור של ה"נצחון" שלהם הגעיל אותי לא פחות .

אני הייתי מציע לך חיבוק או כתף או משהו אבל מה זה כבר יעזור באמת  ...תהיי חזקה אני מאמין שלעולם לא תפגעי כך שוב...

השורה האחרונה מיותרת, זה ממש ברור.

לא רוצה לתת עצות בגרוש, ולא יודע איך אני הייתי מתמודד עם מצב הפוך, בטח לא בגיל צעיר. מה שהיה, היה ואי אפשר לחזור אחורה בזמן. כל אחד עשה שטויות כשהיה צעיר, ולעתים התמזל מזלו ולא שילם על זה מחיר כבד, ולעתים לא התמזל מזלו. והשטויות הם אותן שטויות...

מה שלא הורג אותנו מחזק אותנו אמרו פעם. את נשמעת הרבה יותר חזקה מהילדה ההיא.

לספר את הסיפור שסיפרת מצריך הרבה אומץ.

מצד אחד עושה רושם שהסיפור מאחורייך, את בוגרת ויודעת היום את כל הדברים עלייך שהיית רוצה שהילדה ההיא תדע.

מצד שני, הסיפור עדיין חי בתוכך כל הזמן, אחרת לא היית מרגישה צורך לשחרר אותו בכתיבה.

אני יודע שכתיבה משחררת, מקווה שהסיפור הזה כאן עזר לך לעבור הלאה.

לחלוטין בלי קשר - את כותבת נהדר.