כותרות TheMarker >
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    רוני בר-און, תגיד תודה לגדעון לוי!

    34 תגובות   יום חמישי, 10/7/08, 09:51

    לא יאומן,  רגע אחד של נחת גרם לגדעון לוי "להמיר את דתו".

    בין המאמרים של אתר "הארץ" היום,  מופיעה הכותרת "החיובי שבחינוך הפרטי", כשראיתי שהכותב הוא גדעון לוי , שפשפתי עיניים ולא האמנתי למראה עיני - השמאלן המובהק  (כך חשבתי) הפך להיות תומך ההפרטה בחינוך, באמת לא יאומן.

    לא קל היה לגדעון לוי לחנך את בנו,

    ראשית הוא לא קורא עיתון, בהחלט לא פשוט לאבא עיתונאי, (ראו "אבא גדעון לוי נכשל") ,הוא גם עבר איתו "שנים ארוכות ומייגעות של אסיפות הורים, זימונים למורים, ביום ובלילה, הערות, נזיפות, איומים, טלפונים, מה לא"

     

    עכשיו אורי סיים את לימודיו ואת כל בחינות הבגרות בזכות בית הספר הפרטי. ומה סודו של אותו בית ספר? ('אנקורי' , למי שרוצה לרוץ ולרשום את בנו...) "בית ספר עם חבורת מורים אכפתית להפליא, צעירים ברובם, מתוגמלים כהלכה, המלמדים כיתות קטנות כשהם חדורי נחישות להותיר את ה"לקוח" מרוצה."

     

    נהדר באמת, אז למה לי להלין על גדעון לוי, בודאי שיהיה מרוצה! בנו סיים את בחינות הבגרות עם "דימוי עצמי חיובי, גאווה, הכרת ערך עצמית וביטחון"

     

    אני מלינה  על גדעון לוי, משום שברגע אחד של נחת שכח  את האידיאלים שלו והצטרף לחבורת החובטים ב"מורים חמורי הסבר", הצטרף לשר רוני בר און ונערי האוצר העושים הכל כדי לגרום  להפרטה , אבל בעוד שהם לא מעזים עדיין לצאת עם האמירה הזו בגלוי,  בא גדעון לוי ועושה במקומם את העבודה.

     

    במקום לקום ולומר, "בואו נשנה את החינוך הציבורי , בואו נתגמל גם את המורים כהלכה,בואו נקטין את מספר התלמידים בכיתה,  בואו נפתור את הבעיה של התפלגות גיל המורים, בואו נעודד מורים צעירים להכנס למערכת החינוך  בואו נשפר את מעמדם כך שלא יהיו 'מורים חמורי סבר' , הרי  לא כל אחד יכול לשלם לבית ספר פרטי כמוני"

    במקום כל זאת בא גדעון לוי  ומדבר בשבחה של ההפרטה!

     

    הבוקר קראתי באתר "עבודה שחורה" את המכתב של אהרון לוינשטיין לחברי הכנסת  הקורא להם לעזור לשים סוף להתנכלות למורים וכך הוא כותב : " מוטב שהשרה ויו"ר הוועדה  יתעסקו בראש ובראשונה בשיפור שכר המורים ובהקטנת מספר התלמידים בכיתות בטרם יתלוננו שיש למורים 'יותר מדי חופשה שנתית' , 

    תפקידם של השרים והח"כים לדאוג שרמת החינוך בישראל תהיה גבוהה. לשם כך יש לעודד את המורים ולא לדכא אותם כפי שקורה לצערנו בפועל"

     

    הגבתי לאהרון לוינשטיין ואמרתי תודה.

    מיד אחר כך קראתי את גדעון לוי והמציאות טפחה על פני וכאילו לא די, באה הידיעה של אור קשתי , גם היא מהיום "משרד החינוך יקצץ את התקציבים לרשויות המקומיות "

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/7/08 21:58:


      שושי כל מילה בסלע *

       

      ואני שוחחתי השבוע עם חבר טוב, מנהל בית ספר תיכון גדול מאוד, שהגיע לפני שנה חדור מוטיבציה לנהל את בית הספר, וסיים את שנת הלימודים כשהוא נחוש בדעתו לעזוב, כי - כפי שהוא ציין - אי אפשר לבקש מאדם שרגלו האחת כרותה ושתי ידיו קשורות לסיים מרוץ משוכות.....

       

      למרות שביתת המורים, שלא רק שלא הוסיפה כיתות ומורים, הוא התבקש לקצץ במצבת המורים בבית ספרו, הגם שכפי שאוכלוסיית ישראל צומחת מדי שנה, גם לו מתווספים 50 תלמידים על המספר שהיה בשנה שחלפה.

       

      אז יכול להיות שאני אמליץ בו לעבור למערכת החינוך הפרטית, ושם לפחות יתוגמל כיאות.

        12/7/08 08:16:

      צטט: טאקילה 2008-07-11 19:41:13


      במילה אחת

       

      עצוב!

       

      עוד מילה

       

      מקומם!

       

      וזה לך יקירתי

       

      *

      תודה ושבת שלום!

      שושי

       

        11/7/08 21:30:


      ועכשיו,

      2 פוסטים מעמיקים של רביב נאוה על כתבותיו של גדעון לוי בכלל,

      ועל הכתבות בענייני חינוך בפרט.

      "שעה של דמדומים"

        11/7/08 19:41:


      במילה אחת

       

      עצוב!

       

      עוד מילה

       

      מקומם!

       

      וזה לך יקירתי

       

      *

        11/7/08 17:55:

      צטט: אופנן 2008-07-11 15:16:26

      אני רוצה להעיר לעוד שטות שמתחבאת במאמר של גדעון לוי:


      "הוא סיים את לימודיו עם פחות ידע, שנשכח בלאו הכי כהרף עין - מי מאתנו זוכר עדיין איך מוציאים שורש ומי-אמר-למי בשמואל א', ט', כ"א"

       

      זה יחסו של גדעון לוי לרכישת ידע ולהשכלה. ולטובתו, אשכיל ואבאר.

       

      אדם אכפתי בחברה דמוקרטית פתוחה צריך שיהיה לו ידע כללי בסיסי. ומה שמלמדים בבתי הספר בימינו הוא לא מותרות, אלא ידע בסיסי מאוד, אפילו בסיסי מדי.

       

      בימינו, כמעט כל מזכירה צריכה לדעת מה זה שורש.

       

      ובאשר לתנ"ך - גם לאדם חילוני - יש חשיבות עצומה בשל הידע ההיסטורי, החברתי, המשפטי והספרותי העצום שגלום בו. אישית, אני בוש ונכלם על כך שאני לא קורא יותר תנ"ך (ובכלל, יותר ספרים מארון הספרים היהודי), ושמח מאוד על כך, שלפחות היה לי קמצוץ של טעימה מהתנ"ך בימי התיכון.

       

      וכל זה נכון גם לגבי שאר מקצועות החובה ההומניים לבגרות - היסטוריה, ספרות ואזרחות.

       

      אחר-כך, עוד חודש או שנה או שנתיים, גדעון לוי מן הסתם ילין על הידלדלות התרבות בארץ וחוסר הכבוד להשכלה. הוא, כמובן, יאשים, כרגיל "את הכיבוש" - ולא את "תרומתו" שלו להידרדרות. וכשיראה עני מקבץ נדבות בפתח העיר, הוא יאשים את "הממשלה", ולא את עצמו, על כך שבמקום לתבוע מהממשלה להשקיע בחינוך, הוא תובע ממנה להותיר את הזכות לחינוך לילדים רק למי שיש לו מספיק כסף לשלוח את בנו ל"אנקורי".

       

      גם כאן גדעון לוי סותר את עצמו, כיוון שבכתבה הקודמת שלו שעסקה באורי, זה שלא קורא עיתון, טען כנגד תוכנית הלימודים בתקשורת, ז"א פעם תוכנית הלימודים כן חשובה ופעם היא לא חשובה, תלוי לאן נושבת הרוח באותו יום...

        11/7/08 16:16:

      צטט: אופנן 2008-07-11 15:05:10

      צטט: שושי פולטין 2008-07-11 13:00:31


      תשובתו של גדעון לוי:

       תודה על מכתבך. לא מדובר ב"רגע אחד של נחת" מדובר בהרבה יותר, כפי שהבנת. גדעון לוי

       

      שושי היקרה,

       

      שוב יישר כוח.

       

      מי כמוך, מורה במקצועך, יודעת שחינוך זה תהליך ארוך ומייגע.

       

      ועם, שמוחו שטוף ב"אידיאולוגיה" של אגואיזם, שנאה לכל מה שציבורי, ורצון להעביר במחיר מציאה את כל מה ששייך לכולנו לידיהם של קומץ בעלי הון - לא ישנה את דעתו במחי מייל אחד. ומה שנכון לעם נכון, למרבה הצער, גם לרוב עיתונאיו.

       

      המשיכי לכתוב להם. המאמץ משתלם.

       

      לאיתמר,

      החיזוק בא ממך , מבחינתי את מורה דרך,

      לגבי גדעון לוי, האמת שאני מאוד מופתעת שזה דווקא הוא. אז נכון, בנו לא הצליח במערכת החינוך הציבורי מסיבות שונות וברגע שאבא גדעון התחיל לשלם עבור לימודיו התהפכו היוצרות (זה קורה), אבל השינוי הוא לא רק של הבן אלא גם שינוי אידאולוגי של האבא (כך חשבתי, אולי טעיתי) ובמקום לקרוא לשיפור המערכת הוא בעצם קורה לעזוב אותה.

       

        11/7/08 15:16:

      אני רוצה להעיר לעוד שטות שמתחבאת במאמר של גדעון לוי:


      "הוא סיים את לימודיו עם פחות ידע, שנשכח בלאו הכי כהרף עין - מי מאתנו זוכר עדיין איך מוציאים שורש ומי-אמר-למי בשמואל א', ט', כ"א"

       

      זה יחסו של גדעון לוי לרכישת ידע ולהשכלה. ולטובתו, אשכיל ואבאר.

       

      אדם אכפתי בחברה דמוקרטית פתוחה צריך שיהיה לו ידע כללי בסיסי. ומה שמלמדים בבתי הספר בימינו הוא לא מותרות, אלא ידע בסיסי מאוד, אפילו בסיסי מדי.

       

      בימינו, כמעט כל מזכירה צריכה לדעת מה זה שורש.

       

      ובאשר לתנ"ך - גם לאדם חילוני - יש חשיבות עצומה בשל הידע ההיסטורי, החברתי, המשפטי והספרותי העצום שגלום בו. אישית, אני בוש ונכלם על כך שאני לא קורא יותר תנ"ך (ובכלל, יותר ספרים מארון הספרים היהודי), ושמח מאוד על כך, שלפחות היה לי קמצוץ של טעימה מהתנ"ך בימי התיכון.

       

      וכל זה נכון גם לגבי שאר מקצועות החובה ההומניים לבגרות - היסטוריה, ספרות ואזרחות.

       

      אחר-כך, עוד חודש או שנה או שנתיים, גדעון לוי מן הסתם ילין על הידלדלות התרבות בארץ וחוסר הכבוד להשכלה. הוא, כמובן, יאשים, כרגיל "את הכיבוש" - ולא את "תרומתו" שלו להידרדרות. וכשיראה עני מקבץ נדבות בפתח העיר, הוא יאשים את "הממשלה", ולא את עצמו, על כך שבמקום לתבוע מהממשלה להשקיע בחינוך, הוא תובע ממנה להותיר את הזכות לחינוך לילדים רק למי שיש לו מספיק כסף לשלוח את בנו ל"אנקורי".

        11/7/08 15:05:

      צטט: שושי פולטין 2008-07-11 13:00:31


      תשובתו של גדעון לוי:

       תודה על מכתבך. לא מדובר ב"רגע אחד של נחת" מדובר בהרבה יותר, כפי שהבנת. גדעון לוי

       

      שושי היקרה,

       

      שוב יישר כוח.

       

      מי כמוך, מורה במקצועך, יודעת שחינוך זה תהליך ארוך ומייגע.

       

      ועם, שמוחו שטוף ב"אידיאולוגיה" של אגואיזם, שנאה לכל מה שציבורי, ורצון להעביר במחיר מציאה את כל מה ששייך לכולנו לידיהם של קומץ בעלי הון - לא ישנה את דעתו במחי מייל אחד. ומה שנכון לעם נכון, למרבה הצער, גם לרוב עיתונאיו.

       

      המשיכי לכתוב להם. המאמץ משתלם.

       

        11/7/08 13:00:


      תשובתו של גדעון לוי:

       תודה על מכתבך. לא מדובר ב"רגע אחד של נחת" מדובר בהרבה יותר, כפי שהבנת. גדעון לוי

        11/7/08 00:02:

      צטט: אופנן 2008-07-10 23:26:05

      שושי היקרה עד מאוד,

      1. כוכב על הפוסט המעולה (כרגיל).

      2. למה את לא כותבת לגדעון לוי עצמו (וגם למירב ארלוזורוב, ושאר החבר'ה)? מניסיון - יש עיתונאים שלא זו בלבד שקוראים מיילים, אלא לעתים אף עונים. יתר על כן: כדי לא להביך אותם, לא אציין את שמותיהם, אבל אני יכול לספר לך, שיש עיתונאים שכתבו כתבות מסויימות בעקבות התכתבות אתי.

      כשאת כותבת בבלוג, את מגיעה, במקרה הטוב, ל-1000 קוראים. כשאת משפיעה על דעותיו של עיתונאי כמו גדעון לוי, את מגיעה בעקיפין לאלפי קוראים - בכל טור שלו, והוא כותב הרבה.

      איך עושים את זה? כותבים בנימוס, בטון לא תוקפני ולא מתנצח, פותחים במחמאה (ולא מתוך חנפנות, שהרי אל המושחתים והמנוולים באמת לא נכתוב - אין שום טעם לכתוב מייל לאולמרט, למשל) - וכותבים בקיצור. מומלץ גם להראות לחברים את המייל ולקבל הערות לפני המשלוח (וזו גם דרך מצויינת להכניס אנשים חדשים למעורבות ולפעילות).

      המיילים של העיתונאים מופיעים לעתים קרובות בסוף הכתבה. והנה המיילים של בעלי תפקידים ב"הארץ".

      בהצלחה, והמשיכי לעשות עבודת קודש!

      איתמר,

      לא תאמין אבל כבר עשיתי כהמלצתך ושיגרתי לגדעון לוי מייל.

      תודה!

      שושי

       

        10/7/08 23:26:

      שושי היקרה עד מאוד,

      1. כוכב על הפוסט המעולה (כרגיל).

      2. למה את לא כותבת לגדעון לוי עצמו (וגם למירב ארלוזורוב, ושאר החבר'ה)? מניסיון - יש עיתונאים שלא זו בלבד שקוראים מיילים, אלא לעתים אף עונים. יתר על כן: כדי לא להביך אותם, לא אציין את שמותיהם, אבל אני יכול לספר לך, שיש עיתונאים שכתבו כתבות מסויימות בעקבות התכתבות אתי.

      כשאת כותבת בבלוג, את מגיעה, במקרה הטוב, ל-1000 קוראים. כשאת משפיעה על דעותיו של עיתונאי כמו גדעון לוי, את מגיעה בעקיפין לאלפי קוראים - בכל טור שלו, והוא כותב הרבה.

      איך עושים את זה? כותבים בנימוס, בטון לא תוקפני ולא מתנצח, פותחים במחמאה (ולא מתוך חנפנות, שהרי אל המושחתים והמנוולים באמת לא נכתוב - אין שום טעם לכתוב מייל לאולמרט, למשל) - וכותבים בקיצור. מומלץ גם להראות לחברים את המייל ולקבל הערות לפני המשלוח (וזו גם דרך מצויינת להכניס אנשים חדשים למעורבות ולפעילות).

      המיילים של העיתונאים מופיעים לעתים קרובות בסוף הכתבה. והנה המיילים של בעלי תפקידים ב"הארץ".

      בהצלחה, והמשיכי לעשות עבודת קודש!

        10/7/08 23:10:

      צטט: אור72 2008-07-10 23:00:07

      צטט: שושי פולטין 2008-07-10 22:06:18

      צטט: אור72 2008-07-10 18:38:16

      וכך ברוח ההפרטה הכללית ששוטפת את המדינה (הפרטה שלרוב מגיעה לידים של אותם בעלי הון, אשר להם יש כסף לשלם לחינוך פרטי), באים ומדברים בשבחה של ההפרטה החינוכית.

       

      למשרד החינוך יש פתרון - כיתות מב"ר זוכות לתקציבים וזוכות לכיתות מצומצמות - 25 תלמידים בלבד!!

       

      כמי שחינכה כיתת מב"ר - אני יכולה לומר כי חינוך ולימוד בכיתה של 25 תלמידים אינו דומה לחינוך ולימוד כיתה של 35-40 תלמידים.

       

      היחס האישי, מערכת היחסים שנרקמת.

       

      כיתות מב"ר מוכיחות כי תקציבים והפחתת מספר התלמידים בכיתה - הם, הם הדרך להצלחה.

       

      אז מר גדעון לוי ודומיו - צריכים להבין כי הישועה לא תבוא מההפרטה, הכי הרבה היא תביא לפערים חמורים ,דבר שההפרטה במשק גם כך עושה (הרי זו גישה קפיטליסטית - והגישה הזו משמרת את פער המעמדות).

       

      הישועה תבוא מאנשים אשר יכתבו בזכות צמצום הכיתות בחינוך הממלכתי, בזכות המורים ולא יהיו שליחיהם שם הממשל.

      לאורית,

      יש כאן השקעה באוכלוסייה מסויימת , אבל אני לא בטוחה שבכיוון הנכון, לדעתי אותן כיתות "חלשות" (אצלנו יש גם אתגר ואומ"ץ) , אם התלמידים היו לומדים מקצוע הם היו יוצאים נשכרים יותר, כיוון שעם תעודת בגרות חלשה לא יוכלו "ללכת רחוק"

       

      שושי

      את מגיבה לדיון אחר לחלוטין.

      אני רק הראתי שאם מצמצמים ומשקיעים יותר מצליחים.

      וחלק מהטיעונים שלנו הם: צמצמו כיתות והגדילו את סל השעות!

      הנושא המקצועי - זה משהו אחר - ולמרות שאני  מסכימה איתך לגבי החינוך המקצועי, לא זו הייתה הכוונה בדוגמא.

      דרך אגב - אני לא ממש מסכימה איתך לגבי הטענה לכיתות מב"ר - התלמידים בכיתת מב"ר יכולים בהחלט להצליח במסלול עיוני, אבל הם לא יכולים לעשות זאת בשעתיים בשבוע, כי אם ביותר שעות (פי 1.5).

       

      אורית,

      אני הבנתי, את רוצה להראות שהקטנת מספר התלמידים משמעותית ומסייעת, זה נכון

      אני לקחתי את זה עוד צעד  קדימה- היא מאפשרת לתלמידי מב"ר להגיע לבגרות ואולי לחלק מסויים מתלמידי כיתת אומ"ץ ואתג"ר , ואני עדיין ממשיכה, האם יוכלו לעשות משהו עם אותה תעודה?

       

       

        10/7/08 23:00:

      צטט: שושי פולטין 2008-07-10 22:06:18

      צטט: אור72 2008-07-10 18:38:16

      וכך ברוח ההפרטה הכללית ששוטפת את המדינה (הפרטה שלרוב מגיעה לידים של אותם בעלי הון, אשר להם יש כסף לשלם לחינוך פרטי), באים ומדברים בשבחה של ההפרטה החינוכית.

       

      למשרד החינוך יש פתרון - כיתות מב"ר זוכות לתקציבים וזוכות לכיתות מצומצמות - 25 תלמידים בלבד!!

       

      כמי שחינכה כיתת מב"ר - אני יכולה לומר כי חינוך ולימוד בכיתה של 25 תלמידים אינו דומה לחינוך ולימוד כיתה של 35-40 תלמידים.

       

      היחס האישי, מערכת היחסים שנרקמת.

       

      כיתות מב"ר מוכיחות כי תקציבים והפחתת מספר התלמידים בכיתה - הם, הם הדרך להצלחה.

       

      אז מר גדעון לוי ודומיו - צריכים להבין כי הישועה לא תבוא מההפרטה, הכי הרבה היא תביא לפערים חמורים ,דבר שההפרטה במשק גם כך עושה (הרי זו גישה קפיטליסטית - והגישה הזו משמרת את פער המעמדות).

       

      הישועה תבוא מאנשים אשר יכתבו בזכות צמצום הכיתות בחינוך הממלכתי, בזכות המורים ולא יהיו שליחיהם שם הממשל.

      לאורית,

      יש כאן השקעה באוכלוסייה מסויימת , אבל אני לא בטוחה שבכיוון הנכון, לדעתי אותן כיתות "חלשות" (אצלנו יש גם אתגר ואומ"ץ) , אם התלמידים היו לומדים מקצוע הם היו יוצאים נשכרים יותר, כיוון שעם תעודת בגרות חלשה לא יוכלו "ללכת רחוק"

       

      שושי

      את מגיבה לדיון אחר לחלוטין.

      אני רק הראתי שאם מצמצמים ומשקיעים יותר מצליחים.

      וחלק מהטיעונים שלנו הם: צמצמו כיתות והגדילו את סל השעות!

      הנושא המקצועי - זה משהו אחר - ולמרות שאני  מסכימה איתך לגבי החינוך המקצועי, לא זו הייתה הכוונה בדוגמא.

      דרך אגב - אני לא ממש מסכימה איתך לגבי הטענה לכיתות מב"ר - התלמידים בכיתת מב"ר יכולים בהחלט להצליח במסלול עיוני, אבל הם לא יכולים לעשות זאת בשעתיים בשבוע, כי אם ביותר שעות (פי 1.5).

       

        10/7/08 22:56:

      צטט: רחל נפרסטק 2008-07-10 19:06:23


      אין לי מה לומר. תמו מילותיי בנושא.

      ברור שאם לא ייעשה משהו ומהר לתיקון החינוך הציבורי ולקידומו (ע"י כל מה שציינת: הקטנת מס' הלומדים בכיתה, העלאת שכר המורים וכו'), נראה לי שנתקרב עוד ועוד למדינות שבהם רק בני עניים לומדים בחינוך הממלכתי ואילו העשירים לומדים בבתי ספר פרטיים. זה מתקדם בקצב מהיר לכיוון הזה. לפעמים נראה לי שכבר מאוחר מידיי לתקן את המצב.

       

      כל הורה, תפקידו לדאוג לחינוך הטוב ביותר עבור ילדיו, ואינו יכול לחכות עד שהמערכת תשתפר.

       

      לרחל,

      גם אני כל יום אומרת , זהו תמו המילים,

      ואז אני רואה איזו כתבה מעצבנת, ולאחרונה הן מתרבות יותר ויותר, שטפון ממש,

      התחושה היא של הילד עם האצבע על הסכר.

       

       

        10/7/08 22:06:

      צטט: אור72 2008-07-10 18:38:16

      וכך ברוח ההפרטה הכללית ששוטפת את המדינה (הפרטה שלרוב מגיעה לידים של אותם בעלי הון, אשר להם יש כסף לשלם לחינוך פרטי), באים ומדברים בשבחה של ההפרטה החינוכית.

       

      למשרד החינוך יש פתרון - כיתות מב"ר זוכות לתקציבים וזוכות לכיתות מצומצמות - 25 תלמידים בלבד!!

       

      כמי שחינכה כיתת מב"ר - אני יכולה לומר כי חינוך ולימוד בכיתה של 25 תלמידים אינו דומה לחינוך ולימוד כיתה של 35-40 תלמידים.

       

      היחס האישי, מערכת היחסים שנרקמת.

       

      כיתות מב"ר מוכיחות כי תקציבים והפחתת מספר התלמידים בכיתה - הם, הם הדרך להצלחה.

       

      אז מר גדעון לוי ודומיו - צריכים להבין כי הישועה לא תבוא מההפרטה, הכי הרבה היא תביא לפערים חמורים ,דבר שההפרטה במשק גם כך עושה (הרי זו גישה קפיטליסטית - והגישה הזו משמרת את פער המעמדות).

       

      הישועה תבוא מאנשים אשר יכתבו בזכות צמצום הכיתות בחינוך הממלכתי, בזכות המורים ולא יהיו שליחיהם שם הממשל.

      לאורית,

      יש כאן השקעה באוכלוסייה מסויימת , אבל אני לא בטוחה שבכיוון הנכון, לדעתי אותן כיתות "חלשות" (אצלנו יש גם אתגר ואומ"ץ) , אם התלמידים היו לומדים מקצוע הם היו יוצאים נשכרים יותר, כיוון שעם תעודת בגרות חלשה לא יוכלו "ללכת רחוק"

       

        10/7/08 21:08:

       

      אני מודה שמזמן אני לא בענייני תיכון.

      אני מניח שאתה יודע מה אתה אומר. אם כן, עולה השאלה איך ומדוע נם הצליחו עם הבן של גדעון לוי היכן שהמערכת הממלכתית נכשלה. אם המורים ב"אנקורי" אינם מתוגמלים כהלכה, איך רשת שכזו בכלל מתפקדת? הרי מורים טובים צריכים תמריץ לעזוב את המערכת הממלכתית על כל פגמיה ופגעיה. סביר שהם יעברו למקום שמשלם משכורות גבוהות במיוחד, ומעניק סביבת עבודה נוחה ומפנקת. אבל לעזוב את המערכת כדי ללכת למקום שאין בו בטחון כלכלי ואין משכורות גבוהות? משהו פשוט לא מסתדר לי.

       

       

      אני אנסה לענות.

      ראשית, יש להדגיש שאני לא שולל את עצם קיומם של בתי-ספר מהסוג של אנקורי אבל צריך להבין מה עומד מאחורי התופעה. אנקורי וגם רשתות אחרות ("תיכון ת"א", פרויקט 100 ועוד כמה) מפעילים בתי ספר של "הזדמנות שניה". בית-הספר הממלכתי הרגיל הוא לא מוסד שמתאים לכל-אחד. יש תלמידים שזקוקים, לשם הצלחה, לתנאים שבי"ס גדול לא יכול לספק. ישנם מספר בתי-ספר של הזדמנות שניה גם במימון ציבורי או בבעלות עמותות (נעמ"ת ואחרים) אולם מספרם של אלה הולך ומתמעט. המדינה, מצדה, חיסלה את החינוך המקצועי ומונעת מבתיה"ס להפנות ילדים שאינם מתאימים למסגרת - למסגרות אחרות בשם "מניעת ההנשרה" (דפדף מעט אחורה, כאן בבלוג של שושי, ותמצא פוסט שעוסק בנושא). 

       בשביל תלמידים כאלה, אנקורי ודומיו הם פיתרון לא רע, באין פיתרון אחר ובתנאי שיש להם אמצעים, כמובן.

       

      מה עושים באנקורי? לוקחים את התלמידים האלה, שיש להם חווייה רעה מבית-הספר הציבורי וחווייה טובה מביה"ס הפרטי ומציגים מצג שווא (וזה בדיוק מה שעושה ג.לוי) כאילו מדובר בשיטה שיכולה להוות תחליף למערכת הקיימת. במקביל, ממציאים כל מיני פטנטים כמו ספרי מיקוד - שגם מהם אפשר לעשות כסף. אז זה לא ממש מקדם את הרעיון של חינוך והשכלה, למי אכפת?

       

      השאלה שלך היא מדוע מורים בכל-זאת עובדים שם? כי מורים צריכים מקום עבודה. ושוב, אין לי מידע לגבי המתרחש ב"אנקורי", אבל ברשתות אחרות העסקה פוגענית של מורים היא נורמה שכיחה. אני לא אומר שאנקורי היא מקום רע  לעבוד בו, אבל מכאן ועד להציג אותם כמקום שמורים עומדים אצלו בתור רק בזכות התנאים המפתים שהוא מציע - הדרך ארוכה.

        10/7/08 20:30:

      צטט: ד"ר מיקי ארליך 2008-07-10 19:50:56

      צטט: רביב נאוה 2008-07-10 15:21:12

      צטט: ד"ר מיקי ארליך 2008-07-10 14:24:32

       

       

      ברור שלמורים שמתוגמלים היטב ושהמטרה שמוצבת לנגד עיניהם היא צלולה כבדולח (להצליח בבגרות), קל יותר להצליח וגם יש להם מוטיבציה גבוהה לעשות כן. בה במידה ברור שלרשת כמו "אנקורי" יש אפשרות לבחור במעולים שבמורים, ואם הבחירה מתגלה לאחר מעשה כלא מוצלחת, היא יכולה להשליכם מבלי למצמץ אל מעבר להררי חושך.

       

       

      לצערי, אני צריך לשבור עוד מיתוס והוא שהמורים בבתי"ס כמו "אנקורי" מתוגמלים היטב. הם ממש לא.

      נכון שבאנקורי משלמים טוב ביחס לרשתות-בגרות פרטיות אחרות, אבל זה עדיין לא שכר שמכבד את המורה. כמעט כל המורים ברשתות האלה משתכרים לפי שעות אפקטיביות ולא שכר גלובלי. המשמעות: מקבלים (בערך) 9 משכורות בשנה. מכיוון שמדובר בבתי ספר קטנים בד"כ, למורה מקצועי גם קשה למצוא שם משרה מלאה. על תנאים סוציאליים אין כמובן  מה לדבר.

       

      המורים שעובדים ב"אנקורי" הם לא בהכרח מובחרים. למען האמת, מורים מעדיפים לעבוד בבתי-ספר ציבוריים, אם ההגנה של הארגונים והרגשת ביטחון, מאשר באי-הוודאות של הרשתות הפרטיות.

      בחיפה, שבה אני גר פועלות 3 רשתות של בתי-ספר פרטיים שכאלה (אני לא כולל את ליאו-בק והריאלי, שהם סיפור אחר).

      שניים מהם הולכים לסגור את הסניפים המקומיים שלהם השנה - אחד מהם הוא אנקורי. גם מבחינה כלכלית, מסתבר, לא מדובר בהצלחה כל-כך גדולה.

       

       

      אני מודה שמזמן אני לא בענייני תיכון.

      אני מניח שאתה יודע מה אתה אומר. אם כן, עולה השאלה איך ומדוע נם הצליחו עם הבן של גדעון לוי היכן שהמערכת הממלכתית נכשלה. אם המורים ב"אנקורי" אינם מתוגמלים כהלכה, איך רשת שכזו בכלל מתפקדת? הרי מורים טובים צריכים תמריץ לעזוב את המערכת הממלכתית על כל פגמיה ופגעיה. סביר שהם יעברו למקום שמשלם משכורות גבוהות במיוחד, ומעניק סביבת עבודה נוחה ומפנקת. אבל לעזוב את המערכת כדי ללכת למקום שאין בו בטחון כלכלי ואין משכורות גבוהות? משהו פשוט לא מסתדר לי.

       

      בדיוק דיברתי על זה עם מורה - מסתבר שכאשר ההורים משלמים התלמידים מתייחסים אחרת - תלמידים שבעבר נהגו לא לבקר בבית הספר , מתחילים להופיע..

       

        10/7/08 19:50:

      צטט: רביב נאוה 2008-07-10 15:21:12

      צטט: ד"ר מיקי ארליך 2008-07-10 14:24:32

       

       

      ברור שלמורים שמתוגמלים היטב ושהמטרה שמוצבת לנגד עיניהם היא צלולה כבדולח (להצליח בבגרות), קל יותר להצליח וגם יש להם מוטיבציה גבוהה לעשות כן. בה במידה ברור שלרשת כמו "אנקורי" יש אפשרות לבחור במעולים שבמורים, ואם הבחירה מתגלה לאחר מעשה כלא מוצלחת, היא יכולה להשליכם מבלי למצמץ אל מעבר להררי חושך.

       

       

      לצערי, אני צריך לשבור עוד מיתוס והוא שהמורים בבתי"ס כמו "אנקורי" מתוגמלים היטב. הם ממש לא.

      נכון שבאנקורי משלמים טוב ביחס לרשתות-בגרות פרטיות אחרות, אבל זה עדיין לא שכר שמכבד את המורה. כמעט כל המורים ברשתות האלה משתכרים לפי שעות אפקטיביות ולא שכר גלובלי. המשמעות: מקבלים (בערך) 9 משכורות בשנה. מכיוון שמדובר בבתי ספר קטנים בד"כ, למורה מקצועי גם קשה למצוא שם משרה מלאה. על תנאים סוציאליים אין כמובן  מה לדבר.

       

      המורים שעובדים ב"אנקורי" הם לא בהכרח מובחרים. למען האמת, מורים מעדיפים לעבוד בבתי-ספר ציבוריים, אם ההגנה של הארגונים והרגשת ביטחון, מאשר באי-הוודאות של הרשתות הפרטיות.

      בחיפה, שבה אני גר פועלות 3 רשתות של בתי-ספר פרטיים שכאלה (אני לא כולל את ליאו-בק והריאלי, שהם סיפור אחר).

      שניים מהם הולכים לסגור את הסניפים המקומיים שלהם השנה - אחד מהם הוא אנקורי. גם מבחינה כלכלית, מסתבר, לא מדובר בהצלחה כל-כך גדולה.

       

       

      אני מודה שמזמן אני לא בענייני תיכון.

      אני מניח שאתה יודע מה אתה אומר. אם כן, עולה השאלה איך ומדוע נם הצליחו עם הבן של גדעון לוי היכן שהמערכת הממלכתית נכשלה. אם המורים ב"אנקורי" אינם מתוגמלים כהלכה, איך רשת שכזו בכלל מתפקדת? הרי מורים טובים צריכים תמריץ לעזוב את המערכת הממלכתית על כל פגמיה ופגעיה. סביר שהם יעברו למקום שמשלם משכורות גבוהות במיוחד, ומעניק סביבת עבודה נוחה ומפנקת. אבל לעזוב את המערכת כדי ללכת למקום שאין בו בטחון כלכלי ואין משכורות גבוהות? משהו פשוט לא מסתדר לי.

       

        10/7/08 19:27:

      צטט: debie30 2008-07-10 18:14:58


      שוב אומר את הדברים הנדושים

      אבל יוצאים בצעקה מהלב

      כואב! עצוב! מקומם! די!!!!

       

       

      נדושים, הבעיה שלא מרפים!

      והצעקה אכן גדולה.

      תודה דבי

        10/7/08 19:06:


      אין לי מה לומר. תמו מילותיי בנושא.

      ברור שאם לא ייעשה משהו ומהר לתיקון החינוך הציבורי ולקידומו (ע"י כל מה שציינת: הקטנת מס' הלומדים בכיתה, העלאת שכר המורים וכו'), נראה לי שנתקרב עוד ועוד למדינות שבהם רק בני עניים לומדים בחינוך הממלכתי ואילו העשירים לומדים בבתי ספר פרטיים. זה מתקדם בקצב מהיר לכיוון הזה. לפעמים נראה לי שכבר מאוחר מידיי לתקן את המצב.

       

      כל הורה, תפקידו לדאוג לחינוך הטוב ביותר עבור ילדיו, ואינו יכול לחכות עד שהמערכת תשתפר.

       

        10/7/08 18:38:

      וכך ברוח ההפרטה הכללית ששוטפת את המדינה (הפרטה שלרוב מגיעה לידים של אותם בעלי הון, אשר להם יש כסף לשלם לחינוך פרטי), באים ומדברים בשבחה של ההפרטה החינוכית.

       

      למשרד החינוך יש פתרון - כיתות מב"ר זוכות לתקציבים וזוכות לכיתות מצומצמות - 25 תלמידים בלבד!!

       

      כמי שחינכה כיתת מב"ר - אני יכולה לומר כי חינוך ולימוד בכיתה של 25 תלמידים אינו דומה לחינוך ולימוד כיתה של 35-40 תלמידים.

       

      היחס האישי, מערכת היחסים שנרקמת.

       

      כיתות מב"ר מוכיחות כי תקציבים והפחתת מספר התלמידים בכיתה - הם, הם הדרך להצלחה.

       

      אז מר גדעון לוי ודומיו - צריכים להבין כי הישועה לא תבוא מההפרטה, הכי הרבה היא תביא לפערים חמורים ,דבר שההפרטה במשק גם כך עושה (הרי זו גישה קפיטליסטית - והגישה הזו משמרת את פער המעמדות).

       

      הישועה תבוא מאנשים אשר יכתבו בזכות צמצום הכיתות בחינוך הממלכתי, בזכות המורים ולא יהיו שליחיהם שם הממשל.

        10/7/08 18:14:


      שוב אומר את הדברים הנדושים

      אבל יוצאים בצעקה מהלב

      כואב! עצוב! מקומם! די!!!!

        10/7/08 17:35:

      צטט: בת יוסף 2008-07-10 16:27:39


      אני מוצאת את עצמי קוראת אותך ומהנהנת בהסכמה.

      ההפרטה תביא להרבה יותר נזק מאשר תועלת. מסכימה איתך שאת התקציבים יש להשקיע בחינוך הממלכתי.

       

      הי בת יוסף

      ואני מוצאת את עצמי בשבועות האחרונים תחת מתקפה רבתי, ומתנהגת כמו אותו ילד הולנדי שבאצבעו מנסה לעצור את התפרצות המים.

      הפעם זה מהכיוון הלא צפוי!

        10/7/08 17:04:

      צטט: ד"ר מיקי ארליך 2008-07-10 14:24:32

      צטט: רביב נאוה 2008-07-10 12:29:19


      מה שעוד יותר חמור כאן הוא מה שנראה כהתגייסות של לוי למען קמפיין מסחרי של רשת אנקורי.

      לא ממש אתי.

       

      אכן כן,

       

      מדובר בטקסט פרסומי לכל דבר ועניין שניתן (בחינם?) לרשת "אנקורי". מה היה נגרע מטענתו של לוי אלמלא ציין במפורש את שם הרשת? מה היא עמדת מערכת "הארץ" בנושא? אני בהחלט חושב שהעניין צריך להיות מובא לפני וועדת האתיקה של מועצת העתונות.

      מעבר לכך, ברור ש"שמאלנותו" של גדעון לוי אינה בהכרח נוגעת לתחום החברתי-כלכלי. בישראל ארכי-ליברל יחשב לשמאלני אם רק יחשוב שצריכים לצאת משהשטחים ולהפך. אם אותו הליברל גם יחשוב שכדאי להחזיר את פליטי 48, אז בכלל הוא יהיה איש השמאל הקיצוני.

      ולעצם העניין: "אנקורי" אינה מתיימרת לחנך. אי אפשר להיכשל במה שלא מנסים לעשות. האם זה תפקידה שלמערכת החינוך? זאת שאלה שכדאי לעסוק בה בנפרד.

      ברור שלמורים שמתוגמלים היטב ושהמטרה שמוצבת לנגד עיניהם היא צלולה כבדולח (להצליח בבגרות), קל יותר להצליח וגם יש להם מוטיבציה גבוהה לעשות כן. בה במידה ברור שלרשת כמו "אנקורי" יש אפשרות לבחור במעולים שבמורים, ואם הבחירה מתגלה לאחר מעשה כלא מוצלחת, היא יכולה להשליכם מבלי למצמץ אל מעבר להררי חושך.

       

      לד"ר מיקי ארליך,

      במקרה באתי מבית שאבי ז"ל היה קומוניסט , שמאלני מבחינה אידאולוגית, הוא דגל בשיוויון, ובודאי לא היה חושב על הפרטת החינוך. כנראה שגדעון לוי הוא שמאלני לצורך הכיבוש אבל לא אידאולוג אמיתי.

      מעבר לזה , לא הייתי ממליצה על אנקורי כפתרון הולם !  על בגרות בכל מחיר דעתי כמדומני ידועה.

       

       

        10/7/08 16:40:

      צטט: דר" אסתיה חוטר גזע 2008-07-10 12:48:49

      שלום שושי

      הנזק הוא לא רק כלכלי אלא גם בחוסר הכלים  שניתנים למורים להיות מחנכים במקום עובדי הוראה.

      בינתיים כמו שהבנתי ממטופלות שהן מורות, יש רק יותר מחוייבויות, יותר שעות שעליהן להשקיע מזמנן החופשי - שאיננו מתוגמל, גם כשעליהן להעביר אותו בבית הספר...

      משרד ההוראה הממשלתי צריך לחנך את עצמו כדי לזכות מחדש בתואר משרד החינוך - וזאת דעתי שאיננה פוליטית וגם לא מקצועית אלא סתם 'איכפתניקית'.


       

       

      לד"ר אסתיה חוטר ישי,

      מעבר להסכמה, אהבתי את הפיכת שם המשרד: "משרד להוראה"

      תודה על האיכפתיות ועל התמיכה.

      שושי

        10/7/08 16:27:


      אני מוצאת את עצמי קוראת אותך ומהנהנת בהסכמה.

      ההפרטה תביא להרבה יותר נזק מאשר תועלת. מסכימה איתך שאת התקציבים יש להשקיע בחינוך הממלכתי.

        10/7/08 15:21:

      צטט: ד"ר מיקי ארליך 2008-07-10 14:24:32

       

       

      ברור שלמורים שמתוגמלים היטב ושהמטרה שמוצבת לנגד עיניהם היא צלולה כבדולח (להצליח בבגרות), קל יותר להצליח וגם יש להם מוטיבציה גבוהה לעשות כן. בה במידה ברור שלרשת כמו "אנקורי" יש אפשרות לבחור במעולים שבמורים, ואם הבחירה מתגלה לאחר מעשה כלא מוצלחת, היא יכולה להשליכם מבלי למצמץ אל מעבר להררי חושך.

       

       

      לצערי, אני צריך לשבור עוד מיתוס והוא שהמורים בבתי"ס כמו "אנקורי" מתוגמלים היטב. הם ממש לא.

      נכון שבאנקורי משלמים טוב ביחס לרשתות-בגרות פרטיות אחרות, אבל זה עדיין לא שכר שמכבד את המורה. כמעט כל המורים ברשתות האלה משתכרים לפי שעות אפקטיביות ולא שכר גלובלי. המשמעות: מקבלים (בערך) 9 משכורות בשנה. מכיוון שמדובר בבתי ספר קטנים בד"כ, למורה מקצועי גם קשה למצוא שם משרה מלאה. על תנאים סוציאליים אין כמובן  מה לדבר.

       

      המורים שעובדים ב"אנקורי" הם לא בהכרח מובחרים. למען האמת, מורים מעדיפים לעבוד בבתי-ספר ציבוריים, אם ההגנה של הארגונים והרגשת ביטחון, מאשר באי-הוודאות של הרשתות הפרטיות.

      בחיפה, שבה אני גר פועלות 3 רשתות של בתי-ספר פרטיים שכאלה (אני לא כולל את ליאו-בק והריאלי, שהם סיפור אחר).

      שניים מהם הולכים לסגור את הסניפים המקומיים שלהם השנה - אחד מהם הוא אנקורי. גם מבחינה כלכלית, מסתבר, לא מדובר בהצלחה כל-כך גדולה.

       

        10/7/08 15:20:

      צטט: רביב נאוה 2008-07-10 12:29:19


      מה שעוד יותר חמור כאן הוא מה שנראה כהתגייסות של לוי למען קמפיין מסחרי של רשת אנקורי.

      לא ממש אתי.

       

       רביב,

      הפעם אני לא מסכימה איתך, לא בגלל שאני חושבת שזה אתי להתגייס למען קמפיין מסחרי , אלא משום שזה לא יותר חמור.

      מה שיותר חמור בעיני זה המסר - בית ספר פרטי יותר טוב, שם למורים אכפת , שם המורים חדורי מוטיבציה, שם "הלקוח" מרוצה, שם גם מי שעיניו כבויות בחינוך הציבורי אורו עיניו וכו' וכו'...

      למה , לי לא אכפת? אני לא חדורת מוטיבציה? נכון אני לא צעירה, אבל יש לי עוד מה לתרום ויש הרבה שנות נסיון מאחורי, ניסיון שלא יסולא בפז! 

      ועוד יותר חמור מזה הוא חוסר ההתגייסות למען החינוך הציבורי. יש פתרון, ואפילו אם הוא עולה "קצת" כסף להורה, הוא הרבה יותר כדאי.

      ועוד - זה שהמטרה היא בגרות ובגרות בלבד מילא, ומה עם החינוך?

        10/7/08 14:43:

      צטט: levana feldman 2008-07-10 12:14:49

      שושי

      אני קוראת על מה שנעשה במשרד החינוך ונעשה לי עצוב.

      נראה לי שצריכים טיפול שורש ותקציבים גדולים כדי לתקן נזק של שנים !

       

      לבנה שלום ותודה,

      המצב באמת עצוב, והבעיה שאין רגע דל,

      יש צורך בחריש עמוק, רק שאין מי שיעמוד מאחורי המחרשה

      כדי לכוון אותה.

       

        10/7/08 14:24:

      צטט: רביב נאוה 2008-07-10 12:29:19


      מה שעוד יותר חמור כאן הוא מה שנראה כהתגייסות של לוי למען קמפיין מסחרי של רשת אנקורי.

      לא ממש אתי.

       

      אכן כן,

       

      מדובר בטקסט פרסומי לכל דבר ועניין שניתן (בחינם?) לרשת "אנקורי". מה היה נגרע מטענתו של לוי אלמלא ציין במפורש את שם הרשת? מה היא עמדת מערכת "הארץ" בנושא? אני בהחלט חושב שהעניין צריך להיות מובא לפני וועדת האתיקה של מועצת העתונות.

      מעבר לכך, ברור ש"שמאלנותו" של גדעון לוי אינה בהכרח נוגעת לתחום החברתי-כלכלי. בישראל ארכי-ליברל יחשב לשמאלני אם רק יחשוב שצריכים לצאת משהשטחים ולהפך. אם אותו הליברל גם יחשוב שכדאי להחזיר את פליטי 48, אז בכלל הוא יהיה איש השמאל הקיצוני.

      ולעצם העניין: "אנקורי" אינה מתיימרת לחנך. אי אפשר להיכשל במה שלא מנסים לעשות. האם זה תפקידה שלמערכת החינוך? זאת שאלה שכדאי לעסוק בה בנפרד.

      ברור שלמורים שמתוגמלים היטב ושהמטרה שמוצבת לנגד עיניהם היא צלולה כבדולח (להצליח בבגרות), קל יותר להצליח וגם יש להם מוטיבציה גבוהה לעשות כן. בה במידה ברור שלרשת כמו "אנקורי" יש אפשרות לבחור במעולים שבמורים, ואם הבחירה מתגלה לאחר מעשה כלא מוצלחת, היא יכולה להשליכם מבלי למצמץ אל מעבר להררי חושך.

       

      שלום שושי

      הנזק הוא לא רק כלכלי אלא גם בחוסר הכלים  שניתנים למורים להיות מחנכים במקום עובדי הוראה.

      בינתיים כמו שהבנתי ממטופלות שהן מורות, יש רק יותר מחוייבויות, יותר שעות שעליהן להשקיע מזמנן החופשי - שאיננו מתוגמל, גם כשעליהן להעביר אותו בבית הספר...

      משרד ההוראה הממשלתי צריך לחנך את עצמו כדי לזכות מחדש בתואר משרד החינוך - וזאת דעתי שאיננה פוליטית וגם לא מקצועית אלא סתם 'איכפתניקית'.


       

        10/7/08 12:29:


      מה שעוד יותר חמור כאן הוא מה שנראה כהתגייסות של לוי למען קמפיין מסחרי של רשת אנקורי.

      לא ממש אתי.

        10/7/08 12:14:

      שושי

      אני קוראת על מה שנעשה במשרד החינוך ונעשה לי עצוב.

      נראה לי שצריכים טיפול שורש ותקציבים גדולים כדי לתקן נזק של שנים !

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון