בערב אחד בלתי נשכח בניו יורק כשישבתי עם אחד מגדולי הגיטריסטים של כל הזמנים אחרי שהחדר התמלא עשן סיגריות ריח אלכוהול מהביל והרוח נסקה למקומות הנכונים הוא סיפר על איך שהחיות נגמרה לו ולאשתו כשהגיעה הילד הראשון. ואיזו זרות נפערה שם. הוא סיפר שהיא זרקה אותו כי נשבר לה מהרגלי השתייה המסריחים שלו, מהתחושה שהיא מגדלת ילד נוסף. אחכ היא נישאה לאחד מעשירי עמק הסיליקון, התאהבה בו עד כלות, פרחה באהבת אמת. הוא, מצידו, המשיך להתגלגל לשגל אותו ללילה ולהתרגש מגירויים מזדמנים. שכן, כך היה מאז ומעולם ו? שאלתי. אתה "מאושר" היום?

שימעי, הוא אמר. החירות המוחלטת יכולה להתקיים רק כשאתה לבד. באמת לבד.

לא נועדתי לחיי משפחה הוא אמר, האסטטיקה מסרסת לי את היצירתיות.