כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    ספרים רבותיי, ספרים

    49 תגובות   יום ראשון, 10/6/07, 21:40

    מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי ספרים. עוד מהגן כשהחלפנו ספר כל שבוע ולקחנו אותו הביתה ב"תיק ספר". המנוי הראשון שלי לספרייה היה עוד לפני כיתה א', אמא שלי הביאה כל שבוע הביתה ספר חדש מספריית "בית העם", ופעם בשבוע גם היתה לוקחת אותנו לשמוע שעת סיפור של שלמה אבס. אז גיליתי את העולם הזה, העולם המופלא של הספרים.

     

    בתקופת בית הספר כל היום כמעט קראתי, בעיקר זכורות לי הפעמים שלא יכולתי להתאפק והייתי קוראת בדרך הביתה ספרים, אפילו כשחציתי את הכביש במעברי חציה (כן אני יודעת שזה נורא מסוכן, אבל הייתי חייבת, לא יכולתי להתאפק). בערב לפני השינה תמיד קראתי, וכשאמא שלי היתה מכבה את האור כי הגיע הזמן לישון הייתי ממשיכה לקרוא למרות זאת עם טיפת האור שהבליחה מהמסדרון (כנראה בגלל זה הצלחתי להרוס כל כך טוב את העיניים). קראתי המון, ספרים ועוד ספרים, תולעת ספרים היה מונח שהמציאו כנראה בשבילי, קראתי כל מה שהגיע לידיי, גם ספרים שלא ממש התאימו לכאורה לגיל שלי, וחלקם באמת לא התאימו, למשל בכיתה ה' קראתי את "אני כריסטאנה פ." שהשאיר לי טראומה לאיזו תקופה.

     

    בצבא למדתי לקרוא באוטובוסים, לפני כן תמיד הייתי חוטפת בחילה בזמן הנסיעה אם הייתי מסתכלת למטה, אבל כשראיתי את כמות הזמן שמתבזבזת לי שם למדתי להחזיק את הספר גבוה מול העיניים ולקרוא, וככה כל יום הייתי קוראת עוד ספר או שניים, המנוי בספרייה באמת עשה את שלו, ניצלתי אותו עד תום.  גם בהשתלמות הכניסה למדור בצבא הייתי קוראת ספר מתחת למחברת בכל פעם שרק היה אפשר, חייבת לדעת מה קורה בהמשך, חייבת לגמור את הספר.

     

    להיכנס לחנות ספרים מבחינתי זה כמו כשילד נכנס לחנות צעצועים או חנות ממתקים. חנויות ספרים וחנויות של ציוד משרדי הכי עושות לי את זה. המגוון, הסדר, הכמויות - אחחח, כיף אמיתי, הייתי בשמחה עוברת לגור בחנות כזו, אושר צרוף. כשהייתי בארה"ב בקושי הצלחתי לצאת מבארנס אנד נובל מרוב התלהבות, הגודל הזה, בחיים לא ראיתי חנות ספרים כל כך גדולה.

     

    ספר חדש זה אחד הדברים שאני הכי אוהבת, נקי כזה, עם ריח של חדש, ריח משכר. גם אהבתי נורא את ספרי הלימוד החדשים והחגיגיים בכל שנה, תענוג לקבל ערימה של ספרים חדשים הישר מהחנות. וכשפתחתי עסק והזמנתי ספרים מחו"ל נורא אהבתי שהם מגיעים בקרטון עם המון קלקרים קטנים כאלה בפדקס, נראה לי שבעיקר בגלל זה הייתי מזמינה המוני ספרים, רק כדי לפתוח אותם ולהנות.

     

    אני שומרת על ספרים, אוהבת שהם נראים כמו חדשים, בלי קמט ובלי סימן שיזכיר את גילם. אני באמת לא מבינה איך אנשים יכולים לקפל פינות של ספרים, או לכתוב בתוך ספרים, או לקשקש עליהם, וכשהגעתי לטכניון גיליתי שיש גם כאלה שמסוגלים למרקר בתוך ספרים, ועוד אפילו ספרים שלא שייכים להם, איך אפשר תגידו לי? לא כואב הלב? לכתוב את השם שלי בהתחלה אני לא מסוגלת, וגם את זה אני עושה רק אם אני משאילה למישהו ספר מאלו שלי.

     

    אז שבוע הספר מבחינתי זו חגיגה מטורפת. גם המון ספרים, וגם המון הנחות ומבצעים. דוכנים על גבי דוכנים מלאים בספרים. והכל כל כך חגיגי, והכל כל כך במבצע. תענוג לחובבי הספרים. וגם בילוי חברתי עם חברות שחולות על ספרים כמוני.  זמן מעולה להגדיל את ספריית ספרי הבישול שלי (יש לי פטיש לספרי בישול, אבל זה לפוסט אחר). זמן מעולה לקנות ספרי ילדים ליולי. זמן מצויין לקנות גם ספרי קריאה, כי מנוי לספרייה כבר אין, נראה לי שהספריות פשטו את הרגל ונעלמו מן העולם.

     

    אז שבוע החגיגות התחיל, הגיע הזמן לרכישות, הכינו את הארנקים.

     

    והמלצה חמה, תקראו את "רודף העפיפונים" קראתי ברצף וחצי מהזמן בכיתי. ספר מעולה!

    דרג את התוכן:

      תגובות (49)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/6/07 21:23:

       

      צטט: שירה דאר 2007-06-14 05:55:22

      אז קחי עוד אחד, חינם, מבית היוצר של משפחתי הפעם.

      אחיינית שלי, בת 4, אחרי שראתה את אחותה הקטנה עושה את צעדיה הראשונים, רצה לאמה ובשיא הרצינות הודיעה שהקטנה התחילה ללכת וצריך ללכת לקנות לה קרוקס.

      אם זה לא היה כל כך מצחיק זה היה עצוב (המשפט הזה עובד גם הפוך)

      ראיתי ילד בן שנתיים עם קרוקס אדומות. ההורים רצים לקנות את זה. מותגים הולכים חזק היום מגיל אפס. גם חולצות בטן וחצאיות מיני הולך טוב. השתגענו לגמרי בדור הזה.

        14/6/07 05:55:

      אז קחי עוד אחד, חינם, מבית היוצר של משפחתי הפעם.

      אחיינית שלי, בת 4, אחרי שראתה את אחותה הקטנה עושה את צעדיה הראשונים, רצה לאמה ובשיא הרצינות הודיעה שהקטנה התחילה ללכת וצריך ללכת לקנות לה קרוקס.

      אם זה לא היה כל כך מצחיק זה היה עצוב (המשפט הזה עובד גם הפוך)

        13/6/07 20:39:

       

      צטט: גיגי1972 2007-06-12 10:03:46

      ספרי עידן חדש הן חלק מגישה לחיים, חיפוש, פילוסופיות ותאוריות שהקורא מתחבר אליהן או מתעניין בהן. אי אפשר לקרא בלי עניין , כמו בפרוזה שעשוייה לרתק אותך מעצם הסיפור. בקיצור זה חלק מהחיים שלי כמטפלת אלטרנטיבית וכמחפשת תשובות ידועה. כשתצטרכי אחד מהספרים האלה הוא יימצא את דרכו אליך....

      לא מושכים אותי ספרים כאלה, אולי פעם בעתיד. שמחה לגלות שאת מטפלת אלטרנטיבית, אשמח לשמוע על זה יותר, אני מניחה שהבנתי מתי עשית את השינוי, אבל אשמח לשמוע על זה יותר ואיך זה היה.

      צטט: שירה דאר 2007-06-13 17:37:27

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-12 01:56:34

       

       

      איזה כיף לך

      אני הייתי סתם תולעת הכביסה ובכלל היו לי פלייט סגולות

      מכיר את הבדיחה מה יותר גרוע מתולעת בתפוח?

      מה זה תולעת הכביסה?

       

       

      את יודעת, מה שהיו עושים פעם לפני שהיה מייבש.

      מה שמזכיר לי קטע שסיפרו לי השבוע על ילדה שהתלהבה מהתירס שהיא ראתה בסופר "תראה אבא, הנה תירס בלי שניצל!"

      נראה לי כאילו מאז ומעולם יש מייבש. שנים שלא תליתי כביסה.

      והקטע, קטע מטורף. גם מצחיק, אבל גם אמיתי.

        13/6/07 17:37:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-12 01:56:34

       

       

      איזה כיף לך

      אני הייתי סתם תולעת הכביסה ובכלל היו לי פלייט סגולות

      מכיר את הבדיחה מה יותר גרוע מתולעת בתפוח?

      מה זה תולעת הכביסה?

       

       

      את יודעת, מה שהיו עושים פעם לפני שהיה מייבש.

      מה שמזכיר לי קטע שסיפרו לי השבוע על ילדה שהתלהבה מהתירס שהיא ראתה בסופר "תראה אבא, הנה תירס בלי שניצל!"

        12/6/07 10:03:
      ספרי עידן חדש הן חלק מגישה לחיים, חיפוש, פילוסופיות ותאוריות שהקורא מתחבר אליהן או מתעניין בהן. אי אפשר לקרא בלי עניין , כמו בפרוזה שעשוייה לרתק אותך מעצם הסיפור. בקיצור זה חלק מהחיים שלי כמטפלת אלטרנטיבית וכמחפשת תשובות ידועה. כשתצטרכי אחד מהספרים האלה הוא יימצא את דרכו אליך....
        12/6/07 09:43:

       

      צטט: רני שהם 2007-06-12 06:39:54

      ללקק את השפתיים מהפוסט הזה. שלא יפסקו התגובות ואפשר יהיה ולחזור ולקרוא עוד.

       

      אנקדוטה: בימים ההם כשלא היה כסף לקנות ספרים וגם ספריות ציבוריות לא היו במיוחד, המקור לספרי קריאה היה ספריות פרטיות קטנות שנוהלו ע"י דודות פולניות למיניהן. איתן היו תמיד מאבקים על כמה ספרים לקחת וכמה פעמים ביום, כי הן ידעו שאני "אגמור" את הספריה ואעבור לאחרת. לפעמים הייתי צריך להפעיל את נשק יום הדין - האמא הפולניה הפרטית שלי.

       

      וכיום יש לי חדר ספריה בבית, אבל זמן לקרוא אני מוצא בעיקר במטוסיםעצוב

      וכמו שכבר התלוננו כאן: למה אי אפשר לככב אותו אדם פעמיים, לשני פוסטים שונים, וצריך לחכות 24 שעות? בעוד 24 שעות יהיו לליזה עוד שני פוסטים!

      טוב שיש אמא פולניה שדאגה לך.

      וטוב שיש מטוסים וככה אתה מוצא זמן לקרוא, תאר לעצמך מה היה קורה אם לא היו מטוסים.

      ולגבי הכוכבים - לאלוהי הדה-מרקר הפתרונים. והכי חשוב - תודה מחייך 

        12/6/07 06:39:

      ללקק את השפתיים מהפוסט הזה. שלא יפסקו התגובות ואפשר יהיה ולחזור ולקרוא עוד.

       

      אנקדוטה: בימים ההם כשלא היה כסף לקנות ספרים וגם ספריות ציבוריות לא היו במיוחד, המקור לספרי קריאה היה ספריות פרטיות קטנות שנוהלו ע"י דודות פולניות למיניהן. איתן היו תמיד מאבקים על כמה ספרים לקחת וכמה פעמים ביום, כי הן ידעו שאני "אגמור" את הספריה ואעבור לאחרת. לפעמים הייתי צריך להפעיל את נשק יום הדין - האמא הפולניה הפרטית שלי.

       

      וכיום יש לי חדר ספריה בבית, אבל זמן לקרוא אני מוצא בעיקר במטוסיםעצוב

      וכמו שכבר התלוננו כאן: למה אי אפשר לככב אותו אדם פעמיים, לשני פוסטים שונים, וצריך לחכות 24 שעות? בעוד 24 שעות יהיו לליזה עוד שני פוסטים!

        12/6/07 02:04:

       

      צטט: אורישש 2007-06-11 07:10:53

       

      לגבי מה שכתבת על "להכנס לחנות ספרים":

      המצב בארץ כל כך עלוב לעומת מה שמוצאים בארה"ב - borders, barnes & noble's 

      שנים התפללתי שיפתחו כאן בארץ משהו כזה... ולאחרונה פתחו חנות קונספט מגניבה של צומת ספרים בדיזנגוף סנטר (בנוסף לשתיים הקיימות שלהם).

      עדיין לא כמו באמריקה, אבל אני ממליץ. וזה פתוח כל השנה.

      לא כמו באמריקה, אבל אולי מסתמן שיפור. בקניון חיפה פתחו עכשיו שילוב של "צומת ספרים" עם "קפה גרג", אני צריכה ללכת לבדוק את זה.

      צטט: איירבוס-max 2007-06-11 07:11:50

      אז זהו, ליזה?

      נגמרו לך הנושאים על עצמך?

       

      כמעט רק כך אני יכול להבין למה כתבת כאן עלי!

       

      מה, לא?

      את בטוחה?

       

      אם כך, שתדעי:

      הכל, אבל הכל, לקוח מתוך הראש שלי!

      עשיתי בעצמי כל מה שאת עשית (כולל קלקול עיניים),

      בלעתי ספרים בלי סוף.

      בכל מקום מגורים - הספריה היא המקום הראשון שאני נרשם אליו.

      היות ובגדים לא בראש שלי - יש לי תקציב לספר חדש כל חודש.

       

      אם יש דבר אחד שאני גאה שלקחתי מההורים זו אהבת הקריאה וההתיחסות לספר כאל אוצר!

       

      תחשבי שוב, ליזהליזה:

      אולי בכל זאת נגמרו לך הנושאים, וכתבת עלי (הקריאה בשבילים הביאה לי עכשיו דמעות).

       

      ענק רודף העפיפונים!

      חנוך - כתבתי עליך, עליי ועל עוד המון אחרים כאן. כתבתי עלינו - המכורים לספרים, אלו שריח של ספר חדש עושה להם טוב, אלו שהאהבה לספרים מפעמת בהם.

      צטט: גיגי1972 2007-06-11 09:16:06

      אמממממממ.... ספרים הם הדלק בחיי. בכלל, המילה הכתובה מהפנטת אותי כמעט תמיד. קוראת הכל: הוראות הפעלה, אזהרות על עטיפות, בדיחות של בזוקה.... את ילדותי ובגרותי העברתי בפינות נסתרות צמודה לאיזה ספר וגומעת כל מילה. חנויות ספרים הן מבחינתי מקום קסום שלו יכולתי הייתי נשארת לגור בו ואנשים עם ספרייה עמוסת ספרים בסלון ביתם מעוררים אצלי קנאה בלתי נשלטת. לאחרונה אני מוצאת עצמי קוראת יותר ספרי עידן חדש מאשר פרוזה כי מעניין אותי בעיקר להתעסק בעצמי :) אבל אין ספק שהמבחר הוא עצום ויש שלל כותבים מוכשרים בארצנו הקטנטונת. הלוואי שהייתה דרך להגביר את המודעות בנושא ואת אהבת הספר אצל הנוער... שבוע ספר נעים לכולנו

      אני לא מצליחה לקרוא את ספרי העידן החדש, איזה מהם אהבת לקרוא? אולי תצליחי לכוון לאחד מוצלח במיוחד ששווה לנסות.

      צטט: ארז טביב 2007-06-11 13:36:52

      קודם כל כוכב ירוק גדול (אם אפשר הייתי נותן לך לב  ענק )

       

      מאד, מאד, מאד נהניתי לקרוא את הפוסט הזה.

       

      קראתי גם את כל התגובות וגם את התגובות לתגובות וכל כך התרגשתי, עד שברגע מסויים עמדו לי דמעות בעיניים.

       

      אני באופן אישי גיליתי את הספרים מאוחר. לפני כמה שנים . פתאום גיליתי שלכל שאלה שהטרידה אותי, יש ספר ששופך אור על הנושא. זה היה מאד מרגיע.

       

      עד אז לא הבנתי למה יש חנויות ספרים, וממה הן מתפרנסות. היום אני תמיד רוצה יותר ספרים ממה שאני יכול לקנות. לנושא הזה, יש לי טריק. יש לי אחיינים שכמתנה אני קונה להם ספרים שרציתי לקרוא, אני אומר להם "זה ספר מצויין אתה תלמד ממנו הרבה" ואז כשהם מסיימים אני שואל את הספר ב"תמימות".

       

      אגב, קרה לכם שקראתם משהו, פרצתם בצחוק הסטרי והסתכלתם סביב לוודא שאף אחד לא ראה? (שלא יחשבו: מה מצחיק את המשוגע הזה?)

       

      לי זה קורה כל הזמן

       

      ליזה,

      תבוא עלייך הברכה 

      ארז  

      איזה קטע שגילית את הספרים מאוחר ובכל זאת אתה מרגיש כך, לרובנו זו אהבה מילדות, נראה שקשה לשנות דעתם של אנשים בנוגע לספרים בדרך כלל.

       

      לגבי הצחוק ההיסטרי - אני ב"היי" טבעי, יכולה להיקרע משטויות, כבר שאלו אותי לא פעם אם אני לוקחת כדורים כחולים שעושים לי את זה, אז לא - אנחנו פסיכים מלידה ואנחנו גאים בזה, מי אמר שזה רע להיות לא-נורמלי? קורץ

      צטט: solix56 2007-06-11 21:42:35

      לקינוח  הפוסט אגדה לפו"פים וגם לתינוקים

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=52762
      http://cafe.themarker.com/view.php?t=52769

      תודה על האגדה. החכמתי. זו אגדה שלא שמעתי עליה קודם, שמחתי להכיר.
        12/6/07 01:56:

       

      צטט: דה מנדלסון 2007-06-11 00:22:31

      הפוסט הזה כאילו לא נכתב עלי!

      איזה צירוף מקרים שמכולם רק לי לא קראו תולעת ספרים.

      בבה"ס היסודי הייתי "תולעת עצים".

      באמצע משחק הייתי לוקח את הכדור, דופק ספרינט ומטפס על עץ.

      החבר'ה היו רצים אחרי וצועקים:

      "באנה יא מנייאק, חתיכת תולעת, תביא ת'כדור לפני שנפוצץ אותך במכות!"

      נ.ב- לא הייתי בטכניון ואיני מחזיק בתואר שני אך בכל זאת היו לי נעלי גלי כשהייתי בן 5.

      באמת צירוף מקרים. לי לא היו נעלי גלי, תראה איזה צירוף מקרים שוב.

      צטט: ניר הולצמן 2007-06-11 00:32:01

      חוץ מהפסקה האחרונה (כי אני מבשל מהראש ועדיין אין לי ילדים)

      אחד לאחד אני מזדהה.

      היו לי שני מנויים לספריה במקביל, הייתי מסיים לקרוא ספרים תוך כדי

      הקנייה בחנות ספרים ועד שחזרתי הביתה..

      צריך לאסור עליי להיכנס לחנויות ספרים..יש לי מספיק שעדיין לא קראתי
      (עד שאני לא קורא ראשון זה לא יעבור הלאה.. וסביר להניח שגם אחרי)

      ויש יותר מדי מבצעים שיוצא לי לנצל.

       

      לא בדקתי את זה בעצמי, אבל היו כמה כתבות שאמרו שהמחירים יותר

      זולים במשך השנה מב"שבוע הספר" כי במילא יש תחרות כל הזמן.

      אני חושב שזה נכון חלקית, אבל עדיין אפשר למצוא ספרים רבים שזה משתלם לקנותם

      ולצאת עם הנחה ניכרת. 

      הפסקה האחרונה תופסת לגביי רק זמן קצר יחסית, הבישול בשנתיים האחרונות, ויולי בשנה האחרונה.

      שבוע הספר הוא חגיגה בעיקר בגלל ההפנינג הגדול שיש מסביב, האווירה, הדוכנים, הכמויות. ויש גם מבצעים, אחרת אני לא קונה.

      צטט: במבי. 2007-06-11 00:40:42

      בילדותי (וואי, איזו פתיחה - כבר לא נשמע טוב),

       

      בכל אופן, אני זוכר שהיה סוכן מכירות, שהיה מוכר מדלת לדלת, כך קיבלתי את האנציקלופדיה הראשונה ('מכלל') ואת סדרת ספרי וולט דיסני.

       

      עם חלוף השנים: סדרת חסמבה הידועה, תום סויר והקלברי פין, אוהל הדוד טום, צ'רלי ומפעל השוקולד (הראשון שלי באנגלית).

       

      אח"כ היו תקופות של אוסטר וקואלו וכמובן דאגלס אדמס, עמוס עוז ויוליסס (פעמיים)

       

      היום אני משלב בין יאיר לפיד לביוגרפיה של היטלר (קרשאו). אני יודע שזה לא נשמע טוב.

       

      בכל אופן, ספרים רבותיי ספרים.

      ואו מכלל, איזו נוסטלגיה, לסבתא שלי היתה את האנציקלופדיה הזו בבית, לנו היתה "תרבות".  אין להם זכר בימינו.

      אוסטר נהדר, קראתי המון שלו. מומלץ בחום למי שלא מכיר.

      צטט: יאיר אולמרט 2007-06-11 01:04:49

      ליזה,

      פשוט כייף כאן.

      אמיתי, מהלב ועושה חשק

      להרבה עוד

      <ושימותו הקנאים> 

      תודה יאיר. כיף שבאת. מחייך

      צטט: ניצה צמרת 2007-06-11 01:19:52

      נכון, הרגלי הקריאה משתנים ובמיוחד כשצריך פתאום להרכיב משקפיים ואפילו באוטובוס מפריעים לך עם הסלולרי. פעם היה באוטובוסים שקט יותר.

      מעניין שרודף העפיפונים גרם לך לבכות. כתיבה מעולה או שמא, תרגום מצוין שראוי לשבח. גם אותי הוא העציב מאוד, מה שמעיד שספר טוב - נכון לכל גיל. אני לא יכולתי לקוראו ברצף. דחקתי אותו לעצמי במנות קטנות...עד שהסתיים ואחר כך הייתי זקוקה להפסקה.

      אצלי המשקפיים הגיעו בשלב מוקדם יחסית, מאז כיתה ה'. כשקראתי באוטובוסים באמת היה שקט יחסי, צלצולי הסלולרי היו נדירים ביותר בשנים ההן. אפשר היה להתרכז בספר בלי הפרעות של שיחות מכל עבר.

      רודך העפיפונים הוא אחד הספרים הבודדים שאני יכולה לומר שהצליח לגעת בי ממש בשנים האחרונות. הישג מרשים לכל הדעות.

      צטט: אמיר פינקלשטיין 2007-06-11 02:38:01

      מצטרף להמלצה של ליזה, ואם אתם רוצים ספר שבאמת ירגש אתכם, לכו על "רודף העפיפונים" קפד ראשו, יעני, "העפיפונים", של רומן גארי.

      בכיתי בשלושת רבעי מהספר, אז אני מניח שניצחתי אותך, ליזה.

       ניצחת - לא קראתי, אני אקח את ההמלצה ואקרא.

      צטט: BG1 2007-06-11 06:20:11

      הכרתי מישהי בתיכון שהיתה יכולה לקרוא תוך כדי הליכה ברחוב.

      אחזור כשיהיו לי כוכבים. 

      כמעט כולם יכולים, השאלה היא לאן הם יגיעו בסוף מחייך

      צטט: שירה דאר 2007-06-11 06:21:49

       

      צטט: דה מנדלסון 2007-06-11 00:22:31

      הפוסט הזה כאילו לא נכתב עלי!

      איזה צירוף מקרים שמכולם רק לי לא קראו תולעת ספרים.

      בבה"ס היסודי הייתי "תולעת עצים".

      באמצע משחק הייתי לוקח את הכדור, דופק ספרינט ומטפס על עץ.

      החבר'ה היו רצים אחרי וצועקים:

      "באנה יא מנייאק, חתיכת תולעת, תביא ת'כדור לפני שנפוצץ אותך במכות!"

      נ.ב- לא הייתי בטכניון ואיני מחזיק בתואר שני אך בכל זאת היו לי נעלי גלי כשהייתי בן 5.

       

      איזה כיף לך

      אני הייתי סתם תולעת הכביסה ובכלל היו לי פלייט סגולות

      מכיר את הבדיחה מה יותר גרוע מתולעת בתפוח?

      מה זה תולעת הכביסה?

       

        11/6/07 21:42:

      לקינוח  הפוסט אגדה לפו"פים וגם לתינוקים

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=52762
      http://cafe.themarker.com/view.php?t=52769

        11/6/07 18:18:

      ציטוט"אני לא הבנתי חלק מהעניין באגדות עוד קודם, אולי אני צריכה לשוב ולקרוא את האגדות הללו וגם את הדיון בהם בתגובות. "

       

      בקרוב תועלה האגדה הנדונה והרלוונטית .

      אגדה שלקחה בצידה , ותעשיר את העוסקים בענייני פו"פ
      חובה לקרוא לפעוטות לפני השינה

        11/6/07 13:36:

      קודם כל כוכב ירוק גדול (אם אפשר הייתי נותן לך לב  ענק )

       

      מאד, מאד, מאד נהניתי לקרוא את הפוסט הזה.

       

      קראתי גם את כל התגובות וגם את התגובות לתגובות וכל כך התרגשתי, עד שברגע מסויים עמדו לי דמעות בעיניים.

       

      אני באופן אישי גיליתי את הספרים מאוחר. לפני כמה שנים . פתאום גיליתי שלכל שאלה שהטרידה אותי, יש ספר ששופך אור על הנושא. זה היה מאד מרגיע.

       

      עד אז לא הבנתי למה יש חנויות ספרים, וממה הן מתפרנסות. היום אני תמיד רוצה יותר ספרים ממה שאני יכול לקנות. לנושא הזה, יש לי טריק. יש לי אחיינים שכמתנה אני קונה להם ספרים שרציתי לקרוא, אני אומר להם "זה ספר מצויין אתה תלמד ממנו הרבה" ואז כשהם מסיימים אני שואל את הספר ב"תמימות".

       

      אגב, קרה לכם שקראתם משהו, פרצתם בצחוק הסטרי והסתכלתם סביב לוודא שאף אחד לא ראה? (שלא יחשבו: מה מצחיק את המשוגע הזה?)

       

      לי זה קורה כל הזמן

       

      ליזה,

      תבוא עלייך הברכה 

      ארז  

        11/6/07 10:47:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-06-11 07:03:10

       


      עוד תגובה כזו ואני מתה! בוקר של חיוך עשיתם לי.

       

      כל כך קל להישאר עם ספר סוחף, לא פלא שנשארת שם ואמא שלך היתה צריכה לאתר אותך.

      אני אשמח לדעת מהם 3 הספרים שיש לך ליד המיטה, תמליץ אם יש משהו שווה.

      מכירה את זה שנכנסים לחנויות הספרים ומסתכלים ומוצאים כל מיני שנראים נהדרים, אבל זה נורא יקר, אז מחכים למבצע שיגיע. אבל זה כמו מגנט שמושך אותך, שוב ושוב, להיכנס להסתכל ולגעת, ערגה כזו, כל כך מתחשק לקנות שזה כואב. בהחלט מבאס שאי אפשר לקנות. אבל אל חשש, יום אחד לא-רחוק תוכל אתה להחליט ולא חשבון הבנק יכתיב לך.


       שלושת הספרים שעל המיטה שלי לא יעניינו את חובבי הפרוזה במיוחד.

      זו התחושה בדיוק. זה נראה כאילו המדפים קוראים לך, הספרים קוראים לך, הדפים קוראים לך, אפילו הייתי בטוח שראיתי אות אחת קופצת ואומרת "תקרא אותי, מאדר פאקר".

       

      וכן, אני סתם מתבכיין תקציבית. 

        11/6/07 09:16:
      אמממממממ.... ספרים הם הדלק בחיי. בכלל, המילה הכתובה מהפנטת אותי כמעט תמיד. קוראת הכל: הוראות הפעלה, אזהרות על עטיפות, בדיחות של בזוקה.... את ילדותי ובגרותי העברתי בפינות נסתרות צמודה לאיזה ספר וגומעת כל מילה. חנויות ספרים הן מבחינתי מקום קסום שלו יכולתי הייתי נשארת לגור בו ואנשים עם ספרייה עמוסת ספרים בסלון ביתם מעוררים אצלי קנאה בלתי נשלטת. לאחרונה אני מוצאת עצמי קוראת יותר ספרי עידן חדש מאשר פרוזה כי מעניין אותי בעיקר להתעסק בעצמי :) אבל אין ספק שהמבחר הוא עצום ויש שלל כותבים מוכשרים בארצנו הקטנטונת. הלוואי שהייתה דרך להגביר את המודעות בנושא ואת אהבת הספר אצל הנוער... שבוע ספר נעים לכולנו
        11/6/07 09:10:

       

      צטט: דה מנדלסון 2007-06-11 00:22:31

      הפוסט הזה כאילו לא נכתב עלי!

      איזה צירוף מקרים שמכולם רק לי לא קראו תולעת ספרים.

      בבה"ס היסודי הייתי "תולעת עצים".

      באמצע משחק הייתי לוקח את הכדור, דופק ספרינט ומטפס על עץ.

      החבר'ה היו רצים אחרי וצועקים:

      "באנה יא מנייאק, חתיכת תולעת, תביא ת'כדור לפני שנפוצץ אותך במכות!"

      נ.ב- לא הייתי בטכניון ואיני מחזיק בתואר שני אך בכל זאת היו לי נעלי גלי כשהייתי בן 5.

       

      מנדלסון - מוטיב הנעליים חוזר שוב. משהו שכדאי לשים לב אליו..... :)

        11/6/07 07:24:

       

      צטט: יואב עינהר 2007-06-10 22:22:58

      מכירה את זה שאת כותבת תגובה, שעה, ואז במשלוח

      הגולם מבקש ממך סיסמא- משמע התאיידה לה התגובה לבלי שוב?

       

      אז הנה השחזור:

      אני לא קורא ספרים, אני מעצב להם את העטיפות.

      יש לי חבר שלא מבין איך אני מסוגל לעצב ספר בלי לקרוא אותו.

      אני מסביר לו שמספיק לי הטקסט שבגב העטיפה, לפעמים רק השם.

      אם אני אתחיל לקרוא את הספרים שאני מעצב, זה יהפוך לעסק בלתי רווחי בעליל.

       

      בכל מקרה, את הספר שלך אני מעצב. וזה סגור.

      זה קרה לי אתמול, ועוד אחרי תגובה מושקעת במיוחד. התבאסתי נורא והצלחתי לשחזר חלקית.

      אני רוצה לדעת איזה עטיפות עיצבת, אני חייבת לראות כמה.

      בהחלט לא תמיד רווחי לקרוא כל ספר שאתה מעצב לו את העטיפה. דווקא מעניין לנסות ההיפך, לעצב את העטיפה ואחר-כך לקרוא, לראות מה תחשוב על זה אחר-כך.

       

      ויואבי - אמנם אין לי ספר, אבל השורה הזו בצהוב כמעט הרגה אותי נבוך

      אתה פשוט משהו!

      צטט: אביב מצא 2007-06-10 22:24:38

      בשנה האחרונה אני קורא בכל פעם שני ספרים במקביל. למיטה אני לוקח איתי ספרי ניהול (תוך דקה הסדין נקרע מהנחירות), בזמני הפנוי אני קורא את כל השאר: ספרים שכבר קראתי ורציתי לחזור אליהם, ספרים חדשים וקלאסיקות שעוד לא הכרתי.

       

      אצלי ספרים, כמו שירים, קשורים לזכרונות.

      אני זוכר איזה ספר קראתי כשהתרחשו האירועים החשובים בחיי, ולפעמים אני זוכר סתם את הזקן והים על הדשא באוניברסיטה וצחוק מתגלגל מספרים של דן בן אמוץ באוטובוס ודמעות שיורדות בלילה במיטה בסוף של לאהוב עד מוות.

       החצי השני של התגובה שלך - שווה פוסט של ממש, ריגשת אותי.

      צטט: לא-רואה-ממטר 2007-06-10 22:26:08

      אמרי לי נא, האם את בטוחה שלא נולדת באותו תאריך ובאותה שנה יחד איתי?

      כי לפי תירואך על אהבתך לספרים, את אחותי התאומה.

      אמרתי שעוד תגובה אחת כזו אני מתה. צוחק

      חותמת עלייך בתור אחות תאומה.

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-06-10 22:27:13

      לצערי עם השנים מדוחק הזמן/ העבודה/ הילדות/ העיתונים / הפוסטים ויתר תירוצים קוראת פחות מפעם. עדין, ילדותי עברה בצל הקריאה וגם היום כשאפשר אני חזק בעניין. הערה נוספת מתה על חנויות ספרים וכלי בית (תתפלאי לא אופנה).

      כולנו קוראים פחות מפעם, כשהיינו ילדים יצאנו בשתים עשרה מבית הספר, לפעמים בשתיים וזה היה ממש מאוחר, וגם זה עם הפסקות באמצע, היה לנו זמן בכמויות. על עיתונים אני מוותרת בדרך כלל.

      על חנויות כלי בית גם אני משתגעת בתקופות. וחנויות בגדים לא עושות לי את זה.

      צטט: ארז פרץ 2007-06-10 22:35:07

       

      צטט: levana feldman 2007-06-10 22:15:52

      ארז,

      גם אני הייתי מסיימת ספר אחד, בדרך, בהליכה...

      וקיבלתי אישור מיוחד לקחת שני ספרים בספריה...

      אבל גיליתי את החנויות יד שניה. אני אוהבת ריח של ספרים חדשים,

      אבל אני מוצאת גם ספרים שרק מישהו אחד קרא...בחצי מחיר

      ובשביל מה יש חברים...

       אה, גם לי היה אישור כזה, לכל ארבעת כרטיסי הספריה שלי (אבא, 2 אחים, ושלי. אמא שלי לקחה 2 ספרים משלה ואת הכרטיס של האחות, ולה בכלל שומרים ספרים במגירה מיוחדת בספריה. קומבינות של חנונים)

       

      ליזה, זה לא פייר שאי אפשר לדרג אותך פעמיים ב24 שעות.

      או שתכתבי יותר לאט שאו בתור מתכנתת תלמדי אותי איפה הבאג במערכת הזו שיאפשר לי לככב אותך שוב. 

      מצטטת: 

      "ליזה, זה לא פייר שאי אפשר לדרג אותך פעמיים ב24 שעות." צוחק 

      "או שתכתבי יותר לאט שאו בתור מתכנתת תלמדי אותי איפה הבאג במערכת הזו שיאפשר לי לככב אותך שוב" - גדול! הרסת אותי!

      צטט: הפיה השחורה 2007-06-10 22:58:41

      גמני הייתי תולעת ספרים :-)

      פיה אהובתי - יפה לך תולעת. מחייך

      צטט: נירושקה 2007-06-10 23:18:37

      עמוס עוז אמר פעם שלפתוח ולדפדף בספר חדש זהו אקט אירוטית, כמו לגעת באישה בפעם הראשונה....תולעת ספרים - מעניין המושג הזה. צריך לשאול את רוביק רוזנטל לגביו. אולי בגלל שהתולעת חופרת ומבקשת להכנס לכל מקום, וגם מצליחה!

       משפט יפה המשפט הזה של עמוס עוז. תודה שציטטת.

      באמת מעניין המונח, אם תצליח להשיג את המקור אשמח אם תביא לידיעתי.

      צטט: automated alice 2007-06-10 23:22:50

      שעת סיפור עם שלמה אבס במתנ"ס באשדוד הייתה שעת אושר צרוף עבורי....
      דאמנ, האיש ידע לספר סיפור!!!:)

      בהחלט ידע. לא ראיתי עוד כמוהו מאז.

      צטט: simple 2007-06-10 23:38:03

      לגבי כל הנאמר, כמו כולם ME TOO.

      אחי שנא אותי על זה, כי תמיד היה חוטף שהוא לא כמו אחותו התולעת...

      אז חבל שכולנו כל כך דומים ואף אחד לא התחלק איתי במכות קורץ

      והשיא היה בכיתה ג', אמא שלי פנתה ליועצת בה"ס

      בכדי לבדוק מה עושים עם הילדה,שמעדיפה את הספרים ועולם הפנטזיות על חברים.

      מי אמר שקל להיות אח? ועוד יותר מי אמר שקל להיות אחות?

      לגבי הפנייה של אמא שלך ליועצת - זה פשוט גדול! מתברר שמה שלא תעשי תמיד אמא תדאג לך, בין אם תקראי יותר מדי ובין אם תקראי פחות מדי.

      צטט: peng_lee 2007-06-10 23:43:09

      מסכימה לגבי הכל חוץ מהחלק של כתיבה בספרים. לא מבינה כאלה שמפספסים את התענות של לתעד מחשבה שעברה בזמן הקריאה. או איפה הזדהית עם הכותב כשקראת את הספר.

       

      המעניין הוא לעלעל בזה מאוחר יותר בזמן. 

       ולהיווכח שהזמן. תמיד. עובר. ומשנה. 

       

      אנשים שאני נותנת להם ספר- אני יודעת שילמדו עלי המון מההערות שלי. בגלל זה הספרים שלי בד"כ נשארים אצלי. או מושאלים לקרובים ביותר. הספרים שלי הם חלק ממני.  ואני חלק בספר.

      כמו שאמרתי לשרית שם למעלה, על ההגיון הזה באמת לא חשבתי. מאוד יפה להצליח לראות שעם הזמן את חושבת דברים אחרים על אותו טקסט בדיוק.

      והמשפט האחרון - שווה כוכב. שווה פוסט שלם.

       

       

        11/6/07 07:11:

      אז זהו, ליזה?

      נגמרו לך הנושאים על עצמך?

       

      כמעט רק כך אני יכול להבין למה כתבת כאן עלי!

       

      מה, לא?

      את בטוחה?

       

      אם כך, שתדעי:

      הכל, אבל הכל, לקוח מתוך הראש שלי!

      עשיתי בעצמי כל מה שאת עשית (כולל קלקול עיניים),

      בלעתי ספרים בלי סוף.

      בכל מקום מגורים - הספריה היא המקום הראשון שאני נרשם אליו.

      היות ובגדים לא בראש שלי - יש לי תקציב לספר חדש כל חודש.

       

      אם יש דבר אחד שאני גאה שלקחתי מההורים זו אהבת הקריאה וההתיחסות לספר כאל אוצר!

       

      תחשבי שוב, ליזהליזה:

      אולי בכל זאת נגמרו לך הנושאים, וכתבת עלי (הקריאה בשבילים הביאה לי עכשיו דמעות).

       

      ענק רודף העפיפונים!

        11/6/07 07:10:

       

      לגבי מה שכתבת על "להכנס לחנות ספרים":

      המצב בארץ כל כך עלוב לעומת מה שמוצאים בארה"ב - borders, barnes & noble's 

      שנים התפללתי שיפתחו כאן בארץ משהו כזה... ולאחרונה פתחו חנות קונספט מגניבה של צומת ספרים בדיזנגוף סנטר (בנוסף לשתיים הקיימות שלהם).

      עדיין לא כמו באמריקה, אבל אני ממליץ. וזה פתוח כל השנה.

       

        11/6/07 07:03:

       

      צטט: פרקולית 2007-06-10 21:46:15

      רודף העפיפונים אכן מקסים.

      גם אני לא מקפלת דפים והספרים נראים כמו חדשים - אבל אני בהחלט כותבת בתוכם ומסמנת סימונים ליד דברים מעניינים. אני אפילו עורכת אינדקס עם מילות מפתח ומספרי עמודים, בספרים חכמים במיוחד, כדי שאוכל אחר כך למצוא בקלות את הציטוטים - זה עד שימציאו גוגל לפרינט :-) מאוד נחמד לפגוש אחרי שנים את הסימונים בספר ולראות אם הם עדיין מדברים אליי.

      אף פעם לא חשבתי על זה ככה, גרמת לזה להראות מאוד יפה בעיניי. מן הסתם, אני מהזן שאינו מסוגל לכתתוב בספר וכנראה לא אשנה ממנהגי, אבל לפחות עכשיו יש הגיון מסויים מאחורי הרישום בספרים. תודה.

      צטט: solix56 2007-06-10 21:46:19

      חבל שמצינו את אגדות האחים גרים בפוסטים הקודמים .

      לעצם העניין הכינותי תגובה מראש
      http://cafe.themarker.com/view.php?t=50638

      אני לא הבנתי חלק מהעניין באגדות עוד קודם, אולי אני צריכה לשוב ולקרוא את האגדות הללו וגם את הדיון בהם בתגובות.

      הייתי מבקרת בדוכנים של ספרים משומשים באנגלית כשהייתי צעירה יותר, יש להם קסם מיוחד ושונה משל אלו החדשים.

      צטט: levana feldman 2007-06-10 21:51:01

      ליזה,

      אני בדיוק כמוך, תועלת ספרים מגיל צעיר.

      קיבלתי אישור מיוחד בספרית בית הספר להחליף כל פעם

      שני ספרים בבת אחת....כי הייתי מחסלת אותם.

      עד היום אני קוראת הרבה. מתה על חניות ספרים

       

      אני לא שומרת אותם. אני מעבירה הלאה.

      לפעמים כשאני רוצה לקרוא ספר עוד פעם, אני משיגה אותו,

      חנויות לספרים משומשים...

      אישור מיוחד לקחת יותר מספר אחד, הזכות לקבל ספר מבוקש למרות שאת לא בתור בכלל כי הרי תחזירי אותו כבר מחר בבוקר - אלו הפרווילגיות של המכורים לספרים. אלו היו ימים.

      אני גם מעדיפה לקרוא פעם אחת, לכן הייתי חובבת ספריות, כי ספרים זה גם עניין די יקר, אבל בימינו קשה למצוא ספריות טובות, אז הרכישה בלתי נמנעת.

      צטט: michal_he 2007-06-10 22:00:18

      ליזה מותק,

      אני כל כך מזדהה איתך, כתבת בדיוק מה שאני הייתי כותבת, לו הייתי כותבת...

      את נהדרת !

      מיכל - זה הדבר הכי טוב שהייתי יכולה לדמיין בתור תגובה צוחק

      צטט: נטע וינריב 2007-06-10 22:01:36

      מפחיד.

      אם לא היית צעירה ממני באיזה עשר שנים הייתי חושבת שהופרדנו בלידה...

      הפוסט הזה מתאר אותי מילה במילה, כולל הזמנת הספרים מחו"ל (כמו יומולדת כשהחבילה מגיעה), האובססיה לספרי בישול והשוק מהמרקרים בספרי הספריה בטכניון...

      בהחלט מעלה חששות מסויימים, זה נראה מעבר לצירוף מקרים סביר.

      לספרים מחו"ל אני מתגעגעת.

      צטט: ויקי.נ 2007-06-10 22:03:27

      תקראי , תקראי , תקראי , תקראי .תקראי

      תקראי הרבה , מלא !!!!

      כמוני כמוך !!!

      זה כיף ומעשיר את הקורא

      אוהבת

      מחר יבוא הכוכב !!!

      נשיקות יפה שלי !!!

      ויקי את נשמה,

      אני אצטט אותך: "זה כיף ומעשיר את הקורא".

      אני חייבת לספרים המון. ממש הרבה.

      תודה לך.

      צטט: לימור ה 2007-06-10 22:07:26


      הייתי צריכה לשפשף עיניים כדי לוודא שאת הדברים האלו לא אני כתבתי.
      מזדהה עם כל מילה, ותמהה כל פעם מחדש על אנשים שלא אוהבים או מתחברים לקריאה שכל כך מיטיבה עם חיי.

      *

      גם זו תגובה מהחלומות. מחייך

      לימור - לא נותר לי אלא להצטרף לתמיהה שלך, אבל מתברר שיש רבים שאינם קוראים כלל. אנחנו הרווחנו שגילינו את החוויה העצומה שבקריאה.

      צטט: ליאור רועי 2007-06-10 22:08:20

      מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי ספרים. עדיין יש לי את התיק ההוא שאמא שלי רקמה עליו "גן ערבה" בתוך לב..

       בתקופת בית הספר כל היום כמעט קראתי, בעיקר זכורות לי הפעמים שלא יכולתי להתאפק והייתי קוראת בדרך הביתה ספרים, אפילו כשחציתי את הכביש במעברי חציה - תמיד אחד הספרים היה נגמר לפני שהגעתי הביתה

       בצבא למדתי לקרוא באוטובוסים- כשקראתי ככה את המדריך לטרמפיסט וצחקתי בקול רם כמעט אשפזו אותי..

       

      להמשיך? כאילו כתבת עליי. כמה כיף לדעת שאני לא המטורפת היחידה שמתעלפת מריח של ספר חדש..

      תענוג של פוסט. (ושוב אין לי כוכבים..)

      צחקתי מהתגובה שלך כל כך - "כמעט אשפזו אותי" - את ענקית!

      איזה כיף לך שיש לך את תיק הספר, שלי נעלם ואיננו כבר לפני שנים. אני אוהבת נוסטלגיה כזו.

      אנחנו פה חבורה של מטורפים שריח של ספר חדש עשוי להרוג אותם, אנחנו בחברה טובה.

      צטט: ארז פרץ 2007-06-10 22:11:57

      קראתי את הפוסט שלך, וזה בדיוק הפוסט, אחד לאחד שהייתי כותב אם היה לי כח על שבוע הספר.

      כאילו כתבתי אותו בעצמי.

      וואו.

       

      והנה כמה עובדות על תולעת ספרים, כי פוסט כבר לא יהיה: 

       

      - כבר היו לי הרבה תקלות עם ספרים בחיי. בתור ילד הייתי מסיים את הספרים שלקחתי מהספריה כשהגעתי הבייתה (ברגל).

      - כשהייתי בן 10 אמא שלי התקשרה לספריה לשאול אם אני שם (מסתבר שנתקעתי 4 שעות שם בעיון בספר שסחף).

      - כרגע יש לי 3 ספרים ליד המיטה.

      - השנה זו השנה הראשונה שבה אני לא אקנה ספרים בשבוע הספר עקב מינוס חגיגי בבנק.

      מבעס ברמות שלא יאומן. כבר הלכתי 4 פעמים לחנויות ספרים בשבוע האחרון, כל פעם עיינתי בספרים וחזרתי לשלושת הספרים ההם שאני רוצה לקנות כדי לעיין בהם עוד קצת.

      - תמיד יש לי ספר בתיק. אי אפשר לדעת מתי תיפול עליי נסיעה פתאומית או שינקר בחיי שיעור משעמם במיוחד.

       

      זה הכל. 

      עוד תגובה כזו ואני מתה! בוקר של חיוך עשיתם לי.

       

      כל כך קל להישאר עם ספר סוחף, לא פלא שנשארת שם ואמא שלך היתה צריכה לאתר אותך.

      אני אשמח לדעת מהם 3 הספרים שיש לך ליד המיטה, תמליץ אם יש משהו שווה.

      מכירה את זה  שנכנסים לחנויות הספרים ומסתכלים ומוצאים כל מיני שנראים נהדרים, אבל זה נורא יקר, אז מחכים למבצע שיגיע. אבל זה כמו מגנט שמושך אותך, שוב ושוב, להיכנס להסתכל ולגעת, ערגה כזו, כל כך מתחשק לקנות שזה כואב. בהחלט מבאס שאי אפשר לקנות. אבל אל חשש, יום אחד לא-רחוק תוכל אתה להחליט ולא חשבון הבנק יכתיב לך.

      צטט: levana feldman 2007-06-10 22:15:52

      ארז,

      גם אני הייתי מסיימת ספר אחד, בדרך, בהליכה...

      וקיבלתי אישור מיוחד לקחת שני ספרים בספריה...

      אבל גיליתי את החנויות יד שניה. אני אוהבת ריח של ספרים חדשים,

      אבל אני מוצאת גם ספרים שרק מישהו אחד קרא...בחצי מחיר

      ובשביל מה יש חברים...

       אהבתי את הדוכנים יד שנייה של הספרים באנגלית. ביד שנייה בעברית אף פעם לא מצאתי כלום, ואם כבר מצאתי זה היה במצב ממש גרוע.

        11/6/07 06:44:
      התגובות כאן פשוט העלו אצלי חיוך ענק, איזה כיף לקרוא את זה, ממש כיף שעוד רבים כל כך מזדהים עם מה שכתבתי. אתם מקסימים.
        11/6/07 06:21:

       

      צטט: דה מנדלסון 2007-06-11 00:22:31

      הפוסט הזה כאילו לא נכתב עלי!

      איזה צירוף מקרים שמכולם רק לי לא קראו תולעת ספרים.

      בבה"ס היסודי הייתי "תולעת עצים".

      באמצע משחק הייתי לוקח את הכדור, דופק ספרינט ומטפס על עץ.

      החבר'ה היו רצים אחרי וצועקים:

      "באנה יא מנייאק, חתיכת תולעת, תביא ת'כדור לפני שנפוצץ אותך במכות!"

      נ.ב- לא הייתי בטכניון ואיני מחזיק בתואר שני אך בכל זאת היו לי נעלי גלי כשהייתי בן 5.

       

      איזה כיף לך

      אני הייתי סתם תולעת הכביסה ובכלל היו לי פלייט סגולות

      מכיר את הבדיחה מה יותר גרוע מתולעת בתפוח?

       

        11/6/07 06:20:

      הכרתי מישהי בתיכון שהיתה יכולה לקרוא תוך כדי הליכה ברחוב.

      אחזור כשיהיו לי כוכבים. 

      מצטרף להמלצה של ליזה, ואם אתם רוצים ספר שבאמת ירגש אתכם, לכו על "רודף העפיפונים" קפד ראשו, יעני, "העפיפונים", של רומן גארי.

      בכיתי בשלושת רבעי מהספר, אז אני מניח שניצחתי אותך, ליזה.

      נכון, הרגלי הקריאה משתנים ובמיוחד כשצריך פתאום להרכיב משקפיים ואפילו באוטובוס מפריעים לך עם הסלולרי. פעם היה באוטובוסים שקט יותר.

      מעניין שרודף העפיפונים גרם לך לבכות. כתיבה מעולה או שמא, תרגום מצוין שראוי לשבח. גם אותי הוא העציב מאוד, מה שמעיד שספר טוב - נכון לכל גיל. אני לא יכולתי לקוראו ברצף. דחקתי אותו לעצמי במנות קטנות...עד שהסתיים ואחר כך הייתי זקוקה להפסקה.

        11/6/07 01:04:

      ליזה,

      פשוט כייף כאן.

      אמיתי, מהלב ועושה חשק

      להרבה עוד

      <ושימותו הקנאים> 

        11/6/07 00:40:

      בילדותי (וואי, איזו פתיחה - כבר לא נשמע טוב),

       

      בכל אופן, אני זוכר שהיה סוכן מכירות, שהיה מוכר מדלת לדלת, כך קיבלתי את האנציקלופדיה הראשונה ('מכלל') ואת סדרת ספרי וולט דיסני.

       

      עם חלוף השנים: סדרת חסמבה הידועה, תום סויר והקלברי פין, אוהל הדוד טום, צ'רלי ומפעל השוקולד (הראשון שלי באנגלית).

       

      אח"כ היו תקופות של אוסטר וקואלו וכמובן דאגלס אדמס, עמוס עוז ויוליסס (פעמיים)

       

      היום אני משלב בין יאיר לפיד לביוגרפיה של היטלר (קרשאו). אני יודע שזה לא נשמע טוב.

       

      בכל אופן, ספרים רבותיי ספרים.

        11/6/07 00:32:

      חוץ מהפסקה האחרונה (כי אני מבשל מהראש ועדיין אין לי ילדים)

      אחד לאחד אני מזדהה.

      היו לי שני מנויים לספריה במקביל, הייתי מסיים לקרוא ספרים תוך כדי

      הקנייה בחנות ספרים ועד שחזרתי הביתה..

      צריך לאסור עליי להיכנס לחנויות ספרים..יש לי מספיק שעדיין לא קראתי
      (עד שאני לא קורא ראשון זה לא יעבור הלאה.. וסביר להניח שגם אחרי)

      ויש יותר מדי מבצעים שיוצא לי לנצל.

       

      לא בדקתי את זה בעצמי, אבל היו כמה כתבות שאמרו שהמחירים יותר

      זולים במשך השנה מב"שבוע הספר" כי במילא יש תחרות כל הזמן.

      אני חושב שזה נכון חלקית, אבל עדיין אפשר למצוא ספרים רבים שזה משתלם לקנותם

      ולצאת עם הנחה ניכרת. 

        11/6/07 00:22:

      הפוסט הזה כאילו לא נכתב עלי!

      איזה צירוף מקרים שמכולם רק לי לא קראו תולעת ספרים.

      בבה"ס היסודי הייתי "תולעת עצים".

      באמצע משחק הייתי לוקח את הכדור, דופק ספרינט ומטפס על עץ.

      החבר'ה היו רצים אחרי וצועקים:

      "באנה יא מנייאק, חתיכת תולעת, תביא ת'כדור לפני שנפוצץ אותך במכות!"

      נ.ב- לא הייתי בטכניון ואיני מחזיק בתואר שני אך בכל זאת היו לי נעלי גלי כשהייתי בן 5.

       

        10/6/07 23:43:

      מסכימה לגבי הכל חוץ מהחלק של כתיבה בספרים. לא מבינה כאלה שמפספסים את התענות של לתעד מחשבה שעברה בזמן הקריאה. או איפה הזדהית עם הכותב כשקראת את הספר.

       

      המעניין הוא לעלעל בזה מאוחר יותר בזמן. 

       ולהיווכח שהזמן. תמיד. עובר. ומשנה. 

       

      אנשים שאני נותנת להם ספר- אני יודעת שילמדו עלי המון מההערות שלי. בגלל זה הספרים שלי בד"כ נשארים אצלי. או מושאלים לקרובים ביותר. הספרים שלי הם חלק ממני.  ואני חלק בספר.

        10/6/07 23:38:

      לגבי כל הנאמר, כמו כולם ME TOO.

      אחי שנא אותי על זה, כי תמיד היה חוטף שהוא לא כמו אחותו התולעת...

      אז חבל שכולנו כל כך דומים ואף אחד לא התחלק איתי במכות קורץ

      והשיא היה בכיתה ג', אמא שלי פנתה ליועצת בה"ס

      בכדי לבדוק מה עושים עם הילדה,שמעדיפה את הספרים ועולם הפנטזיות על חברים.

        10/6/07 23:22:
      שעת סיפור עם שלמה אבס במתנ"ס באשדוד הייתה שעת אושר צרוף עבורי....
      דאמנ, האיש ידע לספר סיפור!!!:)
        10/6/07 23:19:

       

      צטט: נירושקה 2007-06-10 23:18:37

      עמוס עוז אמר פעם שלפתוח ולדפדף בספר חדש זהו אקט אירוטי, כמו לגעת באישה בפעם הראשונה....תולעת ספרים - מעניין המושג הזה. צריך לשאול את רוביק רוזנטל לגביו. אולי בגלל שהתולעת חופרת ומבקשת להכנס לכל מקום, וגם מצליחה!

       

        10/6/07 23:18:

      עמוס עוז אמר פעם שלפתוח ולדפדף בספר חדש זהו אקט אירוטית, כמו לגעת באישה בפעם הראשונה....תולעת ספרים - מעניין המושג הזה. צריך לשאול את רוביק רוזנטל לגביו. אולי בגלל שהתולעת חופרת ומבקשת להכנס לכל מקום, וגם מצליחה!

        10/6/07 22:58:
      גמני הייתי תולעת ספרים :-)
        10/6/07 22:35:

       

      צטט: levana feldman 2007-06-10 22:15:52

      ארז,

      גם אני הייתי מסיימת ספר אחד, בדרך, בהליכה...

      וקיבלתי אישור מיוחד לקחת שני ספרים בספריה...

      אבל גיליתי את החנויות יד שניה. אני אוהבת ריח של ספרים חדשים,

      אבל אני מוצאת גם ספרים שרק מישהו אחד קרא...בחצי מחיר

      ובשביל מה יש חברים...

       אה, גם לי היה אישור כזה, לכל ארבעת כרטיסי הספריה שלי (אבא, 2 אחים, ושלי. אמא שלי לקחה 2 ספרים משלה ואת הכרטיס של האחות, ולה בכלל שומרים ספרים במגירה מיוחדת בספריה. קומבינות של חנונים)

       

      ליזה, זה לא פייר שאי אפשר לדרג אותך פעמיים ב24 שעות.

      או שתכתבי יותר לאט שאו בתור מתכנתת תלמדי אותי איפה הבאג במערכת הזו שיאפשר לי לככב אותך שוב. 

      לצערי עם השנים מדוחק הזמן/ העבודה/ הילדות/ העיתונים / הפוסטים ויתר תירוצים קוראת פחות מפעם. עדין, ילדותי עברה בצל הקריאה וגם היום כשאפשר אני חזק בעניין. הערה נוספת מתה על חנויות ספרים וכלי בית (תתפלאי לא אופנה).
        10/6/07 22:26:

      אמרי לי נא, האם את בטוחה שלא נולדת באותו תאריך ובאותה שנה יחד איתי?

      כי לפי תירואך על אהבתך לספרים, את אחותי התאומה.

        10/6/07 22:24:

      בשנה האחרונה אני קורא בכל פעם שני ספרים במקביל. למיטה אני לוקח איתי ספרי ניהול (תוך דקה הסדין נקרע מהנחירות), בזמני הפנוי אני קורא את כל השאר: ספרים שכבר קראתי ורציתי לחזור אליהם, ספרים חדשים וקלאסיקות שעוד לא הכרתי.

       

      אצלי ספרים, כמו שירים, קשורים לזכרונות.

      אני זוכר איזה ספר קראתי כשהתרחשו האירועים החשובים בחיי, ולפעמים אני זוכר סתם את הזקן והים על הדשא באוניברסיטה וצחוק מתגלגל מספרים של דן בן אמוץ באוטובוס ודמעות שיורדות בלילה במיטה בסוף של לאהוב עד מוות.

        10/6/07 22:22:

      מכירה את זה שאת כותבת תגובה, שעה, ואז במשלוח

      הגולם מבקש ממך סיסמא- משמע התאיידה לה התגובה לבלי שוב?

       

      אז הנה השחזור:

      אני לא קורא ספרים, אני מעצב להם את העטיפות.

      יש לי חבר שלא מבין איך אני מסוגל לעצב ספר בלי לקרוא אותו.

      אני מסביר לו שמספיק לי הטקסט שבגב העטיפה, לפעמים רק השם.

      אם אני אתחיל לקרוא את הספרים שאני מעצב, זה יהפוך לעסק בלתי רווחי בעליל.

       

      בכל מקרה, את הספר שלך אני מעצב. וזה סגור.

        10/6/07 22:15:

      ארז,

      גם אני הייתי מסיימת ספר אחד, בדרך, בהליכה...

      וקיבלתי אישור מיוחד לקחת שני ספרים בספריה...

      אבל גיליתי את החנויות יד שניה. אני אוהבת ריח של ספרים חדשים,

      אבל אני מוצאת גם ספרים שרק מישהו אחד קרא...בחצי מחיר

      ובשביל מה יש חברים...

        10/6/07 22:11:

      קראתי את הפוסט שלך, וזה בדיוק הפוסט, אחד לאחד שהייתי כותב אם היה לי כח על שבוע הספר.

      כאילו כתבתי אותו בעצמי.

      וואו.

       

      והנה כמה עובדות על תולעת ספרים, כי פוסט כבר לא יהיה: 

       

      - כבר היו לי הרבה תקלות עם ספרים בחיי. בתור ילד הייתי מסיים את הספרים שלקחתי מהספריה כשהגעתי הבייתה (ברגל).

      - כשהייתי בן 10 אמא שלי התקשרה לספריה לשאול אם אני שם (מסתבר שנתקעתי 4 שעות שם בעיון בספר שסחף).

      - כרגע יש לי 3 ספרים ליד המיטה.

      - השנה זו השנה הראשונה שבה אני לא אקנה ספרים בשבוע הספר עקב מינוס חגיגי בבנק.

      מבעס ברמות שלא יאומן. כבר הלכתי 4 פעמים לחנויות ספרים בשבוע האחרון, כל פעם עיינתי בספרים וחזרתי לשלושת הספרים ההם שאני רוצה לקנות כדי לעיין בהם עוד קצת.

      - תמיד יש לי ספר בתיק. אי אפשר לדעת מתי תיפול עליי נסיעה פתאומית או שינקר בחיי שיעור משעמם במיוחד.

       

      זה הכל. 

        10/6/07 22:08:

      מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי ספרים. עדיין יש לי את התיק ההוא שאמא שלי רקמה עליו "גן ערבה" בתוך לב..

       בתקופת בית הספר כל היום כמעט קראתי, בעיקר זכורות לי הפעמים שלא יכולתי להתאפק והייתי קוראת בדרך הביתה ספרים, אפילו כשחציתי את הכביש במעברי חציה - תמיד אחד הספרים היה נגמר לפני שהגעתי הביתה

       בצבא למדתי לקרוא באוטובוסים- כשקראתי ככה את המדריך לטרמפיסט וצחקתי בקול רם כמעט אשפזו אותי..

       

      להמשיך? כאילו כתבת עליי. כמה כיף לדעת שאני לא המטורפת היחידה שמתעלפת מריח של ספר חדש..

      תענוג של פוסט. (ושוב אין לי כוכבים..)

        10/6/07 22:07:


      הייתי צריכה לשפשף עיניים כדי לוודא שאת הדברים האלו לא אני כתבתי.
      מזדהה עם כל מילה, ותמהה כל פעם מחדש על אנשים שלא אוהבים או מתחברים לקריאה שכל כך מיטיבה עם חיי.

      *

        10/6/07 22:03:

      תקראי , תקראי , תקראי , תקראי .תקראי

      תקראי הרבה , מלא !!!!

      כמוני כמוך !!!

      זה כיף ומעשיר את הקורא

      אוהבת

      מחר יבוא הכוכב !!!

      נשיקות יפה שלי !!!

        10/6/07 22:01:

      מפחיד.

      אם לא היית צעירה ממני באיזה עשר שנים הייתי חושבת שהופרדנו בלידה...

      הפוסט הזה מתאר אותי מילה במילה, כולל הזמנת הספרים מחו"ל (כמו יומולדת כשהחבילה מגיעה), האובססיה לספרי בישול והשוק מהמרקרים בספרי הספריה בטכניון...

        10/6/07 22:00:

      ליזה מותק,

      אני כל כך מזדהה איתך, כתבת בדיוק מה שאני הייתי כותבת, לו הייתי כותבת...

      את נהדרת !

        10/6/07 21:51:

      ליזה,

      אני בדיוק כמוך, תועלת ספרים מגיל צעיר.

      קיבלתי אישור מיוחד בספרית בית הספר להחליף כל פעם

      שני ספרים בבת אחת....כי הייתי מחסלת אותם.

      עד היום אני קוראת הרבה. מתה על חניות ספרים

       

      אני לא שומרת אותם. אני מעבירה הלאה.

      לפעמים כשאני רוצה לקרוא ספר עוד פעם, אני משיגה אותו,

      חנויות לספרים משומשים...

        10/6/07 21:46:

      חבל שמצינו את אגדות האחים גרים בפוסטים הקודמים .

      לעצם העניין הכינותי תגובה מראש
      http://cafe.themarker.com/view.php?t=50638

        10/6/07 21:46:

      רודף העפיפונים אכן מקסים.

      גם אני לא מקפלת דפים והספרים נראים כמו חדשים - אבל אני בהחלט כותבת בתוכם ומסמנת סימונים ליד דברים מעניינים. אני אפילו עורכת אינדקס עם מילות מפתח ומספרי עמודים, בספרים חכמים במיוחד, כדי שאוכל אחר כך למצוא בקלות את הציטוטים - זה עד שימציאו גוגל לפרינט :-) מאוד נחמד לפגוש אחרי שנים את הסימונים בספר ולראות אם הם עדיין מדברים אליי.

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין