כותרות TheMarker >
    ';

    דר' אסתיה חטר גזה Mc.D

    דיסלקטית דיסגרפית, ללא כישורי למידה קשב וריכוז, לקראת כיתה יב' פיתחתי את השיטה הראשונה להתגבר על הלקות ועל בעיות קשב וריכוז בכיתה.

    מאותו רגע והלאה עם תוצאות אדירות בשטח התמקדתי בחקר כוח המוח שלי מול קשיים וכן בשינוי השפעות חיים.

    מאותו רגע התחלתי ללמוד ולקרוא, לא רק באוניברסיטה אלא את העולם ההוליסטי אזוטרי הכנסתי לחיי 'בחלק השני של היום'.

    בשנת 1993 הפכתי עצמאית ומאז ועד היום אני הילרית, מאבחנת, מורה ומו"ל של ספרי הדרכה איכותיים (8 בשנים 1994-1996; 15 בשנים 2017-2018)

    רחמים - חמלה

    34 תגובות   יום חמישי, 10/7/08, 21:04

    אף פעם לא ממש התעמקתי בהבדל שבין רחמים לחמלה עד לאותו בוקר שבו אחד מאחי נפטר מסרטן (בשנת 1980)

         

      גרתי בחיפה ולמדתי באוניברסיטה, תואר שני במדעי המדינה.

      שנה וחודשים לפני כן נפטר אבי מסרטן.

        

     בשני  המקרים ידעתי מתי הם ימותו.

      בפעם הראשונה נסעתי לאחי להגיד לו כיאם לא יגיע לבקר את אבי הוא לא יוכל להיפרד ממנו (שכחתי את ההתעללות שאחי חווה מאבי) הוא הגיע.

         

    בפעם שבה אחינו האחר מת אני לא ישנתי כל הלילה, חיכיתי לשיחת הטלפון ובינתיים כתבתי את ההספד

    טלפון היה אצל השכנה בקומה ראשונה עימה התחברתי מהרגע שנכנסתי לגור בדירה ב 1977.

         

    בשעת בוקר מוקדמת דפק על הדלת הבן האמצעי שלהם שהגיע ביום הקודם לרגילה.

    הוא כממובן לא יכל לתאר לעצמו במה מדובר.

        

    היתה זו גיסתי שיידעה אותוי שאחי מת ונתנה לי את פרטי הקבורה שלו (בקיבוץ להבות חביבה).

        

    האיש הנשוי לאותה שכנה עבד במפרץ (אזור התעשיה של מפרץ חיפה) ואני רציתי להודיע לאחי מהם סידורי הלויה ולכן החלטתי לתפוס איתו טרמפ חלק מהדרך (לקרית חיים).

        

      בזמן שהמתנתי לו ארח לי הבן החייל חברה.

      הוא היה נבוך ולא ידע מה להגיד ואיך להתנהג.

      הבנתי אותו - במקומו הייתי מרגישה בדיוק אותו דבר.

       

    לכן דיברתי על ענייני דיומא וגם התלוצצתי קמעה עד שהוא נרגע.

        

      כאשר האבא שלו ואני היינו בדרך למפרץ פתח האבא בשיחה ואמר לי

      "את יודעת שאת מאד מוזרה?"

      לא עניתי כי התואר 'מוזרה' היה בשבילי תמיד מחמאה, עוד מילדותי בקיבוץ ההיפך ניסיתי להיות מוזרה כדי להגן   על הזהות שלי ולהתריס מול כל הרכלנים והרכלניות ויוצרי התדמית בקיבוץ.

       

    כשלא הגבתי הוא המשיך והוכיח אותי על כך שבמקום להתאבל על האח שלי אני התלוצצתי עם הבן שלו.

    לא הגבתי ולא הסברתי את עצמי רק חיכיתי לרדת מהמכונית.

       

    האח שלי המנוח (יצחק שושן) היה אחד האנשים הבודדים שממש היה איכפת לו ממני.

      בכל פעם שהיו תחרויות שח מט והוא היה מגיע לחיפה הוא היה בא לבקר אותי ולא אחת הוא הגיע במשחקי השחמט לנקודת שוויון כי במקום להתרכז במשחקים הוא התרכז בשיחה איתי.

      למרות זאת הוא היה מועמד לאמן עם שלושה כוכבים.

      המות שלו היה מכה מאד קשה עבורי אך כרגיל בתקופה ההיא הייתי מופנמת בצורה קיצונית וודאי שלא התכוונתי להראות את רגשותי לכל אדם - כדי שלא ירחמו עלי.

          

    לאחר הלויה חזרתי לדירתי לשבת שבעה (לבד) כי בקיבוץ להבות חביבה באותה תקופה לא ישבו שבעה.

        

    זה היה שבוע שלא קל לדבר עליו.

      הייתי לגמרה לבד.

      השכנות שידעו על המאורע לא נכנסו, לא שאלו אם אני רוצה אולי לחם או אם אני צריכה משהו.

        

    היתה לי הרגשה כי השכנים מקומה א' יגיעו רק ביום ה', ברבע לתשע, כדי שהוא יוכל להתחמק בתשע ולהגיד שהוא חייב לראות חדשות.

        

    כך גם היה.

        

    אני לא ממש יודעת איך למדו אותו להתנהג בשבעה אבל לנחם הוא בטוח לא ניחם.

       

    כל כך מתוסכל הוא היה שאיננו יכול להרגיש טוב לב ועליון עלי - איננו יכול לרחם עלי - שהוא ירד עלי שוב בגלל שלא בכיתי ולא הראתי את כאבי בפרהסיה.

       

    בעקבות אותו אירוע התחלתי לחשוב על כל נושא הרחמים המשמעות שלו והחיבה אליהם.

      חשבתי מה הם עושים לאדם המרחם ומה הם עושים לאדם שמקבל את הרחמים של האחרים (מהבחינה הפסיכולוגית)

      

    מדי פעם השאלה הזאת עלתה מחדש.

      

    עד שהגעתי תובנה שעדיין אוחזת אני בה:

      רחמים הם תחושה של עליונות ותחושה טובה שהאדם מרגיש כשיש לו על מי לרחם, אדם שמצבו פחות טוב ממנו, אדם מסכן.

      החמלה היא רגש של אהבה וחיבה אוניברסלית העוטפת אדם העובר אירוע לא טוב או אירוע כואב ומעודדת ותומכת בתהליכי התאוששותוהבראה של אותו אדם.

      

    ערב טוב

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/4/13 19:35:
      אכן, הגעתי לאותה מסקנה בעיקבות השתלשלות חיי

      צטט: ליריתוש 2008-07-12 00:05:48


      אסתיה היקרה,

      מסכימה עם ההבדלים באבחנות בין רחמים לבין חמלה.

      מודה שיש לי סופר רגישות למושג רחמים שאין בו באמת את החמלה וההבנה. לא, תודה!

      חמלה שיכולה לכלול בתוכה רחמים היא הראוייה, כתחושת אם כלפי תינוקה הזעיר בזרועותיה.

      תבורכי גם על האומץ להתמודד עם החיים, לא פשוטים הם עם אבדן כה רב.

      * של אהדה רבה למה שכתבת.

      תודה 'ליריתוש'

      כן, אני חושבת שאני תופסת למה את מתכוונת בתאור חמלה המכילה בתוכה רחמי אם.

      אני לא יודעת אם היה לי אז אומץ כי לתקופה של כמה חודשים נכנסתי לאפטיה לאחר שהאח שלי הלך לעולמו.

      צטט: שושי פולטין 2008-07-11 23:40:13


      סיפור קשה סיפרת,

      והתובנות שבעקבותיו מעניינות, אני גם מסכימה איתן.

      *

      שושי

      ערב טוב שושי

      כך זה היה בעבר

      אבל כמו אירועי ילדות ושנים שלאחר מכן, אנו יכולות לחיות את העבר או להפוך את העבר לכלי מרפא עבורינו ועבור הרבים.

      מהרגע שעשיתי שלום עם מי שהתגלגלה בה הנשמה של זאת שעינתה ורצחה את מי שהנשמה שלי חייתה בה במהלך מלחמת העולם השניה בגרמניה

      מאותו רגע עברתי אני טרנספורמציה של תובנות שעודדו אותי להתבונן אחרת בחיים שחייתי בעבר.

      תודה לך ושבוע טוב

       


      צטט: טאקילה 2008-07-11 23:32:03


      יופי של תובנות

      תודה

      שבת נעימה

      *

      ערב טוב ' טאקילה'

      תודה רבה לך על הכל

      שבוע טוב,

      אסתיה

       


      צטט: yochi2323 2008-07-11 21:52:55

      אוהבת ומסכימה עם ההגדרה

      ערב טוב יוכי

      תודה לך ושבוע טוב

       


      צטט: besh 2008-07-11 20:19:28


      בורכת

      שבת מבורכת

      +*

      תודה (גם על המילים שלא נאמרו אך הוקרנו - תודה)

      שבוע טוב

       


      צטט: רחל נפרסטק 2008-07-11 17:53:19


      קודם כל קראתי בעניין ובלב כואב את הפוסט שלך.

      אהבתי מאוד את הגדרת החמלה והרחמים . אני מסכימה עם ההגדרה הזאת.

      שבת נפלאה לך

      רחל

      ערב טוב רחל

      זה אכן כאב אז לאחר מכן חשבתי מתי יגיע תורי נבוךסוג של אפטיה.

      אך כשתורי הגיע קמתי להילחם בזה בכוחות עצמי והודעתי לגוף שלי שאו שהוא עוזר לי או שהוא יהיה מזון לתולעים.

      ניצחתי! כבר יותר מעשור.

      מה שבאמת השאיר אותי על קצות העצבים היה האירוע עם אותו אדם שמאותו יום לא היה לי כבוד אליו.

      ואז חיפשתי את האפשרות האחרת

      החיפוש הוביל אותי אל החמלה

      ומשם הוביל אותי למחוזות נוספים של העומקק של החמלה.

      אני ממש ממש שמחה שאת מסכימה איתי, במיוחד עם עבודתך הנהדרת

      שבוע טוב

       

        12/7/08 00:05:


      אסתיה היקרה,

      מסכימה עם ההבדלים באבחנות בין רחמים לבין חמלה.

      מודה שיש לי סופר רגישות למושג רחמים שאין בו באמת את החמלה וההבנה. לא, תודה!

      חמלה שיכולה לכלול בתוכה רחמים היא הראוייה, כתחושת אם כלפי תינוקה הזעיר בזרועותיה.

       

      תבורכי גם על האומץ להתמודד עם החיים, לא פשוטים הם עם אבדן כה רב.

       

      * של אהדה רבה למה שכתבת.

        11/7/08 23:40:


      סיפור קשה סיפרת,

      והתובנות שבעקבותיו מעניינות, אני גם מסכימה איתן.

      *

      שושי

        11/7/08 23:32:


      יופי של תובנות

       

       

      תודה

       

      שבת נעימה

      *

        11/7/08 21:52:
      אוהבת ומסכימה עם ההגדרה
        11/7/08 20:19:


      בורכת

       

      שבת מבורכת

       

      +*

        11/7/08 18:56:

      *
        11/7/08 17:53:


      קודם כל קראתי בעניין ובלב כואב את הפוסט שלך.

      אהבתי מאוד את הגדרת החמלה והרחמים . אני מסכימה עם ההגדרה הזאת.

       

      שבת נפלאה לך

       

      רחל

      צטט: בבואה 2008-07-11 14:36:19

      אסתיה

      תעצומות הנפש עולות מהמילים שלך

      החמלה שלך על בן השכן

      היכולת לראות את האחר גם כשאת כל כך כואבת.

      ברחמים מקופלת המילה רחם

      כמקום של התהוות

      להרגיש רחמים על עצמנו על האחר

      כמו להיכנס לרחם כדי להיוולד מחדש

      והכל בחמלה עוטפת .

      לשבת שלום

      יעל הרפז

       

      תודה יעל על מילותיך

      כאשר החמלה עוטפת את הרחמים היא נשמעת הרבה יותר אנושית-טובה

      תודה עבור האנרגיה הזאת יעל

      שבת שלום

       


        11/7/08 14:36:

      אסתיה

      תעצומות הנפש עולות מהמילים שלך

      החמלה שלך על בן השכן

      היכולת לראות את האחר גם כשאת כל כך כואבת.

      ברחמים מקופלת המילה רחם

      כמקום של התהוות

      להרגיש רחמים על עצמנו על האחר

      כמו להיכנס לרחם כדי להיוולד מחדש

      והכל בחמלה עוטפת .

       

      לשבת שלום

      יעל הרפז

       

      צטט: stochner 2008-07-11 13:47:32


      כל כך הרבה תובנות יש מה שאת כותבת, בכל נושא.

      וכל כך מעורר הזדהות גם הסיפור האישי.

      תודה גם על הפוסט הזה.  אין לי הרבה מה להגיב ענינית, כי הכל נאמר כבר על ידי המגיבים הקודמים.

      שי

      תודה שי

      עצם זה שכתבת כמה מילים שווה עולם ומלואו

      תבורך!!!

      שבת שלום

        11/7/08 13:47:


      כל כך הרבה תובנות יש מה שאת כותבת, בכל נושא.

       

      וכל כך מעורר הזדהות גם הסיפור האישי.

       

      תודה גם על הפוסט הזה.  אין לי הרבה מה להגיב ענינית, כי הכל נאמר כבר על ידי המגיבים הקודמים.

       

      שי

      צטט: אילת פורת 2008-07-11 11:45:53

      אכן,

      החמלה הינה רגש רצוי וראוי

      היא מרפאת

      פותחת דלתות

      מאירה את הלב

      ואת העולם כולו.

      תודה חיוך

       

      תודה אילת

      אני אוהבת את מילותיך ואת האנרגיה שמוקרנת מהן

      תבורכי

      שבת שלום

       

      צטט: שרה58 2008-07-11 10:06:12

      אסתיה יקרה

      יהא זכרם של יקיריך ברוך

      התרשמתי מאוד מכתיבתך המרגשת ומהאבחנה שאת עושה בין חמלה לרחמים.

       בעיני החמלה באה מתוך אהבה ואמפטיה ומתוך הזדהות עם הצד השני.

      הצד עליו חומלים הוא לרוב חולה וסובל.

      בעוד שרחמים היא מילה כללית יותר והצד עליו מרחמים לא תמיד אהוד עלינו,

      הוא לאו דווקא חולה או מרגיש לא טוב,הוא יכול לנשוך ולבעוט,ולעצבן ובכך לעורר רחמים.

      ו מרחמים עליו דווקא בשל אשיותו הקשה,

      שבת שלום

      שלום שרה

      המשוב שלך נתן לי עוד נקודת מבט לחשוב עליה מבחינת האנשים עליהם מרחמים

      תודה לך!

      שבת שלום

       

        11/7/08 11:45:

      אכן,

      החמלה הינה רגש רצוי וראוי

      היא מרפאת

      פותחת דלתות

      מאירה את הלב

      ואת העולם כולו.

      תודה חיוך

       

        11/7/08 10:06:

      אסתיה יקרה

      יהא זכרם של יקיריך ברוך

      התרשמתי מאוד מכתיבתך המרגשת ומהאבחנה שאת עושה בין חמלה לרחמים.

       בעיני החמלה באה מתוך אהבה ואמפטיה ומתוך הזדהות עם הצד השני.

      הצד עליו חומלים הוא לרוב חולה וסובל.

      בעוד שרחמים היא מילה כללית יותר והצד עליו מרחמים לא תמיד אהוד עלינו,

      הוא לאו דווקא חולה או מרגיש לא טוב,הוא יכול לנשוך ולבעוט,ולעצבן ובכך לעורר רחמים.

      ו מרחמים עליו דווקא בשל אשיותו הקשה,

      שבת שלום

      צטט: שגיאה 2008-07-11 07:25:19


      "בחמלה רבה אמונתך"

      הגיית המילה עושה משהו רך בלב

      להגיד בבוקר ולחוש עטופים באהבה רכה ומגוננת...

      שלא תדעי צער

      רק שמחה מבורכת...

      שבת שלום! 

       

       

      תודה רבה!

      גם אני מרגישה כך כשאני הוגה את המילה חמלה

      תבורכי יקרה

      שבת שלום

        11/7/08 07:25:


      "בחמלה רבה אמונתך"

      הגיית המילה עושה משהו רך בלב

      להגיד בבוקר ולחוש עטופים באהבה רכה ומגוננת...

      שלא תדעי צער

      רק שמחה מבורכת...

      שבת שלום! 

       

      צטט: עלמה אוהבת 2008-07-11 05:56:16


      הגעת לתובנה יפה על ההבדל בין רחמים לחמלה.

      מדהים שבשני המקרים ידעת שהם הולכים למות.

      שתדעי רק שמחה ואהבה!

      תודה עלמה אוהבת

      זה אכן היה מפתיע

      וזה התפתח לכך שכשאמא שלי היתה חולה, בתקופה בה לא היה טלפון,

      הייתי נוסעת מתל אביב לקרית ענבים כדי לטפל בה

      משהו בסגנון טלפון פנימי :-)

      שבת שלום וברכות לך עלמה אוהבת

        11/7/08 05:56:


      הגעת לתובנה יפה על ההבדל בין רחמים לחמלה.

       

      מדהים שבשני המקרים ידעת שהם הולכים למות.

       

      שתדעי רק שמחה ואהבה!

      צטט: me2u2 2008-07-11 05:37:06

      יהי זכרם ברוך של כל יקירנו

      אמן ואמן!

        11/7/08 05:37:
      יהי זכרם ברוך של כל יקירנו

      צטט: אביטל אשל 2008-07-10 22:45:20

      אסתיה, אני מסכימה עם תובנותייך ב100%. מאוד קשה לי עם רחמים, כשאומרים לי 'אני מרחמת עליו/ עליה' בא לי להתפוצץ, גם כשאומרים על אדם אחר 'מסכן'.

       אביטל יקרה

      כשכתוב על אלהים שהוא חומל

      המילה נותנת את התחושה של אהבה רוך ואיכפתיות אוניברסלית

      חלק מהבורא הקיים בכל אדם

      כשכתוב 'רחם על עמך ישראל' בפניה לאלהים

      התחושה היא של מסכנות

      תחושה של חוסר אונים

      כאילו 'באו מים עד נפש'

      תכלס, לכל האנשים יש בתוכם מעינות נחישות והתאוששות אדירים

      מעיינות נחישות שאפשר להוציאם לאור עם חיזוק חומל וחובק.

      ערב טוב ושבת שלום

       


        10/7/08 22:45:

      אסתיה, אני מסכימה עם תובנותייך ב100%. מאוד קשה לי עם רחמים, כשאומרים לי 'אני מרחמת עליו/ עליה' בא לי להתפוצץ, גם כשאומרים על אדם אחר 'מסכן'.

      צטט: אוצרת נשימה 2008-07-10 22:02:50

      בעיני,

      רחמים וחמלה, הם תכונות אומוציונליות העוטפות אדם בצר לו,

      לא בגלל היותו מסכן אלא משום המצאותו במצב רגיש יותר...

      רק אדם אנושי חש רגשות עמוקים ונכון להגיש עזרה לאחר, לא

      פוסלת אפשרות שזה טוב גם לאגו האישי,  אבל לעולם אין  בכך

      תחושה של עליונות...

      יש ברחמים ובחמלה נתינה אין סופית, הייתי אומרת שיתכן מאד

      כי הצורך לתת מעצמך /לחוס/לרחם/לחמול, הוא לא פחות,  אולי

      אף יותר מתחושתו של איש שזקוק ויודע לקבל...

      ולוואי ולא נזדקק לרחמים וחמלה של איש  ונדע לרחם ולחמול...

      הרי שנתברכנו...

      תודה לך ושבת שלום...

      תודה עבור ההסבר הברור של הדרך בה את רואה את המשמעות של המילים, אוצרת נשימה.

      אני חושבת שמהבחינה שבה את מתבוננת, התפיסה המאחדת את שלושת ההגדרות, ההופכת אותם לסינונימים זה לזה, מנקודת האדם הרואה מצב שבו האחר סובל, הרי שהתפיסה היא אכן רגשית ולא תפיסה אוניברסלית (חמלה) עליה כתבתי.

      יכול להיות כמובן שמאחר ואני הייתי בצד השני של המטבע, הראיה שלי שונה מזו שלך.

      זה היופי שבגיוון התפיסות.

      אני מצטרפת לברכתך, ולוואי ולא נזדקק ....

      תודה לך

      לילה טוב ושבת שלום 

        10/7/08 22:02:


       

      עד שהגעתי תובנה שעדיין אוחזת אני בה:

      רחמים הם תחושה של עליונות ותחושה טובה שהאדם מרגיש כשיש לו על מי לרחם,

      אדם שמצבו פחות טוב ממנו, אדם מסכן.

      החמלה היא רגש של אהבה וחיבה אוניברסלית העוטפת אדם העובר אירוע לא טוב

      או אירוע כואב ומעודדת ותומכת בתהליכי התאוששותו הבראה של אותו אדם.

      בעיני,

      רחמים וחמלה, הם תכונות אומוציונליות העוטפות אדם בצר לו,

      לא בגלל היותו מסכן אלא משום המצאותו במצב רגיש יותר...

      רק אדם אנושי חש רגשות עמוקים ונכון להגיש עזרה לאחר, לא

      פוסלת אפשרות שזה טוב גם לאגו האישי,  אבל לעולם אין  בכך

      תחושה של עליונות...

      יש ברחמים ובחמלה נתינה אין סופית, הייתי אומרת שיתכן מאד

      כי הצורך לתת מעצמך /לחוס/לרחם/לחמול, הוא לא פחות,  אולי

      אף יותר מתחושתו של איש שזקוק ויודע לקבל...

      ולוואי ולא נזדקק לרחמים וחמלה של איש  ונדע לרחם ולחמול...

       

      הרי שנתברכנו...

      תודה לך ושבת שלום...

      צטט: flicker 2008-07-10 21:28:37


        רחמים הם תחושה של עליונות ותחושה טובה שהאדם מרגיש כשיש לו על מי לרחם, אדם שמצבו פחות טוב ממנו, אדם מסכן.

        החמלה היא רגש של אהבה וחיבה אוניברסלית העוטפת אדם העובר אירוע לא טוב או אירוע כואב ומעודדת ותומכת בתהליכי התאוששות והבראה של אותו אדם.

       

      תובנות מעולות וחדות.

       

      תודה לך.

       

       

      תבורכי!

      ערב טוב ושבת שלום

       

        10/7/08 21:28:

        רחמים הם תחושה של עליונות ותחושה טובה שהאדם מרגיש כשיש לו על מי לרחם, אדם שמצבו פחות טוב ממנו, אדם מסכן.

        החמלה היא רגש של אהבה וחיבה אוניברסלית העוטפת אדם העובר אירוע לא טוב או אירוע כואב ומעודדת ותומכת בתהליכי התאוששות והבראה של אותו אדם.

       

      תובנות מעולות וחדות.

       

      תודה לך.

       

       

      ארכיון

      פרופיל