| סיפור עממי. הכל התחיל עם אחד הדינזוארים הכי כבדים ומסורבלים שיש, הלישכה לשכר לימוד של אוניברסיטה אחת שממוקמת קרוב לקניון רמת אביב, שחיה עדיין בעידן שלא הכיר באפשרויות תשלום טלפוני או אינטרנטי. וגם לא כרטיס אשראי, הייתכן? כן. ואם אינך נלהב לתור לא נגמר, מיוזע ומתיש לישכה, אז יש להגיע אל המקדש עצמו –הבנק- עם הקרבן - הצ'ק. אלא שבתשלום הקודם גילו לי את אוזני על אודות מכונה שמאפשרת לחמוק מהמפגש עם הכהן, לא הגדול אלא הכספר\ית, מאלה שהם מיטב הבנים והבנות של השבט הסופג הכל עבור האלה אריסונוס. מסנן ומצנן עבורה את זעמם של ההמונים המגישים לה בחימה כבושה את מיטב ביכוריהם (בשקלים במקום שעירים. לעזאזל? לא, לארון הכבוד, הלא הוא הכספת). אבל ראו זה פלא, הפעם אותה מכונה שהיא פאר הטכנולוגיה (היתה פעם בולעת את הצק ומחתימה, מוציאה קבלות, מפיקה צילום של הצ'ק החתום וכיו"ב), עדיין ניצבת במבואה של 'ההיכל מעט' אבל מוגבלת נעבעך. לא יודעת לעשות שוב את שעשתה. הכספשרית של מישורת הקבלה הגתה בסוגיה שהעליתי והשיבה שהמוגבלות יזומה, בשל מדיניות העמלות החדשה ועלי לעלות לדיותה העליונה , לא עם דלת העם, אלא עם הכספשרית "הפרטית" שתעמוד לרשותי להנחותני בנבכי תהליך ההקרבה.במהלך ההמתנה חיברתי את סכום 2 שוברי התשלום ששלחו טי-רקס ועובדי הלשכה, האחד על סך של שלושת אלפים ומשהו שקלים והאחר על סך 25 שח (כן, עשרים וחמישה) ורשמתי צ'ק על הסכום הכולל. כשהגעתי אליה, קדתי קלות והצגתי את בקשתי. שקלה הכספשרית בדעתה והתייעצה עם השרף האישי שלה והכריזה: עליך להקריב 6.5 שח לכל שובר. חייכתי לעצמי בגין הטעות שכוהנת מנוסה עשתה ובנמיכות רוח שאלתי האם הבנתי נכון, 6.5 שח עמלת הקרבה על 25 שח שישולמו? 26% ? ובכן כן. האם שילמתי? אכן כן, וקיוויתי שבסניף המקדש המרכזי, יתמהו כמוני ויזדרזו לתקן ואולי אף להתנצל? נו מילא. עד כאן חלק ראשון. המשך מוזר אחרי הפרסומות |