מנוע הדיזל של המונית התקשה לעמוד בעלייה למג'דל שמס, היישוב הגבוה ביותר ברמת הגולן. מבטים רבים ליוו את האורח שהגיע במכונית המכחכחת, ילדים רצו מסביב, נשים עצרו לרגע וכיסו את לחיין בקצהו של צעיף לבן, גבותיהן מתקרבות זו לזו בריכוז בשל רצונן לראות טוב יותר מיהו הבא. גברים עמדו בצל הקיר מעשנים ומתבוננים. כשזיהו את האיש, שמחו מאוד. "אה... אפנדי!" קרא אבו-נביל והלך לקראת המבוגר שיצא מהמונית בכבדות, הגלביה הלבנה שלו מקומטת קצת מתלאות הדרך. הם לחצו ידיים בחום, ואבו-נביל הוביל אותו בתנועה מזמינה להיכנס בפתחו של בית. השיחה ביניהם התקיימה בערבית, ולכן לא ידוע לכותבת הקורות מה נאמר בה. היא רק יכולה לנחש ששיחה זו התחילה שרשרת של התייעצויות שגרמה בשבעה עשר באוגוסט לכל 9,000 (פחות או יותר) התושבים הדרוזים של מג'דל שמס להתייצב בנקודה מסויימת ליד הגבול עם סוריה. ניחוש זה, קורה כמובן בדיעבד, במועד מאוחר יותר.
|
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
תגובות (6)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יש לי דיבור צפוף עם מי שהמציא את הניחושים בדיעבד. יש לי הרגשה שידועים לו/לה עוד איזה דבר או שניים.
אכן, נוווווווו?
"נשים עצרו לרגע וכיסו את לחיין בקצהו של צעיף לבן, גבותיהן מתקרבות זו לזו בריכוז בשל רצונן לראות טוב יותר מיהו הבא"
אהבתי. ממש ראיתי והרגשתי.
נו נו?
בתור חובבת חיות את אמורה לדעת שמתח כזה, איך אומרים בלשון המעטה, גובל בהתעללות. עכשיו לכי להסתרק, אני צריכה לחלץ קצת עצמות.
אוי את טובה. תמיד אמרתי שיש לי הרגשה שאני הולכת בעולם עם תרנגולת על הראש והיא מנקרת לי מדי פעם בקודקוד.
נו?