כותרות TheMarker >
    ';

    אינטראקציה!

    פתאום ראיתי שיש לי אפשרות לבלוג אז פתחתי אחד. יש מחשבות שלא תמיד יש מי שיקשיב להן. אני אכתוב אותן לפחות אוכל אני לקרוא אותם בסוף היום :-)

    הסיפור של מייקל

    8 תגובות   יום ראשון, 10/6/07, 22:44

    אתם מכירים את זה שהילד נדבק לסיפור ורוצה אותו כל יום עד שיוצא לך כבר הסיפור מהתחת מהאף?

    רוי שלי הוא נדבק לספרים סידרתי.

    עד כדי כך שאני כבר מכיר את הסיפורים בעל פה והוא לא צריך לתקן אותי כי אני מספר אותם מהראש.

    פעם זה היה תפילילה

    אחרי זה אליעז והגזר

    אחרי זה דירה להשכיר

    אחרי זה שמלת השבת של חנל'ה

    אחרי זה לחש הקסמים

    בדרך היה הלו הלו אבא

    עכשיו זה יפתח המלוכלך.

    בקיצור כל לילה כשאני קורא לו את יפתח המלוכלך כשאני מגיע לסיפור של עודד המתנדנד אני ניזכר במייקל שלנו.

    מייקל כל היום מתנדנד על כסאות וכל פעם אני מעיר לו על זה.

    אז הנה מייקל הסיפור שלך

     

    מייקל תפסיק להתנדנד

    אוהבים אותך הרבה

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/6/07 00:58:

      דפקא נשמע לי חינני הקטע של להתנדנד על הכסא ולהיזרק אחורה בנונשלנטיות, לקול געייתם של הפרחחים האחרים בחדר.

      <את - זה - עוד - לא - ניסיתי>

       

      אין ספק שאתה יכול להוסיף את זה לרזומה שלך מייקל ..

       

      דש בבית :)

       

        11/6/07 00:14:

      אם בהקראת ספרים עסקינן, האם יש עוד אנשים ששינו את סיבת השארתם של עמי ותמי ביער?

       

      המקור: הושארו ביער לאנחות ע"י הוריהם עקב מצוקה כלכלית (לא נשאר לחם)

       

      הגרסא שלי: הושארו ביער רק לקצת, ההורים קפצו לחפש עוד עצים למדורה.

       

      ועוד אחד לסיום, לאחרונה התחלתי להגיד לבני בעלילות חסמב"ה במאה ה 21. הדמויות אותן דמויות, אך העלילה מתרחשת בשכונה. המערה הסודית נמצאת מתחת לגינה הקטנה, החסמבאים מתמודדים מול אלימלך זורקין, הוא גנב האופניים הידוע לשמצה (קל להזדהות אחרי שהרימו לנו זוג + קורקינט) ואהוד השמן מפליא בארוחותיו במסעדות באיזור (חומוס אצל באסם, קרמבואים בפיצוציה, ביג מאמא בטייק אוואי וגו')

       

      אסד הקטן (4.5) די מבסוט. נראה לי...

        11/6/07 00:08:

      כן, הסיפור הזה הוא עלי...

      ככה זה - מאז שאני זוכר את עצמי. נראה לי מכיתה א.

      פעמיים בשנה הייתי מתהפך אחורנית לקולה הצוחק של הכיתה

      פעם בשנה זה היה בגלל שגב הכיסא היה נשבר (זה תמיד היה ברזל כל-כך איכותי שבנו ממנו את הכיסאות האלה...).

      אבל למרות שהסרדינים שחו עם הליפתן והתפוחים - לא עזר כלום.

       

      אני חושב שיש משהו בשמירה על שיווי המשקל הזה שמרגיע אותי מצד אחד ועוזר לשמור על הריכוז מצד שני.אולי זאת הישיבה הדינאמית שמונעת ממני להתרוצץ ממקום למקום ואולי זה סתם הרגל...

       

      בסוד אני אספר לך ינון, שהכיסא שלי במשרד הוא כזה שאפשר להתנדנד עליו בלי שיש צורך להרים שתי רגליים באוויר. אז ככה חסתי על חייהם של הכיסאות הצבעוניים מחדר הישיבות.

       

      בכל מקרה, אני מכיר היטב את מה שתיארת עם רוי, כי גם אני הייתי ילד כזה, שנדבק לסיפורים.

      עד היום אני יודע בע"פ את רוב הספרים שאימא שלי קראה לי ערב ערב (כן, בינהם היה גם יפתח המלוכלך - תפילילה עוד לא היה...)

       

      אבל תאמין לי, ילד שדבק בסיפורים זה דבר טוב. זה אומר שיש לו אוזן מוסיקאלית (במיוחד עם הוא אוהב חרוזים), ושהוא מעריך את המצלול של השפה - ויותר מזה, שהוא אוהב את הקול שמי שקורא לו את הסיפורים ואת התחושה שיש לו בזמן שמקריאים לו את הסיפור.

      ילדים משחזרים תחושות בעזרת זיכרון חושי... הם עושים את זה בלי לשים לב.

       

      בקיצור, תיזהר ינון - עוד יגדל לך קופירייטר (רחמנה לצלן)

       

      :)

       

      תודה על ההקדשה.

       

      לילה טוב.

       

      מייקל

        11/6/07 00:06:

       

      צטט: שגיא חמץ 2007-06-10 23:56:32

      אצלי זה מוגלי מלך הג'ונגל

      אבל אני מקריא בדיוק שתי שורות בכל עמוד

      ורץ הלאה

       

      היום פעם ראשונה תפסו אותי על חם. 

      מסתבר שמוגלי בגירסה המלאה זה כמעט 20 דקות

      וגם יש קטעים די מפחידים שכוללים נמר דב וילדה מפוחדת בשם שאנטי

      או כמו שהיא מכונה כאן סנטי.

      חביבי אין ספר פחות חינוכי מיפתח המלוכלך

      למרות שלכל סיפור של סוף חינוכי

      נראה לי קצת אפסס מוזר לכנך ילדים לא להדליק אש על ידי סיפור עם ילדה שנשרף ונעלמה כששיחקה עם גפרורים

        10/6/07 23:56:

      אצלי זה מוגלי מלך הג'ונגל

      אבל אני מקריא בדיוק שתי שורות בכל עמוד

      ורץ הלאה

       

      היום פעם ראשונה תפסו אותי על חם. 

      מסתבר שמוגלי בגירסה המלאה זה כמעט 20 דקות

      וגם יש קטעים די מפחידים שכוללים נמר דב וילדה מפוחדת בשם שאנטי

      או כמו שהיא מכונה כאן סנטי.

        10/6/07 23:26:

      הכי כיף ביפתח המלוכלך (או יהושוע הפרוע, זה אותו ספר לא?) זה שאני זוכר את אמא שלי מקריאה לי אותו כשהייתי ילד.

       

      ההקראה שלי כהורה זורקת אותי ישר לחדר הילדות שלי, ואמא שלי יושבת ומקריאה יחד איתי את כל הספר.

       

      איזה כיף!

       

      גילוי נאות, בנו של הכותב (כפרה עליו!!!!!!) הכי אוהב את "אפרים מביט לשמיים".

        10/6/07 23:20:

       

      צטט: בתיהא 2007-06-10 23:12:19

      שונאת את תפילילה!

      אצלנו בסיפריה:

      מקס ומוריץ

      דני דין בשירות המודיעין

      אמיל והבלשים

       

      והילד בן 4.

       

      חייבת להשיג לו את השטן במוסקבה ליומולדת 5.

       

       

      מה השטן במוסקבה?

      גם לכאן את מביאה לי את גיידמק?

        10/6/07 23:12:

      שונאת את תפילילה!

      אצלנו בסיפריה:

      מקס ומוריץ

      דני דין בשירות המודיעין

      אמיל והבלשים

       

      והילד בן 4.

       

      חייבת להשיג לו את השטן במוסקבה ליומולדת 5.

       

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ינון ל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין