כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מיושבת בדעתה יוצאת מגדרה

    דברים שכתבתי

    ארכיון

    0

    הרווח בין אנשים למלים

    37 תגובות   יום שישי , 11/7/08, 09:18

    ...הוא המרווח בו התנדנדתי רוב חיי הבוגרים - ואולי עוד לפני כן, בגיל צעיר מאוד.

    כוונתי למה שלמדתי באוניברסיטה ומקצועותיי, ספרות ופסיכולוגיה.

    מעולם לא ידעתי לבחור.

    תמיד היו אלה שתי אהבות גדולות שבחירה באחת מהן התבררה מאוחר יותר זמנית.

    והסיבות המעשיות שגרמו לי לבצע אותה נשמעו לי עצמי ברגע אחר תירוצים בלבד.

    אני מתארת עבודה עם טקסט - תרגום, עריכה, כתיבה - במונחים אנושיים מאוד השאובים מעולם הטיפול בילד; אמרתי תמיד שקשה לי להניח לו להסתובב בעולם  לא מסורק  וכשאינו לבוש היטב...

    מנסיוני הדל - ונדמה לי שיש לכך תימוכין גם אם אתלה באילנות גבוהים, כגון אבות הפסיכואנליזה ומטפלים גדולים

    אחרים - טיפול באנשים חייב לערב קשב מחודד למלים שהם משתמשים בהן.

    חלקים מכתבי פרויד מהווים ניתוח טקסט דבור, זה שהמטופל אומר בחדר הטיפול על תחושותיו 'כאן ועכשיו', בסיטואציה הטיפולית, מעקב אחרי תיאורי חלום, וקשב למינוחים.

    ומלבד ההסברים התיאורטיים, אני אוהבת את שניהם.

    ואת זה אי אפשר להסביר.

    אולי גם לא צריך. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/7/08 19:54:

      כן. ההתלבטויות שלי לרוב נראות על פני השטח פעילות למדיי...

      אבל אתה צודק, כמובן. 

       

       

      צטט: קובי בורודצקי 2008-07-12 19:28:26


      גם אצלי התנודה בין לבין

      אמנות וחינוך

      רוח ומעש

      פנימי וחיצוני

      אסור ומותר

       

      בלי לשפוט בלי תקוע

      שום "מקל" בגלגלי הרכב שנקרא

      החיים.

       

      לכל תלמידי אני תמיד ממליץ לא להתקע ולא לחפור את בור הקיום

      כי כאשר עוסקים בדואליות - מקבלים השראות הדדיות ופרספקטיבות בסגנון:

      "מה שרואים מכאן - לא רואים משם"

       

       

      שבוע טוב לך, חברה

       

      קובי שלך

       

       

        12/7/08 19:51:

      צטט: מוליק1 2008-07-12 19:24:06

      חזרתי לככב, כעת אני גדול, גם אני יכול!

       'מוליק', תודה.

       

        12/7/08 19:50:

      צטט: writin'girl 2008-07-12 19:17:34


      הכתיבה... זה התחום הכי אהוב עליי.

      כמה טוב להיות שלמה עם עצמך ולעשות דברים שעושים לך טוב...

       

       כן, זו המטרה...

        12/7/08 19:28:


      גם אצלי התנודה בין לבין

      אמנות וחינוך

      רוח ומעש

      פנימי וחיצוני

      אסור ומותר

       

      בלי לשפוט בלי תקוע

      שום "מקל" בגלגלי הרכב שנקרא

      החיים.

       

      לכל תלמידי אני תמיד ממליץ לא להתקע ולא לחפור את בור הקיום

      כי כאשר עוסקים בדואליות - מקבלים השראות הדדיות ופרספקטיבות בסגנון:

      "מה שרואים מכאן - לא רואים משם"

       

       

      שבוע טוב לך, חברה

       

      קובי שלך

        12/7/08 19:24:

      חזרתי לככב, כעת אני גדול, גם אני יכול!

        12/7/08 19:17:


      הכתיבה... זה התחום הכי אהוב עליי.

      כמה טוב להיות שלמה עם עצמך ולעשות דברים שעושים לך טוב...

        12/7/08 18:05:

      אורי, תודה על הכוכב.

      ואתה בעצם מדבר על רווחים בין  מילים, לא המרווח בין מקצועותיי...

      שזה דיון יפהפה וחשוב בפני עצמו. 

       

      צטט: אורי כרמל 2008-07-12 14:28:28

      ואני חושב שהיופי בשפה ובמילים תמיד מתחבא ברווחים ולאו דווקא במה שנאמר בגלוי :)

      כוכב

      אורי

       

       

        12/7/08 14:28:

      ואני חושב שהיופי בשפה ובמילים תמיד מתחבא ברווחים ולאו דווקא במה שנאמר בגלוי :)

      כוכב

      אורי 

        12/7/08 10:33:

      צטט: צפל 2008-07-12 10:21:05

       

      כל חיי התנדנדתי בין המילה, התמונה והלחן. בסופו של יום אני מתפרנס מעיצוב התמונה על אף שמעולם לא ממש רציתי לעסוק בכך ( בגלל המוגבלות של הכשרון וההיסטוריה אישית) , במילים אני עוסק להנאתי אבל התשוקה האמיתית שלי היא למוסיקה שבדרך כלל, שלא כמו המילים אינה משקרת.

      למעט העיסוק שלי בתמונה בשאר הדברים אני עוסק רק בזמני הפנוי. אני סבור שכאשר אתה עוסק במשהו כתחביב ולא כפרנסה, גם אם אתה פחות מקצועי, אתה בא ממקום של כנות ולא של פרנסה.

       

       קודם כל, תודה על הכוכב.

      שנית, בדבריך אתה משתמש לא מעט במושגים של 'כנות' מוטל העדרה.

      לא משוכנעת שעיסוק בדבר מה כתחביב מבטיח העדר 'שקר'... הרי באמנות עסקינן, כך שהגבול דק מאוד.

        12/7/08 10:21:

       

      כל חיי התנדנדתי בין המילה, התמונה והלחן.  בסופו של יום אני מתפרנס מעיצוב התמונה על אף שמעולם לא ממש רציתי לעסוק בכך ( בגלל המוגבלות של הכשרון וההיסטוריה אישית) , במילים אני עוסק להנאתי אבל התשוקה האמיתית שלי היא למוסיקה שבדרך כלל, שלא כמו המילים אינה משקרת.

      למעט העיסוק שלי בתמונה בשאר הדברים אני עוסק רק בזמני הפנוי. אני סבור שכאשר אתה עוסק במשהו כתחביב ולא כפרנסה, גם אם אתה פחות מקצועי, אתה בא ממקום של כנות ולא של פרנסה.

        12/7/08 07:45:

      נכון, 'עלמה'.

      בדיוק כך נשמע הפזמון, ולזה כיוונתי. 

       

      צטט: עלמה אוהבת 2008-07-12 03:45:19


      יפה.

      יש שיר כזה, הרווח בין הגבר לחולצה. בערך:)

       

       

        12/7/08 07:43:

      צטט: איש בכסא גלגלים 2008-07-12 00:21:17

      תמשיכי לאהוב ולהינות מעמל כפייך.

      שבת שלום לך אשה

       

       

      שבת שלום חזרה, איש.
        12/7/08 03:45:


      יפה.

      יש שיר כזה, הרווח בין הגבר לחולצה. בערך:)

      תמשיכי לאהוב ולהינות מעמל כפייך.

      שבת שלום לך אשה

        11/7/08 22:44:

      צטט: מורנינג 2008-07-11 21:21:54

      מילים ואנשים, אנשים ומילים.

      מסכימיתך.

      תודה.
        11/7/08 22:42:

      אהוד,

      תודה.

      על המחמאה, על הרצון לדעת וכמובן, על האופן המחמיא בו אתה מזהה את נטיותיי כ'יונגיאניות'.

      ואכן, אותם דברים עליהם אני מדברת כאן - אהבה למלים, עניין חי באנשים - נמצאים קרוב מאוד למרכז אצלי.  

       

      צטט: ehudamir 2008-07-11 22:27:37


      הדברים הם מעין התחלה של ניתוח, שנקטע בפתאומיות.

      אשמח לפיתוח של הנושא, למשל - תיאור הסיבה לכך שאדם (למשל, את) בחר לגעת באדם אחר דרך מילותיו ולא דרך התבטאויות אחרות של ה"אני" שלו - למשל, רגשותיו של אותו אדם, מצבו המשפחתי, חלומותיו, הפנטזיות שלו, וכל דרך טיפולית אחרת לגשת לאדם. בדרך שתיארת (ולא שאני מומחה) יש משהו מאוד ארכיטיפי, יונגיאני.

      לא שמשהו רע בזה. רבים מידידי הטובים הם יונגיאניים.

      אבל תמיד טוב לקרוא עוד פיסה ממך...

      תודה.

       

       

       

        11/7/08 22:27:


      הדברים הם מעין התחלה של ניתוח, שנקטע בפתאומיות.

      אשמח לפיתוח של הנושא, למשל - תיאור הסיבה לכך שאדם (למשל, את) בחר לגעת באדם אחר דרך מילותיו ולא דרך התבטאויות אחרות של ה"אני" שלו - למשל, רגשותיו של אותו אדם, מצבו המשפחתי, חלומותיו, הפנטזיות שלו, וכל דרך טיפולית אחרת לגשת לאדם. בדרך שתיארת (ולא שאני מומחה) יש משהו מאוד ארכיטיפי, יונגיאני.

      לא שמשהו רע בזה. רבים מידידי הטובים הם יונגיאניים.

      אבל תמיד טוב לקרוא עוד פיסה ממך...

      תודה.

       

        11/7/08 22:24:

      צטט: דני.ל 2008-07-11 21:07:34


      מלים

      המלים פרוור כתב עליהן ספר. הוא השתמש במלים לכתוב על מלים.

      פסיכולוג, כמו תוכי מפצח גרעינים מפצח מלים.

      למלים יש טעם שונה במקומות ורגעים שונים.

       

      לבחור צריך מה שמתאים לרגע

       

       נכון.

        11/7/08 21:53:
      רגשות לעומת זאת לא חייבים להסביר במילים והעדר הניסוח המילולי לא מוריד מאיכות ההרגשה. מצד שני רגשות יכולות להוות טריגר למחשבות שעשויות לשנות את איכות ההרגשה המקורית. התנודה המעגלית הזו עוד לפני שנכנסים לצורך של הבעת ההרגשה או המחשבה לזולת (כמובן  במגבלות יכולות התקשורת של האדם), היא נושא גדוש בפני עצמו..שלדעתי מהווה פרמטר משמעותי ליכולת הבחירה שהזכרת בתחילת הפוסט.
        11/7/08 21:21:

      מילים ואנשים, אנשים ומילים.

       מסכימיתך.

        11/7/08 21:07:


       מלים

      המלים פרוור כתב עליהן ספר. הוא השתמש במלים לכתוב על מלים.

       פסיכולוג, כמו תוכי מפצח גרעינים מפצח מלים.

      למלים יש טעם שונה במקומות ורגעים שונים.

       

      לבחור צריך מה שמתאים לרגע

        11/7/08 20:45:

      עופר, שבת שלום גם לך. 

       

      צטט: ofer ben z 2008-07-11 20:30:38

      נחמד שחולקת עימנו כל זאת

      שבת שלום

       

       

        11/7/08 20:30:

      נחמד שחולקת עימנו כל זאת

      שבת שלום

        11/7/08 19:47:

      צטט: אסנת אמנית,מעצבת. 2008-07-11 19:33:40

      שניי התחומים שהתלבטת בינהם נושקים אחד לשני בחשיבות בחירת הסמנטיקה.

      מאוד אוהבת את התנסחותך.

      אולי באחד הימים תוכלי להתמחות גם בפסיכולוגיה.

      אני בטוחה מהכרותנו הקצרה שיש לך מאגר של רגישות,תובנות,חכמת חיים ואיטיליגנציה

      שיכולים להכשירך להיות גם מטפלת נפלאה.תמים

       תודה על המחמאות.

      אני מטפלת מדופלמת בשיטת הגשטלט, ואכן, טיפלתי תקופות בחיי, עבדתי עם יחידים ועם קבוצות.

      והתחומים נושקים זה לזה ללא ספק.

      ויופי שבאת לבקר. 

       

      שניי התחומים שהתלבטת בינהם נושקים אחד לשני בחשיבות בחירת הסמנטיקה. 

      מאוד אוהבת את התנסחותך.

      אולי באחד הימים תוכלי להתמחות גם בפסיכולוגיה.

      אני בטוחה מהכרותנו הקצרה שיש לך מאגר של  רגישות,תובנות,חכמת חיים ואיטיליגנציה

      שיכולים להכשירך להיות גם מטפלת נפלאה.תמים

        11/7/08 19:25:

      צטט: מיושבת בדעתה 2008-07-11 19:20:30

      צטט: ידידת אמת 2008-07-11 18:59:39


      יקירתי..

      אני מרגישה מן הפסד

      שלא יישמתי בצעירותי את שתי המקצועות שהזכרת

      ספרות ופסיכולוגיה...כי פסיכולוגית ללא תעודות יש לי ויש עדים בסביבה שלי

      ספרות אני אוהבת אבל לא ממש יודעת איך להתבטא

      תודה שהזמנת אותי להגיב

      סופשבוע מקסים

       

       

      'ידידת אמת', שמחה שאהבותיי מוצאות הד אצל אנשים נוספים.

      וסופשבוע נהדר גם לך.

       

       

        11/7/08 19:06:

      ליאתילה, תודה על הציטוט וההתבוננות. 

       

      צטט: ליאתילה 2008-07-11 18:47:42

      טוב לך עם שניהם וזה מצויין,

      לדעתי המטפל הטוב ביותר זה המטפל שמבין את מילותיו של המטופל ,

      שיודע ליקרא את מה שבניהן,

      זה ששם לב לכל מילה , טון .

      ברגישות ואהבה.

       

      לא סתם את מתחברת לעולמות אלו ,

      אשר בכישרון רב מחוברים הם ובילתי ניתנים להפרדה.

       

       

    • "המילה מעניקה למחשבה את קיומה העילאי והאציל ביותר." ~ ברוך שפינוזה
    •  

       

       

        11/7/08 18:59:


      יקירתי..

      אני מרגישה מן הפסד

      שלא יישמתי בצעירותי את שתי המקצועות שהזכרת

      ספרות ופסיכולוגיה...כי פסיכולוגית ללא תעודות יש לי ויש עדים בסביבה שלי

      ספרות אני אוהבת אבל לא ממש יודעת איך להתבטא

      תודה שהזמנת אותי להגיב

      סופשבוע מקסים

       

        11/7/08 18:47:

      טוב לך עם שניהם וזה מצויין,

      לדעתי המטפל הטוב ביותר זה המטפל שמבין את מילותיו של המטופל ,

      שיודע ליקרא את מה שבניהן,

      זה ששם לב לכל מילה , טון .

      ברגישות ואהבה.

       

      לא סתם את מתחברת לעולמות אלו ,

       אשר בכישרון רב מחוברים הם ובילתי ניתנים להפרדה.

       

       

    • "המילה מעניקה למחשבה את קיומה העילאי והאציל ביותר." ~ ברוך שפינוזה
    •  

        11/7/08 10:07:

      צטט: על החיים בישיבה 2008-07-11 09:39:00


      הכי חשוב שטוב לך !!!!!

       

       חיוך גם זו דרך להביט על זה...

        11/7/08 10:04:

      צטט: מוליק1 2008-07-11 09:48:35


      לנפש האדם יכולת להתבטא במספר אופנים

      כתיבה, תנועה, מצבי רוח

      ונראה לי שהדיבור , כפי שהאדם התפתח עלי אדמות

      הוא הביטי המשוכלל ביותר, מבחינת המדבר וגם מבחינת השומע.

       

      ואת בוחרת להיות קרוב לנפשות האנשים.

       

       

       

       

       ...ולמילותיהם. אכן.

        11/7/08 10:02:

      צטט: מתבוננת 2008-07-11 09:52:52


      "טיפול באנשים חייב לערב קשב מחודד למלים שהם משתמשים בהן".

      זה..

      ובכלל, אינטראקציה עם אנשים.

      דיבור, מגע, כתיבה, קריאה..

      הסברת את זה יפה. מאד.

      שבת של שלום :)

       

       תודה, 'מתבוננת'.

        11/7/08 09:52:


      "טיפול באנשים חייב לערב קשב מחודד למלים שהם משתמשים בהן".

      זה..

      ובכלל, אינטראקציה עם אנשים.

      דיבור, מגע, כתיבה, קריאה..

      הסברת את זה יפה. מאד.

      שבת של שלום :)

        11/7/08 09:48:


      לנפש האדם יכולת להתבטא במספר אופנים

      כתיבה, תנועה, מצבי רוח

      ונראה לי שהדיבור , כפי שהאדם התפתח עלי אדמות

      הוא הביטי המשוכלל ביותר, מבחינת המדבר וגם מבחינת השומע.

       

      ואת בוחרת להיות קרוב לנפשות האנשים.

       

       

       

        11/7/08 09:39:

      הכי חשוב שטוב לך !!!!!

      פרופיל

      מיושבת בדעתה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין