היום אחרי כמה ימים של נסיונות שווא למצוא זמן ללכת לבנק, מצאתי לי את הזמן ונפגשתי עם יועץ ההשקעות שלגמרי במקרה היה פנוי, כך יוצא שהמדיניות שלי לטיפול בעינייני הכספים של המשפחה נגזרת מהתאמה בין הזמן הפנוי שלי לזמן הפנוי שלו, זאת אומרת שאני לא מוכרת וקונה ( דברים שדורשים לטעמי התייעצות מיוחדת ) לפי מה שנראה לי שצריך אלא לפי הזמן שמתפנה לי, בקיצור אחרי שמכרתי כמה מניות וקניתי קרנות שנראות לי מסוכנות פחות , עשיתי חשבון וראיתי שחרף כל המשחקים שלי הרווחתי בגדול כ 3% אחרי קיזוז הירידות , כמו פק"מ סטנדרטי ונטול סיכון , אז למה לי כל החרטא הזה?, לי שמנסה לצמצם למינימום את הדברים הדורשים בחירה והחלטה,  לא יודעת למה אני עושה את זה , אולי בגלל הפרפרים וחדוות ההצלחה שגוברת על אכזבת הכישלון..?