שמי אולגה ש', אני בת 31, בעלת תואר ראשון לאלקטרוניקה וחשמל מהאוניברסיטה הטכנית בנובוסיבירסק שברוסיה ועובדת במקצועי כמהנדסת. ממשכורתי אני מצליחה לפרנס בכבוד גם את אמי וגם את א', אחייני הקטן.
עליתי לארץ לבד בינואר 2000.
במרץ 2002 עלתה אחותי יוליה יחד עם בעלה אלכסיי ובנה א', שהיה אז בן שנה וחצי. במשך שנה הם גרו ועבדו בקיבוץ בית השיטה.
אמי עלתה ארצה בנובמבר 2002 ועברה לגור איתי בחיפה.
באוגוסט 2003 עברה גם אחותי עם משפחתה לחיפה. תוך זמן קצר התברר לי ולאמי שאחותי היא קורבן לאלימות קשה. בעלה, שלא עבד, היכה אותה באופן אכזרי – כאשר הילד עד לכל המחזות הקשים. אחותי, כדאי לציין, עבדה בארץ בכל עבודה אפשרית כדי שתוכל לפרנס את משפחתה. במאי 2004 פניתי למעון לנשים מוכות של נעמ"ת כדי לברר אם אחותי יכולה למצוא שם מקלט. נאמר לי שהפנייה צריכה להיות ביוזמתה.
יום אחד, אחרי שבעלה אלכסיי התפרץ, היכה אותה נמרצות ואיים עליה בסכין, אחותי צילצלה למשטרה. בעקבות הפנייה אלכסיי נעצר ואחותי ואחייני נלקחו למקלט לנשים מוכות.
כאשר אלכסיי שוחרר ממעצר, הוא מכר מיד את כל הרהיטים ואת הצעצועים של הילד ונסע לרוסיה. הוא חי שם שנה, ואז חזר לישראל. בדצמבר 2004 אחותי יצאה מהמקלט ושכרה דירה בבני ברק. באמצעות משרד הפנים הצליח אלכסיי למצוא את כתובתה החדשה של אחותי ושכר דירה קרוב אליה. בנובמבר 2005 אחותי התגרשה מבעלה.
אחרי הגירושים אלכסיי ניסה לפגוש את הילד ונעזר לשם כך בעובדים הסוציאליים. אחותי, שהפחד מפני בעלה המשיך ללוות אותה, התנגדה. העובדים הסוציאליים – ללא רשותה – מסרו לו את כתובת הגן של א'. כך הוא הפתיע את אחותי ואת אחייני כשהופיע במסיבת חנוכה בגן.
ב- 15 בינואר 2006 אחותי נרצחה בדירתה בדקירות סכין וחנק. כשהיא לא באה לאסוף את הילד מהגן, הגננת ליוותה את אחייני הביתה ומסרה אותו לשכנים. זה נודע לי ולאמי רק בלילה. מיהרנו מיד לדירה וגילינו מה קרה. הזמנו משטרה ואחר-כך לקחנו את א' איתנו.
אלכסיי נלקח מיד למעצר כחשוד ברצח. כעבור זמן קצר קיבלתי אפוטרופסות על אחייני.
מאז, במשך שנתיים וחצי, אני מגדלת את א' לבד. אני משמשת לו כאמא לכל דבר ודואגת לספק לו את כל מה שהוא צריך. אני עושה הכל כדי לאפשר לו לחיות חיים נורמליים, למרות הטראומה הכבדה והשנים הקשות שעבר.
חשוב לי שיגדל תוך שמחת חיים, שיהיו לו חינוך ובית-ספר טובים, שייהנה מחוגים – ודואגת לתת לו את כל אלה. בכל אותה תקופה אלכסיי היה במעצר והתנהל נגדו משפט באשמת רצח אחותי.
ביוני 2008 הסתיים המשפט בזיכוי. השופט קבע שאלכסיי זכאי מחמת הספק בגלל האופן הרשלני שבו התנהלה החקירה המשטרתית. עכשיו, כשהוא אזרח חופשי. יש לאלכסיי הזכות לקבל בחזרה את הילד. זו זכותו, למרות שבעבר הוא לא שילם מזונות עבורו, לא שימש לו כאבא נורמלי ואפילו ויתר עליו כשחזר לרוסיה מתוך כוונה ברורה להקים משפחה חדשה.
אני פונה אליכם בבקשה לתמוך בהשארת א' בחזקתי. זה לטובתו, וזהו גם רצונו המפורש. א' רואה בי אם לכל דבר. אלכסיי מעולם לא תיפקד כאב נורמלי ולא שימש לאחייני כדמות חינוכית. בזכרונות של אחייני א' הוא חרוט אך ורק כמי שהיכה בלי רחמים את אמו.
כיום א' נהנה כמו כל הילדים מהחופש הגדול, ובסיומו הוא יתחיל ללמוד בכיתה ב'. הוא ילד חכם, תלמיד טוב, הוא משתתף בכמה חוגים ויש לו הרבה חברים. אחרי כל-כך הרבה מעברים ממקום למקום והחוויות הקשות שעבר הוא נמצא סוף סוף בסביבה חמה, יציבה ומגוננת. לנתק אותו מהסביבה הזו יהיה להרוס את כל מה שהצלחנו לשקם. |