חזרתי. אני פה.

ארץ יפה יש לנו, יחד עם זאת, נורא כיף לצאת ממנה לפעמים, לנשום אויר אחר. בלי פלפון, בלי עיתון, חדשות והעיקר, בלי טלוויזיה. לנקות את הראש כדי שאפשר יהיה להתחיל את החופש ואחריו לחזור כמו חדשה לשנת הלימודים.

בודפסט מהממת. אדריכלות יפה. ישן מול חדש. דנובה, אוכל טוב ומוסיקה. שלובים מנצחים.

הנסיעות האחרונות שלי לחו"ל היו לבד.

כמו צועניה הסתובבתי בעולם. הייתי צריכה ללמוד את עצמי להיות שלמה בלבד ללא פחד, להיות בתוך הלא ידוע, בתוך האין, להתגבר על הלבד לטובת הביחד - וכך היה.

כמו צועניה הסתובבתי בעולם והעולם כולו היה ביתי.

פיזזתי ממקום למקום, הכרתי אנשים חדשים.

הנסיעה לתאילנד שנה שעברה היתה משימת אימון שנתתי לעצמי, שלושה שבועות לבד, בלי לסגור שום טיסה מהארץ, שום מלון, שום כלום. הכל במקום לפי מה שבא לי. לפי הרצון האמיתי של אותו הרגע.  למדתי על עצמי דברים שלא חלמתי לגלות והיה נפלא.

כל נסיעה היא מסע מסוג אחר.

השנה החלטתי שלכבוד האהבה החדשה שתגיע, זאת שאני מכינה עצמי אליה, זאת הצועדת בדרכה אלי ועוד לא הגיעה, אני מתאמנת על ביחד ולא נוסעת לבד.

כך היה.

בהתחלה זה היה מוזר, אחר כך ממש נחמד ואחר כך ממש, אבל ממש השירים היו בנשמתי.

רקדתי להנאתי ברחובות ושרתי כהרגלי בלי לדפוק חשבון לאף אחד.

העולם כולו היה ביתי.

מסקנות:

1. היה אחלה. לא רציתי לברוח ולהיות לבד. לא סבלתי לרגע מהביחד.

2. אני זורמת וקלילה אך יודעת לאן פני מועדות גם כשאני לא לבד

    (זה חדש, פעם הייתי מבטלת את הרצון שלי לטובת רצון של מישהו אחר - לא יותר).

3. התקשורת שלי קלה ופתוחה.

4. כרגיל, אין לי סבלנות לשיפוטיות אבל למדתי חלק להעביר וחלק לומר בקלות ובלי לחץ.

5. נהייתי יותר מדי רגישה לסמנטיקה, השפה האימונית "דפקה" לי את המוח ואני צריכה לזכור

    שלא כולם מכירים אותה והעיקר הכוונה שלהם.

6. האושר והשמחה מדבקים. כל מי שהיה איתי התחיל תוך יום גם הוא לרקוד ברחובות. 

בסיכום הכללי, הייתי מרוצה ממני, נשארתי מדהימה גם כשלא הייתי לבד...

אפשר לומר שנעשו בי עצמי כמה צעדים לטובת הזוגיות המתאימה לי, שתגיע בשעה טובה בדיוק ברגע הנכון ובזמן המתאים - המשפט אומר "ואהבת לרעך - כמוך", כלומר כמו שאתה אוהב את עצמך, תאהב את האחר. המשמעות היא שקודם עליך לאהוב את עצמך ואחר כך תמצא את האהבה האמיתית שלך, את הנשמה התאומה. זאת היתה הדרך, זאת היתה העבודה העצמית.

אהבתי את משימת האימון שנתתי לי. המשימה בוצעה על הצד הטוב ביותר וגם אכלתי טוב...:))

שבתשלום לכל חברי,

גם הצוענייה שבי יכולה לנוח

ולהמשיך להסתובב בעולם הפנימי

ובעולם החיצוני, כרצוני...

גילה