כתפיים דקיקות שעליהם נשאים קילוגרמים של חששות מיותרים ממה אנחנו בעצם פוחדים ? מלחבק אלינו את החיים בשקיקה להיות עם עצמינו כנים ולומר כן אנחנו באמת רוצים..........
לחבור לדממה להפסיק לברוח לעמוד לרגע במקום, ולתת להם מקום להתחבר לכמה רגעים לתמימות של ילדים
ואז.....
הם יגיחו לאוויר העולם כתינוקות מרחם אימם ויתנו לנו להתמודד עימם
בעיניים פקוחות לרווחה מביטה בהם ומשתהה מסתבר השד לא היה כה נורא
לחבק את הפחדים גם הם סוג של ילדים אבודים שנלמד לאהוב אותם נבין שהם המתנות הכי גדולות שלנו זימנו הבורא והחיים
ממשיכה במסע לאחר שהשלתי כמה קילוגרמים מיותרים. את שפתיי עוטים חיוכים
* נכתב לאחר התמודדויות עם דברים מדברים שונים כן וגם עם פחד הגבהים שלי |