כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של mikelda

    עוסק בענייני חינוך, יזמות, שיפור מצב החינוך, הצעות חדשות. מה צריך לעשות ועדיין לא נעשה בתחום החינוך. רפורמות בחינוך לא מצליחות אצלנו לכן צריך להתמקד בשינויים קטנים ושיטתיים.

    0

    האגדה על הבגרות האקסטרנית

    137 תגובות   יום שבת, 12/7/08, 01:26

     

     

    מידי פעם עולות האשמות נגד מערכת החינוך הציבורית, למשל:

    בתי הספר הפכו לבתי חרושת לציונים, הכישלון בתוצאות בחינות הבגרות, רק קצת למעלה מ55% מצליחים לסיים את הלימודים עם תעודת בגרות מלאה, מי צריך בגרות ? האם כל הבוגרים זקוקים באמת לתעודת בגרות ?

    יש תלמידים שאינם מסוגלים או מוכשרים ללימודים עיוניים, אולי נפתור אותם ואותנו מהעונש ?

    מי צריך בגרות במתמטיקה, או בהיסטוריה או בכל מיני מקצועות ? אפשר ללמוד לבגרות  בלימודים מרוכזים תוך חודש, למה צריך את בזבוז הזמן הזה ? אולי נבטל את בחינות הבגרות בכלל ?

    אולי כדאי להפריט את מערכת החינוך, הרי השוק הפרטי יודע להצליח יותר מהמערכות הציבוריות, בית ספר האקסטרני עושה את זה טוב יותר.

    אז בואו ונעשה קצת סדר בדברים.

    בחינות הבגרות הן הרע ההכרחי, עדיין לא נמצאה שיטה יעילה יותר לבדוק הצלחה, כישלון או תוצאות חוץ ממבחנים.

    בחינות הבגרות הן מבחנים סטנדרטים. בחינות הבגרות מתקיימות במועדים קבועים ובמקביל בכל הארץ. זהו סטנדרט שכולם בכל הארץ יהודים, ערבים, דתיים וחילונים צריכים להגיע אליו. בחינת הבגרות מחייבת את כל החברה הישראלית להתיישר לפי הסטנדרט, גם בפריפריה וגם במרכז מחויבים להגיע לרמה הנדרשת, חובה לדעת לענות על מגוון שאלות שנוסחו במקום מרכזי אחד, ושיבדקו במקום מרכזי אחד. 

    בחינות הבגרות הסטנדרטיות מסייעות ליצור שוויון, לקדם אוכלוסיות מוחלשות או כאלו הנמצאות בפריפריה. הבחינות יוצרות שוויון הזדמנויות לכניסה למוסדות אקדמים.

    בחינות הבגרות מחייבות את המדינה ואת הרשויות בפריפריה ליצור תנאים כדי לעמוד בסטנדרטים של בחינות הבגרות.

    בחינות הבגרות נועדו למיין את התלמידים המסיימים את לימודיהם לכיוונים שונים בהמשך דרכם, מי לאוניברסיטה, מי למכללה, מי לעבודה והיכן.

    האם כל  הבוגרים צריכים ללמוד לבגרות ? כן, תעודת הבגרות מעבר להיותה תעודת כניסה לתחומים שונים היא מהווה התמודדות ואתגר גם למי שאינו מכוון ללימודים אקדמיים. כדי לעסוק במקצועות שונים, לעיתים קרובות יש צורך בקורסים קצרים בני חודשים ספורים בלבד, לכן אין חובה לכוון  תלמידים מראש למקצוע ספיצפי.

    יכול להיות שיש צורך לחשוב על מבחני הבגרות בדרך אחרת, מהי כמות הידע ואיזה ידע נדרשים מבוגרי מערכת החינוך הציבורי.

    לי יש הצעה, לצמצם את מקצועות הבסיס המחייבים בחינת בגרות, למשל: היסטוריה, תנ"ך, עברית, אזרחות, אנגלית וחשבון. ובמקצועות אלו בלבד יתקיימו מבחנים העומדים בתקנים הארציים.

    שאר המקצועות או המגמות, למשל: מחשבים, אומנות, פיזיקה, מחשבת ישראל, ביולוגיה ואחרים ילמדו , יורחבו ויבחנו בבית הספר עצמו בצמוד לפיקוח של משרד החינוך.

    במצב הנוכחי, ניתן לראות מקצועות הנלמדים ונבחנים במסגרת בית הספר, מקצועות הרחבה שונים, עם פיקוח מינימלי כמו מקצועות:  ארכיאולוגיה, מחשבת, ריקוד מודרני ועוד. אין צורך להסביר מקצועות אלו זוכים לפופולאריות הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים, משום שהבחינה כוללת רק את החומר הנלמד, מה שהספיקו ללמוד בכיתה. הם אינם מחוייבים לעמוד בתקן ארצי.

    גם בנוגע למקצועות המורחבים: ביוטכנולוגיה, מחשבים, פיזיקה ומקצועות מוגברים נוספים. התלמידים ובית הספר משקיעים מאמצים רבים מאוד, שלעיתים קרובות באים על חשבון המקצועות הבסיסיים.

    התוצאה היא שישנם תלמידים טובים ומוכשרים שאינם מצליחים לסיים את לימודיהם עם תעודת בגרות משום שנכשלו בחלק ממקצועות הבסיס.

     בדרך כלל במקצועות מוגברים לומדים בכיתות קטנות, והרכב התלמידים הוא הומוגני ביחס למקצועות הבסיס.

    בנוגע להשוואה בין לימודים בבית ספר רגיל - אינטרני לבית בית ספר לבגרות - אקסטרני, הגיע זמן לנפץ מיתוס נפוץ בקרב קבוצות מסוימות בחברה הישראלית.

    לבתי הספר האקסטרנים מגיעים תלמידים שנמאס להם הסדר והארגון של בית הספר, בעיניהם עיסוק בכל נושא מחוץ ללימודים לבגרות הוא בזבוז זמן. להם אצה הדרך לסיים את הלימודים ושלא יבלבלו להם את המוח עם ערכים , חינוך ושאר ירקות.

    ישנה גם קבוצה של תלמידים שלא הצליחו להתמיד וללמוד בהתאם לדרישות, הם נוטשים את בית הספר ועוברים לבתי הספר האקסטרנים משלמים ממיטב כספם, ומרביתם לא מצליח לקבל תעודת בגרות מלאה. הם מצליחים במקצוע זה או אחר , אבל הם מסיימים ללא תעודת בגרות מלאה.

    ניתן לראות בפרסומים רשמיים של משרד החינוך, שבכל אחת מהשנים 1999 עד 2003 אחוז התלמידים שסיימו עם תעודת הבגרות בבתי הספר האקסטרנים עומד על בין 10% לבין  30% בלבד. אלו אחוזים נמוכים מאוד, אפילו בבתי הספר עם הזכאויות הנמוכות ביותר, כמו המגזר הבדווי, מצליחים יותר.

    האגדה האקסטרנית, היא לא יותר מסתם אגדה של בעלי עניין.

    בנוגע להפרטה, כפי שראינו בנוגע ללימודים בבתי הספר האקסטרנים, אלו הם בתי הספר לבגרות. זו מערכת פרטית, שנת לימודים  בבתי הספר  לבגרות עולה לתלמיד מעל 10000 ₪.

    האם התוצאות מצדיקות זאת ?

    אני חושב, שלא צריך לפחד מהפרטה, אני משוכנע שאין יזמים רבים מידי, שיהיו מוכנים להשקיע הון תועפות בהתמודדות עם מקצועות מוגברים כמו : פיזיקה, מחשבים וביולוגיה. במקצועות האלו לומד מספר מצומצם שלתלמידים, עד כדי חוסר כדאיות כלכלית.

    איפה השוק החופשי ישתלב ?

    הוא ישתלב במקצועות הבסיס, בתחום שמערכת החינוך אינה מצליחה להתמודד בהצלחה.

    כ 65% מהתלמידים לומדים בעיקר בכיתות הרגילות, והם אינם מקבלים את המענה הנדרש.

    הם לומדים בכיתות צפופות, בכל כיתה ישנן מספר רמות, המורים נשחקים בקצה מואץ, ובאופן כללי התלמידים והמורים אינם מרוצים מהתנאים ומהמצב.

    לכן הפרטה של חלקים ממערכת החינוך, לא תזיק ולא תפגע במערכת החינוך, אולי דווקא ההיפך.

    המערכת הפרטית תמצא מענה לאוכלוסיית הביניים הרגילות. יותר מכך, גם מערכת החינוך הציבורית תשאף להשתפר, יתפנו תקציבים, תתחיל תחרות בריאה.

    אין חשש של "בריחת מוחות. התלמידים החזקים או התלמידים החלשים, הם היחידים שמקבלים מענה טוב מאוד עד מצוין לצרכיהם.

    הם לא יעזבו את המערכת הציבורית, הם יודעים למה.

     

     

     

    <a href="http://technorati.com/claim/jddntmrd8" rel="me">Technorati Profile</a>
    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/7/08 11:09:


      מיכאל

      בנוגע לבחינות הבגרות אני מסכימה איתך.

      השד אינו כל כך נורא. אפשר לעמוד בהן. אני חושבת שנעשו מספיק הקלות....

      אני שמחה שיש בתי ספר אקסטרניים, שיש מכללות.

      יותר אפשריות אומר מבחינתי שיש יותר אופציות שמתאימות להרבה סוגים של אנשים

      וכך נפתחות בפניהם דלתות.

      כיכבתי.

      תודה.

      צטט: סתם אחד.. 2008-07-13 10:02:49

      בכל האוניברסיטאות יש מערכת מצויינת של מכינות...

       

      המורים שם מצויינים ..

       

      ציוני המכינה - ולא משנה אם אלו ציוני בגרות או מבחנים פנימיים ..מהווים תעודת כניסה לאוניברסיטה.

      מדובר בשנת לימודים מלאה..(שנה אקדמית) 

       

      מה לעשות אין קיצורי דרך... 

      אין צורך לשלם כ"כ הרבה כסף למערכות פרטיות..!

      המכינות הן דווקא רעיון טוב מאוד.

      גם בהן אפשר לקבל שתי תעודות, הראשונה תעודת בגרות , והשניה היא תעודת מכינה.

      בדרך כלל לאוניברסיטה שבה מתקיימת המכינה יש סידור לקבלת התלמידים תוך התבססות על לימודי המכינה.

       

      נדמה לי, מהזכרון,  שתלמידי המכינות מצליחים להגיע ללימודים מתקדמים יותר מאשר תלמידים שלא למדו במכינות.

       

      אתה צודק אין קיצורי דרך.

      בדרך כלל מי שנהנה מהדרך, התוצאה לא נראית לו כל כך חשובה.

      מיכאל

      צטט: שר שר 2008-07-13 09:31:40


      אהבתי שהשתמשת בביטוי "הרע ההכרחי", זה כבר מכניס לפרופורציות. לדעתי הרע הזה אינו הכרחי אחרת לא היה רע. ואם רע אז למה שלא להתאמץ ושיהיה טוב.

      לדעתי בחינות הבגרות הסטנדרטיות לא מסייעות ליצור שוויון. אין ספק שהיום ללא עזרה של שיעורים פרטיים העולים כסף רב כמעט ואי אפשר לצלוח את בחינות הבגרות בממוצע כזה שיספיק להתקבל לפקולטה יוקרתית או נחשבת.

      כמי שלמדה חינוך וביקרה בכמה בתי ספר בתל אביב, אני מציעה לך להיכנס לבתי ספר שונים בעיר הצפוניים והדרומיים כדי למצוא את ההבדלים (רמז... יותר מ5 הבדלים). וזה רק בתל אביב, לא מדברת על עיירות פיתוח למינהן.  

      אני מתקשה להבין איך דורשים מילדים בני 16 להיות מוכנים ובשלים לבחור ולקבוע מה יעשו בהמשך דרכם ולאן יפנו. אין ספק שהגישה אינה נכונה גם בעצם בחירת המקצוע לעתיד וגם ברמת ההשקעה וההבנה שאנו דורשים מילדים בני 16. מי מאיתנו יודע שאם היום כאדם בוגר באמת היה עושה את בחינות הבגרות היה משקיע הרבה יותר ומגיע להצלחות גדולות.

      אני בהחלט מסכימה עם ההצעה שלך לצמצם את בחינות הבגרות לפחות מקצועות, אבל השינוי הוא לאו דווקא בהפרטה אלא שינוי כוללני של כל מערכת החינוך. אני דוגלת בשיטה האקסטרנית. אני חושבת ומאמינה שבית הספר התיכון צריך ללמד בשיטה האקסטרנית - ללמוד רק מקצועות הנדרשות למבחני הבגרות ותו לא. לימודים בכיתות קטנות, מחולקות לרמות, המאפשרות תרגול רב ויותר פרטני עקב הזמן שהתפנה על חשבון שיעור של"ח.

       

       

      המבחנים הסטנדרטים, לדעתי מנסים ליצור שוויון, נכון בחלק מהמקרים המחיר הוא גבוה ותלוי בתוספות ובשיעורים מפרטיים, אבל התוצאה הסופית היא יותר שוויון. גם פה זהו "רע הכרחי".

       

      גם בנוגע לגיל הצעיר להחלטה 16, מצבנו לא כל כך גרוע, לדוגמה בגרמניה הגיל שבו נקבע עתידו של הילד הוא 10.

      מנגד אי אפשר להתעלם שבית הספר המודרני לא נועד ללמד תרבות, פילוסופיה וכל מיני מקצועות יפים ומעניינים, אלה נועד להכשיר את הפועלים, החיילים והיזמים לעתיד (חבל מאוד, אבל אלו המטרות).

       

      השיטה האקסטרנית היא "חיסול ממוקד" לחינוך והשכלה. בנוגע לתנאים  נותר רק לקנא.

      מיכאל

      צטט: ערן אלחייק 2008-07-13 07:48:06

      נכנסתי ללינק על נתוני משרד החינוך שציינת ונדהמתי מצורת הצגת הנתונים הלא קריאה. מתוך מחשבה שמדובר במסמך לא קריא ולא מייצג במיוחד החלטתי לבדוק מסמך אחר ושלפתי הודעה לעיתונות תחת השם המבטיח:

      * משמעות המילה שכיח היא נפוץ.

       

      הנתונים של הלמ"ס, על אף היותם בלתי נהירים בעליל, הם מדוייקים יותר מאשר הודעות לעיתונות או ציטוטים כאלה ואחרים.

       

      "תרבות הפרטש" היא כל כך תבועה בחיינו, שלא נראה שהיא תעלם במהרה. אם אין מודעות לנזקי הפרטש, אז אין מי שיחשוב על שינוי.

       

      מיכאל

        13/7/08 10:02:

      בכל האוניברסיטאות יש מערכת מצויינת של מכינות...

       

      המורים שם מצויינים ..

       

      ציוני המכינה - ולא משנה אם אלו ציוני בגרות או מבחנים פנימיים ..מהווים תעודת כניסה לאוניברסיטה.

      מדובר בשנת לימודים מלאה..(שנה אקדמית) 

       

      מה לעשות אין קיצורי דרך... 

      אין צורך לשלם כ"כ הרבה כסף למערכות פרטיות..!

        13/7/08 09:31:


      אהבתי שהשתמשת בביטוי "הרע ההכרחי", זה כבר מכניס לפרופורציות. לדעתי הרע הזה אינו הכרחי אחרת לא היה רע. ואם רע אז למה שלא להתאמץ ושיהיה טוב.

      לדעתי בחינות הבגרות הסטנדרטיות לא מסייעות ליצור שוויון. אין ספק שהיום ללא עזרה של שיעורים פרטיים העולים כסף רב כמעט ואי אפשר לצלוח את בחינות הבגרות בממוצע כזה שיספיק להתקבל לפקולטה יוקרתית או נחשבת.

      כמי שלמדה חינוך וביקרה בכמה בתי ספר בתל אביב, אני מציעה לך להיכנס לבתי ספר שונים בעיר הצפוניים והדרומיים כדי למצוא את ההבדלים (רמז... יותר מ5 הבדלים). וזה רק בתל אביב, לא מדברת על עיירות פיתוח למינהן.  

      אני מתקשה להבין איך דורשים מילדים בני 16 להיות מוכנים ובשלים לבחור ולקבוע מה יעשו בהמשך דרכם ולאן יפנו. אין ספק שהגישה אינה נכונה גם בעצם בחירת המקצוע לעתיד וגם ברמת ההשקעה וההבנה שאנו דורשים מילדים בני 16. מי מאיתנו יודע שאם היום כאדם בוגר באמת היה עושה את בחינות הבגרות היה משקיע הרבה יותר ומגיע להצלחות גדולות.

      אני בהחלט מסכימה עם ההצעה שלך לצמצם את בחינות הבגרות לפחות מקצועות, אבל השינוי הוא לאו דווקא בהפרטה אלא שינוי כוללני של כל מערכת החינוך. אני דוגלת בשיטה האקסטרנית. אני חושבת ומאמינה שבית הספר התיכון צריך ללמד בשיטה האקסטרנית - ללמוד רק מקצועות הנדרשות למבחני הבגרות ותו לא. לימודים בכיתות קטנות, מחולקות לרמות, המאפשרות תרגול רב ויותר פרטני עקב הזמן שהתפנה על חשבון שיעור של"ח.

       

        13/7/08 07:48:

      נכנסתי ללינק על נתוני משרד החינוך שציינת ונדהמתי מצורת הצגת הנתונים הלא קריאה. מתוך מחשבה שמדובר במסמך לא קריא ולא מייצג במיוחד החלטתי לבדוק מסמך אחר ושלפתי הודעה לעיתונות תחת השם המבטיח:

      החינוך בישראל בראי הסטטיסטיקה בשנים 2004-199

      לתדהמתי נתקלתי במשפט הבא בדף השני: 

      בקרב ילידי אתיופיה יש מגמה של בחירה *שכיחה יותר בנתיב הטכנולוגי לעומת הנתיב העיוני:

      68% מהבנים ו- 54% מהבנות למדו בנתיב הטכנולוגי , לעומת שנת ( בשנת תשנ"ה ( 1994/95

      תשס"ד ( 2003/04 ) שבה 52% מהבנים ו- 36% מהבנות למדו בנתיב זה.

      כן כן, למרות שהבחירה במקצועות הטכנולוגיים נעשתה שכיחה יותר מספר התלמידים האתיופים ירד בין השנים 1994/5 ל 2003/4. תהיתי אולי המראות בלשכת המרכזית לסטטיטיקה תלויות הפוך - היינו שמים הם ארץ, אדמה היא ירח ונפוץ הוא לא שכיח ולכן המשכתי למשפט הבא:

      בעשור האחרון, בחינוך הערבי, תלמידים נוטים לבחור יותר בנתיב הטכנולוגי. מגמה זו ניכרת

      בכל המגזרים, ובעיקר במגזר הבדווי והערבי בקרב שני המינים. לדוגמה – בשנת תשנ"ה במגזר

      הבדווי למדו בנתיב הטכנולוגי 26% מהבנים ו 19%- מהבנות, ואילו בשנת תשס"ד למדו בנתיב זה

      41% מהבנים ו 33%- מהבנות.

      כאן, ישנה מגמה הפוכה למגמה הקודמת, עם אחוז עולה של תלמידים ערבים הנוטים לבחור במקצועות הטכנולוגיים, אלא שכאן, בחרה הלשכה במונח "לבחור יותר", ככל הנראה, בניגוד גמור (ע"ע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) למגמה ה"שכיחה" שנצפתה קודם לכן.

      וזה מבלי שהתחלנו אפילו לדבר על הנתונים הסטטיסטיים שאני בטוח שאפשר למצוא בהם ים של טעויות. חשבתי שמעניין להציג נקודה זו בפוסט העוסק בחינוך כי אולי בית ספר זה בית חרושת לציונים ואולי אקסטרני זה יקר ומיותר, אבל מי לעזאזל מחנך נגד תרבות הפרקטש וה"יהיה בסדר" שרק בעטיים שטות כזאת יכלה להתפרסם???

      * משמעות המילה שכיח היא נפוץ.

      צטט: שושי פולטין 2008-07-12 15:29:30


       

      מיכאל,

      יש דברים שאני מסכימה איתם ויש דברים שלא.

      1. נכון - אין כיום מערכת הערכה אחידה אחרת מאשר בחינות הבגרות.
      2. האם כל הבוגרים צריכים תעודת בגרות? אני לא בטוחה, יש תלמידים שלדעתי ממררים חייהם כדי להגיע לתעודה המיוחלת. הם היו אנשים יותר מאושרים אם היו מסיימים עם קבלת תעודת גמר של 12 שנות לימוד + מקצוע שיכלו לצאת לחיים האזרחיים / לצבא עם מקצוע "ביד".
      3. לגבי כמות בחינות הבגרות , אני נוטה להסכים עם aריק : מתמטיקה, אנגלית, עברית [לשון+חיבור], מדעים ומקצוע מורחב. מקצוע מורחב יכול להיות טכנולוגי, עיוני, מדעי - ולהפוך חלק מהבחינות לפנימיות עם בקרה הדוקה של משרד החינוך (זה גם יהיה חסכוני יותר) לא הייתי שמה רק את מקצועות הבסיס במרכז בלי יכולת לבחור מקצוע מורחב! . שאתה מורה לאזרחות ואני לביולוגיה, כמובן שיש לנו אינטרסים מנוגדים ובכל זאת...
      4. יש כיום בתי ספר אקסטרניים ולמרות זאת זה פתרון של אין ברירה, הם כנראה לא "מספקים את הסחורה" כפי שזה יכול להשתמע.
      5. אני חושבת שהעובדה שהבגרות הפכה לחזות הכל והזכאות לבגרות היא המדד היחיד להצלחה בלי לטפח גם את הצד החינוכי, היא בעוכרנו ויש לה חלק נכבד בהתדרדרות מערכת החינוך כיום.

       

      היי שושי,

      2. אין ברירה, גם התלמידים ובמיוחד ההורים לא מוכנית לוותר על תעודת הבגרות,

      לכן זו תקנה שהציבור לא יעמוד בה.

      3. אין ביננו ניגוד אינטרסים. המקצועות יבחרו על ידי חכמי החינוך, מי שרואה לנגד עיניו את מטרות החינוך. הבעיה שכיום אני לא מצליח להבין מהן מטרות החינוך.

      4. הפתרון הנוכחי, יקר מאוד, ואינו מתאים לכולם, לא לאוכלוסיות הביניים ולא לתושבי הפריפריה.

      5. ערכים בחינוך, יש ויש, אלא שדווקא יזמים פרטיים הם מביאים אותם לתוך בית הספר, ראי ערך, המסע לפולין.

       

      מיכאל

       

      צטט: shabat shalom 2008-07-12 14:14:05


      אני מסכים עם רוב דבריך, עד שהגת לנושא ההפרטה.

      הפרטה אומרת כי המוסד המופרט משרת את הבעלים, לא רק מהסיבה הכלכלית.

      זה אומר: מוות לעקרון השוויון בחינוך. זה אומר פער השכלתי חברתי בין הפריפריה לבין המרכז.

      ההפרטה בישראל המציאה מושג שקרי בשם "רגולטור".

      שנינו יודעים כי הרגולטור לא מגיע, לא יודע, ולא יכול לעשות התערבות מעשית (ראה רגולטורים של הרשות השניה.....).

       

      גם אני לא בטוח שההפרטה היא הפתרון הטוב ביותר, במיוחד לעיקרון השוויון.

      כבר היום אין שוויון בחינוך.

       

      אני מסכים גם שהרגולטור בישראל הוא כישלון חרוץ לא רק בערוץ 2, אלה בביטוח, בבנקים ועוד.

       

      לדעתי משום שתפקיד הרגולטור בישראל הוגדר מראש על ידי וזירי האוצר, שהם השליטים הבלעדיים של המשק הישראלי בכללותו.

       

      יכול להיות שצריך לחשוב על פתרון אחר, מלבד ההפרטה, ובלבד שימצא פתרון לחלק הארי של אוכלוסיית התלמידים.

      מיכאל

       

      צטט: רביב נאוה 2008-07-12 15:20:49


      מיכאל,

      2 הערות:

      1. נראה לי שקיימת אי בהירות סביב המושג "אקסטרני". רוב בתי הספר (הפרטיים) לבגרות הם אינטרניים היום ולכן לא בטוח עד כמה הנתונים שהבאת משקפים. אגב, רשת אנקורי מעידה על עצמה שהיא רשת של בתי ספר אינטרניים, מישהי שמתמצאת בתחום אמרה לי שזה לא בדיוק כך, משום שאין שם ציוני מגן. אני נותרתי די מבולבל.

       

      2. אני עדיין חושב שהבעיה של המערכת נעוצה דווקא ביחס אל מצטיינים ואל חלשים מאד והחינוך הפרטי, לדעתי, יוסיף לפנות דווקא אל הקצוות האלה (כמו שקורה היום, בעצם). לא הבנתי מדוע אתה קובע שדווקא שכבות הביניים יימשכו לחינוך הפרטי והחזקים והחלשים יישארו בציבורי. אודה לך אם תסביר שוב את הנקודה הזו.

       

      וכמובן, בנושא צמצום בחינות הבגרות אני מסכים איתך לחלוטין.

      היי רביב,

      נדמה לי שלרשת אנקורי יש אינטרס להגדיר את עצמה רשת פרטית - אינטרנית, אני חושש שיש פה הטעיה,

      צריך לבדוק את זה.

       

      אחד הקריטריונים לבית ספר אינטרני, הוא הציון השנתי (המגן- רק בית ספר שמגיש מספר שנים לבגרות, והתלמידים עומדים בהצלחה בהם, רשאי להגיש תלמידים לבגרות עם ציוני מגן), באנקורי לא מלמדים מקצועות לבגרות, אלא קורסים לבגרות, לפי הפרסום שלהם.

       

      אנקורי ושאר בתי הספר לבגרות נהנים מהבלבול, אולי זו מטרתם.

       

      בנוגע למצטיינים ולחלשים, המערכת נותנת פתרונות טובים למדי.

       בנוגע לכיתות החלשות, אומ"ץ, מב"ר ואחרות, התקציב גדול יותר. בחלק גדול מבתי הספר יש כיתות שילוב, כיתות חינוך מיוחד במימון הציבור.

      בדומה לכך, הכיתות החזקות: המדעיות, האומנותיות ואחרות גם הן מתוקצבות יותר מכיתות רגילות.

      די בהצצה למעבדת מחשבים, או ביולוגיה או תיאטרון וכו' כדי לראות שרק קבוצה קטנה של תלמידים משתמשת במשאבים האלו.

      גם בכיתות הטובות וגם החלשות מספר התלמידים מצוצמם ביחס לכיתה הרגילה.

       

      בכיתות הרגילות, המהוות כ 65% מאוכלוסיית התלמידים, מקבלים פחות תקציב, יותר תלמידים בכיתה,כיתות הטרוגניות ...

       

      למה דווקאהתלמידים הרגילים ימשכו לבתי הספר הפרטיים?

       

      משום, שבהם הם יקבלו שירות טוב יותר, משום שתהיה להם אלטרנטיבה ובמשך הזמן כוחות השוק יוזילו את שכר הלימוד, אולי אפילו המדינה תכריז על כשל שוק, בשלבים הראשונים יקבעו סכומי מקסימום, יעניקו הטבות לבתי ספר פרטים להגיע לפריפריהוכו'

      תלמידי ה"קצוות" מקבלים פתרון טוב במערכת הציבורית, לכן הם ישארו.

      מיכאל

       

      צטט: aריק 2008-07-12 09:03:52


      פתחתי בפורום , תרבות עברית, אותו אני מנהל עם עוד שני עמיתים בתפוז שרשור העוסק בנושא שהעלית, בעקבות הטור של גדעון לוי על ביה"ס 'אנקורי' , טור מלא הערצה, אגב ל'אנקורי'.

      יש בי נטייה להסכים עם דבריך, ואני אגב חושב שיש לצמצם את מספר בחינות הבגרות לחמש בלבד, כלהלן:

      מתמטיקה, אנגלית, עברית [לשון+חיבור], מדעים ומקצוע מורחב. מקצוע מורחב יכול להיות טכנולוגי, עיוני, מדעי - כל שאר מקצועות החובה כמו: תנ"ך, היסטוריה, אזרחות, ספרות יהפכו לבחינות פנימיות, אשר התוכנית בה ייבחנו התלמידים תינתן מראש למשרד לקבלת אישור [כך אנחנו עושים למשל בספרות עברית], ויישלח למשרד מדגם מייצג של מחברות - נכשל - אמצע- מצטיין לבקרה.

      לגבי האקסטרנים, אני חושב שלמי שיש 12000 שח לממן ביה"ס לבריאות לו.

      אני עדיין חושב שהחינוך הציבורי בישראל, כמו הרפואה הציבורית אינו גרוע עד כדי כך, באמת.

      מדענים, משוררים, מנכ"ליות, אנשי חדשות ומה לא, כל אלה נחשפים מדי שנה לציבור הרחב, ו-וואוווווווו, הם עומדים בתקנים אוניברסליים, ממשיכים את התפתחות התרבות והחברה שלנו, ולא להאמין גם מצליחים להגן על המדינה.

      וכן, יש וחובה לשפר, לתקן --> אין ספק.


      פואמה פדגוגית - שרשור בתפוז בפורום תרבות עברית הכולל הפנייה לטור של גדעון לוי

       

       

      היי אריק,

      אני הכנס לפורום לקרוא ולהגיב.

       

      בנוגע  למספר המקצועות בבגרות, בעיני, זה לא רלבנטי, פשוט צריך לקבוע מהי כמות הידע שבוגר צריך להצטייד כדי לסיים את מערכת החינוך, שתשב קבוצה של חכמי חינוך ויקבעו.

       

      למרות כל הדברים,

      מערכת החינוך היא לגמרי לא רעה, יש בה המון טוב, אין זאת אומרת שאין מה לשפר. נדמה לי שהשיפור ההמתבקש הוא בקרב קבוצת האמצע 65% מהתלמידים שנמצאים בכיתות הרגילות.

       

      מיכאל

        12/7/08 15:29:

       

      מיכאל,

      יש דברים שאני מסכימה איתם ויש דברים שלא.

      1. נכון - אין כיום מערכת הערכה אחידה אחרת מאשר בחינות הבגרות.
      2. האם כל הבוגרים צריכים תעודת בגרות? אני לא בטוחה, יש תלמידים שלדעתי ממררים חייהם כדי להגיע לתעודה המיוחלת. הם היו אנשים יותר מאושרים אם היו מסיימים עם קבלת תעודת גמר של 12 שנות לימוד + מקצוע שיכלו לצאת לחיים האזרחיים / לצבא עם מקצוע "ביד".
      3. לגבי כמות בחינות הבגרות , אני נוטה להסכים עם aריק : מתמטיקה, אנגלית, עברית [לשון+חיבור], מדעים ומקצוע מורחב. מקצוע מורחב יכול להיות טכנולוגי, עיוני, מדעי - ולהפוך חלק מהבחינות לפנימיות עם בקרה הדוקה של משרד החינוך (זה גם יהיה חסכוני יותר) לא הייתי שמה רק את מקצועות הבסיס במרכז בלי יכולת לבחור מקצוע מורחב! . שאתה מורה לאזרחות ואני לביולוגיה, כמובן שיש לנו אינטרסים מנוגדים ובכל זאת...
      4. יש כיום בתי ספר אקסטרניים ולמרות זאת זה פתרון של אין ברירה, הם כנראה לא "מספקים את הסחורה" כפי שזה יכול להשתמע.
      5. אני חושבת שהעובדה שהבגרות הפכה לחזות הכל והזכאות לבגרות היא המדד היחיד להצלחה בלי לטפח גם את הצד החינוכי, היא בעוכרנו ויש לה חלק נכבד בהתדרדרות מערכת החינוך כיום.
        12/7/08 15:20:


      מיכאל,

      2 הערות:

      1. נראה לי שקיימת אי בהירות סביב המושג "אקסטרני". רוב בתי הספר (הפרטיים) לבגרות הם אינטרניים היום ולכן לא בטוח עד כמה הנתונים שהבאת משקפים. אגב, רשת אנקורי מעידה על עצמה שהיא רשת של בתי ספר אינטרניים, מישהי שמתמצאת בתחום אמרה לי שזה לא בדיוק כך, משום שאין שם ציוני מגן. אני נותרתי די מבולבל.

       

      2. אני עדיין חושב שהבעיה של המערכת נעוצה דווקא ביחס אל מצטיינים ואל חלשים מאד והחינוך הפרטי, לדעתי, יוסיף לפנות דווקא אל הקצוות האלה (כמו שקורה היום, בעצם). לא הבנתי מדוע אתה קובע שדווקא שכבות הביניים יימשכו לחינוך הפרטי והחזקים והחלשים יישארו בציבורי. אודה לך אם תסביר שוב את הנקודה הזו.

       

      וכמובן, בנושא צמצום בחינות הבגרות אני מסכים איתך לחלוטין.

        12/7/08 14:14:


      אני מסכים עם רוב דבריך, עד שהגת לנושא ההפרטה.

      הפרטה אומרת כי המוסד המופרט משרת את הבעלים, לא רק מהסיבה הכלכלית.

      זה אומר: מוות לעקרון השוויון בחינוך. זה אומר פער השכלתי חברתי בין הפריפריה לבין המרכז.

      ההפרטה בישראל המציאה מושג שקרי בשם "רגולטור".

      שנינו יודעים כי הרגולטור לא מגיע, לא יודע, ולא יכול לעשות התערבות מעשית (ראה רגולטורים של הרשות השניה.....).

        12/7/08 09:03:


      פתחתי בפורום , תרבות עברית, אותו אני מנהל עם עוד שני עמיתים בתפוז שרשור העוסק בנושא שהעלית, בעקבות הטור של גדעון לוי על ביה"ס 'אנקורי' , טור מלא הערצה, אגב ל'אנקורי'.

      יש בי נטייה להסכים עם דבריך, ואני אגב חושב שיש לצמצם את מספר בחינות הבגרות לחמש בלבד, כלהלן:

      מתמטיקה, אנגלית, עברית [לשון+חיבור], מדעים ומקצוע מורחב. מקצוע מורחב יכול להיות טכנולוגי, עיוני, מדעי - כל שאר מקצועות החובה כמו: תנ"ך, היסטוריה, אזרחות, ספרות יהפכו לבחינות פנימיות, אשר התוכנית בה ייבחנו התלמידים תינתן מראש למשרד לקבלת אישור [כך אנחנו עושים למשל בספרות עברית], ויישלח למשרד מדגם מייצג של מחברות - נכשל - אמצע- מצטיין לבקרה.

      לגבי האקסטרנים, אני חושב שלמי שיש 12000 שח לממן ביה"ס לבריאות לו.

      אני עדיין חושב שהחינוך הציבורי בישראל, כמו הרפואה הציבורית אינו גרוע עד כדי כך, באמת.

      מדענים, משוררים, מנכ"ליות, אנשי חדשות ומה לא, כל אלה נחשפים מדי שנה לציבור הרחב, ו-וואוווווווו, הם עומדים בתקנים אוניברסליים, ממשיכים את התפתחות התרבות והחברה שלנו, ולא להאמין גם מצליחים להגן על המדינה.

      וכן, יש וחובה לשפר, לתקן --> אין ספק.


      פואמה פדגוגית - שרשור בתפוז בפורום תרבות עברית הכולל הפנייה לטור של גדעון לוי