מידי פעם עולות האשמות נגד מערכת החינוך הציבורית, למשל: בתי הספר הפכו לבתי חרושת לציונים, הכישלון בתוצאות בחינות הבגרות, רק קצת למעלה מ55% מצליחים לסיים את הלימודים עם תעודת בגרות מלאה, מי צריך בגרות ? האם כל הבוגרים זקוקים באמת לתעודת בגרות ?
יש תלמידים שאינם מסוגלים או מוכשרים ללימודים עיוניים, אולי נפתור אותם ואותנו מהעונש ? מי צריך בגרות במתמטיקה, או בהיסטוריה או בכל מיני מקצועות ? אפשר ללמוד לבגרות בלימודים מרוכזים תוך חודש, למה צריך את בזבוז הזמן הזה ? אולי נבטל את בחינות הבגרות בכלל ?
אולי כדאי להפריט את מערכת החינוך, הרי השוק הפרטי יודע להצליח יותר מהמערכות הציבוריות, בית ספר האקסטרני עושה את זה טוב יותר.
אז בואו ונעשה קצת סדר בדברים.
בחינות הבגרות הן הרע ההכרחי, עדיין לא נמצאה שיטה יעילה יותר לבדוק הצלחה, כישלון או תוצאות חוץ ממבחנים.
בחינות הבגרות הן מבחנים סטנדרטים. בחינות הבגרות מתקיימות במועדים קבועים ובמקביל בכל הארץ. זהו סטנדרט שכולם בכל הארץ יהודים, ערבים, דתיים וחילונים צריכים להגיע אליו. בחינת הבגרות מחייבת את כל החברה הישראלית להתיישר לפי הסטנדרט, גם בפריפריה וגם במרכז מחויבים להגיע לרמה הנדרשת, חובה לדעת לענות על מגוון שאלות שנוסחו במקום מרכזי אחד, ושיבדקו במקום מרכזי אחד.
בחינות הבגרות הסטנדרטיות מסייעות ליצור שוויון, לקדם אוכלוסיות מוחלשות או כאלו הנמצאות בפריפריה. הבחינות יוצרות שוויון הזדמנויות לכניסה למוסדות אקדמים. בחינות הבגרות מחייבות את המדינה ואת הרשויות בפריפריה ליצור תנאים כדי לעמוד בסטנדרטים של בחינות הבגרות.
בחינות הבגרות נועדו למיין את התלמידים המסיימים את לימודיהם לכיוונים שונים בהמשך דרכם, מי לאוניברסיטה, מי למכללה, מי לעבודה והיכן.
האם כל הבוגרים צריכים ללמוד לבגרות ? כן, תעודת הבגרות מעבר להיותה תעודת כניסה לתחומים שונים היא מהווה התמודדות ואתגר גם למי שאינו מכוון ללימודים אקדמיים. כדי לעסוק במקצועות שונים, לעיתים קרובות יש צורך בקורסים קצרים בני חודשים ספורים בלבד, לכן אין חובה לכוון תלמידים מראש למקצוע ספיצפי.
יכול להיות שיש צורך לחשוב על מבחני הבגרות בדרך אחרת, מהי כמות הידע ואיזה ידע נדרשים מבוגרי מערכת החינוך הציבורי.
לי יש הצעה, לצמצם את מקצועות הבסיס המחייבים בחינת בגרות, למשל: היסטוריה, תנ"ך, עברית, אזרחות, אנגלית וחשבון. ובמקצועות אלו בלבד יתקיימו מבחנים העומדים בתקנים הארציים. שאר המקצועות או המגמות, למשל: מחשבים, אומנות, פיזיקה, מחשבת ישראל, ביולוגיה ואחרים ילמדו , יורחבו ויבחנו בבית הספר עצמו בצמוד לפיקוח של משרד החינוך.
במצב הנוכחי, ניתן לראות מקצועות הנלמדים ונבחנים במסגרת בית הספר, מקצועות הרחבה שונים, עם פיקוח מינימלי כמו מקצועות: ארכיאולוגיה, מחשבת, ריקוד מודרני ועוד. אין צורך להסביר מקצועות אלו זוכים לפופולאריות הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים, משום שהבחינה כוללת רק את החומר הנלמד, מה שהספיקו ללמוד בכיתה. הם אינם מחוייבים לעמוד בתקן ארצי.
גם בנוגע למקצועות המורחבים: ביוטכנולוגיה, מחשבים, פיזיקה ומקצועות מוגברים נוספים. התלמידים ובית הספר משקיעים מאמצים רבים מאוד, שלעיתים קרובות באים על חשבון המקצועות הבסיסיים. התוצאה היא שישנם תלמידים טובים ומוכשרים שאינם מצליחים לסיים את לימודיהם עם תעודת בגרות משום שנכשלו בחלק ממקצועות הבסיס. בדרך כלל במקצועות מוגברים לומדים בכיתות קטנות, והרכב התלמידים הוא הומוגני ביחס למקצועות הבסיס.
בנוגע להשוואה בין לימודים בבית ספר רגיל - אינטרני לבית בית ספר לבגרות - אקסטרני, הגיע זמן לנפץ מיתוס נפוץ בקרב קבוצות מסוימות בחברה הישראלית.
לבתי הספר האקסטרנים מגיעים תלמידים שנמאס להם הסדר והארגון של בית הספר, בעיניהם עיסוק בכל נושא מחוץ ללימודים לבגרות הוא בזבוז זמן. להם אצה הדרך לסיים את הלימודים ושלא יבלבלו להם את המוח עם ערכים , חינוך ושאר ירקות.
ישנה גם קבוצה של תלמידים שלא הצליחו להתמיד וללמוד בהתאם לדרישות, הם נוטשים את בית הספר ועוברים לבתי הספר האקסטרנים משלמים ממיטב כספם, ומרביתם לא מצליח לקבל תעודת בגרות מלאה. הם מצליחים במקצוע זה או אחר , אבל הם מסיימים ללא תעודת בגרות מלאה.
ניתן לראות בפרסומים רשמיים של משרד החינוך, שבכל אחת מהשנים 1999 עד 2003 אחוז התלמידים שסיימו עם תעודת הבגרות בבתי הספר האקסטרנים עומד על בין 10% לבין 30% בלבד. אלו אחוזים נמוכים מאוד, אפילו בבתי הספר עם הזכאויות הנמוכות ביותר, כמו המגזר הבדווי, מצליחים יותר.
האגדה האקסטרנית, היא לא יותר מסתם אגדה של בעלי עניין.
בנוגע להפרטה, כפי שראינו בנוגע ללימודים בבתי הספר האקסטרנים, אלו הם בתי הספר לבגרות. זו מערכת פרטית, שנת לימודים בבתי הספר לבגרות עולה לתלמיד מעל 10000 ₪.
האם התוצאות מצדיקות זאת ?
אני חושב, שלא צריך לפחד מהפרטה, אני משוכנע שאין יזמים רבים מידי, שיהיו מוכנים להשקיע הון תועפות בהתמודדות עם מקצועות מוגברים כמו : פיזיקה, מחשבים וביולוגיה. במקצועות האלו לומד מספר מצומצם שלתלמידים, עד כדי חוסר כדאיות כלכלית.
איפה השוק החופשי ישתלב ?
הוא ישתלב במקצועות הבסיס, בתחום שמערכת החינוך אינה מצליחה להתמודד בהצלחה. כ 65% מהתלמידים לומדים בעיקר בכיתות הרגילות, והם אינם מקבלים את המענה הנדרש. הם לומדים בכיתות צפופות, בכל כיתה ישנן מספר רמות, המורים נשחקים בקצה מואץ, ובאופן כללי התלמידים והמורים אינם מרוצים מהתנאים ומהמצב.
לכן הפרטה של חלקים ממערכת החינוך, לא תזיק ולא תפגע במערכת החינוך, אולי דווקא ההיפך.
המערכת הפרטית תמצא מענה לאוכלוסיית הביניים הרגילות. יותר מכך, גם מערכת החינוך הציבורית תשאף להשתפר, יתפנו תקציבים, תתחיל תחרות בריאה.
אין חשש של "בריחת מוחות. התלמידים החזקים או התלמידים החלשים, הם היחידים שמקבלים מענה טוב מאוד עד מצוין לצרכיהם.
הם לא יעזבו את המערכת הציבורית, הם יודעים למה.
<a href="http://technorati.com/claim/jddntmrd8" rel="me">Technorati Profile</a> |