כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    דגל לבן

    26 תגובות   יום שבת, 12/7/08, 03:47

    הזכויות לצילום שמורות ל- dominolog


    אמרתי לו, אי אפשר לשחות היום. דגל שחור*. ואהוד מסתכל עלי במבט מנוסֶה, איש חכם ללא ספק, ואומר, לזה אתה קורא גלים? 'סתכל, בקושי קצף יש עליהם ואני מתכווץ וחושב, אולי הגזמתי, יש משהו בדבריו. מאז שהוא עלה אל הסוכה הים נראה פחות סוער ממה שנדמה לי. הוא משרה עלי רוגע, או משהו כזה, אני לא בטוח. אני פותח, ליתר בטחון, את ספר המצילים ומנסה לבדוק גם באתר של חיל הים האמריקאי, אלו יודעים הכל,  אולי גם אני אצליח  לקלוט את מה שהוא רואה. אולי אין כאלה גלים, כמו שהוא אומר. אחרי הכל, איש העולם הגדול. נסע הרבה, ראה, בעל נסיון. בטח קולט יותר ממני. יודע יותר טוב, זה בטוח...  

    מי אני?  סך הכל מציל. מציל בחוף הים. עונה שמינית כבר, אל תראה אותי ככה צעיר,  ובכל זאת אני לא יכול להרשות לעצמי לטעות.  אחרי הכל התחיל הקיץ. יש לי אחראיות גדולה על המתרחצים, תראה כמה אנשים באו היום... יכול להיות שבאמת נסחפתי, עם הדאגה לשלום הציבור, כמו שהוא קורא לזה?... יכול להיות שגלים כאלה, דגל שחור... זה קצת מוגזם... אני צריך לחשוב על זה.  אולי אפשר לתת להם בכל זאת  לשחות? ככה, קרוב לחוף, שלא יתרחקו?  הקיץ הזה בלתי ניסבל, אי אפשר ככה להתעלל באנשים.  

    אני אומר לו, טוב, אולי נשים אדום? שיכנסו, אבל בזהירות. ירימו ראש, יראו אדום, לא יתרחקו. אני היום לבד במשמרת. אורי חולה. שולה, המצילה החתיכה, עזבה. נהיה מזה חולה. ואהוד אומר לי בבטחון רב, אל תדאג, עזוב אותך מאורי, עזוב אותך משולה, אני אחראי. סמוך עלי. אצלי עוברים דברים הרבה יותר חשובים מאלה. איך?, אני שואל אותו, חיי אדם, מה יותר חשוב מחיי אדם? והוא אומר, לא אמרתי לא חשוב, אמרתי סמוך עלי , אני יודע לטפל בזה,  הייתי ראש עיר, שכחת? תאמין לי, שם צריך לחתוך דברים מהר. קדימה, שים לבן, אל תדאג, אף אחד לא יטבע במשמרת שלך. 

    אני נכנע ומניף את הדגל הלבן, שמונח מקופל מאז התחיל הקייץ וחושב, לא חאראם? הוא באמת צודק. ככה מנעתי מאנשים לרחוץ בים סתם?  איך לא ראיתי בעצמי, לבד, שאין גלים ?  מה, הייתי צריך, שהוא יגיד לי ? הוא צודק, אין מה לעשות. אני, יש לי שיקול דעת מוגזם. צריך לדעת להנות. לתת לאנשים מה שהם אוהבים. וזה נכון, מה שהוא אומר, אני יותר מדי זמן בשמש. אין מצב שאני חושב בהגיון אחרי כל מה שראיתי בשנים האחרונות. הוא צודק, וואלה צודק.  איזה מזל הא?  לא יודע איך הייתי עובר את הקייץ בלעדיו.

     

    עם קצת רוח 


    *הרעיון לסיפור הנ"ל הגיע מטוקבקיסט בשם ש.כהן מבת ים: תגובה מס 3
    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/7/08 18:17:

      צטט: אני פה לרגע 2008-07-13 17:51:08


      תחילה, בשל הדיון עם אפי - גם אני לא ראיתי את הנסתר בהתחלה ובעוונותיי זיפזפתי לתגובות עוד בטרם אציץ ברוח רעה ובתגובית וגו -אז בזכות זה חזרתי ו.

       

      לא יפה מינוטה, קודם הבשר ואחר כך הרפרפת

       

      כיכבתי את רוח רעה. יש לי גם מה לומר וחשוב לי לומר אבל אני עלהמינוט פה ועפה, בשובי לבטח אגש.

      וואו שם.

      וואו פה.

      את מצחיקה, תודה...

      בדרכלל ואולי קצ ת בעיוורון, אני מהראשונים להילחם בהעצמת הכאב/ציניות/בוז ושואפת תמיד להגדיל את היופי

      אפשר לומר שכועסת ממש על נתינת זמן מסך לעוונות ועוולות באופן גס למול היופי

      אבל דרכך, כאן, להביא דרך הדאגה והחמלה ואינסופ של המים את הביקורת- הממה אותי.

      באמת. ותודה. המונים.

      את בעצמך מהממת אותי בתגובות שלך. מאיפה כל הים רגישות הזה?

       

      (הנה, לגבי ש. כהן למשל, אם במקרה הייתי מעמיקה מעבר לרפרופ על הכותרת שם, INPOOF מאד לא מרוצה וגלישה הלאה ואף מגיעה לתגובות, בטח הייתי מתרשמת מאד, גאה בשכני לעיר

      שלחתי היום דגלים שחורים להדפסה. דון קישוט ביקש. סנשו מממש

      ומקסימום, ביני לביני סונטת בו על ההצעה, כמו בפוסטשלי {מקרה שהעיף לי את ההגנות והשתלחתי בביקורת} על גלעד שליט - חיבור הבלון הכחול לתחת כדי לא לצאת מנותקים - ובעצם לא מובילה את עצמי אל המקום המבורך הזה שיצרת. )

       הפוסט שלך מדוייק ונכון והכי במקום וטוב שכתבת והגעת

       

      ולגבי הדיון עם לי-את הנהדרת , היא צודקת והיא אמרה את שאמא שלי חוזרת וטווה בי כל יום כקוּר שדרה ריגשי - כשהלב נקי, הכל הולך חלק. איך זה מתיישב לי עם זה שהיא למשל איבדה בן בכור בשירותו הצבאי באופן לא מלחמתי אלא סתם מרושל?

       

      איך השחלת את זה ככה בדרך אגב?! בת כמה היית את, האחות הקטנה?הרגת אותי...

       

      לי זה מתיישב כעובדה. ריגשית זה בלתי ברור לי אבל אני משתדלת. ריגשית מעשית ועובדתית - אני לא סומכת על הפקידים או הים. אני פשוט יודעת שלדברים יש סופ ולא אני מחליטה.

      על הים כן. סימכי לפחות עליו. נאמן לטבעו. כל השאר מחליפים עורם.

       

       

        14/7/08 15:56:

      צטט: פינולה 2008-07-13 17:14:17


      אדום שחור לבן ממש לא משנה לי

      מאוהבת בים ופוחדת ממנו

      עבורי כל כניסה למים הנאה ופונטציאל לטביעה.

      קורס מצילים פינולה? שלא תפחדי מאלו שאת מאוהבת בהם

       

       

        13/7/08 22:44:

      צטט: יואל עיני 2008-07-13 09:40:36

      צטט: wonders 2008-07-12 21:36:42

      אני מבחינתי נכנסת למיים, לא מסתכלת איזה דגל.

      מסתכלת על הים, ובוחרת באיזה רגל להיכנס וזהו!!!

      היום הייתי בים, היה מעולה :)

      כוכב על התמונה החדשה שכל כך מחמיאה לך.

      *

      פלא פלאים מחלקת כוכבים...

      באיזה רגל נכנסת לים אתמול טינקרבל? ובאיזה חוף?

      היה מעולה אתמול,  נכון..

      תודה...

       

       

      לא יודעת איך קוראים לו, שיורדים במדרגות של קפה מצדה..

       

       

        13/7/08 17:51:


      תחילה, בשל הדיון עם אפי - גם אני לא ראיתי את הנסתר בהתחלה ובעוונותיי זיפזפתי לתגובות עוד בטרם אציץ ברוח רעה ובתגובית וגו -אז בזכות זה חזרתי ו.

       

      כיכבתי את רוח רעה. יש לי גם מה לומר וחשוב לי לומר אבל אני עלהמינוט פה ועפה, בשובי לבטח אגש.

      וואו שם.

      וואו פה.

       

      בדרכלל ואולי קצ ת בעיוורון, אני מהראשונים להילחם בהעצמת הכאב/ציניות/בוז ושואפת תמיד להגדיל את היופי

      אפשר לומר שכועסת ממש על נתינת זמן מסך לעוונות ועוולות באופן גס למול היופי

      אבל דרכך, כאן,

      להביא דרך הדאגה והחמלה ואינסופ של המים את הביקורת- הממה אותי.

       

      באמת. ותודה. המונים.

       

      (הנה, לגבי ש. כהן למשל, אם במקרה הייתי מעמיקה מעבר לרפרופ על הכותרת שם, INPOOF מאד לא מרוצה וגלישה הלאה

      ואף מגיעה לתגובות, בטח הייתי מתרשמת מאד, גאה בשכני לעיר ומקסימום, ביני לביני סונטת בו על ההצעה, כמו בפוסטשלי {מקרה שהעיף לי את ההגנות והשתלחתי בביקורת} על גלעד שליט - חיבור הבלון הכחול לתחת כדי לא לצאת מנותקים - ובעצם

      לא מובילה את עצמי אל המקום המבורך הזה שיצרת. )

       

      ולגבי הדיון עם לי-את הנהדרת , היא צודקת והיא אמרה את שאמא שלי חוזרת וטווה בי כל יום כקוּר שדרה ריגשי - כשהלב נקי, הכל הולך חלק.

      איך זה מתיישב לי עם זה שהיא למשל איבדה בן בכור בשירותו הצבאי באופן לא מלחמתי אלא סתם מרושל? לי זה מתיישב כעובדה. ריגשית זה בלתי ברור לי אבל אני משתדלת.

      ריגשית מעשית ועובדתית - אני לא סומכת על הפקידים או הים. אני פשוט יודעת שלדברים יש סופ ולא אני מחליטה.

        13/7/08 17:14:


      אדום שחור לבן ממש לא משנה לי

      מאוהבת בים ופוחדת ממנו

      עבורי כל כניסה למים הנאה ופונטציאל לטביעה.

        13/7/08 13:04:

      צטט: לי-את 2008-07-13 12:23:42

       

      קודם כל כששואלים אותי אני תמיד אומרת "כן", יש לי את הבטחון הזה שיש לי תשובה, או רמז או פתרון או משהו.

      אז "כן"  מכירה אחד כזה,

      הוא בצורת לב, וצריך להגיע אליו נקיים, אחרת לא מסיימים בהצלחה (שגם היא דבר יחסי)

      לברר לך פרטים נוספים?

       

       

      כן!

       

        13/7/08 12:23:

      צטט: יואל עיני 2008-07-13 09:34:29

      צטט: לי-את 2008-07-12 21:23:08


      מזל שאני לא מצילה, אני הייתי מלבטת בין שחור עם נקודות לבנות או אדום עם פסים שחורים וכו...

      גם הדגים לא היו סגורים על מצב הים...

      תתחדש על תמונת המצב!

      שחור עם נקודות לבנות! גאונית את. דברי עם התדמנית שתכין לנו גזרה ונתפור דגל שחור עם קפלים ונקודות לבנות ואדומות  

      לי-את נראית מתאימה להיות מצילה. בטח יש בסביבה שלך טבועים, אבודים, מבולבלים כאלו שחטפו מכת שמש מהמצב. אצלי יש הרבה כאלה ואני מחפש בשבילם קורס מצילים. מכירה אחד כזה?

       

      קודם כל כששואלים אותי אני תמיד אומרת "כן", יש לי את הבטחון הזה שיש לי תשובה, או רמז או פתרון או משהו.

      אז "כן"  מכירה אחד כזה,

      הוא בצורת לב, וצריך להגיע אליו נקיים, אחרת לא מסיימים בהצלחה (שגם היא דבר יחסי)

      לברר לך פרטים נוספים?

       

        13/7/08 10:34:

      צטט: יואל עיני 2008-07-13 09:37:19

      הי דבי!

      אני שמח שקפצת לבקר. מה עם פגישה? אפנה אלייך בפרטי

      ולמי שלא יודע, דבי היא החיילת הכי סקסית בסיני. בשבילי לפחות היא נשארה חיילת.

       

      די תמשיך.......

       

      בדיוק כתבתי על ביקור במצפה רמון שהזכיר לי את מרחבי ביר תמדה האינסופיים....

      כאילו רק אתמול זה היה....

       

      מתי באמת? לא התכוונת להתקשר?

       

        13/7/08 09:50:

      צטט: יובז 2008-07-12 22:00:56

      פוסט מעולה !

      השארת אותי עם STRESS בבטן.

      הטביעה בדרך ואהוד חושש רק מהתביעה.

       

      על עצמי אני סומך. גם זה בערבון מוגבל.

      נכנס לים, שוחה לעומק, כאילו חסין, כאילו לבדי, אבל תמיד משתדל לראות אם יש עוד מישהו

       

      והמציל? אני סומך עליו אבל לא לגמרי.

      עם אחד טובע הוא עוד איכשהו עושה רעשים שמצליח לו, אבל מה מיעשה אם יהיו שלושה יחד ?

      יכריז מלחמה ???

       

      מבחינתי, שהמציל לא ישים אף פעם דגל לבן. תמיד אדום לפחות.

      תמיד יש סכנות והוא זה שצריך להיות על המשמר.

      אני ואתה אלו שצריכים לשחות, לשבת עם בירה קרה וליהנות.

      בשביל זה הוא המציל ומקבל תנאים של מציל.

       

      שבוע טוב

      יובל

       

       יובל, יובל

      אני אוהב איך שאתה קורא. אתה רואה דברים שהכותב לא שם אליהם לב וזה מוסיף נפח. הללויה

      אתה בא לעשות קורס מצילים? או שנכריז בעצמנו על אחד כזה ונבקש מכל מי שמצטרף שילמד את כל השאר משהו. טכניקת הצלה שהוא מכיר. אנשים יבואו? אנשים ילמדו אחד את השני?

       

      והקטע עם הבירה הוא רעיון מצויין! אפשר להציע לדה-מרקר קפה לפתוח גם דה-מרקר בר?

      אחלה שבוע

       

        13/7/08 09:40:

      צטט: wonders 2008-07-12 21:36:42

      אני מבחינתי נכנסת למיים, לא מסתכלת איזה דגל.

      מסתכלת על הים, ובוחרת באיזה רגל להיכנס וזהו!!!

      היום הייתי בים, היה מעולה :)

      כוכב על התמונה החדשה שכל כך מחמיאה לך.

      *

      פלא פלאים מחלקת כוכבים...

      באיזה רגל נכנסת לים אתמול טינקרבל? ובאיזה חוף?

      היה מעולה אתמול,  נכון..

      תודה...

       

       

        13/7/08 09:37:

      צטט: דבי לוזיה 2008-07-12 21:34:27


      אלגוריה יפה וכתובה היטב.

      נהניתי!

      חיוך

       

       

      הי דבי!

      אני שמח שקפצת לבקר. מה עם פגישה? אפנה אלייך בפרטי

      ולמי שלא יודע, דבי היא החיילת הכי סקסית בסיני. בשבילי לפחות היא נשארה חיילת.

       

        13/7/08 09:34:

      צטט: לי-את 2008-07-12 21:23:08


      מזל שאני לא מצילה, אני הייתי מלבטת בין שחור עם נקודות לבנות או אדום עם פסים שחורים וכו...

      גם הדגים לא היו סגורים על מצב הים...

      תתחדש על תמונת המצב!

      שחור עם נקודות לבנות! גאונית את. דברי עם התדמנית שתכין לנו גזרה ונתפור דגל שחור עם קפלים ונקודות לבנות ואדומות  

      לי-את נראית מתאימה להיות מצילה. בטח יש בסביבה שלך טבועים, אבודים, מבולבלים כאלו שחטפו מכת שמש מהמצב. אצלי יש הרבה כאלה ואני מחפש בשבילם קורס מצילים. מכירה אחד כזה?

       

        13/7/08 09:27:

      צטט: סמדר כרמל 2008-07-12 19:24:18


      כל כך ישראלי...

      מצחיק כמה שזה נכון ועצוב.

       

       

      תתחדש על התמונה.

      ראיתי שהבוקר הוא נוסע לפאריז. משדר עסקים כרגיל. סוג של בוטות וחיספוס של עסקן מנצל ציבור

      שיהיה ים שקט השבוע.

       

        12/7/08 22:00:

      פוסט מעולה !

      השארת אותי עם STRESS בבטן.

      הטביעה בדרך ואהוד חושש רק מהתביעה.

       

      על עצמי אני סומך. גם זה בערבון מוגבל.

      נכנס לים, שוחה לעומק, כאילו חסין, כאילו לבדי, אבל תמיד משתדל לראות אם יש עוד מישהו

       

      והמציל? אני סומך עליו אבל לא לגמרי.

      עם אחד טובע הוא עוד איכשהו עושה רעשים שמצליח לו, אבל מה מיעשה אם יהיו שלושה יחד ?

      יכריז מלחמה ???

       

      מבחינתי, שהמציל לא ישים אף פעם דגל לבן. תמיד אדום לפחות.

      תמיד יש סכנות והוא זה שצריך להיות על המשמר.

      אני ואתה אלו שצריכים לשחות, לשבת עם בירה קרה וליהנות.

      בשביל זה הוא המציל ומקבל תנאים של מציל.

       

      שבוע טוב

      יובל

       

        12/7/08 21:36:

      אני מבחינתי נכנסת למיים, לא מסתכלת איזה דגל.

      מסתכלת על הים, ובוחרת באיזה רגל להיכנס וזהו!!!

      היום הייתי בים, היה מעולה :)

      כוכב על התמונה החדשה שכל כך מחמיאה לך.

      *

        12/7/08 21:34:


      אלגוריה יפה וכתובה היטב.

      נהניתי!

      חיוך

        12/7/08 21:23:


      מזל שאני לא מצילה, אני הייתי מלבטת בין שחור עם נקודות לבנות או אדום עם פסים שחורים וכו...

      גם הדגים לא היו סגורים על מצב הים...

      תתחדש על תמונת המצב!

        12/7/08 19:24:


      כל כך ישראלי...

      מצחיק כמה שזה נכון ועצוב.

       

       

      תתחדש על התמונה.

        12/7/08 10:14:

      צטט: אפי גבזו 2008-07-12 10:10:38

      יואל, קראתי את מה שכתבת אתמול בלילה ונהניתי מהפשט. לאחר התגובה שלך הבנתי גם את הדרש (את אי ההבנה אני תולה בעייפות..נגיד..). אתה גאון מילולי - אין בכלל ספק. יפה עוד יותר ממה שהיה קודם. ואגב, אהוד, זה שממליץ על הדגל, הוא בכלל לא מכיר את הים..ירושלי שכזה.. תודה שהפלת לי את האסימון, נפילתו לוותה בתחושה משובחת.

      תודה עיוני.הכל עובר עליך... 

      לא ישנת הרבה הלילה הא? גם אני. חיפשתי מטאורים

      אמרו לי שפיספסתי בכמה ימים

      ככה זה אצלי.

       

        12/7/08 10:10:
      יואל, קראתי את מה שכתבת אתמול בלילה ונהניתי מהפשט. לאחר התגובה שלך הבנתי גם את הדרש (את אי ההבנה אני תולה בעייפות..נגיד..). אתה גאון מילולי - אין בכלל ספק. יפה עוד יותר ממה שהיה קודם. ואגב, אהוד, זה שממליץ על הדגל, הוא בכלל לא מכיר את הים..ירושלי שכזה.. תודה שהפלת לי את האסימון, נפילתו לוותה בתחושה משובחת.
        12/7/08 09:28:

      צטט: עלמה אוהבת 2008-07-12 08:01:04


      צריך לדעת ליהנות :)

       

      נכון. ולתת לאחרים גם. להנות.

        12/7/08 09:27:

      צטט: ארטישוק ירושלמי 2008-07-12 08:41:44

      דיבור פנימי מתערבב עם דיבור חיצוני מתערבב עם דיבור פנימי ואנחנו מתערבבים במערבולת מיגעת שאינה נותנת מנוח. ואז, כמה כיף זה כשכבר מחליטים וזהו.

      לא אוהבת מערבולות ראש שכאלה (ותיארת אותן כל כך טוב). אבל מאוד מאוד אוהבת את הים!

      במקום שאת הולכת אליו, סטודנטית יקרה, תשמעי הרבה קולות מתערבבים. זה המקצוע שבחרת. לא?

      יאללה, נלך לים.

       

        12/7/08 09:24:

      צטט: אפי גבזו 2008-07-12 04:35:41

      עכשיו אפשר ללכת לישון עם חיוך! איזה כיף לקרוא. ואני חשבתי שרק אני חסר ביטחון..

      אתה יודע, יש לי שני בנים בצבא. פייטרים. חשופים. זה לא מדאיג אותי. יש לי בטחון בהם, בצבא, במשטרה, בפרקליטות, בפקידים, באנשים שעושים את העבודה. הם המצילים שלנו. והם רואים כשיש גלים. וכששמעתי ביומן על עוד עניין שהעורך דין מעורב בו, ידעתי ששוב הוא יגיד שאין גלים. זה סתם בראש של במציל.ובכל זאת הייתי פחות מזועזע מהפעמים הקודמות. נהיה לי עצוב. כי יש יועץ תקשורת אגרסיבי שמשתין על כולם. מהכלבים האלה מאלה שנובחים ומרימים רגל על כל עמוד בגדר אבל מזילים ריר כדי שהבעלים ישים אליהם לב, ילטף מדי פעם. למה זה עצוב? כי כבר אין הבדל בין הבעלים לכלב. ושניהם על סוכת המציל משכנעים אותנו שהים רגוע. דגל לבן.

      אחלה שבת. נלך לים.

      דיבור פנימי מתערבב עם דיבור חיצוני מתערבב עם דיבור פנימי ואנחנו מתערבבים במערבולת מיגעת שאינה נותנת מנוח. ואז, כמה כיף זה כשכבר מחליטים וזהו.

      לא אוהבת מערבולות ראש שכאלה (ותיארת אותן כל כך טוב). אבל מאוד מאוד אוהבת את הים!

        12/7/08 08:01:

      צריך לדעת ליהנות :)
        12/7/08 04:35:
      עכשיו אפשר ללכת לישון עם חיוך! איזה כיף לקרוא. ואני חשבתי שרק אני חסר ביטחון..

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין