כותרות TheMarker >
    ';

    אשליות ומה שמאחוריהן

    תמצאו פה המון דברים מגוונים ושונים...
    טריקים, סיפורים מעניינים, תיאוריות, חוויות ואני אשתדל למצוא את הסודות שמאחורי...

    קוסם. מה אפשר לצפות?

    הסיפור של עוזי (סיפור חינוכי לילדים)

    73 תגובות   יום שבת, 12/7/08, 04:41

    כשעוזי היה בן 10 בערך, ההורים שלו עברו לבית חדש בעיר אחרת. עוזי הגיע באמצע השנה לכיתה ד' בבית ספר שבו לא הכיר אף אחד ואף אחד לא הכיר אותו. עוזי היה ילד עב בשר, שמן ממש... הוא היה גם ממושקף והילדים שראו אותו מגיע לכיתתם צחקו עליו. הם מייד קראו לו בשמות גנאי: שמנדוזר, משקפופר, בטטה ועוד. אף אחד לא ניסה בכלל להתייחס אליו שלא לפי המראה שלו. אף אחד לא התקרב כדי לגלות מי הוא באמת. לא היו לו שום חברים כי אם מישהו היה מנסה להתקרב אליו מייד היו חבריו צוחקים עליו ולועגים לו...

    והיו שם שני ילדים שובבים במיוחד, רפי ודני, שהרגישו אולי שעוזי לא צריך להיות שם בכלל, כי מי שהוא כל כך שמן חייב להיות גם נורא טיפש...

    ויום אחד לאחר הלימודים עוזי השמן שם את הילקוט שלו על הגב ויצא לביתו. רפי רדף אחריו עד החצר בעודו צועק לדני חברו: "הוא לקח לי את הקלמר". ודני, חברו הטוב, ניסה לתפוס לעוזי את הילקוט, אבל עוזי הצליח להחזיק, ודני ורפי משכו חזק ואז הילקוט נקרע והספרים והמחברות נשפכו החוצה. עוזי שנבהל התכופף להרים ובטעות פגע בדני שצעק: "הוא הרביץ לי". ואז התחיל רפי להכות בעוזי הכפוף, וגם דני הצטרף...

    וילד אחד מהכיתה, בני, עמד מהצד והסתכל על כל מה שקרה וכשהוא ראה שהם מרביצים הוא ניגש ואמר להם: "תעזבו אותו". ובני משך אותם ממנו ואמר להם - "לכו!" ורפי אמר: "אבל הקלמר..." והגניב עוד מכה לעוזי...

    אבל בני עשה תנועות של איום באגרופים, והם הלכו. וכך נשאר עוזי כפוף ודומע ובני לידו, עומד.

    בני הביט בעוזי ואז התכופף ואסף את הספרים והמחברות של עוזי והכניס אותם לתוך התיק, אבל בגלל שהתיק היה קרוע, הכל נשפך שוב החוצה. בני נתן לעוזי את התיק, לקח בעצמו את הספרים ושאל את עוזי איפה הוא גר. וכך הם הלכו יחד. ובדרך, בני התחיל לשאול את עוזי שאלות, בשביל לעודד אותו, למרות שהוא עצמו היה נבוך קצת, כי הנה הוא הולך עם עוזי השמן ובטח יצחקו עליו מחר... אבל אז עוזי דיבר אליו וסיפר לו על המקום שממנו בא ועל ההורים שלו ועל דברים אחרים שבני בכלל לא ידע. והוא פתאום ראה שעוזי הוא בכלל לא טיפש כמו שהוא חשב, ושאולי כדאי להתחבר איתו. וכשהם הגיעו לעוזי הביתה, הוריו היו כל כך מאושרים שעוזי הביא חבר, שהם הזמינו אותו לאכול איתם צהריים וכך מצא את עצמו בני מבלה בחברת עוזי, צוחק ונהנה.

    למחרת בבוקר, כשהגיע לבית הספר, פגש בני את עוזי שאמר לו: "שלום". בני החזיר שלום. וכאשר ילדים צחקו עליו, אמר בני לילדים שעוזי בכלל לא טיפש... ובגלל שבני היה חתיך הורס, וגם טוב בכדורגל, האמינו לו.

    וכך התחילו עוד ילדים להתחבר עם עוזי שבהמשך גם עשה טרנספורמציה מהותית ובגיל ההתבגרות ממש התחתך...

     

    בתיכון נפרדו דרכיהם של עוזי ובני אבל הם שמרו על קשר של פעם ב...

    בני למד מנהל עסקים ועוזי הלך ללמוד מדעים, רפואה, ביולוגיה והפך לחוקר.

    ויום אחד, אחרי שנים רבות, עוזי המציא תרופה למחלה שעד אז הרגה אלפי אנשים מדי שנה. והתרופה שיצר עוזי גרמה לשינוי אצל אנשים שסבלו מהמחלה חשוכת המרפא הזאת, אנשים שעמדו בפני אובדן כל היקר להם, המשפחה והילדים שלהם, החיים שלהם... עוזי הביא להם את המרפא שיאריך את חייהם ויקצר את סבלם. והוא הציל אנשים רבים.

    ובגלל שההמצאה של עוזי היתה משמעותית כל כך, הוחלט להעניק לו פרס מיוחד על תרומתו למין האנושי.

    ולטקס הוזמנו מאות אנשים חשובים ומכובדים וגם תקשורת וטלויזיה והיתה ארוחת ערב מפוארת ואז סיפרו כמה אנשים על איך שהטיפול עזר להם בחייהם והציל אותם והזמינו את עוזי לעלות ולקבל את הפרס לקול מחיאות כפיים.

    וכאשר עוזי עלה, הוא סיפר על הפיתוח של התרופה והודה לכל האנשים שעזרו לו לפתח אותה ולהביא אותה לציבור ואז הוא ביקש מבני, חברו מהילדות שהגיע לטקס, לעמוד על רגליו... ואז עוזי אמר:

    "...אבל יותר מכל, אני רוצה להודות למישהו שאיננו קשור כלל לתעשיית התרופות ולרפואה בכלל. פעם, כשהייתי ילד, סבלתי מאוד. נידו אותי, הרביצו לי, החרימו אותי וחשבתי שהעולם נגדי ואין איש בעולם שארצה לעזור לו, כי זה רק יזיק לי. ואז בא בני... והוא עזר לי. ובגלל העזרה שלו, אני יכול לעמוד כאן ולהגיד לאלפי האנשים שלהם עזרתי - תודו לבני על המעשה שלו שגרם לי להשתנות. הוא שהביא אותי לרצות לעזור לאחרים."

    והסיפור הזה התפרסם באותו שבוע בעיתון ובטלויזיה ואני קראתי אותו, אז - לפני כמה שנים, וחשבתי שבטח זה קורה פעם בחיים למישהו אחד ממיליון, וגם זה בהגזמה. ואיזה כיף זה היה יכול להיות... לקבל פירגון כזה ממישהו שעזרתי לו.

    ורק אחרי ששכחתי את הפרטים הקטנים של השמות, התאריכים והפרצופים הבנתי שבעצם זה קורה כל הזמן ובכל מקום.

    בכל רגע אנחנו משנים את החיים של אחרים באופן ההתנהגות שלנו.

    אנחנו יכולים ליצור כעס ופחד והתעלמות, ואנחנו יכולים ליצור אחווה ושמחה וקבלה.

    ובין אם אנחנו עושים את זה מרצון או מתוך אי-עשייה ... זאת ההשפעה שלנו על העולם.

    וזהו הקסם האמיתי.

     

    אורי אשכנזי

     

    © כל הזכויות שמורות לאורי אשכנזי www.orimagic.com

     ואני כל כך שמח שמצאתי את הקליפ הזה של דאג הנינג ז"ל שפרק של החבובות הוקדש לו. ראיתי אותו ב1976 בהופעה חיה בניו יורק עושה את הקסם הזה ואחרים והוא עד היום הקוסם האהוב עלי ביותר.
    דרג את התוכן:

      תגובות (73)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/6/09 16:38:

      צטט: בלה פלורה 2009-06-15 07:48:03


      פעם, ביום כיפור אחד על הכינרת, לקראת הזריחה, מישהו אמר לי איזה משפט שהציל אותי מלבחור ללכת על שביל גרוע בחיים. הוא אמר לי משהו על אמת.

      חמש שנים אחרי, אותו איש זריחת הכינרת, לקח בעצמו את השביל הזה שרציתי לקחת, הוא רק שיפר אותו קצת והפך את אבני הכורכר שלו לדרך נעימה וחלקה.

      כשהוא עשה את זה, הוא גרם לי להתחיל להציב סימני שאלה במקום שבו אסור בשום פנים ואופן להשתמש בסימני שאלה.

      כשהיו לי יותר מידי סימני שאלה, קיבלתי תשובה אחת ענקית.

      זאת אולי תגובה מאוחרת, אבל סופר עדכנית :)

      אין כמו קסמים.

       

      כמה עצוב שיש מקומות שאסור לשאול בהם שאלות. עצוב ומקומם.

      שמח שמצאת את הדרך לאפשר לעצמך לשאול.

      אין כמו סקרנות, חקירה ופליאה.

      "סוד האושר הוא הסקרנות" אריסטו

       

        15/6/09 07:48:


      פעם, ביום כיפור אחד על הכינרת, לקראת הזריחה, מישהו אמר לי איזה משפט שהציל אותי מלבחור ללכת על שביל גרוע בחיים. הוא אמר לי משהו על אמת.

      חמש שנים אחרי, אותו איש זריחת הכינרת, לקח בעצמו את השביל הזה שרציתי לקחת, הוא רק שיפר אותו קצת והפך את אבני הכורכר שלו לדרך נעימה וחלקה.

      כשהוא עשה את זה, הוא גרם לי להתחיל להציב סימני שאלה במקום שבו אסור בשום פנים ואופן להשתמש בסימני שאלה.

      כשהיו לי יותר מידי סימני שאלה, קיבלתי תשובה אחת ענקית.

      זאת אולי תגובה מאוחרת, אבל סופר עדכנית :)

      אין כמו קסמים.

       

        27/8/08 11:09:

      צטט: עופרה'לה 2008-08-26 18:55:47


      נפלא.

       

      באהבה

      עופרה

       חיוך תודה חברה חדשה.

       

        27/8/08 11:08:

      צטט: מולי . 2008-08-24 20:54:05

      צטט: אורי אשכנזי 2008-07-16 23:19:24

      צטט: ליאת z 2008-07-16 19:41:13


      מקסים ומקסים

      רק אל תאמץ את התספורת צוחק

       צוחק לקח לי רגע להבין... נראה שאני צריך לצרף פה תמונה ישנה קצת שלי...

      .

       

       

       חחח אתה קורץ...וגם הכובע מגניב.

       אפשר לעשות דברים מגניבים בפלאש.

      כיף שבאת.

       

        27/8/08 11:06:

      צטט: hamania 2008-08-22 19:34:15


      אורי יקר ...

      בתור מי שבילדותה סבלה מהצקות חוזרות ונשנות של בני הכיתה ...

      מכינויי גנאי ושפיכת הקלמר על כל תכולתו וציוד מהתיק החוצה ...

      ( ולא כי הייתי שמנה ... פשוט .. כנראה הייתי נוחה ...)

      אני כל כך מזדהה ומבינה את הסיפור הזה ...

      ומספיק שבן אדם אחד ... יראה לך אחרת .. ידבר אילך אחרת .. ידע אותך אותך .......

      כדי לחולל את המהפך .

       

      יופי של סיפור .

       שוב מזל טוב לך... מאוד נהניתי במסיבה שלך... בדיוק ביום שכתבת את התגובה הזאת.

      כל כך צודקת. אדם אחד יכול לחולל שינוי מדהים בחיי האחר.

      תודה ועוד תודה!נשיקה

       

        27/8/08 11:03:

      צטט: לא רוצה ניק 2008-08-22 18:28:18

      מקסים.

      יש בך המון קסם(: 

       נבוך תודה!חיוך

       

        27/8/08 10:50:

      צטט: gentleman 2008-08-20 21:53:50


      תודה לך, שכן יקר, על סיפור מרגש (מכיר סיפור דומה בורסיה האנגלית) ועל קליפ וידיאו מרגש לא פחות....

       

       בשמחה. תודה על הפירגון. וכן, דאג היה פשוט מופלא.

       

        26/8/08 18:55:


      נפלא.

       

      באהבה

      עופרה

        24/8/08 20:54:

      צטט: אורי אשכנזי 2008-07-16 23:19:24

      צטט: ליאת z 2008-07-16 19:41:13


      מקסים ומקסים

      רק אל תאמץ את התספורת צוחק

       צוחק לקח לי רגע להבין... נראה שאני צריך לצרף פה תמונה ישנה קצת שלי...

      .

       

       

       חחח אתה קורץ...וגם הכובע מגניב.

        22/8/08 19:34:


      אורי יקר ...

      בתור מי שבילדותה סבלה מהצקות חוזרות ונשנות של בני הכיתה ...

      מכינויי גנאי ושפיכת הקלמר על כל תכולתו וציוד מהתיק החוצה ...

      ( ולא כי הייתי שמנה ... פשוט .. כנראה הייתי נוחה ...)

      אני כל כך מזדהה ומבינה את הסיפור הזה ...

      ומספיק שבן אדם אחד ... יראה לך אחרת .. ידבר אילך אחרת .. ידע אותך אותך .......

      כדי לחולל את המהפך .

       

      יופי של סיפור .

        22/8/08 18:28:

      מקסים.

      יש בך המון קסם(: 

        20/8/08 21:53:


      תודה לך, שכן יקר, על סיפור מרגש (מכיר סיפור דומה בורסיה האנגלית) ועל קליפ וידיאו מרגש לא פחות....

       

        20/8/08 20:52:

      צטט: *keren* 2008-08-20 03:44:20

      סיפור מקסים ולא רק לילדים... הרבה אהבה יש בו, ובך שסיפרת אותו.

      תודה, יקרה. שמח שאהבת.  

       

        20/8/08 20:49:

      צטט: טמבורין 2008-08-16 03:23:03

      סיפור יפה לספר לילדים. אני אזכור אותו. חיוך

      אופס... לא רק לילדים.

      גם לילדות!

       

        20/8/08 03:44:
      סיפור מקסים ולא רק לילדים... הרבה אהבה יש בו, ובך שסיפרת אותו.
        16/8/08 03:23:

       

       

      סיפור יפה לספר לילדים. אני אזכור אותו. חיוך

        4/8/08 21:11:

      צטט: לשתוק ולהבין... 2008-08-01 02:59:33


      מרגש

      אנושי

      בהחלט חומר למחשבה.....

       

       חיוך חבל שאין פה אייקון של איש חושב.

       

        4/8/08 21:10:

      צטט: אפרת jeki 2008-07-30 20:31:42


      בכל רגע אנחנו משנים את החיים של אחרים באופן ההתנהגות שלנו.

      אנחנו יכולים ליצור כעס ופחד והתעלמות, ואנחנו יכולים ליצור אחווה ושמחה וקבלה.

      ובין אם אנחנו עושים את זה מרצון או מתוך אי-עשייה ... זאת ההשפעה שלנו על העולם.

      וזהו הקסם האמיתי.

      זה גם השם שמתאים לסיפור*

      הייה הקסם שלי..

      אפרת

       

      יכול להיות שזה השם המתאים... אבל רציתי שזה יהיה סיפור פשוט שיכול לקרות לכל אחד בכל רגע. וזה קורה. לטוב ולרע. 

      תודה על ההצעה והקריאה והכוכב. ועל החיוך. 

        4/8/08 21:06:

      צטט: דר" אסתיה חוטר גזע 2008-07-30 20:07:19

      סיפור חכם עם הרבה מוסר השכל

      תודה שהבאת לכאן

       תודה שבאת לקרוא. כיף! ותודה על הברכות שלך.

       


      מרגש

      אנושי

      בהחלט חומר למחשבה.....

       

        30/7/08 20:31:

      בכל רגע אנחנו משנים את החיים של אחרים באופן ההתנהגות שלנו.

      אנחנו יכולים ליצור כעס ופחד והתעלמות, ואנחנו יכולים ליצור אחווה ושמחה וקבלה.

      ובין אם אנחנו עושים את זה מרצון או מתוך אי-עשייה ... זאת ההשפעה שלנו על העולם.

      וזהו הקסם האמיתי.

      זה  גם השם שמתאים לסיפור*

      הייה הקסם שלי..

      אפרת

      סיפור חכם עם הרבה מוסר השכל

      תודה שהבאת לכאן

        21/7/08 02:30:

      צטט: דפנ ה 2008-07-20 11:15:11

      תמונה נהדרת

       ממחזרים תמונות ישנות, יו נואו...

       

        20/7/08 11:15:
      תמונה נהדרת
        16/7/08 23:19:

      צטט: ליאת z 2008-07-16 19:41:13


      מקסים ומקסים

      רק אל תאמץ את התספורת צוחק

       צוחק לקח לי רגע להבין... נראה שאני צריך לצרף פה תמונה ישנה קצת שלי...

      .

       

        16/7/08 23:08:

      צטט: :--) 2008-07-16 17:30:25

      הי אורי

      עזרה לחלש וללא פופולארי בחברה.

      זהו מעשה אצילי בעיני.

      כוכב *

      נכון. אבל לא דווקא לחלש... אף אחד לא יכול להתקיים ללא עזרה.

      כיף שביקרת!

       

        16/7/08 23:03:

      צטט: brazil string 2008-07-16 03:02:54


      סיפור משמעותי, שצריך להגיע לאזניים נכונות.. (-:

      ביחוד צעירות.. ובטח שגם בוגרות.

      מחבר כל אחד מאיתנו לדמויות והתפקידים החברתיים

      שסבבו סביבנו בילדות, ועל המשמעות העכשווית של אותן תחושות.

      פשוט קסום !

       נשמע שהוא כבר הגיע לאזניים הנכונות. שלך!

      תודה ושמחתי שאהבת. 

       

        16/7/08 22:58:

      צטט: liordagan 2008-07-15 20:13:43


      יופי של סיפור!!

       

       שמחתי על הביקור שלך. תודה.

       

        16/7/08 19:41:


      מקסים ומקסים

      רק אל תאמץ את התספורת צוחק

        16/7/08 19:20:

      צטט: akibaz 2008-07-14 21:07:40


      סיפור נפלא

      אקי *

       חיוך תודה.

       

        16/7/08 17:30:

      הי אורי

      עזרה לחלש וללא פופולארי בחברה.

      זהו מעשה אצילי בעיני.

      כוכב *

        16/7/08 03:02:


      סיפור משמעותי, שצריך להגיע לאזניים נכונות..   (-:

      ביחוד צעירות..   ובטח שגם בוגרות.

      מחבר כל אחד מאיתנו לדמויות והתפקידים החברתיים

      שסבבו סביבנו בילדות, ועל המשמעות העכשווית של אותן תחושות.

      פשוט קסום !

        15/7/08 20:13:


      יופי של סיפור!!

       

        14/7/08 21:07:


      סיפור נפלא

      אקי *

        14/7/08 17:53:

      צטט: אי וניר 2008-07-13 19:26:52

      סיפור יפה. נוגע

      כוכב

       רגוע

       

        14/7/08 17:46:

      צטט: א י ל ה 2008-07-13 13:59:45

      צטט: אורי אשכנזי 2008-07-13 01:35:17

      צטט: א י ל ה 2008-07-12 11:41:08


      וזה כל הקסם...

       

      באמת לפעמים בא לתפוס את הראש,

      ברגעים האלה שקולטים כמה הדבר הזה שנראה כל כך מורכב הוא דווקא כל כך פשוט.

       

      *

      מת לדעת על מה בדיוק חשבת כשכתבת את זה... מה הפך להיות פשוט פתאום?

      ותודה על הקסם שלך.

       

      פשוט - לעודד במקום לבקר, לחייך במקום לכעוס, לקבל במקום להתנגד.

       

      נסעתי לפני כמה זמן לאיזה שיעור, ובדרך עצרתי וקניתי לי קפה ברד בארומה (דיאט, בטח דיאט), וחשבתי איזה כיף שיהיה לי בשיעור את הקר הברדי הנעים הזה. אבל אז קלטתי, שהברד מפסיק להיות ברד די מהר, והתחלתי להתבאס, ולשתות מהר, כדי להספיק...

      :)

      ואז קפצה לי המחשבה לראש, שגם סתם קפה קר יהיה סבבה, וקלטתי איך הייתי במצוקה ובלחץ מזה שהברד נעלם, ואיך השינוי המחשבתי הקטן הזה, של להסכים לשמוח גם בסתם קפה קר - שבמילא הוא המציאות - משחרר אותי מהמצוקה ומחזיר לי את השמחה וההנאה.


      או כמו שאמר לי איזה מקסים אחד לא מזמן, ההבדל בין השקר והאמת הוא לא גדול בכלל. הוא ממש קטן. אז ככה גם ההבדל בין לדחוף ולעזור, בין ליהנות ולהתבאס, בין לראות חצי מלא ולראות חצי ריק.

       

      זה מה שחשבתי.

      :)

       אז לא צריך להיות ממציא רפואי בשביל ליישם את זה? זה מתאים גם ביומיום? בדברים הקטנים והרגילים? יש!!!

      קריצה

      תודה על התוספת. זה כל כך נכון. בסך הכל שינוי קטן בגישה שמאפשר לכל כך הרבה טוב להיכנס לחיינו.

      לא תמיד קל. אני יודע.  אבל כשמגלים איך, המשחק נהיה הרבה יותר כייפי.

      כיף של תובנות...

        14/7/08 17:39:

      צטט: מנואל-אמיר 2008-07-13 13:18:09


      סיפור יפה ומרגש

       תודה. רגוע

       

        14/7/08 17:38:

      צטט: daaaag 2008-07-13 08:19:19

      אנחנו יכולים ליצור כעס ופחד והתעלמות, ואנחנו יכולים ליצור אחווה ושמחה וקבלה.

      אורי, קסם שאתה, את הפוסט הזה.. צריך להקריא בשיעורי חינוך בבתי ספר..*

       צודקת. איך את מציעה שנעשה את זה? את מתחילה בבית הספר השכונתי שלך? חיוך

      בואו נתחיל תנועה של איכפתיות... אזרחים למען עתיד טוב יותר... 

       

        14/7/08 17:34:

      צטט: אוסינג 2008-07-13 06:03:34


      סיפור שהגיע בדיוק בזמן. מתאים לפתוח איתו את היום והשבוע.

       

      מסוג הדברים שעליהם אפשר לומר, אולי בנאלי, קצת קלישאה, אבל ראבאכ, כל כך כל כך נכון..

       

      קסם כזה.

       חלק מכל קסם זה הטיימינג שלו... שקוסם גורם לאש להופיע בקצות אצבעותיו זה טריק טוב... אבל כשהוא עושה את זה בזמן שמישהי בדיוק הוציאה סיגריה... אז זה נהיה קסם אמיתי.

       שמחתי להתחיל לך את השבוע בקסם!

        13/7/08 19:26:

      סיפור יפה. נוגע

      כוכב

        13/7/08 13:59:

      צטט: אורי אשכנזי 2008-07-13 01:35:17

      צטט: א י ל ה 2008-07-12 11:41:08


      וזה כל הקסם...

       

      באמת לפעמים בא לתפוס את הראש,

      ברגעים האלה שקולטים כמה הדבר הזה שנראה כל כך מורכב הוא דווקא כל כך פשוט.

       

      *

       מת לדעת על מה בדיוק חשבת כשכתבת את זה... מה הפך להיות פשוט פתאום?

      ותודה על הקסם שלך. 

       

      פשוט - לעודד במקום לבקר, לחייך במקום לכעוס, לקבל במקום להתנגד.

       

      נסעתי לפני כמה זמן לאיזה שיעור, ובדרך עצרתי וקניתי לי קפה ברד בארומה (דיאט, בטח דיאט), וחשבתי  איזה כיף שיהיה לי בשיעור את הקר הברדי הנעים הזה. אבל אז קלטתי, שהברד מפסיק להיות ברד די מהר, והתחלתי להתבאס, ולשתות מהר, כדי להספיק...

      :)

      ואז קפצה לי המחשבה לראש, שגם סתם קפה קר יהיה סבבה, וקלטתי איך הייתי במצוקה ובלחץ מזה שהברד נעלם, ואיך השינוי המחשבתי הקטן הזה, של להסכים לשמוח גם בסתם קפה קר - שבמילא הוא המציאות - משחרר אותי מהמצוקה ומחזיר לי את השמחה וההנאה.


      או כמו שאמר לי איזה מקסים אחד לא מזמן, ההבדל בין השקר והאמת הוא לא גדול בכלל. הוא ממש קטן. אז ככה גם ההבדל בין לדחוף ולעזור, בין ליהנות ולהתבאס, בין לראות חצי מלא ולראות חצי ריק.

       

      זה מה שחשבתי.

      :)

       

       

        13/7/08 13:18:

      סיפור יפה ומרגש
        13/7/08 08:19:

      אנחנו יכולים ליצור כעס ופחד והתעלמות,

      ואנחנו יכולים ליצור אחווה ושמחה וקבלה.

           אורי, קסם שאתה, את הפוסט הזה..

             צריך להקריא בשיעורי חינוך בבתי ספר..*

        13/7/08 06:03:


      סיפור שהגיע בדיוק בזמן. מתאים לפתוח איתו את היום והשבוע.

       

      מסוג הדברים שעליהם אפשר לומר, אולי בנאלי, קצת קלישאה, אבל ראבאכ, כל כך כל כך נכון..

       

      קסם כזה.

        13/7/08 02:02:

      צטט: גילי 33 2008-07-13 00:50:42


      מקסים..............

       

      מקסימה! תודה. מקווה שזה יכול לעודד אנשים נוספים לעשות מה שאת עושה ככה מעצמך. 

        13/7/08 02:01:

      צטט: גגו 2 2008-07-13 00:18:50

      זה כל הקסם ...השכלתי

      בברכת שבוע טוב

       שמחתי! תודה על הביקור.

       

        13/7/08 01:57:

      צטט: חני יוגה 2008-07-12 23:14:40


      תודה שאתה מנעים את זמני בסיפור יפה (ו..חינוכי, כמובן)

      ובקטע וידאו מעניין (חמוד הקוסם הזה, לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות)

      תמיד שמחה ללמוד ולהשכיל עוד ועוד..

      *

       בשמחה! שבוע מקסים.

       

        13/7/08 01:56:

      צטט: רני123 2008-07-12 22:50:11


      בהחלט חינוכיחיוך

       אז מה למדת היום בגן, רענן?לשון בחוץ

       

        13/7/08 01:55:

      צטט: je-ronimo 2008-07-12 22:49:10


      אורי, מרגש וכל כך אמיתי. וגם אני זוכרת את אותו הרגע, בו חברה הושיטה לי יד ו"שלפה" אותי בחיוך, מתוך המצב המנודה, הבודד והמושפל שהייתי בו- בתור רגע מכונן של החיים שלי.

      אח, והקטע מחבובות. איזו נשמה ענקית, תודה אורי.

       היי סיגל, כיף עם דאג הנינג. כמה חבל שהוא כבר לא עמנו.

      באמת רגע חשוב, הרגע הזה שבו מישהו מושיט לך יד וגורם לך להרגיש שאתה חלק מ. 

      ילדים יכולים להיות מאוד חסרי רגישות במצבים מסויימים. וגם מבוגרים בעצם... כמובן.

       

        13/7/08 01:46:

      צטט: דפנ ה 2008-07-12 19:23:58

      חיוך

       טוב. אז הנה זה חוזר אלייך חיוך במיידי. וזאת ההוכחה.

       

       

        13/7/08 01:42:

      צטט: כן לחיוך 2008-07-12 13:36:25

      הי אורי

      אנחנו נתקלים כל יום באלפי סיסמאות בגרוש כאלה...

      רק אהבה תביא אהבה

      חיוך עושה קסמים (אצלי על "התחת" של האוטו)

      וכו'...

      ובכן, לאחר מחקר מקיף, הכל נכון ומהחיים.

      באמת אהבה שנותנים יוצרת אהבה בחזרה

      באמת חיוך שמעניקים מייצר את החיוך שמנגד

      ובעיקר הגישה שלנו כלפי חוץ קובעת את כל מה שנקבל (כמעט)

      תודה שהזכרת לי את זה היום

      ותודה שנפגשנו.

      ועוד חיוך.
      *

       קלישאות לא עובדות עלי... אני אוהב לבחון את הדברים ולראות את האמת או השקר שבהם. תמיד ספקן.

      ודווקא משום כך, את צודקת. חיוך מביא חיוך. ואת הבאת לי הערב המון חיוכים. היית מקסימה על הבמה, וכל כך מוכשרת. 

       

        13/7/08 01:39:

      צטט: nikuskus 2008-07-12 12:58:34

      מהמעט שהיכרתי אותך באתר אני יודעת שהכי בעולם מתאים לך להביא סיפור כזה

      אתה אדם רגיש וסימפטי וכל מה שאני קראתי ממך עד היום היה כזה..

      אהבתי מאד

      דברת:))*

       וספונטני... שכחת. רגיש, סימפטי וספונטני. :))

      שמח שאהבת.  

       

        13/7/08 01:35:

      צטט: א י ל ה 2008-07-12 11:41:08


      וזה כל הקסם...

       

      באמת לפעמים בא לתפוס את הראש,

      ברגעים האלה שקולטים כמה הדבר הזה שנראה כל כך מורכב הוא דווקא כל כך פשוט.

       

      *

       מת לדעת על מה בדיוק חשבת כשכתבת את זה... מה הפך להיות פשוט פתאום?

      ותודה על הקסם שלך. 

        13/7/08 00:50:

      מקסים..............
        13/7/08 00:18:

      זה כל הקסם ...השכלתי

      בברכת שבוע טוב

        12/7/08 23:14:


      תודה שאתה מנעים את זמני בסיפור יפה (ו..חינוכי, כמובן)

      ובקטע וידאו מעניין (חמוד הקוסם הזה, לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות)

      תמיד שמחה ללמוד ולהשכיל עוד ועוד..

      *

        12/7/08 22:50:

      בהחלט חינוכיחיוך
        12/7/08 22:49:


      אורי, מרגש וכל כך אמיתי. וגם אני זוכרת את אותו הרגע, בו חברה הושיטה לי יד ו"שלפה" אותי בחיוך, מתוך המצב המנודה, הבודד והמושפל שהייתי בו- בתור רגע מכונן של החיים שלי.

       אח, והקטע מחבובות. איזו נשמה ענקית, תודה אורי.

        12/7/08 19:23:
      חיוך
        12/7/08 13:36:

      הי אורי

      אנחנו נתקלים כל יום באלפי סיסמאות בגרוש כאלה...

      רק אהבה תביא אהבה

      חיוך עושה קסמים (אצלי על "התחת" של האוטו)

      וכו'...

      ובכן, לאחר מחקר מקיף, הכל נכון ומהחיים.

      באמת אהבה שנותנים יוצרת אהבה בחזרה

      באמת חיוך שמעניקים מייצר את החיוך שמנגד

      ובעיקר הגישה שלנו כלפי חוץ קובעת את כל מה שנקבל (כמעט)

      תודה שהזכרת לי את זה היום

      ותודה שנפגשנו.

      ועוד חיוך.
      *

        12/7/08 12:58:

      מהמעט שהיכרתי אותך באתר אני יודעת שהכי בעולם מתאים לך להביא סיפור כזה

      אתה אדם רגיש וסימפטי וכל מה שאני קראתי ממך עד היום היה כזה..

      אהבתי מאד

      דברת:))* 

        12/7/08 11:41:


      וזה כל הקסם...

       

      באמת לפעמים בא לתפוס את הראש,

      ברגעים האלה שקולטים כמה הדבר הזה שנראה כל כך מורכב הוא דווקא כל כך פשוט.

       

      *

       

       

        12/7/08 11:31:

      צטט: איריס 9 2008-07-12 11:14:10


      כל כך נכון מה שכתבת על היכולת שלנו להשפיע ולשנות

      חיי אנשים אותם אנו פוגשים בדרכנו.

      במיוחד ילדים ובני נוער. כמשהי שהגיעה מתחום החנוך

      אני מודעת להשפעה העצומה של מילה ומעשה בעיצוב

      אופי ובחירה של דרך.

      התקשרה אלי תלמידה שהדרכתי בפנימייה ואמרה לי שהמשפט

      שאמרתי לה בזמן פעולה שהעברתי מלווה אותה כמוטו כל חייה.

      לשמוע זאת ממנה אחרי כל כך הרבה שנים, היה שיעור מאלף.

      תודה על הספור המקסים והתזכורת...

       חיוך ותודה על הסיפור שלך. מרגש.

      איזה כיף לדעת שאתה מהווה גורם מעצב בחייו של מישהו. נכון?

      ותכלס, פה בקפה. מה אנחנו עושים? 

       

        12/7/08 11:27:

      צטט: נטע net 2008-07-12 11:13:52

      אוהבת את הקסמים האמיתיים האלה

      מקסים

      *

       אכן קסמים אמיתיים! תודה.

       

        12/7/08 11:26:

      צטט: ורדהש 2008-07-12 10:48:14

      היי

      אין לי כל כך מה לכתוב אבל הסיפור נגע ללבי ותיזכר אותי להגדיל את רגעי החסד האלו

       ורדה... פשוט תספרי את הסיפור הזה לילדים שלך. זה יעשה המון. את תראי.

       

        12/7/08 11:21:

      צטט: sherry refael 2008-07-12 10:25:17


      בהחלט זה כל הקסם.

      כוכב ירוק וחופן מליבי

      שלך שרי

        תודה לך. והחופן מהלב יגיע למקומות הנכונים... כי אהבה, ככל שנותנים יותר, כך יש יותר לתת. (מישהו אמר לי את זה לא מזמן ואני עדיין בודק אם זה נכון)

        12/7/08 11:17:

      צטט: מיכל גזית 2008-07-12 05:17:49


      אתה קוסם ענק,

       

      כי יש לך את היכולות, הרצון, והאהבה, לעשות את העולם הזה מקום טוב יותר,

       

      ואתה גם עושה את זה, בכל רגע.

       

      לא ידעתי שבגיל עשר קראו לך בני,

       

      למה שינית את השם?

       

      סיפור מקסים מרגש ומופלא

      מיכלי, פעם עשיתי הרצאות לילדים על ערכים ועל מניעת אלימות... התחלתי עם הסיפור הזה וזה יצר חיבור רגשי עם הילדים ואיפשר לי לדבר על המקום העמוק הזה שנקרא "נתינה" בקלות רבה דרך הסיפור.

      כן. אני חושב שלכולנו יש את הרצון להפוך את המקום הזה למקום טוב יותר... אחרת לא היינו מתרגזים, ודוחפים ובוכים... ושמחים. ואנחנו עושים זאת.

      תודה על המחמאות. ממך במיוחד!

       

        12/7/08 11:14:


      כל כך נכון מה שכתבת על היכולת שלנו להשפיע ולשנות

      חיי אנשים אותם אנו פוגשים בדרכנו.

      במיוחד ילדים ובני נוער. כמשהי שהגיעה מתחום החנוך

      אני מודעת להשפעה העצומה של מילה ומעשה בעיצוב

      אופי ובחירה של דרך.

      התקשרה אלי תלמידה שהדרכתי בפנימייה ואמרה לי שהמשפט

      שאמרתי לה בזמן פעולה שהעברתי מלווה אותה כמוטו כל חייה.

      לשמוע זאת ממנה אחרי כל כך הרבה שנים, היה שיעור מאלף.

      תודה על הספור המקסים והתזכורת...

        12/7/08 11:13:

      אוהבת את הקסמים האמיתיים האלה

      מקסים 

        12/7/08 10:48:

      היי

      אין לי כל כך מה לכתוב אבל הסיפור נגע ללבי ותיזכר אותי להגדיל את רגעי החסד האלו

        12/7/08 10:25:


      בהחלט זה כל הקסם.

       כוכב ירוק וחופן מליבי

       שלך שרי

        12/7/08 05:18:
      והדאג הזה, בהחלט תופעה
        12/7/08 05:17:


      אתה קוסם ענק,

       

      כי יש לך את היכולות, הרצון, והאהבה, לעשות את העולם הזה מקום טוב יותר,

       

      ואתה גם עושה את זה, בכל רגע. 

       

      לא ידעתי שבגיל עשר קראו לך בני,

       

      למה שינית את השם?

       

      סיפור מקסים מרגש ומופלא