25 תגובות   יום שבת, 12/7/08, 10:26


רציתי לשתף במקרה..

בוקר יום שישי..ילדיי ואני נשארנו בבית.אדם בן החמש ועדן בן 4 התרגשנו למצוא גוזל

קטן וחמוד בגינתינו.. עשה רושם שיכול לעוף אך לא לגובה..

ומכיוון שציפור לא יכולה לדבר (כך כיננו אותה כל היום)

לא ידענו מה בדיוק היא עושה אצלינו ואם כואב לה משהו..

הייתי עסוקה בנקיונות והכנות ליומולדת שערכנו לעדן אחה"צ,אז לא היה לי ממש זמן

להתעסק עם הציפור..

אבל אדם ממש התאהב בה..

בשנייה הראשונה שבעלי הסב את תשומת ליבו אל הציפור הוא אסף אותה בידיו הקטנות

ואימצה.

כל היום ניסה לגרום לה לעוף,להתפס בדברים ואף ניסה להשכיבה במיטתו ולכסות אותה..

מידי פעם שאל אותי מה נאכילה ולא כל כך ידעתי מה לענות..

ברור שאם זה היה חתול היה לי יותר קל.. או אפילו צב..

אדם הבריק בשאלה: "אמא,אולי תתני לי גרעינים?"

אמרתי:"או! ילד חכם.." הגשתי לו גרעיני דלעת.. אדם ועדן ניסו כמה שעות  להאכילה.. שום דבר.. (בסתר ליבי חששתי שהיא תמות מחוסר חום ומזון שרק אמה תוכל לתת לה) אך נתתי צ'אנס..

אחה"צ הגיע.. היומולדת הייתה בגן שעשועים בשכונה (פירור מהעוגה לא השאירו..) היה כייף..

ואדם? חושב מתי כבר יראה את הציפור..

לאחר פתיחת המתנות בבית אדם החליט שהיא צריכה לישון..

הכנו סלסלה עם שמיכה קטנה והנחנו אותה בו. אדם ביקש שהיא תישן איתו..

לא יכולתי לסרב לעיניו הכחולות הנוצצות..

יותר מאוחר בעלי נכנס לחדר לראות מה נשמע ולצערינו גילה שהיא מתה..

היו לשנינו דמעות בעיניים..חגי קבר אותה בגינה ונפרדנו ממנה בברכה.

לא יודעת ממה בכינו יותר.. ממראה הציפור חסרת האונים או ממה שנצטרך להגיד בבוקר..

החלטנו שנאמר שגוזל לא מחזיק מעמד ללא אמא עד שהוא מספיק גדול ופחדנו נורא שהוא יהיה עצוב..מצד שני מוות הוא חלק מהחיים וכולנו לומדים את זה מתישהו..

בבוקר מוקדם כהרגלו טיפף אדם למיטתי נכנס ושאל:"אמא,איפה הציפור? גם הסלסלה לא במיטה?" בבת אחת נפתחו עיני בעלי,לשנייה הסתכלנו אחת על השנייה..

וענינו שאנחנו מצטערים..אבל היא מתה כי אמא שלה איבדה אותה ולא יכולנו כנראה לטפל בה כמוה.

הוא הבין. שאלתי אם הוא עצוב.. אמר לי שקצת.

אמרתי לו גם אנחנו.

ושיהיו לנו עוד חיות..

" אז איזו חיה תרצה?" ניסיתי להסיח את דעתו..

"חתול" ענה.אדם החליט ללכת לחדר המשחקים..

כשאני שומעת ברקע שעדן התעורר ומיד שואל:"אדם ,איפה הציפור?"

אדם עונה:"היא מתה,אמא שלה איבדה אותה.."

עדן:"אבל נתנו לה גרעינים..?"

אדם אומר:"זה לא מספיק.. היא צריכה אמא",

"אבל עכשיו אלוהים שומר עליה..ואולי יום אחד תהיה שוב ציפור"...   .

חיוך

דרג את התוכן: