אני חיה במדינה הלא נכונה, חם כאן מאוד שמונה חודשים וחצי בשנה.
יש לי גנים ארופאיים אני גנטית רגילה לחום של מקסימום 30 מעלות ושלג בחורף.
תנו לי את לונדון, זה מזג הוויר שאני אוהבת, גשום, רוח קרירה, זרפיפי גשם על פרצופי המתוק, זה הכי כיף.
בחורף אני פורחת, בקיץ אני מתיבשת, נובלת, קמלה,
אני לא טיפוס של קיץ.
לא הולכת לים כי יש שם יותר מדי מכל מה שאני לא אוהבת, יותר מדי חול, יותר מדי שמש, יותר מדי ילדים, יותר מדי עור חרוך ויותר מידי ארטיקים מטפטפים ויותר מדי חריצי תחת ויותר מדי שמן של ד"ר פישר......
אני טיפוס רומנטי ים בשבילי זה לטייל בשקיעה בסתיו יחפה על חוף הים.
וגם יש את כל המדוזות האלה.
אני לא יוצאת מהבית בקיץ בלי כובע, שמן הגנה ומשקפי שמש ענקיים. אני נראית כמו בלשית שעוקבת אחר מישהו אבל האמת היא שאני עוקבת אחר הצל. לכן ההליכה שלי בקיץ היא מאוד לא יציבה, והיא מתרחשת בזיגזים ובקפיצות גדולות זה לא בגלל שאני שתיינית שאני הולכת עקום בקיץ זה בגלל השמש. את המרטיני שלי אני שותה רק ב18 על המרפסת עם השקיעה. ועם הרבה קרח ולימון. כמו ג'ימס בונד.
אני גם לא סובלת את הקיץ בגלל כל הילדים האלה!
ולא חלילה שלא תחשבו שאני לא אוהבת ילדים, דווקא כן! אצל החברות שלי, הם מתוקים אבל למה לשחרר אותם חופשי בשני מקומות הבילוי הכי אהובים עלי בקיץ- קולנוע ובתי קפה.
בשבוע שעבר הלכתי עם חברה לראות את פנדה קונג פו (כן כן אוהבת אנימציה לילדים) וגם היא זקנה כמוני ולא היו כרטיסים! סינמה סיטי ב18 אחה"צ הייתה מלאה בזאטטוים בכל הגדלים, צורחים, רצים ואחריהם משתרכים עיפים אימא או אבא או סבתא, שנראה הייה שאטוטו עומדת להתמוטט.
אז החלטנו ללכת לאכול משהו בשבעת הכוכבים אותו סיפור מיליון ילדים רעבים בכל המסעדות.
אוף איזה שיט והחופש רק התחיל יש עוד 50 יום עד תום החופש הגדול ואז שוב הרחובות יהיו שקטים ואני אוכל לראות סרטים בשקט ולאכול סנדוויץ' בשקט כי הם שוב יעלמו מהרחובות.
ושוב שלא תחשבו שאני שונאת ילדים, מאוד מחבבת אותם ברדיוס של כך וכך קילומטר מהחיים שלי! אז מה נשאר לי לעשות עד שיגמר הקיץ אז יש גם דברים טובים בקיץ:
1. החתולים שלי
2. מזגן.
3. בטוהבן
4. ספרייה ציבורית
5. קולנוע מאוחר בלילה.
6. חברות טובות במזגן עם קפה טוב וסרט טוב וחתולים ובטוהבן.
7. קפה קר של קפה קפה
אבטיח עם בולגרית.
משימשים
סרטי אנימציה.
חוף הים בשקיעה!
קיץ נעים וקריר לכולנו!
|