מסכימה עם כך מילה. כתבת יפה יותר ממני את המקום שבו אני חושבת שאני נמצאת.

אני מרגישה שבשנה או שתיים האחרונות אני באמת בסדר עם להיות לבד.

על אף הבדידות, אני שמחה עם עצמי. דואגת לעצמי, חוץ מזה יש לי את החתולים להקל בתחום.

אני בהחלט מעדיפה להתחיל קשר מנק' ה"אני שלמה עם עצמי"

אבל מאוד נהנתי לקרוא. (גם אני קצת חשבתי על ציצים כשדיברת על העיגולים אחד ליד השני )

בואי אני אגלה לך סוד - התחושות שלך מוכרות. ממש מוכרות, ככה הרגשתי הרבה זמן עד החברה האחרונה.

רגע, זה עוד לא הסוד.

עכשיו - אישה צריכה להיות שלמה בלי גבר כמו שגבר צריך להיות שלם בלי אישה. אחרת, מתחיל בלאגן.

בואי נעשה את זה פחות מופשט.

דמייני לך שני עיגולים. הם שלמים. דמייני אותם אחד ליד השני. (די עם הראש הכחול! אני לא מדבר על ציצים! בעצם, רגע, היי...אהם...  ציצים.... טוב, נחזור לעניינו - ) ככה זה צריך להיות. שני שלמים שמפרים אחד את השני.

עכשיו דמייני שני עיגולים שבכל אחד חסר רבע. האישה משלימה את הגבר, והוא משלים אותה. נפלא? לא כל כך. החלק החסר של האישה לעולם יהיה תלוי בגבר, וזה של הגבר יהיה תלוי באישה. הבנייה היא עצמית בלבד, אף אחד לא יכול להשלים אחד אחר.

דוגמא מהחיים? שתי ידידות שהיו בטוחות שמצאו את גבר חלומותיהן. החמיא להן, ליטף אותן, העניק חום, והם הרגישו עם בטחון עצמי בשמיים. את השנייה הזהרתי מזה, אחרי שלמדתי את הלקח מהראשונה. ואשר יגורתי, בא לי - החבר של השנייה נפרד ממנה. פתאום הבטחון העצמי נמוך כמו מקודם, כבר אין מישהו שישלים אותו באופן מלאכותי בליטופים. פתאום כל דבר רע שאומרים עליה, אפילו בצחוק ("יא מכוערת!"), היא לוקחת קשה ובוכה.

אם היא הייתה שלמה עם עצמה לפני, בונה את עצמה, היא לא הייתה צריכה להיות תלויה בזה. זה היה שלה, והיא הייתה מביאה את זה ליחסים - שהיו מתרוממים יותר.

חלק ממה שכתבתי פה הוא נסיון חיים, והחלק הראשון - הוא טיפ שנתנה לי ידידה לפני שלוש שנים. מאז שיישמתי אותו, החיים שלי נראו שונה, ופתאום ההתאהבויות הפסיקו להיות חד צדדיות (והגעתי למצב שיש שלושה במקביל שרוצות לצאת איתי. איתי, לעזאזל - הלא חתיך ולא גבוה ולא רזה).

אני חושב שההבנה הזאת של השלמות היא אחד הדברים הכי חשובים לפני מערכת יחסים, ובכלל.