אלף-בית / אפרים סידון שלום כיתה א' ושלום המורה, שלום לחשבון ושלום לתורה.ולך התלמיד החדש, הטרי,מוגש מילון החינוך העברי.אלף-בית שראוי כי תפנים ותזכור, כי אם התחלת ללמוד - גם כדאי שתגמור. א ולר ו א לה, אפילו אקדח,את כל אלה לבית הספר תקח.ב ריונות, בהמיות וב ורות בגדולבזכותן בחצר בית הספר תמשול. ג ניבה מילקוט, כסף, עט או תפוח היד סוחבת והתיק פתוח.ד מי-חסות, זו תורה וזוהי שכרה - כי בלי דמי חסות, תגיע דקירה. ה ריון. או-קיי, תלמידים, אל בהלה, הילדה שאנסתם עברה הפלה.ו עדות, ויכוחים, עימות.יש אלימות! אז יש אלימות... ז ונה. שם תואר בכל פנייה או משפט, הולך טוב עם בן - והולך טוב עם בת. ח ינוך. נכון, הוא בבת עיננו - אבל אין לו מקום בבית-ספרנו. ט יפול, הבטחה עתידית ברורה - "אנחנו עוד נטפל במורה".י א. מילה בלעדיה קשה ללמוד, יא מאניאק, יא זבל, יא אפס ועוד. כ ימיה. נחשב למקצוע חשוב ונעים. "המורה, שפכו לי חומצה בפנים". ל מה. שאלה נפוצה מול דרישות המורה, למה מי מת??? למה מה קרה??? מ י. מילת שאלה ששואל מחנך - ואדגים: "תלמידים, מי חתך לי את הצמיגים?" נ ו. מילה שימושית בטון קצת סובטילי - "כן, שרפתי ת'לוח - נו מה תעשי לי???" ס פר. מוצר פדגוגי, עם השלכות. "מי זרק את הספר על ראש האחות???" ע ברית. "בטח הכנסתי מעות לחריין, כי הוא קרא לי בקול: בר-אוריין" פ תיחות. שיטה המונהגת שנים כבר רצוף. "המורה, פתחו לי את הפרצוף". צ 'אפחה. ברכת שלום חביבה לכל זמן, בזכותה מקבלים תלמידים ראש קטן. ק ריאה. חוויה אמיתית, מופלאה וטהורה. "איך קרענו למנהל ת'צורה.ר חמים. רחמנות ילדים, מה, אין לכם לב? כשזורקים כסא על מורה זה כואב. ש ירה. "קן לציפור בין העצים, שברנו למורה שאול ת'ביצים" תודה . לסיום, בית ספרי ומורי, תודה שרי ממשלתי והורי,על שהבאתם אותי עד הלום -ולא חסכתם מאום, ממני יותם, "בית לוינשטיין" מחלקת שיקום. |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אללה יוסתור
*
כמה עצוב המצב בארץ
אני מורה גננת ואני בהחלט יודעת ומתחברת למה שכתבתה
למרות כל הכאב והציניות
שלך
חגית
לצערינו, כמה אמת?
טוב אם בועדת החינוך רבים מי אמר "חרא" למי, אלה הן התוצאות.