פרופיל
לחם וארוטיקה
Woman with Baguette on her Head
Salvador Dali
MOMA New York
פוסטים פופולאריים
-
The Oval Room
21/7/08 | 2474 צפיות
-
Tonight will be fine
2/3/09 | 1004 צפיות
-
תעביר לי את הלחם בבקשה
27/12/08 | 803 צפיות
-
Tightrope
4/7/10 | 1029 צפיות
-
נו, ספרי איך היה
4/1/09 | 823 צפיות
-
אידיוט ומניאק
18/8/08 | 1296 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה מקבלים את פניי 24/4/13
- חג שמח 24/3/13
- גמילות חסדים חלק ב' 10/11/12
- צלילים מופלאים 27/5/11
- הבריחה 25/5/11
- חָרְמָנָא לִצְּלָן 15/1/11
האם אתם מכירים את אמא שלכם?
בזמן האחרון אני תוהה לגבי "סגנון" האמהות שלי. איזה מין אמא יזכרו הבנות שלי כשבכר לא אהיה בין המתהלכים על הפלנטה הזו. מה יידעו עליי, איך יבחרו לזכור אותי, מה יחרט אצלם בנשמה, ולא, אין לי כל כוונה לסגור את הבאסטה בקרוב.
אני חיה עם שתי בנות, האחת בת 14 כמעט והשניה תחגוג 11 בעוד חודשיים והמושג: " not in front of the children " לא קיים אצלנו בית.
מדי פעם אני שומעת אימרות כמו: אל תבכי ליד הבנות, אל תחשפי את חולשותייך לידן, אל תשתפי אותן בקשיים שלך, שלא יראו אותך נשברת ,שלא תדאגנה, וכל מיני כאלה.
אני חיה איתן, לידן ובתוכן והן רואות אותי. את כולי. רואות אותי ברגעים היפים שלי, מלאה באהבה, בשמחה, שרה, צוחקת ,רוקדת, משטתה, וכמובן גם ברגעי השפל ,מצוברחת, מאוכזבת, כועסת, עצובה ומותשת.
גם את רגעי הייאוש, את הלב השבור, את התסכול העלבון והפחד אינני מסתירה מהן. ואיך אוכל? האם אפשר או כדאי בכלל להעמיד פנים ולעולם רק להציג את הטוב ואת הקל שבי ? האם אשרת את בנותיי נאמנה על ידי הסתרת האני האמיתי שלי?
אני רוצה שיידעו מי אני, שיכירו אותי, יידעו מאין באתי ולאן אני רוצה ללכת, ידעו מה חשוב לי, מה אוהבת, מה לא, מה מצחיק אותי ומה מעציב, מה מרגש אותי ומה לא נוגע בי. חשוב לי שייראו בי לא רק אמא, אלא אישה. אישה עם חיים שלמים ומלאים, אישה עם חלומות, תכניות, רצונות, תשוקות, אישה צודקת וגם לא, שנשברת לפעמים, בוכה, מאושרת ואומללה, אישה שלא מפסיקה לנסות, אמיצה, שרוצה ולא מוותרת, שטועה ומתקנת, מקללת, מאשימה ומתנצלת , אישה יפה ולעיתים מכוערת, אישה קטנה לפעמים, וגם גדולה, חזקה וחלשה, מצחיקה, מוסרית ולפעמים שקרנית, עדינה וגם גסה. בת-אדם על כל מה שמשתמע מכך.
ושישאלו אותן מי זו אמא שלהן, הן תדענה !!
|
פוסטים אחרונים
- ככה מקבלים את פניי 24/4/13
- חג שמח 24/3/13
- גמילות חסדים חלק ב' 10/11/12
- צלילים מופלאים 27/5/11
- הבריחה 25/5/11
- חָרְמָנָא לִצְּלָן 15/1/11
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נראה לי שכל הורה יכול להתחבר לנושא שהעלית והאמת היא שאותי הנושא מעסיק לא מעט.
מצד אחד, אני לא מאמינה בסודות והסתרות ואני לא חושבת שיש נושאים "אסורים" לילדים. מצד שני, אני כן מאמינה בפרטיות וחושבת שלכל אחד יש זכות לשמור לעצמו בלבד חלקים של החיים שלו.
אז איפה עובר הגבול? איפה מתנגש הרצון בכך שהילדים יכירו ברצון למקום פרטי שהוא רק שלי?
תודה לך רואה באור על המילים הנבונות ואכן מענין שאת הפוסט הזה כתבתי ביום הולדתה. מקווה שצירוף המקרים המענין הזה העלה לך זכרונות נעימים על אימך
עוד דבר
כתבת את הדברים ב12/7
זהו יום הולדת של אמי ז"ל
מ ע נ י י ן
שלום לך,
בנותיך תזכורנה אמא נהדרת,
בדיוק כתבתי ממש עכשיו בלוג לזכרה של אמי
אשמח אם תקראי ,המבט שלי 7 שנים אחרי לכתה
הרבה חיזוקים להמשך דרכך הטובה
את יודעת
אני בדיוק כמוך
עוד שהילדים שלי היו קטנים
הייתי חשופה לגמרי בפניהם
עליתי לגבהים לידם,,,והתרסקתי,,,מולם
תמיד הכי אמיתית ,,,ככה הם מכירים אותי
היום זאת בכלל חגיגה
שהם כבר ענקיים
אני משתפת אותם בדייטים שלי,,,מספרת להם (כמעט)הכל
מתייעצת,צוחקת,בוכה
הכל לידם, איתם
אני בעד!
צונאמי
אני נוטה להסכים איתך
אני כן חושבת שצריך לתת את הדעת לפעמים על הצורך של ילדינו בדמויות יציבות, חזקות וברורות
אבל מסכימה איתך שלא נכון to put on a happy face כל הזמן. אפשר, ורצוי להסביר שעצובים לפעמים. או מאוכזבים. או כל ספקטרום הרגשות לצורך העניין.