פתחתי בית קפה! כלומר, כמעט. הכל מוכן, חוץ מכמה פרטים קטנים שצריכים להיסגר בקרוב. למשל, המיקום. אני לא לגמרי בטוח איפה יהיה בית הקפה שלי - כנראה בתלאביב, בשכונת ביצרון הנהדרת, או בעצם בשיפולי רחוב לילינבלום בואכה נווה-צדק, למרות שאולי הקפה שלי יהיה בחיפה, ברחוב מסדה, או בכלל למטה משם, באחת ההסתעפויות של שדרות בן-גוריון. מה שבטוח, בית הקפה שלי יהיה איפשהו. בנוגע לעיצוב יש לי דווקא תמונה ברורה בראש. אני רואה בעיני רוחי שולחנות כהים צפופים, קירות כהים, אוירה אינטימית. או שבעצם השולחנות יהיו בהירים. ומרווחים. ועל הקירות תהיה קצת אמנות מינימליסטית, לא יותר מזה. מה שבטוח זה - יהיו שולחנות. וכסאות, גם. ומה יותר חשוב בבית הקפה מאשר ... הקפה? שבעתי ורויתי מקומות עם קפה מאכזב וחלש, והתערובת בקפה שלי תהיה Mauro חזקה . או שבעצם Illy ? או שבכלל תהיה לי תערובת סודית, כזאת שאפשר להרבות בשבחיה על הלוח הכתוב-בגיר (שכחתי לציין שבטוח יהיה כזה, אולי) ולשבץ מילים כמו "קולומביאני", "סודי" ו"טרי", או בעצם "אתיופי" , "חזק", ו"ארומתי" . מה שבטוח - יהיה קפה בקפה. אני לא מודאג מהפרטים המינוריים, הטכניים-כמעט, שעדיין פתוחים. כי אני יודע שהתחלתי לתכנן את בית הקפה שלי מהמקום הנכון, מאותו דבר שעליו יקום או ייפול בית קפה - המוסיקה. נתחיל בבוקר. הקפה שלי ייפתח מוקדם, בסביבות שבע וחצי, לטובת כל ההורים טרוטי-העיניים שזקוקים לתדלוק-קפאין אחרי תיוק הילדים בגן ורגע לפני יום העבודה, או סתם למשכימי קום שעבורם תשע בבוקר זה כבר אמצע היום. והמוסיקה - בהתאם. כאן מתעוררים עם הקפה. מי שרוצה להיכנס מנומנם ולצאת זומבי מוזמן להיכנס לסניף ארקפה ולהנות מבלדות ג'אז שחוקות-עד-דק, או מהדיסק של יעל נעים. לא נעים. מתחילים עם גראנדדי, בשיר The Crystal Lake . ממשיכים מכאן עם פי ג'יי הארווי, בשיר Shela-na-gig , שתפור על בקרים בהם המצרך הדרוש ביותר הוא אנרגיה, כזו בצורתה הגולמית, המחוספסת. מכאן לדאוס הבלגים, עם Instant Street , לד זפלין עם whole lotta love , מורידים הילוך עם וילקו, Side with the seeds (מתוך Sky blue sky , שהולך ומתחבב עלי מהאזנה להאזנה) ופרל ג'אם עם Black . לפני שנפלטים החוצה לרחוב, ליום שבפתח ומועקותיו הבלתי-נמנעות, הבוקר נחתם עם שניים שמושכים חזק לכיוון האלקטרוניקה: ניו-אורדר עם Krafty , ודיזיאק התלאביבים, עם Shaker . העוגן הבא בבית הקפה שלי הוא שעת אחרהצהריים המוקדמת, או צהריים מאוחרים, תלוי איך שעונכם מכוון. כך או כך, המוסיקה לשעה זו היא בביט כבד יותר, איטי, קצת סמיך. זאת שעת ה - Happy hour בקפה, והבירות מהחבית - לף, סמואל אדאמס והוגארדן - זורמות כמים. קצת רוק, קצת ג'אז עם כיווני fאנק ואלקטרוני, דברים שלא מכבידים על האוזניים או על הראש יתר על המידה, הראש שממילא כבד מהמולת היום ומהאלכוהול. מתחילים עם Third world love , ההרכב הישראלי (?) שליבו פועם בניו-יורק, עם אבנים. מכאן לאריק טרופז, עם Arroyo המאוד-גרובי , איטליז עם attractive , ו - Zero seven (בית קפה, חייבים) עם Home . ועוד כמה: ארכייב הבריטים עם Lights , לאמבצ'ופ בשיר Is a woman , פיית' נו מור עם Evidence המאוד-רגוע , ולסיום, מתחילים שוב להגביר את הקצב : DJ שאדו עם Midnight in a perfect world , מורפלקסיס (הישראלי, המעולה כל-כך) עם The cities are moving ו - Four Hero עם Escape that . אכן, זמן אסקפיזם. ערב. אם הבוקר הוא שעת הלבד-עיתון-לפטופ והצהריים היא שעת החבורות-קטנות-טלפונים-סלולריים- אלכוהול-מסביב-לשולחן, הרי שבערב הפורמט הוא זוגי, שיחות של ראש מורכן לראש, משפטים ארוכים, שיחות מפותלות. זו שעת הג'אז, ואני מרבה כאן בפסנתר. ראשית, משום שזה אחד הכלים האהובים עלי בג'אז (ובפרט בטריו פסנתר-באס-תופים), ושנית, מכיוון שהסקסופון, כמוהו כקול האנושי ונוכחותו מודגשת, ויש לשמור על איזון לבל יחדור יתר על המידה לשיחות שהולכות ונרקמות מעל השולחן. הערב מתחיל עם אוסקר פיטרסון, שהמוסיקה שלו מצויינת לבתי-קפה, מבצע את Alice in Wonderland . ממשיכים עם הרבי הנקוק בביצוע מיוחד ל - Cantaloupe Island , עם פט מת'יני בגיטרה . מכאן לעוד שלושה פסנתרנים שהם מאבות המזון של הפסנתר ההרמוני והרומנטי בג'אז: לני טריסטנו עם טנג'רין, האנק ג'ונס עם Willow weep over me , וכמובן - ביל אוונס, כאן בביצוע ל Someday my prince will come . שני קטעי סקסופון, במשורה, מפיהם של שני ענקים האוחזים בטנור: סאני רולינס עם On green Dolphin street , אחד מלחני הג'אז האהובים עלי , ורביעיית ג'ון קולטריין עם אלבמה, קטע שיסיט את תשומת ליבם של השקועים בקפה, יהפנט אותם לשש דקות ואז יחזיר אותם לשיחותיהם הקודמות, שקטים ומהורהרים יותר. מכאן ל - Blue in Green של מיילס דייויס , ועוד כמה פסנתרנים: אנדרו היל בקטע אוונגרדי-מעט, ועדיין מתוק מאין כמוהו בזכות נגינתו המושלמת של היל, בראד מלדאו בביצוע מופלא ל - River man של ניק דרייק , ולסיום הלילה - שוב ביל אוונס, עם Waltz for Debby . נגמר, לילה. אחרוני הכסאות הפוכים על השולחן, ברקע מהדורת החדשות הלילית, קצת 88FM ברדיו . עוד מעט בוקר, צריך לדאוג לפלייליסט חדש . * יש למישהו שם לבית הקפה שלי ? נכתב בעקבות, וכתשובה, לפסקול לבית קפה דמיוני, של ריקי . |
תגובות (84)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אה..עמיר. געגועים לכתיבתך.
כמי שבאמת מתכוון לפתוח בית קפה בקרוב מאוד, אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת .
אגב, אולי באמת פתחת בית קפה , בסופו של דבר ?
עד שכתבת זאת חשבתי שאתה באמת פותח בית קפה.
איזה תמים אני.
לא, קוראים לזה "ירושלמי".
איזה חמור אתה. אתה יודע מה עשית לי ? למה אין מקום כזה, נניח, אצלי בבית.?
שמע קטע:
אני שם את אוסקר פיטרסון בפול ווליום, עם קלארק טרי בחצוצרה או איך שקוראים לזה, בכיכר דניה בבית הכרם בירושלים. שש בערב. אני מחכה לאחותי הקטנה שתחזור משיעור פסנתר.
כל העולם עובר, ואני דופק את הראש במושב, מתופף עם אד טיגפן או איך שקוראים לו, המתופף של פיטרסון, ובמקביל אני מסתכל כמו טינאייג'ר מסביב, לראות מי עוד מגיע לגן עדן.
עוברת אישה עם תינוק. שניהם מחייכים אלי. אפילו התינוק, שבטח לא סגר שנה.
עוברים דתיים סרוגים, גבר ואישה. גם כמה מכוניות. נוסעים לאט, ובטח משהו מזה נכנס אליהם.
והשיא - שלושה דתיים סרוגים אמריקניים חוצים את הכביש בצעד מהיר, בכיוון אלי, ואחד מהם, עם זקן מטופח ג'ינג'י מנסה לשאול משהו. הוא בטח לא שואל איך מגיעים לבוגרשוב (אין רחוב כזה בירושלים), אבל אין לי מושג מה הוא שואל. הווליום, הווליום.
ואז אני קולט שהוא שאל: "מיילס דייויס?"
אני מושיט לו את הדיסק:
פיטרסון וקלארק טרי ב-brotherhood of men
הוא מודה לי, אני לא בדיוק שומע מה הוא אומר, אבל אין ספק שזה המבטא של מתיסיהו, וחוצה את הכביש בצעדי ריקוד, בערך. עד כמה שמסוגל תלמיד ישיבה.
מגניב. יש יהודים שאוהבים ג'ז.
תודה רבה! (אבל מה זה "מודל עסקי"?)
בלדה של קולטריין
בלדה של ביל אוונס
אלה פיצג'רלד
יעל נעים
לפחות היא עומדת על כתפי ענקים .
הנוף באמת יפה מהטרסה, אבל אני מעדיף להסתגר בפנים, במזגן, רחוק מהרחוב.
המוזיקה של ארקפה היא בהחלט הצד החלש של המקום, אבל חוץ מזה אני אוהבת שם את הכול. במיוחד כאן בחיפה עם הנוף המקסים מהטרסה.
בקשר ליעל נעים, שמישהו יירה כבר בדיג'יי.
אחלה טיול מוזיקלי, אבל אני לא בטוחה שהקפה מתעכל אצלי כמו שצריך עם ליווי כזה...
הקפה של ארז
דווקא לואיזה היא הראייה לכך שקפה לא טעים לא הולך, לא משנה כמה תמצב, תמנף, תמתג ותסגנן אותו.
This coffee sax - מצויין . אני רואה שאתה באמת מחסידי סגפרדו. הולך עכשיו לשמוע את הדבר הזה :
http://www.youtube.com/watch?v=SzqVXvwMHCU
קופי עם אופי לא הולך. ולראיה - לואיזה.
והנה הוראה מעולה למלצרית:
Take the A Tray
[יש סולו של הפיקולו?]
אבל האמת, שאם אני הייתי פותח ג'ז קפה, הייתי קורא לו
This Coffee Sax
מעולה !
וגם מתכתב עם Hard Bop (למרות שאני לא יודע אם התכוונת או לא, ובכל אופן יצא מוצלח) -
נו, ברור שכולם יתלוננו על המוסיקה . בגלל זה הקפה הזה נשאר היכן שהוא נשאר.
אגב, אני מכיר שני בתי קפה בחיפה שמשמיעים, קבוע, גלגל"צ .
how 'bout that .
?Hard Jazz Cafe
כי Hard Rock Cafe תפוס כבר
אגב, ברור לך שכולם יתלוננו על המוזיקה.
יש עסקי מזון - הזוועה - שמשמיעים רדיו! ושם רק אני מתלונן.
ובלי קשר, הביצוע של טטיאנה ניקולאבה עדיף על זה של ג'ארט.
רושמת לעצמי אפטר פרטי אצל עמיר באוטופיה
Barbarella-
דווקא חשבתי על קית' ג'ארט , אבל יש בו משהו טיפה ... טרחני .
כלומר, הוא מצויין, אבל קצת ארוך מדי, מייגע , חוזר על עצמו, חוזר על עצמו, חוזר על עצמו .
שמתי את גרסת הלייט שלו, שזה בראד מלדאו .
אולי אשים את ג'ארט מבצע את הפרלודים של שוסטקוביץ', אבל רק אחרי שכולם יסתלקו .
אם כך הכניסה למשבשים מותרת- שלא לומר מומלצת.
סוף סוף אשבש ברשיון. ספור אותי פנימה, בייחוד בתמהיל המוזקלי שהוצע.
לא קראתי את *כל* התגובות אבל מה בנוגע לקית' ג'ראת'?
Barbarella-
סטיבי ריי ווהן - תותח!
טוב, אחד אחרון - ג'ון לי הוקר לזמן שטיפת הרצפות והרמת הכיסאות. בשביל החרמנות שאחרי...
ככל שהבחנתי, זה עניין של שעות היממה; בבוקר אנשים רכונים על לפטופיהם - מה רכונים, נבלעים בהם כמו ההוא בוידאודרום של קרוננברג - ואני לא אכחד מהם את התענוג שבלבד במתחם הציבורי.
בצהריים ומעלה זה פחות מובהק .
מה שכן, יש את המשבשים הסלולריים האלה . נראה לי פריט חובה.
בתי קפה נועדו ליצור מקום מפגש. כזה חברתי.
אני יודעת שזה נשמע מוזר בנוף המקומי אבל התרועעות עם ביטים ובייטים,
עדיף לה שתחזור למקומה בתחום הפרט או אם ממש חייבים- במשרד.
Barbarella-
לא רתיעה, אבל אם הרימו גבה (שני מגיבים מהמשובחים! במקומותינו) מפולי ג'ין, מה נגיד על המלווינים ?
באדי גאי , ברור שיהיה . וסטיבי ריי ווהן . ג'ינג'ר בייקר וג'ק ברוס . ג'ף הילי ז"ל וגארי מור הצעיר, ועכשיו תורי להפסיק לפנטז.
לא ייפתח , אבל מה הבעיה עם WiFi ?מה?
אני שומעת רתיעה מאבירי-מערכת-השמע שלי?
אה, וגם סוואנס. וגם מיקי שביב בהקלטה שעשה מהופעה באוזן (עוד בשנקין).
וברי אדמסון עם as above so below (אני אוהבת גרוב, וקולות גבריים עמוקים רכים וסקסיים).
ובאדי גאי... פתחת קופסת שרצים. נו, אני אפסיק לפנטז.
ייפתח או לא, רק דאג להשאיר כל סממן אינטרנטי (חוטי או וויירללססיי) מחוץ לתחום.
לא מכיר את הבאצ'ו, עכשיו יש לי סיבה טובה לבקר שם .
אחמד ג'מאל זה רעיון מעולה .
אבל ...
Melvins
!!
מעניין.
דווקא יש כמה מקומות לא רעים בכלל, ואפילו מרחק הליכה ממך .
(ואני לא חסיד של סגפרדו) .
עמיר
התחלתי לקרוא ומיד רצתי להכין קפה, לא יודעת למה...
זה נשמע כמו בית הקפה האולטימטיבי בשבילי
(ודווקא כן בגלל פי. ג'יי. הארווי ואנרגיות מרוכזות וכן בגלל ביל אוונס וכל הג'אז הזה).
דרך אגב, מכיר את הבאצ'ו? קינג ג'ורג' פינת שלמה המלך?
כי שם המוזיקה היא המרכיב הסודי.
איכותית תמיד.
ג'אז, פאנק, בלוז, ווירדואוז.
לפעמים נראה לי שבוחרים שם את העובדים לפי טעמם המוזיקלי הרחב והמפתיע.
בכל אופן, נחיתה ראשונה בתל אביב היא תמיד בבאצ'ו ואז רואים מה הלאה...
(וזה גם קרוב לחור בשחור מצד אחד ולאוזן מצד שני... אז בכלל).
בקיצור, אני מאמצת בחום את הקפה ה"חלומי" שלך ואביא איתי גם רוברט פלאנט ב-dreamland ומלווינס ב-the bootlicker הרגוע וב-stoner witch הלא רגוע וגם אחמד ג'מאל.
ברור לך שאם זה יהיה בחיפה אני מצטרף לרשימת הקבועים.
רק סגפרדו.
ואם באמת תרצה, אולי יש לי מיקום מצוין בשבילך, שפעם זממתי אני לעשות בו משהו.
פאק, איזה קפה דלוח יש ברוב המקומות כאן!
אל תדאג, אנחנו נעיר אותך .
moanin'
זה הדיסק המופלא שיש לי שלו
ארט בלייקי והמסנג'רס
שחור משחור, קלאסיקה של הקלאסיקות של בלו נוט
ידידי,
כשאתה מגיע בבוקר לפתוח את בית הקפה ונתקל ליד הכניסה בגוש שנראה כמו שק שינה נטוש - שים לב: הוא לא נטוש! זה אני בפנים, מחכה מאתמול לתפוס מקום טוב ליד החלון.
hey hey
אני מודה שהאפשרות הזאת אפילו לא עלתה בדעתי, גם לא בפונט 36 .
תודה רבה, שרון .
אתה השני שאומר לי שפולי ג'ין אינטנסיבית מדי לשעות הבוקר, אבל לפעמים אין דבר כזה "אינטנסיבי מדי" , ומזל שהקפה הזה לא ייפתח לעולם, כי קשה מאוד להתפרנס כשהקבועים היחידים (clientele ? ) הם אתה , בועז, ליאת ופיבי , כש - PJ ברקע .
ואם מדברים על אינטנסיביות בבוקר, אז בדרך לעבודה שמעתי את הדבר הזה, הופך עולמות ומרעיד אמות-סיפים וגם שחור-משחור :
Art Blakey
עמיר עזוב אותך, לא תל אביב ולא חיפה
טבריה,
במקום שהשחקים יורדים ונוגעים בך
אז שלא יעבדו עלך
כן
ראיתי את הסרט וזה היה אחרי ששמעתי בבית קפה את הפסקול שלו, אותו תקליט של וודר, והנה נסגר מעגל וחזרנו לבית קפה עם מוזיקה טובה.
יפה, יפה, גם הצילומים
אני מזמין מקום
בשבילי בסוף (או בהתחלה), קיר מאחוריי ופרספקטיבה על כל הפנים והחוץ, כמה שפחות שמש
לא כתבת מיזוג אויר חייתי ורצחני אבל אני משער שיהיה כזה
תה קר מיוחד שהמקום שלך עושה, משהו טוב, ואוכל טוב
פולי ג'ין על הבוקר? שיר נפלא כמובן, קצת אינטנסיבי לבוקר אבל אחלה
מצידי פולי ג'ין, ניו אורדר, אריק טרופאז, ביל אוואנס, מורפלקסיס, בראד מהלדאו ובמיוחד לאמבצ'ופ כל יום וכל היום, אפשר גם קצת בלו נייל, קליאנטל וג'ון קייל?
מיקום?
מה ש-ארול כתב
גן בנימין- בבית הקפה הנטוש והאטום משנות הארבעים (סיבה טובה בשבילי לבוא ולצלם שוב בחיפה)
עקרונית, זה בית קפה לחתולים שמגדיר את עצמו human-friendly .
- נראה לי שתסתדרו -
אם ככה, יש לי עוד שאלה:
בית הקפה הוא פט-פרנדלי...?
-התאומים הם חלק משלישייה, אגב. ולכלב קוראים פריץ-
למה, דווקא מילה יפה Unto .
תודה על ההמלצה , הדיסק הזה כבר על הכוונת שלי .
את הסרט ראית, אגב ?
זה בשבילך :
http://www.youtube.com/watch?v=6TwEYuues6Y&feature=related
שומר לך מקום עם התאומים .
INTO , INTO
מה עכשיו UNTO?
והנה שם,
"גרין מאנלישי".
http://youtube.com/watch?v=DYBQdXv0BhM
עם כבר עם הדמיון אז למה לא?
בדיוק חשבתי על זה (בזמן הכנת קפה, בבית קפה) שאני הייתי רוצה בית קפה ושכל יום יהיה אמן אחר. כל היום. .
הייתי מתחיל עם האוולין וולף כל היום, ומבריח אנשים.
אחלה אווירה אצלך. אני בכסא הפינתי.
ואגב, אדי וודר, כדאי לך לעבור על הסולו שלו, פסקול של UNTO THE WILED . אלבום נהדר. אני שומע אותו הרבה לאחרונה.
בטוחה.
-אתה יכול להגיד שאני מחפשת תירוץ. מן הסתם זה יהיה נכון-
but of course
no worries
לא באמת , אבל המוסיקה כבר נקבעה לפרטיה האחרונים.
השאר הוא בקושי בגדר משאלת-לב.
אבל אני אאמץ את הרעיון של הזמנת המטעמים מחיה .
כן, האמת היא שבזמן הכתיבה נזכרתי שאת מהמקליקים החרוצים .
תודה רבה, ליאת .
אני דורשת שיהיו בתפריט גלידות של אייסברג, זו עם הצ'ילי.
מבולבלים?
גם אני.
מה, באמת אתה פותח בית קפה? לא באמת? בתל אביב?
הלוואי,
מקווה שזה על אמת !
ואם אתה כן,
ממש כדאי לך להזמין מטעמים מחיה [חיהל'ה] .
בכל מקרה זה לא רק שאני באה, רק תגיד אם אתה צריך ואיזה עזרה אתה צריך.
אם תרצה, יש לי גם עוד קצת מוסיקה :)
בכל אופן, זה רעיון מעולה .
מה עשית לי, מה? הרי אתה יודע שאני לא יכולה לפסוח סתם כך על לינקים.
אני על הג'אז בערב אוותר.
בכל מקרה, בשביל קפה שחוזרים אליו יכול להיות קפה סביר ומוזיקה בנאלית אבל צריכים להיות שם האנשים הנכונים והשרות הנכון. ככה זה אצלי עם הקפה שאני פוקדת מדי יום, כידוע. אם כך, אבוא בגללך. מספיק טוב בשבילי.
ישר מגיע לבית הקפה שלך
עוררת את כל החושים
בתיה -
שי -
עדנה -
תודה! מוזמנים לקפה .
אני דווקא לא מיסיונר של ג'אז . מי שאוהב - אוהב .
בטוחה ? please reconsider
נשאר בגבולות הרשת, ואת כמובן מוזמנת לבקר על-בסיס יומי, ואפילו להוסיף שירים משלך !
אין לי שם לבית הקפה ולא מיקום, אבל מה שבטוח, הטעם שלך במוזיקה משובח.
שי
אולי בגלגול הבא, לא יודע .
עזוב אותך מת"א, חיפה. חיפה.
ובכלל, הצפון יידע להעריך קפה כזה, לנצח.
מתי פותח את הבסטה???
ביום בו אכנס לבית קפה ואשמע את זה - http://www.youtube.com/watch?v=z6U1_6Ei3OI, כנראה שאבנה את ביתי מעליו ואשתקע ללא תזוזה.
אנחנו מדברים באותה שפה :-)
'זה כל מה שיש'?
http://www.youtube.com/watch?v=RiTAswa903c
אני לא קובעת דייטים עד שבית הקפה לא נפתח.
-אל תתעכב מדי, אה?-
מקום לבקר בו על בסיס יומי (בהנחה ויהיה בת"א).
בדיוק חשבתי על זה שצריך להוסיף הרבה טורי איימוס, פיונה אפל ואיימי מאן לשעות הבוקר.
תודה רבה! הכתובת היא שדרת ההזמנויות המוחמצות, פינת רח' חלומות באספמיה.
ואני אגביר את הווליום, בשבילך .
אם זה יהיה בת"א, ותסדר לי אינטרנט אלחוטי - קיבלת תושבת קבע.
אולי יחסרו לי קצת ניק קייב, פלסיבו ואולי קצת טורי איימוס לבוקר, טיפה ביורק ואולי עוד משהו, אבל אני בטוחה שנסתדר.
בתל-אביב, בתל-אביב.
לפחות עד שאצא לפנסיה ואחזור לכרמל.
גוד לאק!
פוסט יוצא מן הכלל! אבוא לקפה שלך כמובן בשעות הערב כשביל אוונס יתחיל..מה הכתובת הסופית?
מיכל
אני רק אכניס את הראש להגיד שלום בלד זפלין...
רק בתנאי שאנחנו נזרקים בחזרה לשנות הארבעים !
אגב, הייתי אתמול במסדה. עדיין לא מוצה, לדעתי . היתה הופעת רחוב נחמדה מאוד, הרבה אנשים, תכונה.
יש להם (למת'יני פלוס מלדאו) דיסק דואטים גרוע למדי, ודיסק קוורטט גרוע ממש. אכזבה. משהו לא עובד שם, את צודקת.
סימנתי לך את המקום ליד בועז.
זה טיבו (וטבעו) של בית-קפה דמיוני. כנראה יש סיבה לזה שהוא כזה. יש לי הרגשה שאנחנו נחפש עוד הרבה זמן קפה עם מוסיקה טובה. אבל אני שומר לך מקום בפינה, אין בעיה .
כן! בחיפה!
אבל לא במסדה, די מוצה.
יש לי אתגר בשבילך:
בגן בנימין, שוכן בית קפה ישן ואטום במבנה אבן יפהפה.
בשנות ה-40, כל המי ומי של חיפה היו באים לשם לרקוד ולבלות.
מהע אתה אומר על לפתוח מחדש?
בבקשה בתל אביב
ובכלל אם אפשר קצת יותר צפונה-מזרחה
(מבלבלים הכיוונים בחלק הזה של העיר)
באזור יהודה הלוי, איפשהו בואך גן החשמל?
ואם אפשר לבקש עוד דבר אחרון ודי - אז גם בר נוח כזה
שאפשר להישען עליו בנוחות תוך לגימת קפה בעמידה
(לטובת אלא שממהרים לעבודה)
מתי, מתי הפתיחה??
פאט מתיני לצהרים ובראד מלדאו לערב... מה בחורה צריכה יותר? (דרך אגב, ראיתי אותם בהופעה משותפת בשנה שעברה ולא נפלתי מהכיסא... משהו שם לא עבד בשבילי). חסר לי, באזור של האנרגיה, איזה ביג בנד חזק... ראיתי בשבוע שעבר את הביג בנד של מריה שניידר, ויש לה קטע חדש שמדבר על נדידת ציפורים... חזק ביותר. מתאים גם לבוקר וגם לאחר הצהרים (ומוסיף קצת יצוג נשי).
ואני לוקחת את השולחן ליד זה של בעז כהן. אמן!
אני רוצה שולחן קבוע בפינה, ליד החלון, ואני מבטיח לבוא כל יום.
תודה !
עם שם כמו שלך, אני חייב להוסיף סטון רוזס לפלייליסט של הבוקר .
רק אל תשכח ליידע אותי כשהוא נפתח
אשמח לשבת על פיינט של סמואל אדמס לצלילי כל אחד מהקטעים שהזכרת
פוסט נפלא
:)