הקואצ'יה
...ואז הגיעה פייה שימושית והגשימה לי משאלה שלא ביקשתי - מאז אני מאמן.
פוסטים פופולאריים
-
איך להיות זה שלא מפטרים אותו?
14/4/10 | 626 צפיות
-
בחירות 2008
8/6/08 | 577 צפיות
-
השבוע נדרשתי לעבור בפתחה של לשכת רווחה עירונית
8/6/08 | 619 צפיות
-
הברית
8/6/08 | 594 צפיות
-
העתיד כמנוע דיזל
8/6/08 | 799 צפיות
-
הגיע הזמן להצביע ללטאה
31/1/09 | 469 צפיות
פוסטים אחרונים
- איך מצליחים לכתוב כל כך הרבה? 23/8/14
- 4.7 מיליון ש"ח 11/6/12
- אירועים טובים לשיווק 14/1/12
- השיעור שהיה צריך ללמד את כולם, ואף אחד לא מלמד אותו 7/5/11
- איך אתם מגיבים לבעיות? 20/3/11
- אמונות מגבילות 30/11/10
? We talk the talk – can we walk the walk
אני מאמן ניהולי ועוסק גם באימון אישי, וכמו הרבה מאמנים אחרים, אני משתדל לקרוא וללמוד ככל האפשר על תחום העיסוק שלי. על המדף שלי מונח ספר בשם Real Coaching and Feedback, מאת JK Smart. הספר מדבר על מתן משוב ואימון לעובדים שלך לשיפור ביצועים. קניתי אותו פעם כחומר קריאה לטיסה, ואף שאינו הטוב מסוגו, יש בו כמה נקודות שוות קריאה. נזכרתי בו בעיקר כי הכותבת משתמשת במקרה של עובדת אחת ספציפית "ריצ'ל", כדוגמה. ריצ'ל היא מדריכה מצוינת בקבוצות קטנות, בכיתה שלה, אבל מתקשה בהצבעה על כשלים וחולשות, כתיבת דוחות שיש בהם משהו שעשוי להרגיז ועימותים בכלל. תאור המקרה נע לאורך מסלולי משוב והכשרה חוזרים ונשנים עד שמגיע בסופו של דבר לנקודה של תובנה אישית של המחברת – מרגיז אותה שריצ'ל היא כזו "Wimp" (חלשלושית) בעיקר כי היא רואה בה את עצמה, את החולשה שלה עצמה. נדמה לי שיונג הוא שאמר "אנחנו תמיד מגנים באחר את הדבר שאנחנו הכי מתעבים בעצמנו". מאמנים, יועצים – כולנו כל הזמן "פותחים דלתות" עבור אנשים אחרים, מעודדים אותם לעבור בהן, להתמודד עם החסמים שלהם, ליצור שינוי משמעותי ובר קיימא. והדלתות שלנו? למדנו אימון, או ייעוץ כזה או אחר, התחלנו לעסוק בזה באופן חלקי או מלא, יש כאן שינוי. יש כאן דלת שעברנו או עדיין עוברים בה. אחת. מה עם היתר? רוב המאמנים מכירים ואפילו משתמשים עם המתאמנים שלהם במודל "גלגל החיים": קריירה, כסף, מצב גופני, משפחה וחברים, זוגיות, התפתחות אישית, פנאי, סביבה פיזית. בדרך כלל נהוג לדרג כל תחום בציון 1-10 הסתכלתי היום על הגלגל שלי. יש בו חלק או שניים שקצת יצא מהם האוויר לאחרונה, יש בו חלק או שניים שכבר כמה שנים אני יודע שהגיע הזמן לנפח, ועדיין לא התחלתי. Time to get up, wimp, there is work to be done |
תגובות אחרונות
-
אהובהקליין
בתגובה על איך מצליחים לכתוב כל כך הרבה?
-
פטשניק
בתגובה על תרגיל חינוכי על יסודות האימון
-
נורית לרנר
בתגובה על אין צורך לבקש סליחה
-
adi_marker
בתגובה על הלקוח תמיד צודק
-
nogalavi
בתגובה על ערב בקורסיקה
-
ילדים של אל-ה'ים *
בתגובה על Abstract in Red
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ממתי את רקובע מתי מוצה ?
אני עדייןחושבת שיש דרך להפוך את הנסיעה לאיכותית יותר.. על בולמים שמעת ?
עכשיו אני מבינה למה אתה מכווץ כל פעם ?חחחח
כן, אבל הסיבה שאנשים בכל זאת מעדיפים גלגלים עם אוויר זה מפני שהם הרבה יותר אפקטיביים בריכוך המהמורות מאשר גלגלי גומי מלאים.
ואם אין כוח לנפח, אני מניח שיש שתי אופציות - לשכור מישהו שינפח בשבילי או להסכים לנסיעה קופצנית.
נראה לי שהאנלוגיה הזו מיצתה את עצמה חחח
יפה לך התובנה....
עכשיו מבין למה גולם !?
עכשיו השאלה מה יקרה אם אין לך כח לנפח בגלגל כל הזמן ?
חשבת על גלגלים גומי דחוס ? לא חייבים לנפח והם ממש עמידים...