להעז, לחלום, להגשים!
פשוט אני,
ללא מסיכות,
ללא קליפות,
מדבר על הכל ומאפשר הצצה
אל עולמי דרך מילותיי.
פוסטים פופולאריים
-
'לחלום, להעז, להגשים' בחוף הדקל באילת
18/9/10 | 1003 צפיות
-
רודף העפיפונים
18/2/08 | 1488 צפיות
-
אהבה, זה כל הקסם
7/5/08 | 4012 צפיות
-
תקעתי נוד, בא לכם להריח ?
11/5/08 | 3018 צפיות
-
כשתבואי
19/5/08 | 2479 צפיות
-
זוהי שעה מתוקה של שקיעה
2/9/08 | 1340 צפיות
פוסטים אחרונים
האמא שמעולם לא היתה לי
| "אמי היקרה :
יום ג', 15/07/97. הים האדום ובתי המלון החלו לבצבץ מעט לאחר השעה אחת בצהריים. מהר מאוד הבנתי שאוטוטו מסתיים לו כביש ארוך ומפותל ומתחיל לו כביש חדש, ארוך גם הוא, אך לצמתים, לכיכרות, ולאינספור הנתיבים שבו - יהיה תפקיד מסוים אשר ילמד אותי דבר או שניים על החיים.
מודה שכעסתי. מודה שהתאכזבתי. היום בו ניתקת את עצמך ממני ועברת עם סיון לחיפה, היה גם היום בו הותרת אותי חשוף, בודד, וכואב. לא מבין עדיין איך ולמה, איך מתמודדים עם מה שנראה היה עד אז כל כך ברור מאליו, ולמה בכלל זה הגיע לי. השנים כמו גם הזמן יעשו את שלהם.
בנך התבגר שלא מול עינייך, שלא מול עיניה של אחותו האהובה, בנך יצא למסע אישי ורצוף מהמורות וחבטות, מסע בו למד את מה ששום מוסד אקדמי לא יכול היה ללמד.
מודה ששנים לא מעטות, המילה אמא היתה עבורי לא יותר מרצף של שלוש אותיות שלא יכולתי להכיר בהימצאותן זו בסמוך לזו. לא מסוגל הייתי להבין את אותם השירים הנכתבים על אימהות משום שגודלה של הציפייה הותירה לא יותר מתקווה שהתנפצה לרסיסים.
בשלב מסוים למדתי לתעל כעס למקום של הבנה. ומשהבנתי שחיית כל כך המון שנים בהכחשה, משהבנתי שמעולם לא אהבת את אישך, את שותפך לנוכחותי ברחמך, משהבנתי את כמיהתך העצורה לבן זוג שיהיה בראש ובראשונה חבר ומאהב, משהבנתי שאבי שלי מעולם לא יכול היה למלא ולספק את מה שכל כך השתוקקת לו - יכולתי סוף סוף למחול לך. אך עדיין, אשקר אם אומר שהיתה זו מחילה הבאה ממעמקי בטני.
השנים יובילו אותך אליי בדרכים מפותלות. לעתים תכופות, היית מגיעה לאילת, מבקרת את בנך, שותפה להצלחותיו, גאה בהישגיו. כמביטה מן הצד, היית צופה בי, עדה סמויה לגאות ולשפל.
ליווית אותי החל מהיום בו החליט האל על קיומי, אבל למדת להתקרב רק כאשר בחרתי להתרחק. ההצלחות שקצרתי מהולות היו בכאב ובעצב. כאב על עבר, עצב על מהותו.
היום בו ביקשת לצפות בבנך בשעה שהוא מנחיל את שליחותו, היה היום בו זכיתי בך מחדש. כולן התרגשו שם. נוכחותך לא נפלה מנוכחותי, וברגע בו נמלאו עינייך דמעות, הרגע בו עזבת את אולם ההרצאה על מנת לסדר מחשבות, ברגע ההוא הבנתי שהושלם לו מעגל. מעגל של מחילה.
ביקשת שאתקרב, אז התקרבתי. עזבתי את העיר שגידלה אותי במסירות ואשר הפכה את בנך הקטן לגבר נחוש שלעולם לא חדל מללכת אחר חלומו.
היום אני קרוב, קרוב יותר מתמיד. מתרפק בזרועותייך, מתמסר לחיבוקייך, מניח לאהבתך להיות שם ולעטוף אותי ברכות.
בשבת הקרובה אבוא לבקרך. אביא פרח, אביא גם מכתב, אאמצך אל חיקי ואלחש לך מילת תודה. תודה על שלימדת אותי לאהוב אותך כפי שלא אהבתיך מעולם.
כבר המון שנים שאני חש צורך לשחרר, להוציא, לבכות. כעת, עם חתימת מכתבי במילים אחרונות, אני מרשה לדמעות להציף ולהיות נוכחות.
בנך."
(מתוך מכתב שנמסר לאמי ביום הולדתה ה-58)
----------------------------------------------------------------------------------------------------------
על כוחה העצום של המחילה ועל הסיפור המלא והלא מצונזר - בהרצאה "לטרוף את החיים" שתיערך ביום רביעי, ה- 23/07/08, 19:30, רמת גן. מס' המקומות מוגבל !!! הקלק כאן לפרטים מלאים. |
תגובות אחרונות
-
...Blue
בתגובה על הזמנה להשקת ספרי השני 'להביט לפחד בעיניים ולנצח'
-
עינת:)
בתגובה על אחד הרגעים שגורמים ללב לפעום בחוזקה
-
יעלי 65
בתגובה על מוקדש לך, ילדה קטנה שלי
-
אסקרינה
בתגובה על אהבת אב
-
דליה אלעזר
בתגובה על אחרי 17 שנים, אריאלה ממפעל הפיס טילפנה גם אליי
-
לוטרה
בתגובה על חלומות של גוזלים / מוקדש לשחר גרינשפן, ולמשפחתה
תגובות (75)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
peace flag,
.
החיים לימדו אותי שבמקום בו יש טינה - אין צמיחה.
הטינה היא אחת מתחלואי המין האנושי והיא גורמת
לאולקוס, מירנה, סרטן, ועוד צרות אחרות.
במחילה לעומת זאת, יש משהו מאוד ממלא, משחרר
ומרפא....על אחת כמה וכמה שהיא באה ממקום עמוק
וטהור.
אין כאן הפסד....רק רווח שלא ניתן לאמוד את הונו.
מקווה שיבוא יום, וגם את יקירה, תביני שיש מקום למחילה,
שיש מקום להזדמנות שניה, שלא נכון לשפוט אנשים ע"פ חולשתם,
ושהיו להם הסיבות שלהם, אשר הובילו אותם לנהוג כפי שנהגו.
תודה על מילותייך וסופ"ש רגוע.
רונה יקרה לי,
.
נרגש על שריגשתי אותך.
אפשר בהחלט לשמור על המסגרת הקיימת,
אבל לא בכל מחיר !!!
כאשר יש עצב, מתח, כעס, מרירות, פערי תרבות
ומנטליות - עדיף להרפות - לטובת הילדים.
אך כאשר יש שם חברות אמיצה ואהבה שקצת נשחקה,
כדאי לטפל בה בערוצים מקצועיים יותר.
תודה על מילותייך הטובות וסופ"ש מדהים כמוך.
אייל היקר,
אני מקוה שאימך תקרא את התגובה המאד לא פופולארית שאכתוב
כאן.
אין מחילה לאשה כזו. ואין עוול גדול יותר מהעוול שהיא עשתה
לאדם חסר ישע ועוד אדם שהיא הביאה לעולם.
חתול אוספים מהרחוב, כלב , ציפור שבורת כנף, אם היתה לה טיפת
חמלה כאדם היא לא היתה עושה זאת.
במקרה הזה ולמרות שאני דוגלת בשלום כידוע לך, נראה יותר כי אכן,
אתה מתרפא ואשריך וטוב לך, ואני מאושרת בשבילך.
אך אני , לא סולחת ולא אסלח לאשה כזו .ולא נראה לי שאלוהים
יסלח לה אי פעם.היום, היא צריכה אותך, את פיוסך, כי היא הגיעה,
לתובנה מה מחכה לה מאלוהים.
אתה פשוט גדול מהחיים,אייל, היא הפסידה אותך, לא אתה אותה.
וזוהי דרך הצדיקים שמשלמים טובה תחת רעה ובגלל זה הקב"ה
מרחם עליהם תמיד בעולם הזה ובעולם הבא.
חבל שלא ידעתי שיש ילד כזה אי שם, אני הייתי דואגת להעביר
לו את כל מלאי האהבה שיש בי. ויש לי גם משפחה במקום
מגוריך.
אייל, העלית דמעות בעיני.
אייל מדהים.. קראתי ונכנסתי לעומק הכאב שלך כאמא, כרעיה וכאחת שזכתה להכיר אותך מקרוב.. התרגשתי נורא..
בקשר מכתב, הדילמה קשה.. לא מעט נשים חוות אותה. אצל רובן טובת הילדים מנצחת. חשוב לדעת להעריך את זה. מרגע שהפכתי להיות אמא אני לא מתביישת להודות שטובת ילדי עומדת לנגד עיני גם כשיש לזה מחיר מסויים.
אפשר לשמור על המסגרת הקיימת, לתחזק אותה, להמשיך לפתח תחביבים גם בתוך המסגרת. חיי נישואין הם לא כלא. צריך ללמוד איך להפוך את הזוגיות לחופש. בכל אדם קיים הרצון לאהוב ולהיות נאהב צריך לדעת למצא את הדרך הנכונה והנבונה.
חנפן
חופשי דפקת כאן ריבית פיגורים,מודה!
סופ"ש נפלא יקירי.
שאננון יקרה,
.
ראשית, ברוכה נוכחותך בין מילותיי.
יהיו הסיבות אשר יהיו, את חייבת ללמוד
למחול לעצמך לא פחות מאשר לקבל את מחילתו
של בנך...רק כך, תהיי מסוגלת לסגור מעגל.
ראי תגובתי זו כהזמנה אישית להרצאה שאקיים
בשבוע הבא. אם בכך, אזרז את תהליך המחילה שלך,
הרי שכבר היה שווה לכתוב את הפוסט אשר הביא
אותך אל מילותיי.
המון תודה על תגובתך המרגשת. לילה טוב.
לימורי,
.
איך שכחתי את העיניים הכי יפות של הקפה ?
ממש, אבל ממש חסר אחריות מצדי.
מאיפה אני מוצא את הכוחות ? אומר לך מאיפה ....
בכל פעם בה אני נטול אנרגיות, אני בא לבלוג שלך,
צולל אל חלונות נפשך ומתמלא בהשראה. אוקיינוס יש
לך שם...את פשוט צריכה לדלות משם את הפנינים היפות
שהאל צייד אותך בהן.
יקרה, מדהימה, ומרגשת אחת.
אוהב אותך שיינינג. ההרצאה שלי לא תהיה מוארת כפי
שהיא תהיה עם נוכחותך.
(דפקתי לך כאן ריבית פיגורים....את חייבת להודות...)
היי !אני קוראת את מה שכתבת על אמך ומנסה לחשוב מה בני מרגיש .
אני נאלצתי לעזוב אותו מאחורי לפני הרבה שנים והצער הנורא על המעשה לא עוזב אותי . למרות שהייו לי אילוצים מאד חמורים..
לב של אמא לעולם לא נרפא מכזה דבר לא משנה למה היא עזבה את ילדה מאחוריה .
אני עובדת כבר שנים לסלוח לעצמי על מה שעשיתי , למרות שבני ואחיותיו אמרו לי שהם מזמן סלחו לי .
כל הכבוד לך על העבודה המאומצת שהשקעת בשיקומך הגופני והנפשי
ושהבנת שאין כמו הסליחה לשחרור ולרגיעות הנפש.
יום טוב
שאננון
תמי ב.,
.
כמה שאת צודקת יקרה שלי,
הורות זה בהחלט לא מקצוע שניתן לרכוש
במוסד אקדמי.
שרק נהיה טובים ונלמד לחנכם למצוינות.
שמח לא פחות על שזכינו.
תודה על מילותייך.
חזרת או בערך ? :)
.
המון תודה.
נרגש על שריגשתי.
אדם יכול להיות משכיל, להצליח בעבודה, להיות נאמן לחבריו
ובכל זאת,להיכשל בתפקיד -הורה.
הורות זה מקצוע שלא לומדים אותו באוניברסיטה.
שמחה בשבילך ובשביל אמא שלך שמצאתם זה את זה
למרות העבר..
מרגש.
ימית אהובה,
.
אכן עליתי על כביש חדש, דרך חדשה
שגרמה לי לתעל כעס למקום של הבנה.
בדומה לך, גם אני לא בטוח שיש בכלל סוף
לדרך (פרט למוות), אבל זה כל היופי, לחוות
את הנופים שבמהלכה, למרות ואף על שחלק מהם
אינם מזהירים.
תודה על הערכתך כמו גם על המילים שהנחת כאן.
יום מדהים.
יפה שלי,
.
לקח לי זמן להפוך את נקודות החולשה הללו לכוח,
אבל למדתי המון על עצמי במהלך הזמן הזה.
אכן מרגיש מטוהר ושמח לטהר אחרים אשר באים
במגע עמי.
זה באמת סוג של קסם :)
תודה אהובה.
עלית על כביש חדש, דרך חדשה שהובילה אותך מן הכעס, האכזבה, הבדידות וחוסר האונים
אל המקום בו שוררת מחילה, קבלה, והבנה.
איני בטוחה אף פעם מתי מגיעים לסוף הדרך, אבל אין ספק שהנופים בהם אתה חוזה בדרכך,
הצמתים בהם אתה בוחר והולך עד הסוף, הם יפים ומגדלים.
מעריכה עד מעריצה את יכולותיך בדרך זו! ונהנית כתמיד לקרוא אותך
איילי
כל כך הרבה כוח ועוצמה יש בך, זה מעורר הערכה רבה
אתה לוקח את נקודות החולשה והופך אותן לכוח וזה מה שיפה
טוב לחיות בדרך הזו, כך אתה מתהר את עצמך ואת כל מי שבא במגע איתך
זה כל הקסם :))
תודה
שרי מקסימה,
.
תודה מלבי.
לילה טוב.
עבודה נפלאה
*שלך שרי
אנימל,
.
תודה ללא מילים נוספות.
פשוט תודה עמוקה וחיבוק טהור.
}{
"ילדים יונקים את אמם בקטנותם ואת אביהם בגדלותם..."
.
שרית שלי,
.
כמה נגעת בי עם התגובה המרגשת שלך. כנראה שאת
צודקת יפה שלי, כנראה שהניצנים באמת הונחו שם עוד
כשהייתי עולל, אבל הייתי צריך לעבור כברת דרך ארוכה
על מנת לזהות את האומץ והחוזק שבי.
עדיין ממשיך ודבק בדרך שלי.....ובאשר לילדיי...קודם
שאכיר את אמא שלהם :)
אם את מזהה אותה, תני לה בעיטה לעבר הבלוג שלי....
סבבה בייבי ?!
תודה עמוקה עלייך. אוהב אותך....ואת יודעת עד כמה.
נגה נפלאה,
.
המכתב אכן בא ממקום של הבנה וסליחה,
היכולת לתעל כעס למקום של הבנה היא כלל
אינה ברורה מאליה, ודורשת לא מעט תעצומות
נפש, אך כמו שאמרת, רק הדברים האלה מצעידים
אותנו קדימה, וכנראה שבזכות זה, למדתי לנצח בו
אחרים מבקשים להפסיד.
שרק נדע למחול. המון תודה על מילותייך.
אלונה שלי,
.
לו יכולתי לצייר הערכה, הייתי מצייר את הערכתי הרבה אלייך.
גם אם נוכחותך וירטואלית (בינתיים), אני רואה אותך בת לווייה
בלתי נפרדת מהמסע שלי. אחת שכיף לי להתרגש איתה, להתעצם
איתה, לדמוע איתה, לחייך איתה, ובעיקר, לחלוק איתה את שלימדו
אותי הימים.
.
היית צריך לעבור את כל המסע הזה כדי להכיל בתוכך את התובנות
האמיתיות. היית צריך לעבור את דרך היסורים על מנת להבין שכדי
לסלוח עלינו לקבל - לקבל ללא עוררין , לקבל עד שלמות וללא ספקות.
.
כמה אמיתות יש בדברייך. לא מצטער ולו גם על קילומטר מהמסע שידעתי,
אחרי הכל, אם לא הייתי יודע אותו - סביר להניח שלא הייתי כותב אותך.
כבר אמרתי לך את זה יותר מפעם....לעולם אעריך אותך אלונה. תודה...מלבי.
דיאנה יקרה לי,
.
צודקת....אכן אין מקריות בבית ספרינו.
נורא אהבתי את הפסקה שמירקרתי.
שמח שנכון הייתי לתקן,
שמח שנכון הייתי למחול,
שמח שלא דילגתי על שום שלב, משום שבזכות
השלבים הללו, הפכתי למי שהנני כיום.
ועוד יותר שמח, על שאת נמנית בין חבריי :)
ריגשת אותי עמוקות עם הניתוח הנוגע שלך.
תודה חברה שלי.
*
נותרתי ללא מילים...
חיבוק
בילי שלי,
.
נרגש עמוקות על שריגשתי בך.
את ההורים שלנו אנו אכן לא בוחרים,
אבל מחילה היא כן בחירה.
שמח שבחרתי בה.
ונהנה מהבחירה הנבונה הזו כל יום מחדש.
תודה אהובה.
שוקוליטה,
.
מייד מארגן לך טישיו.
אכן ימים של חסד.
אוףףףף אתך....למה את כל כך רחוקה ?!
תודה יקירה.....עכשיו תני לי את החיוך היפה שלך...נו....
shakti יקרה לי,
.
הכל אכן נעשה בהשלמה מלאה ובריאה.
כיף לדעת שכיף לך לצלול בין מילותיי :)
תודה מלבי. לילה דבש.
טעות מקלדת, התכוונתי "למקלות על החיים"
אייל היקר
המכתב כה נוגע, הוא בא מהמקום של הבנה וסליחה
"היכולת להביא את הכעס למקום של ההבנה"
אלו הדברים שמצעידים אותנו קדימה
הכעסים והתסכולים משאירים אותנו במקום
ואילו ההבנה ויכולת הקבלה מצעידים אותנו קדימה.
אי אפשר לשפוט אנשים במציאות בה הם חיים,
ולהיות אם לילד נכה בודאי דורש תעצומות בלתי נדלות
של התמודדויות עם קשיים יומיומיים.
והתמודדויות נוספות בודאי שלא מקלים על החיים...
ברור שישנם מטענים וסיפורים לא פתורים,
אך הסליחה מובילה לשיח יותר פתוח ושזירת הקשרים מחדש.
תודה לך שכתבת כך
נפלא שאתה
ריקי יקרה,
.
תודה מעומק לבי על תגובה
שגרמה לי להחסיר פעימה.
ריגשת בי. לילה טוב.
קרן אהובה,
.
הכבוד הוא לי לא פחות מאשר לך.
נרגש על שריגשתי בך.
צודקת יקרה, אין כמו מחילה שמביאה עמה
הבנה והשלמה.
כי אין בעולם אהבה...כמו אהבה של אמא.....
המון תודה על מילותייך הטובות.
אסף יקר,
.
לו רק ידעת עד כמה ריגשת אותי בתגובתך.
האמן לי ידידי שהחיים לעתים מציבים בפניך שתי אפשרויות :
או להמשיך לכעוס ולהתאבל על מה שיכול היה להיות,
או למחול, לסגור פערים של עבר, וללמוד לאהוב שוב.
אשקר אם אומר שאת הבחירות שלי עשיתי בהינף יד. הן דרשו
ממני תהליכים נפשיים לא פשוטים, אך בזכותם הפכתי למי
שהנני כיום.
נרגש על שריגשתי בך, ומודה לך מעומק לבי על מילותיך היקרות
כפנינים מן המצולות.
דווקא היום יצא לי לדבר המון על אימא , ופתאום הפוסט הזה שלך ???
אני כל כך אוהבת את האין מקריות של החיים האלה !!!
כבר קראתי את זה באתר שלך , והיום קראתי את זה פה ומתוך מקום אחר עם עצמי .
ברגע שמבינים שנפגענו במקום שבו ההורה ( ולא משנה איזה ) צריך כן להגן עלינו , אז כדאי להאשים את ההורה בזה שהוא לא ראה ולא הגן .
וזה קשה להאשים כי כולנו יודעים שגם ההורה עושה טעויות ויש לו את הפגיעות שלו .
אבל אם לא מאשימים ( בשלב ראשון ) את ההורה , אם לא כועסים עליו , אז אנחנו משקרים לעצמנו .
כאילו אומרים לעצמנו קרה מה שקרה , והורה לא ראה כי ככה וככה אולי קרה גם לו בזמן מסוים .
אם ילד לא דורש מהוריו שיגנו עליו ושילמדו אותו להגן על עצמו - אז מי מי כן אפשר לדרוש ?
ברגע שדורשים את זה אנחנו גם מאפשרים לעצמינו ללמוד את זה .
כשילד מאשים את הוריו וההורה מרגיש אשם , רק מפה אפשר להתחיל לתקן ולסלוח - אי אפשר לדלג על השלבים האלה רק כי זה לא יפה להאשים מישהו אחר (וכשזה ההורה זה עוד יותר קשה להאשים אותו )
יש כעס שהוא לא בריא וגורם לנתק בין אנשים .
אבל במצב הזה הכעס הוא הכי בריא כי הוא פותח דרך שמאפשרת לסלוח באמת ומשחחררת את שני הצדדים מהאשמה עצמית .ורק ככה מתחילה מערכת יחסים בריאה עם ההורים .
לא ניתן לסלוח למישהו או על משהו כשלא דורשים ולא מרגישים בנו את הצורך שיתנצלו עליו בפנינו .
וכל זה אני אומרת לעצמי - מותר לכעוס כי רק כך אפשר לסלוח - אין קיצורי דרך ותהליכים
היי אייל!
מרגש עד דמעות
יופי של כיבוד הורים
הסליחה המחילה , זו חתיכת מצווה.
את ההורים אנחנו לא בוחרים
וכל הורה גם טעויות עושה
אז תהנה אם האם עד כמה שאפשר
וממה שאפשר .
מכל הלב והנשמה
בילי
עכשיו אני דומעת
קרובה אליהם פה בבית וימים של חסד..
משהו מאוד נקי בפוסט הזה
כזה שעושה לי תחושה שהכל בהשלמה מלאה ובריאה
כייף לי תמיד לקרוא אותך יקירי
אייל היקר,
כבוד הוא לי להכיר אדם כמוך...
אדם בעל עוצמות וכוחות שלא ניתן לתאר.
ריגשת אותי עד דמעות, כי אין כמו מחילה.
המחילה, ההבנה וההשלמה..
הביאה אותך להכיר במשפט
שאין כמו אמא, אמא יש רק אחת!!
תמשיך בדרך שלך ותמשיך להיות כמו שאתה
בהצלחה בכל, שאלוקים ייתן לך תמיד את הכוחות להמשיך הלאה.
קרן
"למדת להתקרב רק כאשר בחרתי להתרחק"
"היום אני קרוב, קרוב יותר מתמיד. מתרפק בזרועותייך, מתמסר לחיבוקייך, מניח לאהבתך להיות שם ולעטוף אותי ברכות."
אלה שני הקטעים שריגשו אותו יותר מכל
והם מדגישים את האדם המיוחד שבך, הנפש מלאת האהבה
שמסוגל להתעלות ולהתגבר על פצעי העבר וללמוד לאהוב ולהיות נאהב מחדש..
ככה הם חייך בעיניי, לכן אתה מצליח במקום שאחרים נופלים ומרימים ידיים,
בגלל הנפש שיודעת לסלוח לאמא, ליושב מעלה ולעצמך..
אין לך מושג עד כמה ריגש אותי הפוסט הזה..
לוחשת יקרה,
.
מבטיח לנגב לך את הדמעות בסיום ההרצאה,
שם אני מספר את הסיפור המלא.
המון תודה על האיחולים כמו גם על מילותייך הטובות.
ערב מדהים.
כמה דמעות... אתה אדם מדהים. כמה אמיץ אתה. מאחלת לך שהייקום יעטוף אותך בים של אהבה ניצחית
כוכב איש יקר
דפנה,
.
הכל אכן מגיע מהמקום הכי אמיתי, טהור,
ומעמקי הנפש.
נדיר ? כבד עליי דארלינג....אדם פשוט אנוכי.
תודה על מילותייך הטובות.
דפנה יקרה לי,
.
זו אכן זכות גדולה.
תודה עמוקה על מילותייך הטובות.
מחבק לא פחות
}{
אישיות מדהימה!
אתה נדיר. נדיר!!!
מרגש מאוד, ונראה כי הכל מגיע
מהמקום הכי הכי אמיתי ומעמקי הנפש.
דפנה.
מייקי שלי,
.
לא פשוט לסלוח...אבל גם לא בלתי אפשרי.
ורק בזכות היכולת הזו, אתה מגלה עולם ומלואו,
רק בזכות הבחירה הבודדה הזו - למחול.
מחילה היא אחת התרופות לחולי בו נגועה האנושות
השסועה שלנו. חבל שמעטים מכירים בתובנה הזו.
תודה עמוקה על מילותייך הטובות.
סיגלגול,
.
ממי למה את עושה לי את זה ?
שאני אבין, את מחזירה לי ?
אני אלום...נשבע לך ברגל הישרה שלי שאני אלום !!!
.
האירועים שחווית, הגזירות, הקשיים, הריגושים, הנפילות, האכזבות
המכות הכי קשות , וגם החוויות הטובות, אלא שהיו בעבורך אור דרך
הפכו אותך ללא אחר מאשר -מלך החיים....
.
אתה שברת את כל המוסכמות, אתה הלכת הפוך על הפוך נגד כל הסיכויים כולם
והוכחת ראשית לעצמך ואח"כ לכל מי שסביבך....
.
כל כך נגעת בי עם האמיתות של דברייך. אכן,
זו היתה דרך רצופת מהמורות. אבל יודעת מה סיגלי ?!
לא מצטער ולו גם על דמעה אחת שזלגה מעיניי...
בזכות הקושי והדרך הארוכה הזו - הפכתי למי שהנני
כיום. ומי כמוך מכירה את הדמות הזו שיושבת לידך
כל יום שלישי :)
תודה אהובה שלי....על יכולתך לפרוט על מיתרי לבי.
איילי, איש מקסים ומדהים כל כך.
היכולת שלך לסלוח לא נופלת מהנתינה הלא נגמרת.
אני קוראת אותך ובכל פעם מחדש מצטמררת.
כמה טוב שיש אנשים כמוך בעולם שלנו.
דיאנה שלי,
.
כפרה, את חייבת להשאיר קרחונים בסיום כל תגובה שלך,
אני נמס כאן ממי :)
.
נגעת בי עם התגובה שלך, בעיקר המשפטים האלו :
.
היכולת להכיל ולסלוח .. אינה פשוטה וקלה
אך היא הדרך הנכונה ושמחה שבה בחרת
לעולם אף אחד לא יוכל למלא את מקומה של האישה ששמה "אמא"
.
כמה אמת יש בדברייך....אף אחד לא יכול למלא את מקומה.
תודה מלבי. בטוחה שתעמדי בזה, בהרצאה ? (כי כאן זו רק תמצית)
צביקה יקר,
.
המון תודה על מילותייך הטובות.
יכול לומר אותו הדבר גם עליך.
יום מדהים.
מאיפה?
מאיפה אתה מוצא את הכוחות האלו?
אתה איש מדהים ויקר!
ריגשתני עד מאד.
איילי
כל החוויות כולן, במהלך עברו של אדם...
מעצבים אותו להיות מה שהוא.....בזמן הווה!
האירועים שחווית, הגזירות, הקשיים, הריגושים, הנפילות, האכזבות
המכות הכי קשות , וגם החוויות הטובות, אלא שהיו בעבורך אור דרך
הפכו אותך ללא אחר מאשר -מלך החיים....
אתה שברת את כל המוסכמות, אתה הלכת הפוך על הפוך נגד כל הסיכויים כולם
והוכחת ראשית לעצמך ואח"כ לכל מי שסביבך....
שאתה לא שווה בין כולם, אלא מעל כולם!
לגלות אותך, פיסה אחר פיסה ולחבר אותך לאחד, זה מסע מרתק
ומעורר הערצה גדולה כלפייך
יש בך יכולות וכוחות שנאלצת לגלות בדרך לא דרך.....אבל רק בדרך כזו
בדרך הארוכה והמייגעת, מעריכים והופכים להיות בדיוק כמו שאתה - אחד, יחיד ומיוחד
לא בכדי, אתה מסוגל היום להוביל אחריך את כולם ולהיות בראש כמו נר דרך לרבים שזקוקים,
לא לחינם, כל אדם שעומד לידך, ומקשיב לך, אינו רואה כל מוגבלות ושום סיבה לרחמים אליך
כאמא, אינני יכולה לשפוט ולנתח את הלך התנהגותה של אמך
יש אנשים שלא ניחנו בכוחות נפש לעמוד בסיטואציות אלה או אחרות....
אומר רק, שאני מאוד מאוד מאוד מאושרת, שיש לסיפור שלכם HAPPY END
ושהיום אתם זוכים לחבוק אחד את השניה, באהבה גדולה, הבנה, חמלה, סליחה והערכה
נשיקות והערכה גדולה אליך ולמה שאתה
וכן, אם לא היה ברור....... ודאי שאני ומגי נהיה ב - 23 לחודש:))
}{
בוחרת להקדיש לך את השיר "מעגל החיים"
איש מדהים שלי
איך כל פעם מחדש אתה מצליח לחנוק את גרוני
לחתוך את ליבי עם מילותייך
לגרום לי לרצות לצעוק אליך - אתה אתה אתה
כמה מיוחד אתה, כמה יכולת לספוג ולהמשיך
היכולת להכיל ולסלוח .. אינה פשוטה וקלה
אך היא הדרך הנכונה ושמחה שבה בחרת
לעולם אף אחד לא יוכל למלא את מקומה של האישה ששמה "אמא"
ואני שמחה שלאחר כל השנים האלה, הקשות והבודדות
המנוכרות והעצובות.. מצאת את זרועותיה ואת ליבה.
שולחת לך חיבוק ענק של אהבה
עד מחר...
אשרי האמא שזכתה לבן כמוך אייל
ריגשת מאודמאוד
ענתי,
.
אין ספק שהניתוק הזה חישל, ביגר, העצים, ועשה
דברים אחרים שתרמו להתפתחותי האישית.
עדיין....אני חושב שאם היא היתה שם, אולי התהליך הזה
היה קל יותר.
בכל אופן....מדובר בעבר רחוק ואין לי אלא להיות בר מזל
על שזכיתי בה מחדש.
תודה על מילותייך.
ואולי דווקא בזכות זה הבן המדובר קיבל את העצמאות המיוחדת הזאת שיש לו, והוא לא תלוי באף אחד?
אולי הניתוק הזה שיחק בסופו של דבר תפקיד טוב עבורך?
תמר יקרה,
.
ריגשת אותי לא פחות בתגובתך.
אכן...התהליך הזה הוא כלל לא פשוט אבל
בסיומו, אתה זוכה להכיר דמות שמעולם לא
היכרת, על אחת כמה וכמה כשמדובר באחת
שהעניקה לך חיים.
זכיתי בסוף טוב, אבל ראוי לזכור וכמו שציינת
שזה ממש לא ברור מאליו.
תודה מלבי על מילותייך.
יקר.
ריגשת אותי מאד. מאד.
לא פשוט התהליך הזה.
הנשמה יוצאת ובאה
ונודדת וחוזרת
עד מחילה.
צודק.
בגרות והבנה
יש בהן כדי לבוא שולם.
אך לא די בהן
לכדי התמסרות לחיבוק
למילים
לצירוף האותיות א מ א
זכית בסוף טוב
למעגל האימים הזה.
זכתה אמא בך. כ-בן.
שמאפשר את הסוף הטוב הזה..
זה
לא
מובן
מאליו.
דבי יקרה לי,
.
ראשית, מזל טוב אוטוטו לבתך המקסימה.
תודה עמוקה מלבי על מילותייך הטובות.
ריגשת בי.
ערב מדהים ושלו.
איל יקירי
*
מרגש וסוחף
במיוחד שזהו תאריך יום הולדתה של ביתי אמרל 15,7,86 אוטוטו יומולדת למלאכית שלי
תודה
ערב שקט ונעים
דבי
ניריתי,
.
אל דאגה....כמו שריגשתי, כמו שסדקתי, כמו שצרבתי....
כך גם אחייך, אאחה, ואחכים בך במהלך ההרצאה.
תודה על שאת כאן, גם אם את שם.
ניתוש,
.
ועוד איך שהיא יודעת.
ועבורי היא כבר מזמן יותר משלוש אותיות.
המכתב הזה בעצם תיאר סגירת מעגל.
הפערים כבר אוחו ונסגרו לפני כך וכך שנים.
ידעתי, יודע, ועוד אדע אהבה.
תודה עמוקה על תגובתך המרגשת.
דבורה אהובה,
.
ריגשת בי. אוהב לא פחות.
חיבוק ותודה מלבי.
לבנו'ש,
.
מעגל המחילה הושלם ב-29/05/06, בהרצאה מרגשת בכפ"ס
שבה היא נכחה לראשונה. לא שופט.
לכל אחד מאתנו אכן יש רק פעם אחת לחיות.
ואמא תמיד נשארת אמא....אבל זה כלל לא ברור מאליו.
תודה יקירה שלי.
דבש שלי,
.
אכן...אין כמו המחילה ותחושת ההיטהרות שהיא יוצרת.
כל כך ריגשת אותי עם התגובה החמה שלך.
את זו שלימדת אותי שהדמעות הן הספונג'ה של הנשמה,
לו רק ידעת כמה אמת ויופי יש במשפט שלך.
היא אכן גאה בי, בהצלחה שלי, במי שאני, ואת צודקת יקירה...
אין בעולם אהבה, כמו אהבה של אמא.
אוהב אותך. תודה מלבי.
איכותית את בעצמך :)
תודה דארלינג.
בגרון חנוק אני לא מצליחה להבין כמה כוח יש באדם אחד.
ריגשת אותי, צרבת אותי, סדקת...
אני אהיה שם. זה בטוח.
אייל-
היא כבר יודעת, כמו שאמא אמיתית יודעת
היא לא רק 3 אותיות
היא היום הרבה יותר מזה- והריחוק לא ממך הוא אלא ממנה ולא בגללך. היא אמא טובה תשאל את אחותך, היא הייתה חייבת לברוח אחרת מאוחר יותר בחיים להייתה יכולה להיות שם בשבילך ושהצטער על כל הרגעים שלא הייתה- וצער זה מגיע אך ורק מתוך האהבה.
שתדע רק אהבה
ניתוש
מרגש שכמותך תודה ענקית לך
דבורה אוהבת אותך חיבוק
אייל יקר
אתה מעלה כאן נקודה מאוד כואבת.
אני בטוחה שגם אמא שלך התלבטה בין להישאר בשביל הילדים או לחיות בזוגיות.
אל תשפוט אותה.
לכל אחד מאיתנו יש רק פעם אחת לחיות !
ואמא נשארת תמיד אמא !
איילי,
אין כמו מחילה... אין כמו ההרגשה המטהרת הזו.
ואתה יודע, כמה שלפעמים זה לא קל, זה שווה כל רגע,
ראה כמה מורווחים שניכם מהמחילה הזו.
לך יש אמא, בהוויה ולא רק כאמירה, כמילה,
ולה יש בן, אותך.
אני בטוחה שהיא כל כך גאה בך,
במי שהפכת להיות, בהצלחה שלך,
באיש שאתה.
אין בעולם אהבה כזו, כמו אהבה של אם לבנה...
ואין יותר מרגיע, מלהיות חבוק בתוך הגנתה של אמא.
כתבת מרגש כתמיד יקירי..
איכותי שכמותך!