למדתי לקרוא בגיל מוקדם יחסית וכל דף כתוב עבר תחת ניסיונות קריאה.

בין ארבעת הספרים בביתי היו :

ארץ חדשה ישנה של בנימין זאב הרצל

סיפורי הברון מינכאוזן

המרד של מנחם בגין

שרידי חרב - שני כרכים עבים על תקופת השואה

 את הספר של בנימין זאב הרצל לא הבנתי עד היום,כאילו מה הצורך בארץ חדשה.

הישנה לא טובה.במידה מסוימת צדקתי...לדעתי

את סיפורי הברון מינכאוזן אהבתי ואפילו לא הבנתי כמה הם הזויים .היום ניתן להשוות

את מעלליו לחברי כנסת וממשלה,נשיאים הבטוחים בצדקת דרכם.

את המרד אהבתי ובדיעבד התברר  כי היו הרבה דברים טובים אצל בגין .

בספר על השואה המסקנה שלי בגיל 6 הייתה כי אין אלוהים.אם הדבר הזה מסוגל

לגרום למותו של תינוק חף מפשע בידי גרמני אז אין אלוהים - מסקנה של ילד בן 6.

המחשבה ליוותה אותי במשך כ 42 שנים.

בהיותי בבית חולים כ 3 חודשים שוטטתי בין החולים כדי לעודד,להקשיב,לעזור

בשיחות,רייקי וכדומה.

בין החולים הייתה אישה  שעלתה ממדינות חבר העמים.דיברתי איתה שעות כי לא היו

לה מבקרים.עידוד,שיחות באידיש תוך כדי שבירת הלשון.

בין היתר שוחחנו על אלוהים.סיפרתי לה על דעתי בנושא אלוהים שאיני מאמין בקיומו

מגיל 6 והיא הביעה את הסכמתה ואפילו בתוקף.

לאחר מספר ימים הגיע יום שישי וראיתי אותה מדליקה נרות שבת ומברכת.

פניתי אליה באידיש ואמרתי לך ...תברכי גם איזה ברכה בשבילי....

במוצאי שבת שאלתי אותה ואמרתי "סיכמנו שאין אלוהים,למה הדלקת נרות וברכה ?"

השיבה הגברת הזקנה ..."הדלקתי בשבילי,בירכתי בשבילי ובשבילך ,לא בשביל אלוהים"

אז יש אלוהים ?