כותרות TheMarker >
    ';

    הברזייה

    כל טיפות האושר, התסכול, הכיף, העצוב, הפנינות, האהבה והאופטימיות מתנקזים כאן, למקום הזה שבו אני יכול לכתוב בו בחופשיות.

    מקווה שכמו שהכתיבה ההרגשות יוצאים לחופשי, כך הם ימצאו את דרכם אליכם - בהרבה הרבה חום.

    קריאה מהנה.

    להתראות ילדים, זה לא נגמר

    14 תגובות   יום ראשון, 13/7/08, 23:30

    כשהגעתי לאוניברסיטה, לפני ארבע שנים, הגשתי בקשה לקבלת מלגה. מכיוון שהייתי זכאי ל-50 אחוזי מלגה, מגיע תורם של העמותות והקרנות השונים לבחון אותי. ראשונים ואחרונים היו אייסף, הקרן הבינלאומית לחינוך.

    מנהל אייסף באוניברסיטת בן גוריון דאז, התקשר אליי והזמין אותי לראיון. כששמעתי בראיון מה צריך לעשות, וביחוד את המילים "נוער בסיכון" התחננתי לעצמי בלב שלא יקבלו אותי. זה לא עבד. אחרי ראיון עם שאלות לא קלות ופתלתלות,  התקבלתי.

    בהתחלה חשבתי שזה רק אני שחושש לשמע צמד המילים "נוער בסיכון". מסבירים לך שאלו נערים שהיו עלולים לסיים ברחוב, בתור עבריינים, או במקומות לא טובים אחרים, ואתה כבר מדמיין אותם בראש - מקללים, מורדים, עם כובע הפוך וג'ינס קרוע. כאלה שאתה צריך להילחם בהם כדי שיקשיבו לך, כאלה שאתה לא רוצה להתעסק איתם. לא רציתי את זה, מה אני צריך ארבע שעות כאלה על הראש כל שבוע עד סוף התואר בשביל לקבל מלגת לימודים?

    כשמספרים לך שהם גרים במשפחתון, אז לתמונה אתה מוסיף גם אישה מבוגרת למדי, עם שיער מאפיר שצועקת על הילדים ומשליטה טרור בבית שהוא כל כך שקט וקר.

    בשיחה הראשונה עם אם הבית, לא ידעתי למה לצפות. היא נתנה לי כתובת ומספר אוטובוס, וביקשה ממני להגיע בשעה שתיים וחצי ביום רביעי. הגעתי עשר דקות לפני השעה היעודה, והמציאות החלה אט אט לטפוח על פניי.

    אם הבית צעירה, חייכנית, נפלאה וטובת לב. אישה חמה עם לב גדול וחיוך ענק. מדברת בנועם, אכפתית וקשובה. הבית היה הומה. היו בו מעל עשרה ילדים בני פחות מ-18, ותמיד הייתה תנועה בין הקומות, בין החצר לבית, בין ספה למטבח ובין כל אזור בבית שהיה אפשר להשתמש בו (פאזל על בלטה 10ח) לאיזור אחר (לשבת על גדר הגינה).

    לימים למדתי שזה הטבע במשפחתון של אליס. למדתי להכיר את הילדים, את נקודות החולשה שלהם, את נקודות החוזקה שלהם, מה הם אוהבים, מה אסור להגיד, איך קונים אותם ברגע, ואיך מאבדים אותם ברגע.

    ארבע שנים הייתי שם. מלבד ימי החופש ועוד חודש כניסה ללימודים, הייתי שם מדי שבוע. היה קשה, היו אתגרים לא קלים, היה בכי, היו דמעות, רגעי שבירה, רגעי צחוק, חוויות, סלנג פרטי, והרבה הרבה כיף.

    אבל בעיקר היו שם אותם ילדים. ילדים חייכניים, שובבים, מוכשרים כמו שדים, וחכמים - עם חוכמת חיים כזו ואינטואיציה שהרבה אנשים שגילם מכפיל את גיל הילדים פי כמה היו מעוניינים בה.

    לפני חודשיים, בגלל העבודה, לוח הזמנים הצפוף, הלימודים והמטלות - החלטתי להיפרד מהם, ולעזוב את קרן אייסף. זו הייתה אחת ההחלטות הכי קשות שעשיתי בחיי. זה היה הדבר הראשון שעליו חשבתי אחרי שחתמתי על החוזה. ויום יום מאז. במשך חודש חשבתי מה להגיד לכל אחד ואחד אישית. איך לסכם את החוויות - שמהן היו לי עם כל אחד, את מה שעברנו בארבע שני, ולעשות מחווה אחרונה קטנטנה, ולהאיר לכל אחד על אחת התכונות הכי טובות שלו. ברגע האמת, כמובן, לא הצלחתי לעשות את זה. היה לי קשה לחשוב על זה, היה לי קשה לסגור את הדלת הזו בחיי, ועבור כל אחד ואחד מהם. אני מאמין שהמתנה האישית שהתאמתי לכל אחד מהם עשתה לפחות חלק מהעבודה.

    אתה לא נפרד ממי שאתה רוצה לפגוש שוב.  ממי שלימד אותך לפעמים בכמה דקות יותר משלמדת בסימסטר שלם באוניברסיטה. ממי שראית צופה בהתפתחות שלו, בגדילה שלו, שהאמנת בו לכל אורך הדרך ואתה ממשיך להאמין ורוצה לראות אותו פורח. והם ימשיכו לפרוח, הילדים האלה.

    אני מתגעגע אליהם. ואם הם קוראים פה, מתישהו, איכשהו אז אוסיף גם -  אוהב אתכם, ילדים נפלאים.


    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/7/08 23:05:

      צטט: tamili 2008-07-20 15:54:33


      הלו, הלו!!! ג'ינס קרוע? גם לילדי יש והוא לא ... בטח עלה לו ימבה כסף (הוא תיכף בגילך, אבל כשיגיע אתה כבר תשעט הלאה)

       

      כל הכבוד על השקעתך וכל הכבוד לנוער שאימצת אל ליבך - על כל שנתנו לך בתמורה. איזה יופי של 'החלפות' עשיתם.

       אהבתי את השנינות, ותודה. החלפות מתבצעות מדי יום עם כל אחד. :)

      תודה!

       

        20/7/08 15:54:


      הלו, הלו!!! ג'ינס קרוע? גם לילדי יש והוא לא ... בטח עלה לו ימבה כסף (הוא תיכף בגילך, אבל כשיגיע אתה כבר תשעט הלאה)

       

      כל הכבוד על השקעתך וכל הכבוד לנוער שאימצת אל ליבך - על כל שנתנו לך בתמורה. איזה יופי של 'החלפות' עשיתם.

        17/7/08 12:53:

      צטט: יפעת פלד 2008-07-17 12:09:44


      מקסים.

      זכית.

       

       

      (אאתה באמת הולך??.. :( )

      תודה יפעת.

       

      הולך לאן?

       

        17/7/08 12:09:


      מקסים.

      זכית.

       

       

      (אאתה באמת הולך??.. :( )

        15/7/08 11:05:

      צטט: ענבל רובמן 2008-07-15 06:37:27


      מאוד מרגש.

      אני מקוו שכל אחד מהם יקח את האהבה והאיחולים שלך הלאה, לחיים.

       ענבל, תודה.

       

      מקווה לזה לא פחות. שרק יאמינו בעצמם ויגיעו רחוק רחוק.

       

        15/7/08 11:04:

      צטט: taya1 2008-07-14 22:37:18

      נשמה.

       

      נבוך

      תודה.

       

        15/7/08 11:04:

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2008-07-14 22:33:45


      איזה כיף לגדל פרחים

       

      אכן, טל. סיפוק עצום.

        15/7/08 11:04:

      צטט: itamarp 2008-07-14 02:14:29

      זה משהו שנשאר איתך כל החיים, אני מקווה שתשמור איתם על קשר.

       

      כתבת את זה נהדר אגב.

      אני אעשה כמיטב יכולתי לראות אותם מפעם לפעם ולשמור איתם על קשר,

      לפחות לפני שיתפצלו  עם הגיוסים שלהם. שלושה מתגייסים השנה, ועוד שלושה או ארבעה עוד שלוש שנים.

       

      תודה, איתמר.

       

        15/7/08 11:03:

      צטט: process 2008-07-13 23:48:50


      עוד הוכחה עד כמה יכולות סטיגמות לשקר...

       

      מאד מתאים לי שלקחת עליך משימה שכזו, והפכת אותה לחוויה.

       

      תודה גדולה מגיעה לך על המעשה - ותודה גם על השיתוף !

      תודה לך, אבנר.

      סטיגמות אכן משקרות, ובגדול, אבל הן חזקות מאיתנו. המוח האנושי אוהב להכניס הכל לתבניות.

      שווה פוסט נפרד.

       

        15/7/08 06:37:


      מאוד מרגש.

      אני מקוו שכל אחד מהם יקח את האהבה והאיחולים שלך הלאה, לחיים.

        14/7/08 22:37:

      נשמה.

       


      איזה כיף לגדל פרחים
        14/7/08 02:14:

      זה משהו שנשאר איתך כל החיים, אני מקווה שתשמור איתם על קשר.

       

      כתבת את זה נהדר אגב.

        13/7/08 23:48:


      עוד הוכחה עד כמה יכולות סטיגמות לשקר...

       

      מאד מתאים לי שלקחת עליך משימה שכזו, והפכת אותה לחוויה.

       

      תודה גדולה מגיעה לך על המעשה - ותודה גם על השיתוף !

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ארז פרץ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין